מידע שימושי מילה קטנה על מזג האוויר המתוכנן לפסח....

  • הוסף לסימניות
  • #22
מקווה שאנשים לא מלבישים בגדי קיץ במזג אוויר חורפי

שנה שעברה תימרנתי בפסח בין בגדי קיץ ומעבר, כל יום מה שהתאים
לא היתה סיבה לחשוב לא לקנות השנה ושלא נצטרך, כבר היו ימים ממש חמים

אם יהיה צורך - נלבש בליל הסדר את בגדי החורף,
ונחדש בהמשך. מישהו ילביש בכזה מזג אוויר בגדי קיץ דקיקים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
כי כבר היו השנה כמה ימים חמים, גם מעל 30 מעלות באזורים מסויימים, ואין דרך לדעת מתי זה יקרה שוב.

אני לא הייתי רוצה ללבוש סריג ב30+, וגם לא להלביש.
אז השנה בפסח זה לא יהיה המצב? יכול להיות, אבל את זה א"א לדעת מראש.
סיכוי מאד נמוך שבפסח יהיה 30+.
וגם אם זה המצב, יש מזגנים בבתים ככה שלא יסבלו מחום גם עם סריג.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
סיכוי מאד נמוך שבפסח יהיה 30+.
וגם אם זה המצב, יש מזגנים בבתים ככה שלא יסבלו מחום גם עם סריג.
כמו שכתבתי, בעיר (הלא חמה במיוחד) שלי כבר היו לפני פורים ימים של 29, כך שאותי זה הריץ מיידית לקנות בגדי קיץ לתינוק שאפילו בגד אחד מהקיץ שנה שעברה לא מתאים למידתו.
גם הסיכוי שבפסח יהיה 15 מעלות הוא לא הכי גבוה בד"כ, כך שהסתמכתי יותר על בגדי מעבר.
לגבי מזגן - זה נכון, אבל באותה מידה יש גם חימום בבית, אני מדברת על התאמה למזג האויר שבחוץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
כמו שכתבתי, בעיר (הלא חמה במיוחד) שלי כבר היו לפני פורים ימים של 29, כך שאותי זה הריץ מיידית לקנות בגדי קיץ לתינוק שאפילו בגד אחד מהקיץ שנה שעברה לא מתאים למידתו.
גם הסיכוי שבפסח יהיה 15 מעלות הוא לא הכי גבוה בד"כ, כך שהסתמכתי יותר על בגדי מעבר.
לגבי מזגן - זה נכון, אבל באותה מידה יש גם חימום בבית, אני מדברת על התאמה למזג האויר שבחוץ.
מה שמרגיש לך נכון להלביש.
אני שנה שעברה הצטמררתי לראות תינוקות עם בגד קצרצר בעוד שהאמא מתכרבלת לה בתוך סריג.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
מה שמרגיש לך נכון להלביש.
אני שנה שעברה הצטמררתי לראות תינוקות עם בגד קצרצר בעוד שהאמא מתכרבלת לה בתוך סריג.
ואת צודקת לגמרי. מה שכתבתי היה תשובה לשאלה שציטטתי - למה קונים בגדי קיץ, ולא מה מלבישים בפועל לילדים.
כמו שכתבתי למעלה:
זה באמת נורא.
אם יהיה צורך כמובן שאלביש את בגדי החורף שיש לי, אבל גם בגד חורף שכבר קטן לא מגן מקור בצורה אידיאלית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
איפה קונים בגדי מעבר?
עזבו מעבר.
איפה קונים בגדי קיץ לתינוקות שאינם מתחילם בחוט דקיק בכתף ומסתיימים באזור הטיטול.
האמת מזועזעת מבגדי התינוקות.
זה לא רק בקטע של צניעות. בסדר להחזיק בגד אחד כזה ליום חמסין. אבל בשאר הימים התינוקות צריכים להיות לבושים...
בסוף הזמנתי בנקסט. היום הגויים יותר עדינים מכל החנויות החרדיות..
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
ואת צודקת לגמרי. מה שכתבתי היה תשובה לשאלה שציטטתי - למה קונים בגדי קיץ, ולא מה מלבישים בפועל לילדים.
כמו שכתבתי למעלה:
נכון.
ועדיין אני חושבת שלפסח רצוי לא לקנות בגדי קיץ ממש, אלא מעבר
וכל כוונתי הייתה שלי עדיף לראות את הילדים בתוך סריגים (לא דובונים ולא חרמוניות) ולא בתוך בגדי קיץ בתקופה הזו.
וכל אחת תעשה כאוות האינטואיציה האימהית שלה..
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
עזבו מעבר.
איפה קונים בגדי קיץ לתינוקות שאינם מתחילם בחוט דקיק בכתף ומסתיימים באזור הטיטול.
האמת מזועזעת מבגדי התינוקות.
זה לא רק בקטע של צניעות. בסדר להחזיק בגד אחד כזה ליום חמסין. אבל בשאר הימים התינוקות צריכים להיות לבושים...
בסוף הזמנתי בנקסט. היום הגויים יותר עדינים מכל החנויות החרדיות..

תינוקים צריכים להיות לבושים כל הימים. בכל מקום יש מזגן וגם בשמש קופחת עדיף שהעור יהיה מכוסה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
אני מרגישה שחנויות הבגדים פשוט לא עומדות בקצב של שינויי מזג האוויר בשנים האחרונות.

פעם ידענו שהחורף מתחיל באזור החגים ומסתיים באזור אדר-ניסן. היום המציאות אחרת לגמרי – החורף מתארך, וגם הקיץ נהיה הרבה יותר ארוך ומשמעותי.

באופן אישי, אני תמיד מנצלת את עונות המעבר כדי לקנות בגד "דק וארוך". זה מה שהילדים שלי לובשים רוב השנה. גם בשיא הקיץ, אני שולחת אותם למעון ולגנים עם שרוול ארוך. המזגנים בבני ברק עובדים על קור מקפיא, ואין לי שום עניין שהילדים יחזרו הביתה מנוזלים וחולים בשיא הקיץ רק בגלל הפרשי הטמפרטורות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
שנים הייתי מדברת ככה,
שלפסח קונים עונת דק ארוך ולא קיץ
עד שראיתי שזה סתם בזבוז
הייתי קונה לפסח דק ארוך במחיר של תחילת עונה,
ותוך כמה שבועות כבר היה מתחמם
לשבועות קניתי עוד בגד קצר
וגם אז היה קשה כבר למצוא כי הרבה בגדים שרציתי כבר לא היה מידות.
ואז כבר לא הייתי מפרגנת לעצמי עוד בגד שלישי,
יצא שנתקעתי עם בגד אחד קצר כל הקיץ
התחלתי לקנות להם לפסח בגד אחד יפה קצר
וכשקריר אני שמה להם את המכנסיים שהם לבשו בחורף
עם חולצה לבנה פשוטה יותר שאני קונה בסוף עונה או במשנת יוסף
ליום חול אני כן קונה דק ארוך בעיקר בנקסט
הילדים לובשים את זה גם סתיו וגם אביב
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
עזבו מעבר.
איפה קונים בגדי קיץ לתינוקות שאינם מתחילם בחוט דקיק בכתף ומסתיימים באזור הטיטול.
האמת מזועזעת מבגדי התינוקות.
זה לא רק בקטע של צניעות. בסדר להחזיק בגד אחד כזה ליום חמסין. אבל בשאר הימים התינוקות צריכים להיות לבושים...
בסוף הזמנתי בנקסט. היום הגויים יותר עדינים מכל החנויות החרדיות..
נכון
אני רואה כאלה שבשביל הסט המושלם שמות לתינוק בגד עם כתפיה ללא שרוולים
ולא דיברתי על חודש אב...
הילד אצל המטפלת או במעון במזגן וגם בגן פרטי! בשום חודש זה לא מתאים.
זה מתאים רק כשיוצאים לגינה אחהצ.
היתה לי חברה ששלחה ככה למטפלת כי מה היא תלביש לילד משהו מוזנח?
והמטפלת ביקשה ממנה שתביא מכנס ארוך כי קר לה לראות אותו והיתה מלבישה לו כשהוא על הריצפה.
בסוף הם זוחלים ופשוט קר להם
גם פיג'מות לדעתי הכי שימושי דק ארוך,
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
כל כך מזדהה עם מה שכתבו על בגדים קצרצרים לתינוקות!
לפעמים אפשר לראות תינוקות באירועים למשל או תחת כל קורת גג ממוזגת,
עם בגד קצרצר ולא מכסה כלום, והידיים והרגליים שלהם כחולות ממש!
אני כל פעם מזדעזעת מחדש.
אני תמיד קונה בגד - שתיים קצרים, יותר ליציאות וכד' וכל היתר ארוכים דקים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
אני מלבישה בד"כ בליל חג ראשון של פסח וסוכות את הבגדים החדשים
בשביל ההרגשה, ההתחדשות, המחמאות וההתרגשות בלי קשר למזג האויר,
אחרי שוך ההתרגשות או מחליפה בגד או שמה קפוצ'ון או פיג'מה לפי הענין :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
קניתי לילדות שמלות קיץ, שרוול 3/4 או קצר לפי הגיל
ילבשו את זה בעז"ה בליל הסדר
עם גופייה חורפית, גרביון (שמנת ולא שחור..) וקרדיגן פתוח מעל
העיקר שיהנו מהבגד החדש
ושלא יקפאו מקור:)
אפשר לשלב פרקטיקה עם התחדשות
(הבנים שלי גדולים אז לא רלוונטי מכנס קצר וכד')
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

