שיתוף - לביקורת היתום - שיחיה.

[אימפולסיבי]

אֵ-ל
הֲרָאִיתָ,
שֶׁעוֹלְלָה לִי
אֲרוּרָה?

אֵיךְ דָּרְסָה
בְּשִׁנֶּיהָ,
כְּרֵסָהּ
בֵּין שִׁנֶּיהָ.

עַל בָּמוֹת
צָהֳלָה,
עַל מוֹת
צְאֵלָהּ.

הֶהָרָה
כָּךְ יְמַלֵּט,
וְהֶהָרָה
יִמָּלֵט?!

יִתְמַהּ
כָּל חַי,
וְהַיָּתוֹם
שֶׁיִּחְיֶה.

 

[אימפולסיבי]

וְאוּלַי,
אֱלוֹקַי:

אִם הַנּוֹקֵשׁ
הָרָשָׁע,
הָיָה סָמוּךְ
לִפְדוּאֵל.

הָעָם הַנּוֹקֵשׁ
הָרָשׁ,
יִהְיֶה שָׂמֵחַ
לִפְדוּת אֵל.

אָנוּ לֹא רוֹצִים עוֹד
לְדַמֵּם כִּכְבָשִׂים
עַל כְּבִישׁ
"מוֹעָצָה אֲזוֹרִית -
בִּנְיָמִין".

רוֹצִים רַק
עוֹד לְדַמֵּם לְךָ כְּבָשִׂים
עַל יַד כֶּבֶשׁ
"רְצוּעָה יוֹצֵאת"
שֶׁל בִּנְיָמִין.

להסבר על השורותיים האחרון: https://he.wikisource.org/wiki/זבחים_נג_ב

 

[סבתא חביבה]

 

[סבתא חביבה]

עריכה: בטעות נכפלה תגובתי לשיר.
באתי למחוק, אבל לא. אני משאירה את הדמעות
ומוסיפה בקשה : "ואומר לך בדמייך חיי"

 

[צביה ר.]

איזו קינה!
כואב, כואב, כואב.

ונתייחס רגע לכתיבה, כמתבקש באכסניה זו:
כתיבה מיוחדת ומרטיטה!
הסגנון ה"קינתי" משרת היטב את התוכן,
ולהטוטי המילים - מדהימים ממש.

 

[%תמר%]

איך שאני אוהבת לקרוא שירה אמיתית!
תודה לך!

 

[דודה]

קשה להתייחס להיבט האמנותי בשיר שזועק כאב,
ובכל זאת-
המשלב
החריזה
הקצב.
השילוב של שמות המקומות.
וואו.