בטחוני נספח • העזרה בדרך

ירון אברהם: פרסום ראשון: פתיחת מערכת החינוך תורחב בשבוע הבא - באזורים נוספים בארץ שאינם גוש דן ובכפוף למיגון מתאים במוסדות המהלך עוד דורש אישור סופי של דרג מדיני.
בנוסף: החל מיום ראשון תתאפשר פתיחה של כיתות חינוך מיוחד שנמצאות בבתי ספר ולא רק של מוסדות שהם אך ורק של חינוך מיוחד (יעל אודם)
מה ההיגיון? גם ככה יוצאים לחופשת פסח בו' ניסן...
 
חברים, בזמן הקרוב, אני מדבר בשעה הקרובה, תיהיו סמוך למרחבים מוגנים.. יש תזוזות בכל הגזרות שלה אויבים שלנו ולא תזוזות שגרתיות..
בבקשה שמרו על עצמכם ובעזרת ה' שלא יהיה כלום, אבל אם יהיה אז לפחות תיהיו באזור בטוח.

שלכם,
רפאל חיון
נראה לי פייק, מאיפה יש לו מידע על כל הגזרות, מילא על החמאס מהדרום אני מבין אבל לשאר הגזרות?
 
דובר צה"ל | עדכון שינויים במדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף: החל מיום ראשון, 22 במרץ 2026, בשעה 06:00, תורחב מדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף המחלקת את אזורי הארץ באופן דיפרנציאלי. עד למועד זה מדיניות ההתגוננות תישאר ללא שינוי.

להלן פירוט השינויים במדיניות והנחיות ההתגוננות שייכנסו לתוקף ביום ראשון 22 במרץ 2026, בשעה 06:00: אזורי הנחיה: גולן דרום (למעט קצרין וקדמת צבי), גליל תחתון, הכרמל (למעט דאלית אל-כרמל ועספיא), ואדי ערה, מנשה (למעט אור עקיבא, חדרה, ג'סר א-זרקא וחלק מיישובי מוא"ז חוף הכרמל), שפלת יהודה (למעט בית שמש), לכיש (למעט אשדוד, בני עיי"ש, גן יבנה, יבנה, גדרה, חלק מישובי מוא"ז גן רווה המשתייכים לאזור זה, חלק מיישובי מוא"ז ברנר המשתייכים לאזור זה, כל יישובי מוא"ז גדרות והיישובים בית גמליאל, בן זכאי וצופיה של מוא"ז חבל יבנה) ומרכז הנגב (למעט באר שבע ועומר) - מעבר ממדרג פעילות מצומצמת למדרג פעילות חלקית.

להלן פירוט ההנחיות באזורים הנ"ל: פעילויות חינוכיות - ניתן לקיים פעילות חינוכית במקום שאפשר להגיע ממנו למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות. התקהלות - בשטח פתוח עד 50 אנשים, ובמבנה עד 100 אנשים במקום שניתן להגיע ממנו למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות.
מקומות עבודה - ניתן לקיים פעילות במקום שניתן להגיע ממנו למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות.

שאר אזורי הארץ ללא שינוי.

המדיניות תהיה בתוקף עד ליום שני, 23 במרץ בשעה 20:00.
מה זה אומר?
איזה יישובים ואזורים חרדיים מתחילים ללמוד ביום ראשון? ואיפה לא?
מישהו יכול לעשות רשימה?
 
הערכה בישראל: בקצב השיגורים הנוכחי, מאגר הטילים של איראן ייגמר בתוך כחודש
לא מדויק
חודש ושלושה ימים ואחת עשרה שעות.
זה כנראה אותם גורמים שאמרו שכל משגר באיראן הוא "חד פעמי" והתברר בהמשך ש - ר. שמאי זה ככל הנראה חברה איראנית...... בקיצור, אל תבנו על זה.
 
נראה לי פייק, מאיפה יש לו מידע על כל הגזרות, מילא על החמאס מהדרום אני מבין אבל לשאר הגזרות?
היחיד שצדק בתחזיות, 4 פעמים כבר אזעקות באזור ירושלים והסביבה
 
קצת מוזר שכל הטילים כוונו דווקא לאזור ירושלים

יכול להיות שבגלל ההצלחה שלהם בפגיעה בצפון במתקני האנרגייה הם ניסו את מזלם במשהו אחר באזור ירושלים ?
 
העניין הוא שכולם יודעים את זה

לאור בקשות רבות של משתמשים: לפניכם כללי פרסום הודעות על התראת צבע אדום באשכול העדכונים, במטרה לשמור על סדר ולמנוע הצפה.
  • ניתן לפרסם על אזעקות בהיקף נרחב הכוללות מחוז שלם בבת אחת או אזורים מרכזיים כגון גוש דן, ירושלים, חיפה והדרום.
  • ניתן לפרסם התראה מקדימה ורשמית על ירי צפוי, עוד בטרם הפעלת הצופרים בפועל.
  • ניתן לפרסם דיווח על אירוע ביטחוני חריג בעיר מרכזית, כגון חדירת כטב"ם לאזור מאוכלס.
  • בכל אירוע תפורסם הודעה אחת מסכמת, עניינית וברורה, המגדירה את ההיקף המלא של האירוע.
  • חל איסור לפרסם התראות נקודתיות ליישוב בודד או לאזור קטן, ואין לפרט רשימות של ערים בזו אחר זו בתוך אותו אירוע.
  • כל ההתראות המקומיות, רשימות היישובים והעדכונים השגרתיים יופנו אל אשכול "צבע אדום" הייעודי בלבד.
 
מישהו אמר לי שהוא נמצא עכשיו ליד אזור הנפילה בקרית אתא...
הוא אומר שאנשים נוהרים בריצה לכיוון... אפילו עם רכבים
אח"כ יצחקו על בני ברק
 
נערך לאחרונה ב:
באזור חיפה אזעקות בלי התרעות! וגם בלי פיצוצים בכלל
היו התראות רק באזור הגולן וקו העימות
באמת מוזר השקט שאחרי האזעקה... יכול להיות שהופעלה אזעקה בטעות? סתם העירו אותנו?
 
סברא פשוטה למה דווקא פלסטינים נהרגים מהטילים: (אולי זה פשוט שאי"צ להכתב)

פשוט מאוד- המערכת מזהה שזה הולך לכיוון חברון ומוותרים על היירוט...
או שכן או שלא
אני מעדיף שלא להדביק את זה לסברא
רק לראות בזה את הניסים הגדולים שהשי"ת עושה לעמו
 
מישהו אמר לי שהוא נמצא עכשיו ליד אזור הנפילה בקרית אתא...
הוא אומר שאנשים נוהרים בריצה לכיוון... אפילו עם רכבים
אח"כ יצחקו על בני ברק
בכל נפילה איפה שרק יהיה - סטטיסטית הרבה מהאנשים בגילאים מסויימים וברדיוס מסויים ינהרו לזירה
בבני ברק הכל פשוט יותר צפוף:)
 
סברא פשוטה למה דווקא פלסטינים נהרגים מהטילים: (אולי זה פשוט שאי"צ להכתב)

פשוט מאוד- המערכת מזהה שזה הולך לכיוון חברון ומוותרים על היירוט...
שטות לחשוב כך. רק חסר להם איזה חקירה של הפצ"ר או יועמשי"ת מפוטרת על הראש.
אין ספק שאלו רק חסדי שמים. בור כרה ויפול בו תחתיו.
יבוא עמלק וימחה את עמלק.
 
מה הסיפור בתלמי אלעזר?
היום היו כמה אזעקות שנראות לא קשורות לאזור
ב11:45 באזור ירושלים והמרכז, ו... תלמי אלעזר
1773971586711.png

בשעה 16:45 באזור ירושלים ולכיש, ו... תלמי אלעזר
1773971667282.png

בשעה 16:50, ירושלים, לכיש והמפרץ, ו... ניחשתם נכון - תלמי אלעזר
1773971743160.png
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיפור בהמשכים מקור [לא] אמין

*סיפור בהמשכים - מקור [לא] אמין*


פרק 1



מושב צלפון 2024


שעון האורלוגין הישן שעמד במרכז הסלון סימן כי שעת השקיעה קרבה. מרגלית פתחי המתינה לנכד שלה שישוב מיום עבודתו העמוס.

מאז סיים את הצבא, עבר נועם לשירות המשטרה בתפקיד יס"מ. אביו שעבד במשטרה קיפח את חייו באמצע פעילות. מחבל שלף סכין והרג אותו למוות. בנו נועם ממשיך דרכו. לא רואה את עצמו עובד בשום עבודה אחרת.

דפיקה קלה על דלת הבית. מרגלית אפילו לא קמה, ידעה שהנכד שלה הגיע. היא דאגה לו בכל מאודה, עוד מאז נולד, אבל מהרגע שאביו נהרג ועבר נועם לגור איתה, דאגה לו אף יותר.

"בא חביב גלבי ורוחי. בא", קרא לו מהספה בסלון, מושיטה את ידיה לחיבוק חם. היא כבר לא צעירה כשהייתה, הגוף לא מתנהג אותו דבר. היא המשיכה לשבת, קשה לה לעמוד עכשיו.

נועם פתח את הדלת, נכנס תוך שהוא סוגר את הדלת חזרה, ומתקרב לעבר סבתו. מתכופף אליה מתרפק על החיבוק. כמה היה נותן רק בשביל לקבל חיבוק כזה מאביו, או מאימו. מרגלית הכירה את התחושות שלו, קראה אותו כמו ספר פתוח.

"אז מה סבתא. מה מספרת? איך עבר עליך היום", נועם התיישב לידה. גופו הרחב נכנס ברוחב שנותר בין סבתו לספה.

"תודה לק-ל יום יום", מרגלית הניחה ידה על פיה נשקה ושלחה אותה לשמיים. מעניקה נשיקה למי שאמר והיה העולם. "לא עשיתי כלום היום. איפה אני כבר לא כמו פעם. הייתי קמה בבוקר מכינה פיתה, ומרק, וחלבה, וסחוג, ולפעמים גם לחוח. היום בקושי למיטה יש לי כח ללכת". צחקה. צחוקה היה מר. "ביקרת את אמא?" העבירה נושא, לא רוצה להתרכז בעצמה.