1
לפני שנה וחצי נסעתי לאומן. בחורף, אגב. היה גישמאק וכו', אבל לא באתי לספר לכם על כך, או על "חווית" הנסיעה שכללה נחיתה בהונגריה במקום ברומניה בגלל תנאי מזג האוויר (!), עוד ויכוחים במשך 4 שעות בין הנוסעים הזועמים לצוות המטוס הלא חביב. או על כך שאחרי שישבתי 3 שעות נמאס לי ורציתי לגשת לעזור ולהרגיע את הרוחות, ואז חילוני אחד דפק עליי ואמר לי בפרצוף מלא גועל: תזוז מהמעבר. למה אתם החרדים שמנים כל כך.

ואמרתי לו - אמיתי - שאני שמן כאדם פרטי שאוהב גאלע וקוגל, אבל לא כל החרדים שמנים, וזו הכללה גזענית, והוא אמר לי שהוא לא מכליל והוא ליברל אבל מה לעשות שכל החרדים באמת שמנים... ואני התעצבנתי והלכתי לדיילת הראשית וסיפרתי לה, וחשבתי שמייד יעלה בתקשורת סיפור מקומם על "הטרדת נוסע חרדי" - כי הרי זה מה שהיה עולה אם הייתי אומר משפט כזה לגברת חילונייה, אבל הדיילת רק אמרה שזה עצוב. אמיתי. נו מה לעשות.

מה שכן שבאתי לספר:
בחזור, אחרי התשה ארוכה וסחבת של נסיעה למולדובה, וכאשר כל הנוסעים רק רוצים לעלות למטוס - ארקיע הודיעה לכל הנוסעים שעליהם לשלם איזה 15$ לראש, באמתלה הגאונית שהמזוודה הקטנה שלהם (טרולי) איננה "תיק יד" אלא "מזוודה". לא קשור לגודל.
ברירה לא הייתה - שילמנו וזהו. לך תתווכח עם פקידות גויות מולדוביות... יפה, ארקיע! מלכודת! הרי מי ימאן לשלם 15 דולר ויסתכן באי עליה למטוס?

2
פניתי למועצה לצרכנות, הסברתי את העוול - המזוודה הייתה בדיוק בגודל הנכון המותר.
ארקיע תרצו שתנאי הכרטיס מופיעים באתר שלהם.
אוקיי, אז מה. אני קניתי את הכרטיס מ'קיווי'. שם לא הייתה כל הסתייגות כזו.

3
המועצה גררה רגליים, ועד שקיבלתי תשובה מארקיע ועד ש ועד ש, עברה שנה לפחות. בסוף כתבו לי: תדבר מולם ישירות.
אה, תודה. "אבל אין להם שירות לקוחות! התקשרתי וחיכיתי שעתיים על הקו! (אמיתי, כן) והאינטרנט מלאאא תלונות עליהם!"
דממה.

4
כיוון שהרגשת מרומה לגמרי, תבעתי את ארקיע בסכום העצום של אלף שקל. בהיתר הלכתי. הלכתי לבית משפט לתביעות קטנות. נקווה שבפעם אחרונה. (וגם הפעם הראשונה, אגב) מעדיף להרוויח כסף ביושר ולא מתביעות של חברות סוררות כמו ארקיע או
אנג'ל.

5
כל תקופה ארקיע שלחו בקשות לדחיית הדיון, וכאשר הוא הגיע - שכחתי ממנו לגמרי...

6
הפסק:
600 שקל דמי משפט - חוב של מר גלנט לארקיע!

7
ערעור.
מתברר שערעור מסובך להגיש, צריך פיזית במזכירות בית משפט מחוזי. לא באינטרנט. והסיכוי נמוך.
אז ויתרתי בלב כואב ובתחושת "אכלו לי שתו לי גנבו אותי אוףףף". אאלץ לשלם לארקיע 600 שקל!

מסקנות

1
לפני שאתם טסים לחו"ל - תחשבו פעמיים באיזו חברה לבחור. אני לא אומר במי כן ובמי לא. אבל למשל, נסו להתקשר לשירות הלקוחות שלהם, אולי תגלו שהוא לא קיים. (רלוונטי לכל חברה או בית עסק כמובן)
2
לא תמיד כזה קל וכייפי לתבוע בביהמ"ש לתביעות קטנות.
3
אל תעליבו חילונים, היועמ"שית תדאג לכם למעצר וחקירה.
ואם העליבו אתכם - נו את מי זה מעניין. אתם חרדים, אפשר ללמוד מהיבסקציה בדיוק איך לטפל בכם, לנסות להציק לכם כלכלית ונפשית בכל דרך אפשרית.
4
ולמרות כל עוגמת הנפש, ההתעלות הרוחנית מנסיעה לאומן שווה את זה לגמרי, רק אומר...
לאחר שיטוט אחרי מאמרים אודות גיל הרך, נתקלתי במאמר פורץ מחשבה מאת יעל דיין באתר של ד"ר עדה בקר וליזי דוידי
כבן משפחה של גננת בגיל הרך הבנתי שכל מילה במאמר הינו אמיתי ויש כאן משהו המצריך חשיבה, נשמח לקרוא את דעתכן

1837.

פרידריך פרבל
מקים את גן הילדים הראשון בעולם. ממציא את השם – "גן ילדים".
בשם זה רוצה להדגיש את מהותו של המוסד כמקום המאפשר לילדים וילדות לגדול ולהתפתח כפרחים בגינה – באופן חופשי, עצמאי, על פי טבעם הייחודי.
בגן הזה יהיו פעילים, ישחקו, יטיילו בטבע, יטפלו בגינה, יעסקו במוסיקה ושירה ויזכו לכבוד.
גן הילדים יהווה סביבה בה קיימת הרמוניה ואחדות בין האדם, הטבע והבריאה, בין המשפחה והגן, בין הגוף, הנפש והאינטלקט.
בגן הילדים יכולים הילד והילדה לשהות עם חבריהם מחוץ למגבלות שמטילה המשפחה ובסביבה מוגנת.
הוא גם המציא את מקצוע ה"גננת" ולצורך הכשרתה הקים סמינר לגננות ראשון בעולם.

פרבל היה כנראה זה שטמן בנו את רעיון המפגש.
הוא תיאר את סדר היום בגן וציין שבבוקר כולם מתכנסים לשירה משותפת, שרים שירי בוקר טוב, שירים על מזג האוויר, עונות השנה ומנהלים שיחה על נושא כלשהו. מאז ועד היום כל הילדים והילדות בגן, כנראה בכל העולם, מתכנסים בבוקר למפגש.

איך קרה שהמפגש מתקיים כבר 180 שנה ואף אחת לא שואלת למה? מי צריך את זה?
אולי החשיבות שאנחנו מייחסות למפגש נובעת מהחשש שיחשבו שאנחנו טיפשות?


כ-70 שנה מאוחר יותר, בשנת 1907, מקימה מריה מונטסורי, (1870 – 1952) את גן הילדים הראשון באיטליה. כמו פרבל, גם מונטסורי דוגלת בפיתוח העצמאות של הילדים והילדות בגן ומעודדת חופש ובחירה.
יחד עם זאת, כאשר היא כותבת את ההנחיות למפגש בספרה "שיטת מונטסורי" (1909), ניתן לראות כי אין התייחסות לעצמאות או בחירה של הילדים והילדות.

על פי ההנחיות של מונטסורי, הגננת מסבירה לילדים ולילדות שצריך ללכת בשקט למקום הישיבה הקבוע, לשבת כשהרגליים נוגעות ברצפה והידיים על השולחן, הראש זקוף. בדרך זו, מסבירה מונטסורי, היא מלמדת יציבות ואיזון. אחר כך הילדים והילדות קמים כדי לשיר.

הגננת מסבירה שבזמן הקימה והישיבה אין צורך להרעיש. הגננת יכולה גם להסב את תשומת הלב לילד שהגיע נקי, חדר שסדרו יפה ומעשים אחרים הראויים לשבח.

אחר כך פותחת הגננת בשיחה. היא שואלת מה עשו אתמול, כיצד התנהגו, במה שיחקו, כיצד התייחסו להורים, האם דברו בנימוס, האם עזרו לאמם, האם ספרו בבית מה למדו בגן. ביום שני (אצלנו ביום ראשון), השיחות ארוכות יותר והגננת מבקשת שיספרו כיצד בילו בסוף השבוע.

אם מישהו מספר שאכל משהו לא ראוי (אצלנו: ממתקים), הגננת מסבירה שזה מזיק. השיחות נסובות על ימי הולדת, מסיבות ואירועים אחרים במשפחה או בשכונה וכך היא מלמדת על מה ראוי לשוחח ומפתחת את השפה.

הדמיון שבין תיאור זה למפגשים המתקיימים כיום מעיד על השפעת מונטסורי על הגנים בארץ.

האם התיאור הזה מעורר בנו אי נחת? למה?

בי מעורר התיאור הזה אי נחת מכיוון שהוא מציג גננת השולטת בילדים ובילדות ודורשת מהם ציות. הם צריכים ללכת בצורה מסוימת, לשבת בצורה מסוימת, לדבר בצורה מסוימת. הם פסיביים, נשלטים על ידי הגננת. אין מקום ליוזמה, לבחירה, למגוון של התנהגויות ולביטוי של הבדלים אינדיבידואלים. שליטת הגננת היא מוחלטת גם אם נעשית בצורה נעימה ורגועה. זהו אילוף.

זו גם דעתי על המפגשים המתקיימים כיום בגן. אמנם, הדרישה להליכה או ישיבה מסוימת, קיימת פחות היום, אבל משפטים כמו "שבי יפה", "תקשיבי" "תהיו בשקט" "לא מדברים כשאני מדברת" "לא מחזיקים חפץ ביד", רווחים בהחלט. המפגש, מעצם מהותו, כשכל כך הרבה ילדים וילדות נדרשים לשבת ביחד, מאלץ את הגננת לשלוט בהם.
קשה מאד בסיטואציה כזו להתייחס לכל ילד או ילדה באופן אישי, להתחשב ברצונות או בצרכים של כל אחד ואחת. זו סיטואציה המאלצת את הגננת להסתכל עליהם כקבוצה הומוגנית שצריך לשלוט בה. השליטה של הגננת באמצעות הדרישה להתנהג על פי אמות המידה שהיא קובעת, הופכת את הילד או הילדה לאובייקטים חסרי אונים.

אם כך, מדוע המפגש, שלדעתי זו הפעילות הכי פחות מוצלחת בגן, מחזיק מעמד כבר מאה ושמונים שנה ונתפש כפעילות חשובה והכרחית? כנראה שיש לכולנו צורך בשליטה, כנראה שאנחנו מפחדות לאבד שליטה. המפגש נותן לנו מסגרת מצוינת לשלוט.

הבעיה היא שכפי שלכל אחת מאתנו יש צורך בשליטה, הרי אנחנו מתקוממות כשמנסים לשלוט בנו ולהצר את האוטונומיה שלנו. כשמנסים לשלוט בנו אנחנו רוצות להתנער מהשליטה, אנחנו שואפות לאוטונומיה. זה הפרדוכס של המפגש – מצד אחד הגננת מתרגלת את הצורך שלה בשליטה אבל בצד השני, אצל חלק מהילדים והילדות מתעורר מרי, התנגדות שישלטו בהם. התנגדות זו נתפשת על ידי הגננת כ"הפרעה". הטיפול בהפרעה הוא יתר שליטה. יתר שליטה עלול להוביל לעוד ועוד הפרעות או במצבים חמורים יותר לפחד מפני הגננת. כך נוצר מעגל בו כולם – גננת ילדים וילדות חווים תסכול, חוסר אונים וייאוש.

כשאנחנו חוות תסכול וחוסר אונים אנחנו מחפשות אשמים. כך ילדים או ילדות ש"מורדים" במפגש ומתנגדים לציית לגננת, הופכים לילדים או ילדות עם "קשיי התנהגות" "קשיי קשב וריכוז" וכך הדמוי העצמי שלהם נפגע מאד. צריך להבין שלא בהם טמונה הבעיה אלא במפגש. מצד שני סטודנטיות או גננות שלא מעוניינות או לא מצליחות "לשלוט" נתפשות כגננות לא ראויות, הן לא מספיק "אסרטיביות" וכך הדימוי המקצועי שלהן נפגע מאד.

כל השיח השיפוטי הזה היה נמנע אם לא היה מפגש בגן. אם לא היה פרק הזמן הזה שהוא חממה ליצירת קונפליקטים, אבוד שליטה, תסכול וכעס.

יש גננות המתגאות שמשך המפגש שלהן הוא ארוך מאד "אצלי יושבים במפגש יותר מחצי שעה", על מה הגאווה? על יכולת השליטה והאילוף? כמה מכן באמת מצליחות לשבת שעור שלם בקשב מוחלט למורה? בלי לחלום, בלי SMS, אם אתן לא יכולות, למה זה מצופה מילדים וילדות בגן? הרי זו האשליה הגדולה של המפגש, האשליה שהם אכן מקשיבים ולומדים. הם בסך הכול למדו להשתעמם בשקט, להעמיד פנים, לשבת כך שלא ישימו לב אליהם עד שיוכלו לחזור בשלום למשחקיהם. למידה משמעותית מתרחשת תוך כדי פעילות, לא בישיבה פסיבית. אז בשביל מה מפגש?

המפגש מפריע לפעילות השוטפת, מנתק את הילדים והילדות מעיסוקיהם, מייצר מעבר תזזיתי של סדור הגן ומבטל את הייחודיות של כל פרט בקבוצה. תארו לכן גן ללא מפגש, אין פרק זמן תזזיתי של סדור הגן לפני מפגש, אין קטיעת פעילות, אין כעס על אלו המתחמקים לשתייה, לשירותים, רק כדי "להרוויח" עוד שתי דקות מהמפגש. הפעילות ממשיכה לזרום, הגן ממשיך להתנהל בשקט ובשלווה.

בואו נודה על האמת, המפגש הוא פעילות שרוב השותפים לה – גננת, ילדים וילדות – היו שמחים לותר עליה.

אפשר אולי בסוף היום לקיים מפגש פרידה קצרצר, כפי שגדעון לוין (1921 – 2004), מכנה זאת "התכנסות חברתית". לוין קובע: "המפגש בנוי על יסוד עיקרי אחד: הוא חייב לאפשר השתתפות פעילה למירב הילדים באותו זמן", שירה בצוותא ומשחקי חברה.

כן, מפגש הוא חשוב, המפגש בין גננת או סייעת לילדים וילדות, מפגש של החלפת דעות ורעיונות, מפגש של סיפור ספורים, מפגש של משחק, מפגש של תכנון, מפגש של פתרון בעיות, כן מפגש הוא חשוב, המפגש בין ילדים וילדות לבין עצמם, מפגש של חברות, מפגש של עזרה הדדית, של למידה הדדית, מפגש של התחשבות, של משחק, של חוויה מהנה, של אתגר משותף. המפגש מתרחש כל רגע ורגע במרחב הגן. אבל למה צריך מפגש של כולם ביחד, למי זה טוב?
0 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה