פודקאסט דיבייטים ופודקאסטים של צ'ארלי קירק

  • הוסף לסימניות
  • #2
שם משתמש: הזוץ"ר

תיאור הסרטון: צ'ארלי קירק מדבר על מעלת שמירת השבת



 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

התלבטתי מלא מה האשכול הראשון שאפתח כאן בקהילה.
האם זה יהיה סיפור או קטע כתיבה נחמד.
והרי ההחלטה לפניכם!
*אין בסיפור כוונה חס וחלילה של כפירה או כל דבר אחר. הכוחות בסיפור הם כמו שכתבה יונה ספיר בהקדמת לדופליקטים, הם אולי כח שעדיין אינו התגלה לעולם.
על מנת שלא להגיע על ידי כפירה או כל דבר אחר ח"ו אינני הולך לעשות את הדמויות יהודיות. *

ב"ה הנני ניצב כאן נרגש להתחיל את הסיפור הראשון והקטע הראשון שלי בקהילה!
אשמח שתקבלו אותי בברכה!

──────────────────────────────

פרולוג
---
שנת 620 לארקאנים 1131 לדרטים.

שישה גברים עטויי גלימות שחורות נעו קדימה במהירות על שביל החול, צועדים אל עבר שערי העיר. הם נראו כגוש אחד בעל שישה ראשים, בחושך ששרר.
הם חמקו מבעד לשער העיר מצעידים את פניהם אל עבר הכיכר המרכזית. שקט אפל מבשר רעות ששרר ברחובות, איש לא הפריע להם בדרכם.
השמועה שהופצה בדבר ארקאנים שהפרו את חוקם, הרגו וטבחו, הן בארקאנים ובעיקר בדרטים. גרמה לתושבים להינעל בבתיהם בלי לצאת.
לאחר הליכה קצרה הגיעו השישה אל הכיכר המרכזית. הם נעמדו במעגל כשגבם מופנה כלפי פנים, ופניהם סוקרות את הרחוב בדקדקנות.

אחד מהם מחה כף אל כף בצורה שקטה, וגם האורות הבודדים שהאירו במקצת את הכיכר, כבו באבחת רגע.

הם עמדו כך כמה דקות ללא ניע, עד שהחל אחד מהם בעל שער בלונדיני, למלמל לחשי קסם.

החושך הלך והחמיר , כך שממש היה ניתן למששו , הם אינם יכלו לראות אחד את השני רק שמעו את לחשושיו הבלתי פוסקים של הבלונדיני.

הוא המשיך למלמל ... עד שבין רגע נדלקו כל מנורות הכיכר. השישה מיצמצו בעיניהם למול האור ונדהמו לגלות שהם מוקפים בעשרים גברים העונדים על צווארם את סמל הארקאנים.

"אשמח ממש להבין מורקר," פנה בחור צעיר לעבר הבלונדיני. " מדוע אינך חששת שמא הצבנו שומרים בכל עיר." הוא החל להתקדם לעבר השישה שהיו דרוכים ומוכנים לכל תרחיש.

מורקר לא ענה, והבחור המשיך לדבר. "רואה אני גם שהספקת להסיר מעליך כל סממן ולו הכי קטן של הארקאנים." הבחור נעצר על עומדו במרחק של מטרים ספורים מן ששת עוטי הגלימות.

"אלדור יקירי" החל הבלונדיני לדבר בקול ערסי נקי מכל סממן של פחד. "מייעץ אני לך להתרחק ממני ומחברי עם שומרי ראשך שסבור אתה שאיני יכול לראותם." איש אינו נע בכיכר למשך כמה שניות שלאחריהם האחל אלדור לצעוד אחרונית כמו בלי קשר לדבריו של מורקר.

"בכל מקרה, המצב אינו משחק לטובתך. זה עשרים נגד..." הוא עצר לדבר כיון שכחכוח נשמע מכיוונו של מורקר. "למעשה זה עשרים וארבע." אמר מורקר בבת צחוק, "אבל תמשיך בנאומך המרתק." לעג בארסיות ונדם.

אלדור לא התייחס "תוכל לבחור בין להיכנע עכשיו. לבין להילחם בנו ולהפסיד." הוא נעמד במקומו במעגל והמשיך "אתן לך שתי דקות להחליט." קבע, ושקט ירד על הכיכר.

שני הדקות עברו כששום רחש לא נשמע. "תם זמנך, מה החלטת?" שאל אלדור , בדיוק כששריקה חדה וקצרה פרצה מפיו של אחד מן השישה, וסילוני אש בקעו מתוך כפות ידיהם הישר אל עבר הבחורים שהקיפו אותם.
הבחורים חמקו בזריזות מן האש, התעשתו והחלו להשיב מלחמה. השישה נצמדו אחד אל השני הודפים בתנועות ידיים מהירות את הקללות ששוגרו אליהם.

"וולטריסססס!!!" צעקה רמה נשמעה, וברק כחול פגע הישר במרכז בטנו של אחד מן הבחורים מפיל אותו על הרצה בלי יכולת לנוע.

כמה מן הבחורים האחרים ניגשו אליו כדי לוודאות מה מצבו, אך נסוגו משם כי אחד מן השחורים ניסה לפגוע בשיא העוצמה בכל מי שניסה להתקרב לאזור.

הקרב נמשך כשעוד כמה מן הבחורים נופלים על הרצפה, אך השחורים החלו להתעייף. "לא נחזיק מעמד עוד זמן רב." לחש לבוש הגלימה שעמד בצמוד למורקר. "עליך לפעול עכשיו." הוא נעץ בו מבט, מחכה למוצא פיו. מורקר לא דיבר רק הנהן בראשו לאישור.

מורקר התנתק ממקומו ונכנס אל פנים המעגל וחמשת האחרים מצטמצמים במהירות וסוגרים את הפתח כך שלא יהיה ניתן לראות מה מעשיו.

"מה הוא עושה?" שאל אחד הצעירים את אלדור.

"אני לא יודע, אבל מה שזה לא יהיה. זה לא נראה טוב בכלל." הוא אמר בחשש, "נראה שנצטרך לסוג אחרונית ולצפות במעשיהם מרחוק.

"אבל תראה..." הצביע בחור גברתן שעמד על ידו, על אחד מן ששת השחורים שהחל להקיא על רצפת הכיכר.

"עדיין, כוחו של מורקר רב. איננו יודעים מה הוא מתכנן שם ברגעים אלו." קבע אלדור וצעק. "עצרו את הקרב!" בחורים נעצרו על עומדם, אך חלקם עדיין היו צריכים לחמוק מן הלחשים של השחורים.

"נעו אחורנית אל מחוץ אל הכיכר , עכשיו." לחש אלדור. והחל פוסע אחורנית ובאיטיות אל עבר אחד מן השבילים היוצאים מן הכיכר.

חלקם היו כבר רחוקים מן הכיכר כזה קרה, ""אומברה...!!!!!!" צרח מורקר ממרכז המעגל.! והחל לשרטט באוויר בעזרת הקמיצה ציור של ירח כסוף. "טנבריס...!" צעק שוב מורקר כשהוא ממשיך לשרטט באוויר.

הבחורים עצרו במקומם מביטים בפחד במחזה. אף אחד מהם לא הכיר את סוג הלחש ההוא, חוץ מאלדור.

"מורטיס!!" בפעם השלישית צעק מורקר, והשלים את הירח הכסוף.

──────────────────────────────


מקווה שאהבתם,
מקווה להעלות חלקים נוספים בתדירות נורמלית.

נ.ב. הגיוני מאד שיש בעיות פיסוק, או אותיות חסרות סומך עליכם שתסתדרו :)
הם ישבו ב "קפה ללא תכלית" בית קפה קטן וצדדי שמתאים בדיוק למצבים כמו אלו.

כל מי שראה אותם חייך לעצמו תוך כדי ליחשוש "הם בפגישה...".

כן. הם בפגישה. פגישה שלישית.

אבל הפעם היא החליטה לחתוך. או לכאן או לכאן.

ואם עלתה בכם השאלה הגאונית: 'אם היא כבר עכשיו חושבת ככה- למה היא ממשיכה בכלל'?

זהו. היא באמת לא ממש יודעת...בסך הכל היא בחורה בת 26 וכמו שסבתא אומרת לה כבר אין ספור פעמים "תפסיקי להיות בררנית! את לא נעשית צעירה יותר..."

אז זהו. היא לא נעשית צעירה יותר ולכן גם היא לא מורידה מהר יותר. היא תבדוק מכל הכיוונים ותביא איתה את כל הסיבות המפורטות לסבתא ולהיתר ביטחון מתפללת שהוא יוריד לפני.

בכל מקרה היא כאן עכשיו. על תקן....זהו היא עדיין לא פענחה על תקן מה בדיוק...

"...אני אפילו זוכר שפעם עקבתי אחרי נמלה חצי שעה, רק כדי לראות אם היא באמת יודעת לאן היא הולכת או שהיא סתם עושה את עצמה."

"אהאה..." מה זו התשובה הזו? תגיבי משהו!

"וואוו, אתה יודע שזה מראה על יכולת התמדה, על...."

מה עוד? על שריטה חמורה בתאי המוח. על שעמום!

"על היכולת לדבוק במטרה. לא כולם היו מסוגלים לזה, אני חושבת שאפילו לי לא היתה מספיק סבלנות בשביל זה חחח"

שיסיק מכך שאין לי סבלנות בכלל. לא מעניין אותי.

"בכלל אני פחות מתעניינת בבעלי חיים...אני...נראה לי שאני נמשכת לטבע אחר. יותר נופים ואולי גם..."

"וואוו נופים", הוא קטע אותה בחוסר נימוס משווע.

"תדעי לך שאני אוהב מאד לטייל בארץ, בעיקר באזורים של סלעים געשיים. למשל ברמת הגולן יש בזלת כהה, שהיא בעצם תוצאה של התקררות מהירה של לבה... זה פשוט מדהים, לא להאמין שזה היה פעם רותח!"

"הא... " קצת בשוק מהחיתוך המהיר. לא תכננה את זה.

"אז זהו. חוץ מטבע אני מאד אוהבת מוזיקה בעיקר מתחברת לסגנון..."

"חזנות! תודי שאין על חזנות. ההייתי פעם בקונצרט..."

רק זה היה חסר לה...חזנות.
למזלה בדיוק באותו הרגע הגיע המלצר וקטע את שיחתם באחת. מה שבעצם גרם לשקט.

שקט. סוף סוף שקט. בדקה הראשונה זה היה נחמד. אך כשחלפו להן 3 דקות זה כבר הפך למביך.

היא מנסה להיות נחמדה, לא רוצה שתיפול שתיקה מביכה… אבל כל שאלה שעולה לה בראש נשמעת או מוזרה, או קלישאתית, או סתם מעיקה. כנראה שהוא חורר לה את הראש ברמה בלתי הפיכה.

"אולי סתם שאלה כללית, 'משהו נעים'... 'מה משמח אותך?' כן. ואז הוא יגיד לימוד. שוב פעם לימוד.

היא מחייכת, כאילו בטוחה בעצמה, אבל בפנים היא מחפשת נואשות:

ושא. כל נושא. שיחה. תבנית. הצלה. מישהו. אולי רעש רקע שיגרום לו לדבר על מזג האוויר'!

היא שתקה. הוא שתק.
הכוסות עמדו דוממות על השולחן כאילו גם להן כבר נגמרו הנושאים.

גם בתוך הראש שלו אוטוסטרדה.

"נו... תשאל משהו, תשאל כבר."
"מה? לשאול מה היא אוהבת לעשות בזמנה הפנוי ? זה נשמע כמו ראיון עבודה."
"אולי לשאול אם היא אוהבת חורף או קיץ? לא, זה סתם שטחי."
"מה היא חושבת על חסכונות ? לא ! אתה נשמע כמו יועץ מס."
"מה דעתך על בורקסים? לא לא לא!!! אל תידרדר
!"

ובינתיים – כלום. שתיקה.

"יאללה. תירה שאלה. תזרוק משהו, הכי פשוט. רק שיזוז משהו באוויר הזה!"

"השקט הזה מזכיר לי קצת את מה שקרה לי במשרד אתמול..." היא הצליחה לדלות ממוחה המחורר איזה בדיל של סיפור. "ישבנו ב..."

"במשרד? יווו את לא מבינה מה הזכרת לי עכשיו..."

'אין ספק, היא אלופה בלהזכיר ולהעלות לי נושאי שיחה'

וכבר פתח במונולוג ארוך המתאר את הקורות אותו במשרד התחבורה עם בעיית הרב-קו.

'מה אני עושה פה ? למה זה מרגיש כמו מבחן פתע – שאני אמורה גם לעניין, גם לאתגר, גם לא להפריע?'

היא אפילו לא שומעת את ההמשך...איבדה את זה. אין לה כבר כח. היא מבינה שכרגע היא על תקן צופה בלבד. לא. בעצם היא קהל בהרצאה בה הקהל זורק מילה והמרצה ישר פותח במונולוג ארוך ומשעמם על הנושא הנבחר.

היא לגמה מהשתייה, לא כי הייתה צמאה – אלא כי זו הייתה הפעולה החברתית היחידה שנשארה לה...

אחר כך סבתא תגיד לה שהורידה סתם.



ועכשיו באמת:

לכל נושאי התגית "בשידוכים":
אם שאלתם שאלה- חכו לתשובה. אם קיבלתם תשובה- אל תפרשו את זה כ "הזדמנות להפליג עם סיפור ילדות על----" אלוקים יודע על מה...
רחמו. פשוט רחמו. לא על עצמכם – על הצד השני.
נכון, יש לכם מה להגיד. אבל תנו גם לשני להשתעמם מהדברים של עצמו, לא רק מכם.
פגישה = היא לא פודקאסט, לא ראיון עבודה וגם לא שיעור כללי...
הא...ועוד דבר, קטן, שולי, כמעט זניח:
תתעניינו. כן כן, בצד השני. זה שיושב מולכם.
לא חייבים לחפור לו בנשמה, לא צריך להביא שאלון אמריקאי –
אבל משפט אחד שהוא לא על עצמכם, זה בסיס.
תשאלו מה מעניין אותו. אם אתם לא בטוחים מה לשאול – תשתמשו בשיטה פשוטה:
דמיינו שאתם מדברים עם מישהו שלא רוצה לשמוע עליכם.
(רמז: לפעמים זה המצב האמיתי).
בסוף זה לא משנה אם אתם אוהבים בזלת, חזנות... אם אתם לא רואים את הצד השני, סביר שגם הוא לא יראה אתכם – בפגישה הבאה.

בהצלחה לכולנו,
ושיזרום, או לפחות – שיגמר מהר ובלי נזקים🤞

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  8  פעמים
למעלה