"האמת שלא הייתי אצלה כבר כמה שבועות נראה לי שלושה", נועם נשמע מבואס. כאוב.

מרגלית אספה את שארית כוחותיה מהיום המשעמם שעבר עליה. מוציאה מהמקרר קערה של אורז וקציצות. חיממה לנכד האהוב שלה, והגישה לו לשולחן. "בא יא איבני. תאכל משהו".

"סבתא. אל תטרחי אני יכול להכין לעצמי", נועם התיישב ואכל בתיאבון.

"למה לא הלכת לבקר את אמא", מרגלית הביטה בצלחת מתמלאת נחת. נהנית לראות אנשים שבעים. "אתה יודע אמא יש רק אחת", חייכה בעצב.

הבית כמעט ולא ידע רגעי אושר. אפילו ביום שסיים נועם את הצבא, אף אחד לא דאג לעשות לו מסיבת שחרור, או כל דבר שחייל אחר היה עושה ברגע שהשתחרר. את הכסף שקיבל מהצבא שמר לימים אפלים שאולי יבואו.

"אני יודע סבתא", נועם הניח את המזלג על השולחן, מביט בעיניה הטובות של סבתו. "אבל אני לא מסוגל ללכת עכשיו, את זוכר מה היה שם בפעם שעברה. המלחמה הזאת לא עושה טוב לאנשים".

"כן אני יודעת", הביטה מרגלית בתמונה של בעלה המנוח שממוסגרת בגדול ומונחת על ארון הנעליים במסדרון. יש לה עוד תמונה קטנה בחדר השינה שלה. "גם סבא שלך לא ידע לקבל את המלחמה הזאת טוב", היא נזכרה כיצד שמע בשמחת תורה את ההזעקה הראשונה, הוא כבר היה בדרך לבית הכנסת, מיד חזר וירדו שניהם לקומה התחתונה. אין להם ממ"ד בבית. כל הלחץ, הכאב, והידיעות שהגיעו מהשטח גמרו אותו. חצי שנה הצליח לשרוד אבל התקף לב אחד סיים את הסיפור.

"סבתא לא התכוונתי לצער אותך", נועם המשיך להביט בעיניה של סבתו. דמעות גלשו על לחייה. הוא קם והעניק לה חיבוק אוהב. "אני אבקר את אמא שוב בקרוב".

"אבל חשוב לי שתזכור. נכון שאני גידלתי אותך, והענקתי לך. אבל זה בגלל שאמא לא יכלה לעשות את זה", מרגלית ניגבה את עיניה. "וודאי לי שאם אמא הייתה יכולה, היא הייתה עושה עבודה נפלאה. הרבה יותר טוב ממני". מרגלית קמה נעזרה בנכדה, ונשכבה במיטתה. "תודה יא איבני. שהשם ישמור לי עליך".

"תודה סבתא. שישמור גם עליך". נועם כיסה אותה ויצא מהחדר.

התמונה הקטנה של זכריה פתחי הביטה בה. מרגלית הביטה בו בחזרה. "איך עזבת אותי כאן לבד יא זכריה. איך? תשמור לי על נועם. תבקש שם רחמים עליו. מסכן הילד!!! כל כך הרבה סבל עבר עליו. הגיע הזמן שינוח".



השעה כבר מאוחרת. נועם שתף את הצלחת בה אכל. והתיישב בספה. לרגע אחד הביט על הבית. מחשבה על קניית רהיטים חדשים עבור סבתא שלו, עוברת בראשו מידי יום. ובכל יום חוזר המשפט הקבוע שלה ומהדהד בראשו. נשמה תשמור את הכסף שלך. אתה יודע איך אומרים שקל לבן ליום שחור. אין לדעת מה ילד יום יא איבני.

בדיוק מה יותר שחור מעכשיו!!!

מדינה במלחמה. אבא איננו. סבא איננו. אמא אין. וסבתא שרק דואג ודואג בגללי.


נועם נשכב בספה מוציא את הסלולרי מכיסו. רוצה להעביר את המחשבות. שיחה נכנסת מופיעה במסך. נאסר אבו-סאלח.

"הלו", נועם ענה קולו עייף. מבקש לישון.

"יש לי חדש", נאסר העביר מלל קצר. "במקום הקבוע בעוד שעה?"

נועם התרומם במהירות. מנתק. מתארגן. לפני שיצא העביר מבט אחרון לעבר סבתו. מתלבט האם להשאיר לה פתק למקרה שתתעורר. לקח את מפתחות הרכב, מחליט לא להשאיר פתח. אין לו זמן. אסור לו לאחר. כל שניה קריטית.

הוא יצא נושק למזוזה. מתפלל תפילה חרישית לבורא עולם שישמור על סבתו. ועלה לתוך רכבו, מנהיג את הרכב קדימה למקום המפגש.

בליבו קיווה לטוב. אולם גופו ידע גם ידע שבכל פעם שניפגש עם נאסר אבו-סאלח משהו רע קורה.
.....

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה