דיון נינג'ה גריל AG301

  • הוסף לסימניות
  • #1
אשמח לדעת האם למישהי יש את המכשיר הספציפי הזה,
מעלות, חסרונות,
הוא הכי זול בקטגוריה- מה חסר בו לעומת היקרים יותר שעולים כמעט כפול או יותר?
וכמו כן- בכמה רכשתם אותו?

תודה רבה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
מקפיצה
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אשמח לדעת האם למישהי יש את המכשיר הספציפי הזה,
מעלות, חסרונות,
הוא הכי זול בקטגוריה- מה חסר בו לעומת היקרים יותר שעולים כמעט כפול או יותר?
וכמו כן- בכמה רכשתם אותו?

תודה רבה!
לי יש אותו, מרוצה ממש, לאמא שלי יש את הדגם הכי יקר ולא רואה הרבה הבדל ,הדגם היקר יותר גדול בנפח אבל תכלס התבניות יותר נמוכות ומצטבר יותר לכלוך באזור הגוף חימום , אני חושבת שהמכשיר הזה קלאסה ואין צורך ביותר,
גילוי נאות, הוא בשימוש יומיומי אבל רק מחליף לי טיגונים, לא מבשלת בו בשר וכו, לא אופה בו, השימוש אצלנו הוא בעיקר לצ'יפס קפוא, שניצל עוף, יוצא פגז, קציצות, פלפלים קלויים, חציל קלוי, חזה עוף, אנחנו משפחה של 7 נפשות ומסתדר איתו יופי,
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

לאתגר:

לשאלות על האתגר - שימו לב לתייג את @שבשבה.
בהצלחה.
לא מעט פעמים נתקלתי כאן בפורום בשאלה: "איך אזרח ישראלי יכול לפתוח חשבון בנק בארה"ב או באירופה?".

הצורך הזה ברור – בין אם אתם צריכים לקבל החזרי מס מהדוד סם (התחילה הגשת 2025 והדוד
התחיל לעשות בעיות עם צ'קים 💵), פרילנסרים שמקבלים תשלומים מחו"ל, או פשוט רוצים לחסוך בעמלות המרה כשאתם רוכשים במט"ח.

אז יש בשורה, והיא הרבה יותר פשוטה ונגישה ממה שנדמה לכם. הפתרון נקרא Wise.

לא מדובר סתם בעוד "ארנק דיגיטלי", אלא בפלטפורמה פיננסית מפוקחת שמאפשרת לכם להחזיק חשבון בנק מקומי (ממש עם מספר חשבון וכתובת) במגוון מדינות, וכל זה מהמחשב בבית.

למה דווקא Wise?
  • חשבון בנק מקומי אמיתי: בעת פתיחת החשבון, תקבלו פרטי בנק מקומיים (מספר חשבון, Routing Number, IBAN וכו') עבור המדינות שתבחרו: ארה"ב, בריטניה, גוש האירו, אוסטרליה, קנדה ועוד. הכסף נכנס לשם כאילו אתם תושבים מקומיים.
  • שער יציג אמיתי (Mid-Market Rate): בניגוד לבנקים רגילים ש"גוזרים קופון" על שער ההמרה, Wise ממירים לכם את הכסף בשער היציג האמיתי (זה שרואים בגוגל), וגובים עמלה שקופה וידועה מראש.
  • עמלות נמוכות במיוחד: לדוגמה, על המרת 1,000$ לשקלים, תשלמו עמלה של כ-4.5$ בלבד (משתנה קלות בהתאם לשערים) - פחות מ-0.5%. (למחירון המלא).
  • אפס דמי מנוי: אין "דמי ניהול חשבון", אין עמלת שורה ואין קנסות על חוסר פעילות. החשבון יכול לשבת ריק ולא יעלה לכם שקל.
  • הכסף נזיל: נדרשת הפקדה ראשונית כדי להפעיל את פרטי החשבון (כ-20 ליש"ט/דולר), אבל חשוב להדגיש: זה לא תשלום לפלטפורמה. הכסף נכנס ליתרה שלכם וניתן לשימוש או משיכה מיד לאחר האימות.
  • גם לבעלי אזרחות ישראלית: ללא צורך ב-SSN או ITIN.
  • אימות בשיחה קולית: אין צורך אפילו ב-SMS, ניתן לקבל קוד אימות בהודעה קולית באנגלית.
אז איך עושים את זה תכל'ס?

כדי לחסוך לכם הסתבכויות מיותרות, הכנו - אני וג'מיני , מדריך צעד-אחר-צעד, מהרשמה ועד קבלת מספר החשבון.

📋 צ'ק ליסט: מה להכין לפני שמתחילים?

כדי שהתהליך ירוץ חלק ולא תתקעו באמצע, ודאו שיש לידכם את הדברים הבאים:
  1. תעודות מזהות: צילום של תעודת זהות (2 הצדדים) / דרכון / רשיון נהיגה. נדרשים 2 מתוך 3. כדי שלא תקבלו דחייה של התמונה, צלמו תמונה ברורה, ואל תסרקו בסורק.
  2. מצלמת רשת: במהלך הרישום תתבקשו לבצע אימות זהות (סלפי) בוידאו. תצטרכו להסריט את עצמכם מקריאים משפט באנגלית.
  3. כוס קפה: כי בכל זאת, אנחנו מתעסקים בבירוקרטיה, גם אם היא דיגיטלית ונוחה.
🚗 בואו נצא לדרך

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

החלום, ושברו

זה היה רגע מוזר ב"אקספו" של חסידי בעלזא;

בהיכל שבו אמור הציבור לראות איך “המערכת החרדית” מסוגלת להחליף את כל העולם החיצון. איך במקום "להוציא כסף החוצה" משאירים אותו בבית. איך במקום לרכוש מוצרים בחוץ - רוכשים בבית. במקום להעסיק עובדים מהמגזר הכללי - מעסיקים רק חרדים. "בסרבל כחול".

הנה זה בא:
דוכן חסידי למהדרין - של חברת כח האדם "עוגן" … המציג חברה לייבוא עובדים זרים.
ובהיי-לייט של האירוע – תמונה שבה עובד זר מצחצח את נעליו של איש חזון הכלכלה החרדית הסגורה - הרב רפאל וואהל:
1763241485888.png
[אשמח לתת קרדיט לצלם לא מצאתי את מקור התמונה]

כלומר:
כשהמצלמות דולקות, וכשצריך שהכול יבריק -
נזנח החזון, נשכחת האוטונומיה, וכל מה שנשאר הוא העובד הזר, כי הוא פשוט… עושה את העבודה.

מסתבר גם שיש איש עסקים חכם מאד שיודע את האמת: עם כל הכבוד ל"כלכלה פנימית", יש רגעים שבהם רק המציאות מחליטה.

כי אם יש “כלכלה חרדית” שלמה ומושלמת -
מדוע לא מצאו יהודי יקר לשפשף את הנעליים? איפה "המקביל של האברך עם הסרבל הכחול מאמריקה שנוהג באוטובוס, שיבוא לצחצח נעליים לאנשי שלומינו?"

וזהו גרעין האמת שהתמונה הזו חשפה בלי לחפוץ בכך:

מי שמבקש שנקנה ממנו רק כי הוא חרדי - מודה בעצם שמבחינת שלימות אין לו הרבה מה להציע. אם היית באמת טוב – אנשים היו קונים ממך גם אם היית מדגסקרי עם כובע טמבל.

===

קמפיין מרגש - תוצאות הרות אסון

תראו,

- לא נעים להיות מי ששוב ושוב יוצא נגד המילים החמימות הללו של "צאו והתפרנסו" ושל"כלכלה חרדית פנימית" ו"איש את רעהו יעזורו". וכמו שהתפלא עלי מנהל הפורום: "זה מעשה טוב" ו"לפעמים עדיף לשתוק".

לא כי. לא אשתוק.

- יותר לא נעים לראות אברך שמשלם בחודש כמה מאות שקלים יותר על מוצרי הצריכה שלו בגלל שמנהיגי העיר החרדית הפריפריאלית השתכנעו ש"אסור לאפשר לעסקים מבחוץ להיכנס לקרבנו כשיש עסקי אנ"ש פעילים".

- יותר לא נעים לראות את העסקים הללו שיום אחד יקרסו - כי הנשמה מלאכותית תמיד מתפוגגת באיזה שלב - וימצאו עצמם בלי פרנסה, עם חובות, ובלי שום עתיד כלכלי.

- יותר לא נעים לראות את הצדיק הזה שבמקום ללכת לעבוד/ללמוד במשהו שיתאים ליצירתיות ולתכונות שלו, השתכנע מהטורים של רפאל וואהל על מה ש"כאילו קורה" באמריקה, ולבש סרבל כחול והלך לעבוד בעבודה שפועל סיני/ ערבי / תאילנדי מחליף אותו בחצי מחיר.

- לא נעים לראות את הענבים בסופרמרקט מתייקרים משנה לשנה, כשאיכותם פוחתת משנה לשנה, בזכות פקידי משרד החקלאות שאימצו את חזונו של רפאל וואהל לכלכלה סגורה ו"צאו והתפרנסו ישרלאים זה מזה"
- לעומת ענף היין והמיץ ענבים, שמוריד מחירים משנה לשנה, עם יותר שפע ומבחר, יצוא, יבוא, אלפי טעמים ומחירים, בזכות הכלכלה ה"לא סגורה" שרפאל וואהל מזהיר ממנה.

וזה בסדר, כל הנשמות הטובות הללו הסבירו הסברים נהדרים: "היימישע פרנסה". "בטחון תזונתי". "להשאיר את הכסף במגזר" "אתה תקנה אצלו בסול ובסוף הוא יפיל אותך". בסוף כל אלו סיסמאות של אידיוטים שימושיים לעצלן שלא רוצה להקים עסק אטרקטיבי, ומעוניין פשוט שהציבור יממן את העצלות שלו.

כי "להשאיר את הכסף במגזר" זו רק סיסמה. האמת היא שהכוונה היא "להעשיר אנשים בתוך המגזר על חשבון האחרים".

====

מה כן? סתם להפיל חזון בלי להציג חזון אחר?

כן, חזון ההיגיון הבריא. חזון תחושת הבטן.

תרכשו כל דבר, איפה שהכי טוב לכם והכי זול לכם. בעלי אקספרס. בטמו. באושר עד. בויקטורי. וברמי לוי. [וכמובן במכולת מתחת לבית אם נתקעתם].

תעסיקו את העובד הכי טוב שיש לכם במחיר הכי טוב. לא משנה אם הוא תאילנדי, או סיני, או ערבי או חרדי או חילוני. [אל תאמינו לסיפורי וואהל. כנסו לכל המסעדות בבורו פארק ותראו איזה יופי ההיספאנים מנהלים אותם].

תקימו עסק עם מוצרים מדהימים כמו שעשו החרדים בעלי אושר עד, פפסי, איקאה, אירוקה, מלם תים, שאינם צריכים את חסדי "צאו והתפרנסו".

אם אתם שכירים, תחפשו לעבוד בפירמות גדולות. שם תרוויחו כפול מפירמות הכלכלה הסגורה של המגזר.

אתם לא מרגישים יזמים גדולים כדי להקים עסקים בתל אביב? אין בעיה. תקימו עסקים פנטסטיים בתוך המגזר. כמו פרוג, קידישיק, בנים, קניון רפאלי.

==

שאלות בבקשה

אבל דוד המלך אמר "צאו והתפרנסו זה מזה"?
כן, אבל חכמי ישראל ענו לו ש"אין הבחור מתמלא מחולייתו". והוא הסכים איתם "פשטו ידיכם בגדול" [=הביאו כסף מבחוץ].

אבל הרמב"ם כותב "ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו". למה אתה מתנגד לדברי הרמב"ם?
אני הכי עם הרמב"ם! - כפי שהוא מגדיר "מעמידו על רגליו". כמו המילים המדוייקות: "כדי" שיעמוד על רגליו. או "עד" שיעמוד על רגליו [יש 2 גרסאות]. זה תנאי מחייב שאכן העסק יכול לעמוד על רגליו בלי העזרה הזו! אבל אם העסק לא יכול לעמוד על רגליו, יקום בעל העסק ויעסוק בעבודה אחרת!

אבל באמריקה יש רווחה כלכלית בגלל הכלכלה הסגורה!

להד"ם. כל מה שכתב וואהל על ההבדלים בין ארה"ב לישראל - פשוט לא נכון עובדתית.
- החרדים בארה"ב רוכשים הרבה יותר באופן יחסי מחוץ למגזר. ברשתות הענק, באמזון ובקוסטקו. במייסיס ובZARA.
- הסרבלים הכחולים באמריקה מרוויחים מעט, כמו בארץ. אל תקנאו בנהגי האוטובוסים הצהובים של בורו פארק ומאנסי.
- המאסה הקריטית של אנשי העסקים בארה"ב היא של עסקים "מחוץ" לבורו פארק! יש יותר מ1000 משפחות כמו פישר [איקאה] ובר [פפסי] בארה"ב. ויש אלפים אלפים של חרדים שנוסעים בכל יום למנהטן. זה סוד העושר. לעשות כסף בחוץ! לא בתוך המגזר!

הרב וואהל טוען שהחרדים באמריקה מפרגנים אחד לשני ואילו בארץ לא!
מדובר בעלילת דם כמובן על יושבי ארץ הקודש. חרדי בארץ שפותח עסק, החברים שלו יפרגנו לו בדיוק כמו באמריקה ויעזרו לו ויקנו אצלו כדי להעמידו על רגליו. אין בארה"ב איזה חינוך מיוחד יותר טוב מבישראל בהקשר הזה.
גם בארה"ב יש מקרים שחרדי מזמין אינסטלטור גוי, ויש מקרים שהוא מזמין אינסטלטור יהודי. הכל לפי ההקשר והנוחות והסיטואציה. אין כאן שום גזענות / חוסר פירגון. פשוט עלילת דם.

למה אתה מתנגד להקים חברות גדולות שיעסיקו חרדים?
לא מתנגד.
אבל שימו עין על התופעה שרואות חשבון / עובדות הייטק / עובדות ביטוח שעובדות בקומונות חרדיות כמו בחזון של רפאל וואהל - מרוויחות שכר נמוך לעומת חברותיהן שעובדות בחברות גדולות מחוץ לבני ברק. [וכן שימו לב לתופעה מדהימה שהיא תוצר של נשמות טובות שמקשיבות לטיעונים של וואהל: בכל מקום שהיה בו סוג של קומונה כזו, ראשי הקהל התנגדו באופן עז להקים לה תחרות! הם טענו שזה ייפגע בעובדות הקיימות, וזה לא יהיה רוחני, וכו' וכו'. הנה מהרעות החולות של כלכלה פנימית]

אז לא תבוא לאקספו של הקהילה שלך?

בטח שאבוא. זה דבר נהדר שבעלי עסקים יפרסמו אש לרעהו ויביאו עוד לקוחות מכל מקום. ודבר נהדר שעסקים יתנו השראה איש לרעהו.

אבל יותר אשמח לראות דוכנים של חרדים באקספואים שמחוץ למגזר. באקספו של האדריכלים. באקספו של הסייבר. באקספו של לשכת עורכי הדין. בועידת ברצלונה. בCES בלאס וגאס.

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כֹּל הַזָּהִיר בְּצִיצִית, זוֹכֶה וּמְשַׁמְּשִׁין לוֹ אַלְפַּיִם וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת עֲבָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר (זְכַרְיָה ח, כג) כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי
הגלגול שמשאיר את מור מאחור במרוץ הישראלי לביטקוין

המוסדיים הישראליים השיקו השנה קרנות מחקות על המטבע הדיגיטלי הלוהט. חמש משש הקרנות נוקטות אסטרטגיה דומה — השקעה בקרנות סל אמריקאיות שעוקבות ישירות אחר מחיר הביטקוין. מנגד, הקרן של מור מתחקה אחרי מדד שעוקב אחרי חוזים עתידיים על הביטקוין, שאותם יש לקנות מחדש בכל חודש. אלא שהחוזים האלו מתייקרים מדי חודש, וכך הקרן של מור הציגה תשואת חסר של 3% מתחילת השנה בהשוואה לממוצע של הקרנות הישראליות האחרות

כלכליסט

מאז ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב בסוף 2024,
הביטקוין שוב לוהט והפך לאחד מאפיקי ההשקעה המסוקסים והפופולריים בעולם. מתחילת השנה הנוכחית גם הציבור הרחב בישראל יכול להיחשף בקלות לביטקוין, בלי ארנק דיגיטלי והצפנות מורכבות, דרך שש קרנות מחקות שהנפיקו מוסדיים ישראליים שעוקבות אחר שער הביטקוין. אלא שאחת הקרנות, זו של בית ההשקעות מור, מפגרת אחרי כל היתר, ובצורה משמעותית. למה? בגלל השיטה שבה היא בחרה לפעול, שצפויה להותיר אותה מאחור גם בעתיד, מה שיעלה למשקיעים בה הרבה כסף.

כאמור, בתחילת השנה החלו להיסחר באחוזת בית שש קרנות שעוקבות אחר שער הביטקוין. הקרנות האלו מנהלות כ־160 מיליון שקל של הציבור. לכל הקרנות האלו יש מכנה משותף אחד: אף אחת מהן לא מחזיקה בביטקוין באופן ישיר. חמש מתוכן מנוהלות באמצעות השקעה בקרנות סל אמריקאיות על הביטקוין, ולכן הן סופגות את דמי הניהול של אותן קרנות, בנוסף לדמי הניהול שהן עצמן גובות. הקרן השישית, זו של מור (מור מחקה S&P Bitcoin), נוקטת גישה שונה. היא משקיעה בעיקר בחוזים עתידיים על הביטקוין, שנסחרים בבורסת CME, בורסת המסחר באופציות של שיקגו, שהיא הגדולה מסוגה בעולם. הבחירה הזו הובילה לכך שמתחילת השנה התשואה של הקרן של מור פיגרה ב־3% בהשוואה לממוצע התשואה של חמש הקרנות האחרות. להערכתנו, הפער הזה צפוי להישמר גם בעתיד.

משקיעים רבים בוחרים בהשקעה בקרן מחקה מתוך רצון ליהנות מתשואה הדומה למדד הייחוס, אך מתעלמים מפרטים חשובים דוגמת אופן ההשקעה של הקרן, העלויות הנלוות ודמי הניהול בפועל. כל אלו עלולים להשפיע מהותית על התשואה שהמשקיע מקבל בסופו של דבר. ובמקרה של הקרנות הישראליות שעוקבות אחר הביטקוין, האותיות הקטנות עושות את כל ההבדל.

שיטות שונות, תוצאות שונות

שש הקרנות המחקות הישראליות מבוססות על ארבעה מדדי ייחוס שונים. שלושה מהמדדים עוקבים אחרי מחיר הביטקוין, וההבדל ביניהם נובע מזהות הגוף שעורך את המדד (CME, S&P ו־Index), ממקורות הנתונים שמשמשים לחישוב המדד ומהמאפיינים הטכניים שלו. אולם בפועל, ההבדלים בין המדדים אינם מהותיים. הקרן של מור חריגה גם בהיבט הזה. היא עוקבת אחר מדד בשם S&P Bitcoin Futures Daily Roll. המדד הזה אינו עוקב אחרי מחיר הביטקוין עצמו, אלא אחר תשואת ההשקעה בחוזים העתידיים על הביטקוין. כתוצאה מכך, התשואה שלו שונה באופן מהותי משל המדדים שמבוססים על מחיר הביטקוין באופן ישיר, וזאת בעיקר בשל עלויות הגלגול הכרוכות בניהול פוזיציה באמצעות חוזים עתידיים.

כאמור, עיקר ההשקעה של הקרן המחקה של מור על הביטקוין מתבצעת באמצעות רכישת חוזים עתידיים על הביטקוין בבורסת CME. חוזה עתידי הוא הסכם פיננסי שבו שני הצדדים מתחייבים להעברת תשלומים לפי השינוי במחירו של נכס בסיס כזה או אחר, ובמקרה הזה ביטקוין, במועד עתידי קבוע. ההשקעה בחוזים עתידיים אינה דורשת כסף, למעט העמדת ביטחונות, ולכן מרבית כספי המשקיעים בקרן מושקעים בפיקדון נושא ריבית. מכיוון שחוזי הביטקוין בבורסת CME פוקעים מדי חודש, הקרן של מור נדרשת לגלגל את הפוזיציות שלה באופן שוטף. כלומר, למכור חוזים שפוקעים החודש ולרכוש חוזים לחודש הבא. ההליך הזה נעשה בדרך כלל באופן מדורג על פני החודש, על ידי רכישת חוזים חדשים ומכירת חוזים קיימים מדי יום מסחר. הבעיה המרכזית של הקרן נעוצה בכך שהחוזים העתידיים על הביטקוין לחודש הבא נסחרים, בממוצע, במחיר גבוה בכ־0.7%—0.8% מהחוזים לחודש הנוכחי. כלומר, בכל חודש הקרן מוכרת חוזים זולים וקונה חוזים יקרים יותר, מה שמייצר הפסד עקבי של כ־9%—10%. הריבית על הכספים בפיקדון מקזזת חלק מההפסד. מכיוון שהריבית עומדת על כ־4.5% בשנה, עלות הניהול בפועל של הקרן מסתכמת ב־4.5%—5.5% בשנה, ומובילה לשחיקת התשואה של המשקיעים. נתון זה עולה בקנה אחד עם תשואת החסר בפועל של הקרן של מור בהשוואה לממוצע של הקרנות האחרות, 3% בתוך שבעה חודשים בלבד. מכיוון שהפער בין החוזים נותר יציב יחסית, סביר להניח שתשואת החסר של הקרן של מור תימשך גם בעתיד.



חשוב לציין כי הבעיה אינה ייחודית למור או לקרנות ישראליות. כך, קרן הסל האמריקאית BITO של חברת ProShares, שמנהלת כ־2.7 מיליארד דולר, פועלת באותה שיטה, וגם היא הניבה תשואת חסר של 3% לעומת קרנות אמריקאיות שמשקיעות ישירות בביטקוין. כמו כן, ראוי לציין כי הבעיה המדוברת אינה קיימת ביחס לקרנות שעוקבות אחר רוב מדדי המניות. זאת משום שבמקרים האלו תמחור החוזים העתידיים בין מועדי הפקיעה השונים משקף לרוב את שיעור הריבית במשק, כך שאין פער מהותי בין עלות הגלגול של החוזה לריבית על הפיקדון. לכן ניהול קרנות סל על מדדים כמו S&P 500 באמצעות חוזים עתידיים צפוי להניב תשואה דומה לזו של קרן המחזיקה ישירות במניות המרכיבות את המדד.

מנגד, הפער בין מחירי החוזים העתידיים לחודש הבא לבין אלו של החודש הנוכחי משפיע באופן מהותי גם על התשואה של קרנות סל שעוקבות אחר סחורות כמו נפט, גז ותבואות, וכן אחר מדדים תנודתיים דוגמת מדד הפחד (Vix). בשל כך, התשואה של קרנות אלו עשויה להיות שונה באופן משמעותי מהשינוי במחיר נכס הבסיס שעליו הן מבוססות. כך, משקיע שרוכש קרן סל על הנפט לא יכול לצפות בהכרח לתשואה שתשקף את השינוי במחיר הנפט בפועל. עם זאת, יש לבצע הבחנה חשובה – בעוד קרן סל על חוזים עתידיים על הביטקוין תניב כמעט בוודאות תשואת חסר בהשוואה לקרן שמשקיעה ישירות במטבע הדיגיטלי, הרי שבמרבית קרנות הסל המבוססות על חוזים עתידיים על סחורות, לא ניתן לדעת מראש אם תשואת הקרן תהיה גבוהה או נמוכה מהשינוי במחיר הסחורה. התוצאה תלויה במבנה עקום החוזים ובשינויים בשוק לאורך זמן.

איילון בית השקעות גובה את דמי הניהול הגבוהים ביותר

חמש הקרנות המחקות הנוספות של המוסדיים הישראליים מחזיקות בעיקר בעשר קרנות סל שמשקיעות ישירות בביטקוין. למעשה, כל חמש הקרנות מחזיקות באותן עשר קרנות סל, כאשר ההחזקה בכל אחת מהן מוגבלת לעד 10%, בהתאם להגבלות רגולציה ולמדיניות הפיזור. למרות הדמיון הרב באופן הניהול, קיימים פערים של כמעט 1% בתשואות מתחילת השנה בין הקרן המובילה לקרן בעלת התשואה הנמוכה ביותר (להוציא את מור). לשוני הזה יש כמה הסברים, כשהבולט והפשוט ביותר הוא גובה דמי הניהול. כך, הקרן של איילון בית השקעות גובה דמי ניהול של 0.65% בתוספת דמי נאמנות של 0.03%, בעוד יתר הקרנות גובות דמי ניהול של 0.2% ודמי נאמנות של 0.02%—0.03%. כלומר, המשקיע בקרן של איילון בית השקעות משלם 0.45% יותר בשנה עבור ניהול דומה עד זהה לשל הקרנות האחרות.

הסיבה השנייה היא השימוש של חלק מהקרנות הישראליות בקרן סל אמריקאית נוספת לצורך ניהול הפוזיציה - קרן הסל BITO, שפועלת במתכונת דומה לשל מור ומתבססת על חוזים עתידיים ולא על החזקה ישירה, ושלכן גם היא הציגה תשואת חסר בהשוואה למתחרות השנה. נכון לסוף אפריל, 8.76% מנכסי הקרן של איילון בית השקעות – שהציגה את התשואה הנמוכה ביותר מבין הקרנות הישראליות בנטרול הקרן של מור – מושקעים בקרן BITO, וכך גם 4.99% מנכסי הקרן של IBI ו־2.3% מנכסי הקרן של מגדל שוקי הון. במאי איילון בית השקעות סגרה את הפוזיציה בקרן הזו, ואילו הקרן של קסם פתחה פוזיציה בשיעור של 3.87% מנכסי הקרן. ההחזקה בקרן הזו פוגעת בתשואת הקרנות הישראליות.

בנוסף, חלק מקרנות הסל הזרות שבהן משקיעות קרנות הביטקוין הישראליות מאופיינות בנזילות נמוכה יחסית. כתוצאה מכך, יצירת פוזיציה משמעותית באותן קרנות עלולה להיות יקרה, הן מבחינת עלויות המסחר והן מבחינת השפעה על מחיר השוק.

תופעה ללא רציונל כלכלי

תופעת הביטקוין מהווה את אחת החידות הכלכליות הגדולות של העידן המודרני. מרבית השימוש במטבע נעשית מתוך תקווה לעליית ערך – כלומר, כהשקעה ספקולטיבית – בעוד השימוש בו כאמצעי תשלום נותר מוגבל. חרף זאת, כשהמחיר של הביטקוין הגיע ל־120 אלף דולר החודש, שווי השוק הכולל של הביטקוין הגיע ל־2.4 טריליון דולר. זה סכום שקשה להסביר אותו במונחים כלכליים רגילים של תועלת, שימוש או ערך פונדמנטלי שנובע מהמטבע עצמו.

לגורמים רבים יש אינטרס לשמור על ערך המטבע הדיגיטלי גבוה. טראמפ, למשל, שצבר הון אישי עצום באמצעות הנפקת מטבע דיגיטלי על שמו ועל שם אשתו מלניה, תומך במטבע. ענקית ההשקעות בלאקרוק, מנהלת הנכסים הגדולה בעולם, גוזרת קופון עצום מניהול קרן הסל הגדולה בתחום – IBIT, שמנהלת כ־87 מיליארד דולר וגובה דמי ניהול של 0.25%, מה שמייצר לבלאקרוק זרם הכנסות של מעל 200 מיליון דולר בשנה. מדובר על עמלה גבוהה משמעותית משל שלוש קרנות הסל הגדולות בעולם שעוקבת אחר S&P 500. לשם המחשה, קרן SPDR, שמנהלת כ־651 מיליארד דולר, גובה דמי ניהול של 0.09%; קרן VOO, שמנוהלת על ידי ואנגרד ומנהלת נכסים ב־683 מיליארד דולר, גובה עמלה של 0.03%; וקרן IVV, ששייכת לבלאקרוק עצמה ומנהלת 642 מיליארד דולר, גובה עמלה של 0.03% גם כן.

אז, כאמור, גורמים רבים שמחזיקים בביטקוין ושומרים על מחירו גבוה הם גורמים חזקים מאוד, והמחיר שלו תלוי בראש ובראשונה באמונה שהמחיר ימשיך לעלות. את האמונה הזו אי אפשר להצדיק דרך תיאוריה כלכלית קלאסית, שבוחנת ערך מול תועלת ושימוש. לכן, בעימות בין התיאוריה הכלכלית לאמונה בביטקוין, האמונה מנצחת לפי שעה. ואין לדעת מתי האמונה הזו תתערער.
  • תודה
Reactions: השקעות R הון1 //
15 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה