שיתוף לך לך

[ג'קי ירחי]

קשה להתרגל לאינטרפייס החדש של האתר, אבל מה לעשות. תכירו ספר חדש.

 

[פרודקשיין]

מהמם
מעניין ולא שיגרתי

 

[Hodaya_Hadasa]

נראה מממש מעניין !!!

 

[ג'קי ירחי]

מהמם
מעניין ולא שיגרתי

שיגרתי??

 

[סופרוומן]

מהמם ממש!
את הספר המקורי קראתי בשקיקה לפני שנים, לא מתנגדת לקומיקס...
הספר יצא כבר?

 

[ג'קי ירחי]

מהמם ממש!
את הספר המקורי קראתי בשקיקה לפני שנים, לא מתנגדת לקומיקס...
הספר יצא כבר?

כן, והכרך השני בהכנה.

 

[מענדי סויסא]

נראה קומיקס מעניין (כמו תמיד)!

 

[העשיל פרידמאן]

יפה מאוד

אני מוכר את זה בחנותי כבר למעלה מחודש, לא יודע מה נזכרת עכשיו?

צודק @ג'קי ירחי ?

 

[ג'קי ירחי]

יפה מאוד

אני מוכר את זה בחנותי כבר למעלה מחודש, לא יודע מה נזכרת עכשיו?

צודק @ג'קי ירחי ?

צודק. פשוט לא היה לי זמן...

 

[ג'קי ירחי]

עוד טעימה

 

[אלישבע פלדמן]

ראיתי את הספר וכשראיתי שאתה איירת - ממש שוקלת לקנות!

 

[Natan Galant]

באמצע לקרוא את הספר.
יש בו שילוב מאוד מאוד מעניין.
מצד אחד קומיקס, מצד שני טקסט. והרבה.
זה יוצר משהו שקצת יותר 'כבד' מקומיקס שגרתי, ובשבילי זה נפלא. אני אוהב את זה!

הציורים באמת אומנות, מושקעים בצורה שבאמת לא קיימת בקומיקסים "שלנו". מעבר לקונטורים של הדמויות, יש המוני קווים, הצללות יפות כאלו של פסים פסים מרשת קווים של שתי וערב. גם העמדה של בסצנות מאוד מוצלחת, מקורית ולא שגרתית.

אהבתי שבטקסט ובציורים יש במודע "בריחה" ממקומות אלימים או קשים מידי. ילד מת מהפצצה? אין בעיה, בספר נקרא שהוא נפצע אנושות, וכמה משבצות אחר כך נקרא שהאבל על אובדנו מכה את המשפחה. תבין מזה לבד. גם בציורים אין דם נוטף ואלימות גרפית קשה. רק מרומזת.

עד לפה מחמאות. וכעת לביקורת:
הספר קודר מידי. נכון, שואה וזה, ועדיין. יש בו שימוש יתר בצבעים שחורים וכבדים, חום כהה, צבעים חשוכים ומחניקים. גם הסידור המקורי של המשבצות (-בחלקן יש דמויות שנמצאות בשתי משבצות גם יחד, מטשטשות את הגבול הלבן ביניהן) מחוכם, אומנותי ויפה - אך גם מוסיף לאווירת החנק-אין-מקום-לנשום. דחוס, בקיצור.

הצטערתי שהגרפיקה כמו 'עשתה יד אחת' בעניין, וגם קווי המתאר של בועיות הטקסט מגושמים ונוכחים. למען השם, אפילו בעטיפה של הספר יש מסגרת שחורה שדומה שנשפכה סביב סביב בחוסר אחידות, יוצרת המון נוכחות מיותרת.

מבחינת התוכן.
הסיפור - כסיפור היסטורי של המלחמה, פלוס הקורות המסעירות של חיים שפירא - מאוד מאוד מוצלח, סוחף, מותח. קשה לעזוב את הדבר הזה, וכיף לחפש בו את הפרטים הקטנים, וסתם ככה להתענג על העושר העצום של הציורים. יש הרגשה מאוד חזקה של קצב בסיפור. קצב אחיד, מהיר, מתגלגל בין התחנות השונות של חיים שפירא. בלי התעכבויות ולעיסה של הארועים. מארוע לארוע. בצד השני, זה יוצר חסרון שהדמויות לא מאופיינות. כולל, כמה חבל, הדמות של חיים שפירא עצמו! קראתי עד כה חצי מהספר, ואין לי מושג קלוש (!) מיהו חיים. מה האופי שלו. מה מניע אותו. אין שום התייחסות לכך, רק הצגה של פרטים ועובדות.

לסיכומו של דבר?
רוצו לקנות. מזמן לא ראינו קומיקס כ"כ מוצלח ומושקע.

 

[YR]

פחדתי להסתכל על הציורים, כי אני מאוד אוהבת את הספר וגם בעצמי נולדתי שם,
ומפריעים לי טעויות באווירה ובהיסטוריה,
אבל לא התאכזבתי, כל הכבוד!!! איורים מקצויעים ממש!

 

[ג'קי ירחי]

באמצע לקרוא את הספר.
יש בו שילוב מאוד מאוד מעניין.
מצד אחד קומיקס, מצד שני טקסט. והרבה.
זה יוצר משהו שקצת יותר 'כבד' מקומיקס שגרתי, ובשבילי זה נפלא. אני אוהב את זה!

הציורים באמת אומנות, מושקעים בצורה שבאמת לא קיימת בקומיקסים "שלנו". מעבר לקונטורים של הדמויות, יש המוני קווים, הצללות יפות כאלו של פסים פסים מרשת קווים של שתי וערב. גם העמדה של בסצנות מאוד מוצלחת, מקורית ולא שגרתית.

אהבתי שבטקסט ובציורים יש במודע "בריחה" ממקומות אלימים או קשים מידי. ילד מת מהפצצה? אין בעיה, בספר נקרא שהוא נפצע אנושות, וכמה משבצות אחר כך נקרא שהאבל על אובדנו מכה את המשפחה. תבין מזה לבד. גם בציורים אין דם נוטף ואלימות גרפית קשה. רק מרומזת.

עד לפה מחמאות. וכעת לביקורת:
הספר קודר מידי. נכון, שואה וזה, ועדיין. יש בו שימוש יתר בצבעים שחורים וכבדים, חום כהה, צבעים חשוכים ומחניקים. גם הסידור המקורי של המשבצות (-בחלקן יש דמויות שנמצאות בשתי משבצות גם יחד, מטשטשות את הגבול הלבן ביניהן) מחוכם, אומנותי ויפה - אך גם מוסיף לאווירת החנק-אין-מקום-לנשום. דחוס, בקיצור.

הצטערתי שהגרפיקה כמו 'עשתה יד אחת' בעניין, וגם קווי המתאר של בועיות הטקסט מגושמים ונוכחים. למען השם, אפילו בעטיפה של הספר יש מסגרת שחורה שדומה שנשפכה סביב סביב בחוסר אחידות, יוצרת המון נוכחות מיותרת.

מבחינת התוכן.
הסיפור - כסיפור היסטורי של המלחמה, פלוס הקורות המסעירות של חיים שפירא - מאוד מאוד מוצלח, סוחף, מותח. קשה לעזוב את הדבר הזה, וכיף לחפש בו את הפרטים הקטנים, וסתם ככה להתענג על העושר העצום של הציורים. יש הרגשה מאוד חזקה של קצב בסיפור. קצב אחיד, מהיר, מתגלגל בין התחנות השונות של חיים שפירא. בלי התעכבויות ולעיסה של הארועים. מארוע לארוע. בצד השני, זה יוצר חסרון שהדמויות לא מאופיינות. כולל, כמה חבל, הדמות של חיים שפירא עצמו! קראתי עד כה חצי מהספר, ואין לי מושג קלוש (!) מיהו חיים. מה האופי שלו. מה מניע אותו. אין שום התייחסות לכך, רק הצגה של פרטים ועובדות.

לסיכומו של דבר?
רוצו לקנות. מזמן לא ראינו קומיקס כ"כ מוצלח ומושקע.

קראתי.

 

[אבי סטודיו ציור]

נראה מעניין !!!