בקשה משנת יוסף- האם עדיין זול??

מצב
הנושא נעול.
אני עכשיו ניסיתי לבדוק לגבי המכירות של משנת יוסף לפסח,
והמחירים ממש לא זולים, ברשתות המזון הגדולות המחירים הרבה יותר זולים,
בהתחלה היו זולים כמו במצרים כדי להרגיל אותך לקנות אצלם, אח"כ נהיו כמו רמי לוי ואחרים...
במוצרים בפיקוח הם זולים בפער מכל רשת מזון שתבחרו בארה״ק..
כמו״כ בשימורים הם זולים מאוד.
ישנם מוצרים נוספים כמובן,
אבל העיקרון ברור, קונים שם רק מה שצריך כמובן, אבל בעיקר מה שזול ממקומות אחרים,
וכל זה בגלל שחייבים בלא״ה לבצע השלמת קנייה אחרי משנ״י..

@אמונה בהשם מההודעות שלך מרגיש שאת נוגעת בדבר,
למה את יוצאת מגידרך להגן עליהם?
אנחנו הקונים שלהם,
מותר לנו לדרוש את מה שמגיע לנו, ולא בחסד.
בכל הכבוד הראוי, ישנם בעלי עסקים רבים מספור שיעשו כל שביכולתם כדי להזיק למשנת יוסף,
ולכן גם למי שכותב נגדם ייתכן ויש אינטרס,
ולכן אין זה ראוי בלשון המעטה.. לחשוד דווקא במי שכותב בעד משנ״י ולכתוב לו שהוא נוגע בדבר..

וכמה אנשים קנו שואב שוטף טינקו או דרימי רק כי היה באושר עד?
בעיני דוג׳ לא מוצלחת..
נהפוך הוא.. רצו לקנות דרימי וחיכו שיהיה זול באושר עד..
 
1. במקרה של חוסר במוצר - להדפיס בגדול דף שכתוב עליו בשולחן ממנו לוקחים את הדפים
" השבוע אין גיל בטעם תות'' וכן לשים את המודעה באזור המיועד כמו למשל מוצרי חלב.
כך במקום לחפש הרבה, לשאול ואז להתעדכן 'אה, אין' - יהיה קל וברור מראש מה מה אין.
יותר מזה: צריך לפני סגירת ההזמנה להגיד שמוצר לא הולך להגיע. ואז כבר נחשבן לבד אם למחוק את ההזמנה בכמות כזו של חוסרים וכו'.
 
נהפוך הוא.. רצו לקנות דרימי וחיכו שיהיה זול באושר עד..
ויש גם הבה מאד אנשים שלא הרגישו שזה מוצר חובה אצלם
ובכל זאת קנו כי זה זול ומשתלם
ויש הרבה במשנת יוסף שנוהגים כך גם, על כל מיני מוצרים שהם מביאים פעם ב...

ואגב, אני לא חושבת שזה דבר רע, אני רק אומרת שזה לא חסרון בהכרח של משנת יוסף.
 
משנת יוסף זה בשורה גדולה בחלק מהמקומות.

לדוגמא שכונת אחיסמך שכונה שיש בה 3000+ משפחות ויש בה שתי מכולות בבעלות נתיב החסד קטנות צפופות ויקרות להחריד.
ומשנת יוסף יש לו 4 תחנות ועוד תחנה אחת בדרך, כל תחנה רשומים אזור ה250 משפחות, הכול מגיע לחניות התת קרקעיות לה משנה קיץ חורף אור חושך לוקחים שמים בעגלה וישר למעלית הכול מסודר תוך מספר דקות בבית.

גם לנסוע לאושר עד ויש חסד לא תמיד פקניק צריך לנסוע 10 -20 דק'. ואושר עד בלוד בסופ"ש ובערבי חגים יש פקק של כמה דקות להיכנס לחניה ואחרי כן למצוא חניה ולאחר מכן למצוא עגלה וללכת הרבה לא מתאים לכל אחד.
השאלה מה יהיה קורה אם לא היה משנת יוסף,
אולי היה נפתח עוד מכולות והיה תחרות ומחירים נוחים.
 
אמור לצאת בימים אלו פרק בפודקאסט מבית ״תוכן אחד״ ״הארנק״ בהגשת ישראל גוטמן, עם מנהלי רשת ״משנת יוסף״.


Screen Shot 2026-03-19 at 19.39.23.png

ייתכן וטענות שעלו כאן יעלו שם, כדאי לעקוב..
https://tochen1.co.il/הארנק/

או כאן:
 
השאלה מה יהיה קורה אם לא היה משנת יוסף,
אולי היה נפתח עוד מכולות והיה תחרות ומחירים נוחים.
ברוב המקומות לא היה נפתח
כי אין מבנים מתאימים.
מכירות תסד נקודתיות היו גם לפני משנת יוסף
וכמעט ונעלמו בעקבות משנת יוסף
 
האמת שלא עברתי על כל האשכול....
אני חושב שכן יהיה חשוב שיהיה מודעות שלא הכל במשנת יוסף במחיר ריצפה.....
אבל מצד שני א"א כל היום להתלונן עליהם ולהמשיך לקנות שם.
אני באופן אישי קונה שם בצורה זהירה כי חלק מהמוצרים יש להם מחיר, טוב ומה שלא אני פשוט מדלג ולא מזמין,
כמה פשוט וקל....
אגב יש עוד רשת שמתחרה עם משנת יוסף 'המכירה לקהילה' ולא נראה לי שיש להם מחירים יותר טובים. (אולי אותו דבר, אדרבה אולי מישהו פה יחכים את הציבור ויבדוק האם הם יותר זולים ממשנת)
ובאשר לטענה שמישהו ירים את הכפפה ויעשה מכירת חסד אמיתית, ראינו מה קרה במכירה של 'סורצקין' בסוכות....(ואין לי שום תלונות כי זה באמת חסד..., אבל כנראה שכדי לקבל איזשהו שירות מינימלי צריך בסוף גם להרוויח)
האמת שיש גם את המכירה של גור 'עוצמתינו' שזה באמת מכירת חסד, מחירים ממש נמוכים, וגם מאוד מסודר ומתוקתק, אבל זה פעם בחודש וחצי........
אבל בסוף הכח הוא בידיים שלנו ואם אכן אנשים יירכשו במשנת יוסף רק את מה שזול ומשתלם, אולי נראה הוזלה משמעותית במחירים.
וזה המסר שצריך לצאת מהאשכול הזה, כי סתם להוציא קיטור, אין בזה שום תועלת...אז אלי כדאי לפתוח שירשור ייעודי (בנוסף לשירשור הקיים שהוא בעקר בירורים על טיב המוצרים וכדו') שבכל שבוע אנשים ייעדכנו מהם באמת המוצרים הזולים ואיזה מוצרים אפשר להשיג במחיר יותר זול, במקומות אחרים...!
 
ההשוואה לרשתות הגדולות כמו אושר עד ורמי לוי,
אבל הרשתות הקטנות כמו נתיב החסד וכדומה
ודאי שמשנת יוסף הרבה הרבה יותר זול ולמי שאין רכב אין לו ברירה אחרת או משנת או לשלם יקר יותר.
אגב במכירה השכונתית יש יותר שירות ויחס נורמלי.
ומשום מה הלקוחות הרבה פחות באים אליהם כי הם טיפה יותר יקרים....
כנראה שגם מי שמקטר מעדיף זול ומינוס מאה בשירות
מטיפה יותר יקר.
אני משתדל מה שאפשר במכירה השכונתית ולא במשנת.
הלקוחות פחות באים למכירה השכונתית כי יש להם פחות סניפים (אני בכל אופן).
אבל זה הביצה ותרנגולת.
 
אולי כואב לציבור בגלל שהם נתנו לו כביכול את הכוח לצמוח למה שהוא למרות הבעיות שהיו בהתחלה
ומנהלי משנת יוסף לא מרגישים את זה
עבדתי שש שנים בחברה מוכרת חרדית
אולי בגלל זה קשה לי לקרוא את מה שכתבתם
וגם את זה:
הם בחיים לא ישפרו את השירות

ולמה כואב?
כנציגת שירות, הייתי מקבלת את כל המילים הכי רעות והכי לא יפות מאנשים.
וכן, כולם כולם חרדים. חרדים מהציבור היותר שמרן.

החברה כל כך השקיעה בלקוחות שלה, בשש שנים שעבדתי שם- הם פשוט עשו קפיצות מדהימות בכל תחום
בטכנולוגיה, בהנגשה, בשירות, ובעוד המון דברים.
ועדיין- כל פעם שלקוח לא היה מרוצה ממשו- יש לכם שירות פח, מזה, אין פה שירות.

אני חושבת שמאד חשוב להפריד בין המושג שירות לבין המושג- אני לא אוהב את המוצר עצמו.
הלקוחות שלא אהבו את המוצר הרבו לאמר אין לכם שירות, וזה בכל פעם הפתיע אותי מחדש.
ענו לך, השתדלו באמת לעזור, ראית בעצמך שיש פה משו שא''א טכנית לפתור. אז איך אתה צועק עלי שאין לנו שירות?

ההנהלה הייתה כל כך אכפתית ויראת שמים ובאמת עשתה מעל ומעבר. ועדיין- היו תמיד את הלקוחות שצעקו- אין לכם שירות, לא אכפת לכם מהלקוח, הוא בכיס שלכם ודי.
(היו כמובן המון לקוחות מרוצים שדאגו גם לפרגם מכל הלב, אני מדברת כאן על אלו שלא)

ומזה קשור למשנת יוסף?
בכמה שנים שאני קונה שם ראיתי המון רצון טוב והתקדמות:
אתר חדש ונוח!
פריוט נוסף באתר, תמונות כמעט לכל מוצר מה שלא היה בעבר, עכשיו ממש ראיתי שהוסיפו סימון מוצרים (סוכר בכמות גבוהה וכו)
עידכון משקל, ועוד הרבה דברים טובים.
ונראה שהם ממשיכים להתייעל ולחפש את ההכי נח ופרקטי ללקוח

יצא לי כמה פעמים לפנות אליהם, בטלפון תמיד ענו מיד, באתר לקח קצת יותר זמן אך המענה היה תמיד אדיב, נתנו לי את העזרה שביקשתי הכל בהוגנות ובאדיבות.
גם המוצר עצמו- קחי המוצרים- בעיני אני רואה התייעלות
, מביאים עוד מוצרים, עומדים בתהחייבויות שלהם, הכל מגיע מסודר במכירה, הכל ברור ונגיש

לכן כל כך אכפת לי לראות תגובות כאלה
רואים שיש פה המון לב, רצון טוב, אכפתיות וכבוד ללקוח
אז למה אומרים שלא?
 
קראתי כמה עמודים ראשונים אז יכול להיות שכבר התייחסו לזה בהמשך השרשור,

לא הבנתי בכלל את המגמה הזו שחוזרת פה באשכול וממש לא רק של :אתה מתלונן? אז אל תקנה, מי שלא מתאים לו שלא יקנה וכדומה. אנחנו אנשים בוגרים, החיים הם לא שחור לבן. והמכירות האלו רובם ככולם הם לא חסד ולא קרוב לזה. מותר לנו לקנות ומותר ואף נדרש להתלונן על הנקודות הצריכות שיפור ואפילו לדרוש אותם מהחברה או לנסות להביא למודעות של הצרכנים האחרים.

זה לא מצווה להיות במקום המתקרבן הזה ולעודד סתימת פיות.

לא כל אשכול שנפתח על תלונה צרכנית מסוג שהואהתגובות צריכות להיות: אז אל תקנו. מי שלא מתאים לו שלא יקנה וכדומה מהסוג הזה.

זה לגיטמי מאד לדרוש שירות ואפילו שירות טוב. לגיטימי ומתבקש מאד שגם אם החלטת מהסיבות הספצפיות לרכוש שירות או מוצר תוכל לדרוש שירות טוב, או להתלונן על נקודות שצריכות שיפור (כמובן באופן יעיל ולא רק כדי לשחרר קיטור).
גם אם החלטנו לקנות או להשתמש התשובה האוטומטית והספונטנית מהסוג אז אל תקנו או מי שלא מתאים לא שלא יקנה וישתוק פשוט לא רלוונטיות. ככה בעיני.

יכול להיות שאלו היו רק תגובות בודדות שלא משקפות, כאמור לא קראתי בכלל את כל האשכול אבל היות שהנקודה הזו שחוזרת על עצמה בהרבה אשכולות דומים מאד צורמת חשוב לי ללהניח פה.
 
השאלה מה יהיה קורה אם לא היה משנת יוסף,
אולי היה נפתח עוד מכולות והיה תחרות ומחירים נוחים.
אין שם מקום נורמלי לפתוח.
ובדיוק עכשיו נפתח מרכז מסחרי וניסו להביא את רמי לוי .
אבל אטיאס הציע סכום כסף גדול והולך ליפתח שירה מרקט שזה אותה בעלות של נתיב החסד ויותר יקר.
 
עבדתי שש שנים בחברה מוכרת חרדית
אולי בגלל זה קשה לי לקרוא את מה שכתבתם
וגם את זה:


ולמה כואב?
כנציגת שירות, הייתי מקבלת את כל המילים הכי רעות והכי לא יפות מאנשים.
וכן, כולם כולם חרדים. חרדים מהציבור היותר שמרן.

החברה כל כך השקיעה בלקוחות שלה, בשש שנים שעבדתי שם- הם פשוט עשו קפיצות מדהימות בכל תחום
בטכנולוגיה, בהנגשה, בשירות, ובעוד המון דברים.
ועדיין- כל פעם שלקוח לא היה מרוצה ממשו- יש לכם שירות פח, מזה, אין פה שירות.

אני חושבת שמאד חשוב להפריד בין המושג שירות לבין המושג- אני לא אוהב את המוצר עצמו.
הלקוחות שלא אהבו את המוצר הרבו לאמר אין לכם שירות, וזה בכל פעם הפתיע אותי מחדש.
ענו לך, השתדלו באמת לעזור, ראית בעצמך שיש פה משו שא''א טכנית לפתור. אז איך אתה צועק עלי שאין לנו שירות?

ההנהלה הייתה כל כך אכפתית ויראת שמים ובאמת עשתה מעל ומעבר. ועדיין- היו תמיד את הלקוחות שצעקו- אין לכם שירות, לא אכפת לכם מהלקוח, הוא בכיס שלכם ודי.
(היו כמובן המון לקוחות מרוצים שדאגו גם לפרגם מכל הלב, אני מדברת כאן על אלו שלא)

ומזה קשור למשנת יוסף?
בכמה שנים שאני קונה שם ראיתי המון רצון טוב והתקדמות:
אתר חדש ונוח!
פריוט נוסף באתר, תמונות כמעט לכל מוצר מה שלא היה בעבר, עכשיו ממש ראיתי שהוסיפו סימון מוצרים (סוכר בכמות גבוהה וכו)
עידכון משקל, ועוד הרבה דברים טובים.
ונראה שהם ממשיכים להתייעל ולחפש את ההכי נח ופרקטי ללקוח

יצא לי כמה פעמים לפנות אליהם, בטלפון תמיד ענו מיד, באתר לקח קצת יותר זמן אך המענה היה תמיד אדיב, נתנו לי את העזרה שביקשתי הכל בהוגנות ובאדיבות.
גם המוצר עצמו- קחי המוצרים- בעיני אני רואה התייעלות
, מביאים עוד מוצרים, עומדים בתהחייבויות שלהם, הכל מגיע מסודר במכירה, הכל ברור ונגיש

לכן כל כך אכפת לי לראות תגובות כאלה
רואים שיש פה המון לב, רצון טוב, אכפתיות וכבוד ללקוח
אז למה אומרים שלא?
המוצר שהם משווקים הוא מוצר טוב, כלומר כמעט הכי טוב שיכול להיות מהסוג הזה.
אבל הנזק שהם עושים לשוק המקומי הוא אדיר, ולא ממש ברור שהוא מוצדק
ולכן, כל עוד המחירים שלהם זולים משמעותית, אז ניחא
אבל אם המחירים לא זולים, ובתמורה אנחנו מקבלים מצב שאף אחד לא מעיז לבנות אלטרנטיבה, אז מדובר בדבר לא מוצלח.
וקשה להתחרות בגוף שלא משלם שכירות ומיסוי.
 
עבדתי שש שנים בחברה מוכרת חרדית
אולי בגלל זה קשה לי לקרוא את מה שכתבתם
וגם את זה:


ולמה כואב?
כנציגת שירות, הייתי מקבלת את כל המילים הכי רעות והכי לא יפות מאנשים.
וכן, כולם כולם חרדים. חרדים מהציבור היותר שמרן.

החברה כל כך השקיעה בלקוחות שלה, בשש שנים שעבדתי שם- הם פשוט עשו קפיצות מדהימות בכל תחום
בטכנולוגיה, בהנגשה, בשירות, ובעוד המון דברים.
ועדיין- כל פעם שלקוח לא היה מרוצה ממשו- יש לכם שירות פח, מזה, אין פה שירות.

אני חושבת שמאד חשוב להפריד בין המושג שירות לבין המושג- אני לא אוהב את המוצר עצמו.
הלקוחות שלא אהבו את המוצר הרבו לאמר אין לכם שירות, וזה בכל פעם הפתיע אותי מחדש.
ענו לך, השתדלו באמת לעזור, ראית בעצמך שיש פה משו שא''א טכנית לפתור. אז איך אתה צועק עלי שאין לנו שירות?

ההנהלה הייתה כל כך אכפתית ויראת שמים ובאמת עשתה מעל ומעבר. ועדיין- היו תמיד את הלקוחות שצעקו- אין לכם שירות, לא אכפת לכם מהלקוח, הוא בכיס שלכם ודי.
(היו כמובן המון לקוחות מרוצים שדאגו גם לפרגם מכל הלב, אני מדברת כאן על אלו שלא)

ומזה קשור למשנת יוסף?
בכמה שנים שאני קונה שם ראיתי המון רצון טוב והתקדמות:
אתר חדש ונוח!
פריוט נוסף באתר, תמונות כמעט לכל מוצר מה שלא היה בעבר, עכשיו ממש ראיתי שהוסיפו סימון מוצרים (סוכר בכמות גבוהה וכו)
עידכון משקל, ועוד הרבה דברים טובים.
ונראה שהם ממשיכים להתייעל ולחפש את ההכי נח ופרקטי ללקוח

יצא לי כמה פעמים לפנות אליהם, בטלפון תמיד ענו מיד, באתר לקח קצת יותר זמן אך המענה היה תמיד אדיב, נתנו לי את העזרה שביקשתי הכל בהוגנות ובאדיבות.
גם המוצר עצמו- קחי המוצרים- בעיני אני רואה התייעלות
, מביאים עוד מוצרים, עומדים בתהחייבויות שלהם, הכל מגיע מסודר במכירה, הכל ברור ונגיש

לכן כל כך אכפת לי לראות תגובות כאלה
רואים שיש פה המון לב, רצון טוב, אכפתיות וכבוד ללקוח
אז למה אומרים שלא?
הנקודה שאני מבין שרוצים להבהיר היא שזה ביזנעס
ומה הנפק"מ שאם אחד יותר נוח לו לקנות באושר עד או שלא כל כך צריך
עכשיו את המוצר של משנת יוסף וחושב לעצמו שבוע אחרי זה זה לא יהיה ולכן למרות
שאני לא צריך במיוחד אקנה וזה באים להבהיר שהמחירים די דומים לאושר עד ואין עניין או חובה לקנות שם
אם לא נוח רק כדי לעודד
 
ומזה קשור למשנת יוסף?
בכמה שנים שאני קונה שם ראיתי המון רצון טוב והתקדמות:
אתר חדש ונוח!
פריוט נוסף באתר, תמונות כמעט לכל מוצר מה שלא היה בעבר, עכשיו ממש ראיתי שהוסיפו סימון מוצרים (סוכר בכמות גבוהה וכו)
עידכון משקל, ועוד הרבה דברים טובים.
ונראה שהם ממשיכים להתייעל ולחפש את ההכי נח ופרקטי ללקוח

יצא לי כמה פעמים לפנות אליהם, בטלפון תמיד ענו מיד, באתר לקח קצת יותר זמן אך המענה היה תמיד אדיב, נתנו לי את העזרה שביקשתי הכל בהוגנות ובאדיבות.
גם המוצר עצמו- קחי המוצרים- בעיני אני רואה התייעלות
, מביאים עוד מוצרים, עומדים בתהחייבויות שלהם, הכל מגיע מסודר במכירה, הכל ברור ונגיש

לכן כל כך אכפת לי לראות תגובות כאלה
רואים שיש פה המון לב, רצון טוב, אכפתיות וכבוד ללקוח
אז למה אומרים שלא?
באתר ובשירות לקוחות
מגיע להם ציון 100
בשיפור החלוקה עצמה מינוס 100.
אשמח אם מישהו יעלה כאן שיפור אחד שהם עשו בחלוקות שיהיו קצת יותר מסודרות ולא כאילו עושים לנו טובה.
 
קונה ותיק במשנת, ובעיקר של הפירות והירקות שמגיעים כמעט תמיד באיכות מצוינת ומחירים זולים מאוד. חוית הקניה לא מלהיבה, אבל משתנה בין תחנות. דווקא מבחינה כלכלית בהשוואה לתקופות שניסיתי רשתות אחרות, אני קונה במשנת יותר ממוקד והרבה פחות מותרות.
לגבי מוצר או כמה שיותר יקרים במשנת - זה ענין של משאבים נוספים של זמן כוח וכו'. מי שרוצה לצאת עם הסל הכי זול סביר להניח שיצטרך לכתת רגליו בכמה רשתות. בסוף כל אחד צריך לעשות שקלול מה מתאים לו.

הנקודה הבעייתית בעיקר בעיני הוא שימוש של החברה בשטחי ציבור.
1. אם מדובר בחניה פרטית של בנין וכד' - ברור שזה תלוי בהסכמת תושבי אותו הבנין, לפי תקנון הבית המשותף שלהם.
2. שימוש במדרכה או כביש - ודאי שאינו חוקי ואינו תקין, אגב, גם בחלוקת חסד זה לא תקין.
לא כל אמצעי מותר להקדיש גם למטרות חשובות. מדרכה או כביש צריכים להשאר פנויים למעבר תקין של משתמשי הדרך ותפיסה שלהם פעמים רבות מסכנת חיי אדם.
3. אם מדובר בשטחים של מוסדות ציבור שאינם פרטיים - גם אם הם זולים משמעותית, חברה לא אמורה לקבל שימוש בשטחי ציבור שלא בתמורה. יש כאן בעיה של פגיעה במשאבי ציבור מחד והטיה עסקית שאינה הוגנת. גם אם יש ציבור גדול שנהנה מזה.
 
בשירות ובנוחות
ובגלל שיש שם הרבה פחות קונים גם התרערובת לא מתקרבת למה שקורה במשנת יוסף
לדעתי הסיבה שהמכירה השכונתית הרבה יותר קטנים זה בגלל שכולם התרגלו למשנת
ולא יעברו אליהם כי הם טיפה יותר יקרים.
אבל שווה לעקוב.
מי שיש לו סבלנות שיפתח אשכול השוואת מחירים ביניהם ונראה מה יגידו.
זה שטויות כי הם נפתחו יחד,
ופשוט המכירה השכונתית לא הצליחה ואני מכיר הרבה שהיו ועזבו לטובת משנת יוסף
 
אבל ביש לא הזמנת מראש. פה אתה מזמין מראש. סט של צלחות וסכום ושאתה מגיע משהו אחד יש את השני לא. ואסור לך לוותר על הכל. אתה חייב לקנות את הצלחות הגדולות למרות שאין קטנות. ואת המרקיות למרות שאין את הכפות וכו'. ואז חצי סט. ולך תקנה מחדש ונתקעת עם שלהם.
ביש אתה יכול לבחור מראש לפי מה שיש
בדקתי עכשיו בהיסטוריית הזיכויים שלי במשנת יוסף, המוצר האחרון שהיה חסר לי היה לפני חודשיים, כלומר 8 שבועות לא היה חסר לי כלום.
בכל אופן דברים שחשוב לכם שיהיה סט ואם מוצר אחד מתוך הסט לא יגיע זה לא שווה-באמת אל תזמינו.
 
אשמח אם מישהו יעלה כאן שיפור אחד שהם עשו בחלוקות שיהיו קצת יותר מסודרות ולא כאילו עושים לנו טובה.
סידור החלוקות תלוי אך ורק באחראי במקום, וניתן ואפשרי להתלונן ואף להציע מישהו אחר במקום,
בתחנה שאני מזמין בה, בתחילה היה בלאגן, היום יש שם אחראי תותח, וגם אם אני קונה שלש דפים. בכמה דקות אני בחוץ, היות והכל עומד בסדר מופתי לפי הסדר הרשום בדף מוצר אחר מוצר,
וזו המדיניות שלהם, אז אם אצלך זה לא ככה פשוט תתלונן למשנת יוסף, כאן באשכול התלונות לא יקדמו אותך לשום מקום.
באופן כללי, שתדע שב"ב מעט בעייתית מבחינת הסדר, היות ואין בה שטחים.
אבל קח ערים אחרות כמו קרית ספר בית שמש אשדוד ובחלק מירושלים אחיסמך ועוד,
המכירה מסודרת ומתקתקת, ואם לא, זה יכול להיות בגלל האחראי שלא מתאים מספיק לתפקיד, או תנאי טופוגרפיה בשטח.
בהצלחה!
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיפור בהמשכים מקור [לא] אמין

*סיפור בהמשכים - מקור [לא] אמין*


פרק 1



מושב צלפון 2024


שעון האורלוגין הישן שעמד במרכז הסלון סימן כי שעת השקיעה קרבה. מרגלית פתחי המתינה לנכד שלה שישוב מיום עבודתו העמוס.

מאז סיים את הצבא, עבר נועם לשירות המשטרה בתפקיד יס"מ. אביו שעבד במשטרה קיפח את חייו באמצע פעילות. מחבל שלף סכין והרג אותו למוות. בנו נועם ממשיך דרכו. לא רואה את עצמו עובד בשום עבודה אחרת.

דפיקה קלה על דלת הבית. מרגלית אפילו לא קמה, ידעה שהנכד שלה הגיע. היא דאגה לו בכל מאודה, עוד מאז נולד, אבל מהרגע שאביו נהרג ועבר נועם לגור איתה, דאגה לו אף יותר.

"בא חביב גלבי ורוחי. בא", קרא לו מהספה בסלון, מושיטה את ידיה לחיבוק חם. היא כבר לא צעירה כשהייתה, הגוף לא מתנהג אותו דבר. היא המשיכה לשבת, קשה לה לעמוד עכשיו.

נועם פתח את הדלת, נכנס תוך שהוא סוגר את הדלת חזרה, ומתקרב לעבר סבתו. מתכופף אליה מתרפק על החיבוק. כמה היה נותן רק בשביל לקבל חיבוק כזה מאביו, או מאימו. מרגלית הכירה את התחושות שלו, קראה אותו כמו ספר פתוח.

"אז מה סבתא. מה מספרת? איך עבר עליך היום", נועם התיישב לידה. גופו הרחב נכנס ברוחב שנותר בין סבתו לספה.

"תודה לק-ל יום יום", מרגלית הניחה ידה על פיה נשקה ושלחה אותה לשמיים. מעניקה נשיקה למי שאמר והיה העולם. "לא עשיתי כלום היום. איפה אני כבר לא כמו פעם. הייתי קמה בבוקר מכינה פיתה, ומרק, וחלבה, וסחוג, ולפעמים גם לחוח. היום בקושי למיטה יש לי כח ללכת". צחקה. צחוקה היה מר. "ביקרת את אמא?" העבירה נושא, לא רוצה להתרכז בעצמה.

"האמת שלא הייתי אצלה כבר כמה שבועות נראה לי שלושה", נועם נשמע מבואס. כאוב.

מרגלית אספה את שארית כוחותיה מהיום המשעמם שעבר עליה. מוציאה מהמקרר קערה של אורז וקציצות. חיממה לנכד האהוב שלה, והגישה לו לשולחן. "בא יא איבני. תאכל משהו".

"סבתא. אל תטרחי אני יכול להכין לעצמי", נועם התיישב ואכל בתיאבון.

"למה לא הלכת לבקר את אמא", מרגלית הביטה בצלחת מתמלאת נחת. נהנית לראות אנשים שבעים. "אתה יודע אמא יש רק אחת", חייכה בעצב.

הבית כמעט ולא ידע רגעי אושר. אפילו ביום שסיים נועם את הצבא, אף אחד לא דאג לעשות לו מסיבת שחרור, או כל דבר שחייל אחר היה עושה ברגע שהשתחרר. את הכסף שקיבל מהצבא שמר לימים אפלים שאולי יבואו.

"אני יודע סבתא", נועם הניח את המזלג על השולחן, מביט בעיניה הטובות של סבתו. "אבל אני לא מסוגל ללכת עכשיו, את זוכר מה היה שם בפעם שעברה. המלחמה הזאת לא עושה טוב לאנשים".

"כן אני יודעת", הביטה מרגלית בתמונה של בעלה המנוח שממוסגרת בגדול ומונחת על ארון הנעליים במסדרון. יש לה עוד תמונה קטנה בחדר השינה שלה. "גם סבא שלך לא ידע לקבל את המלחמה הזאת טוב", היא נזכרה כיצד שמע בשמחת תורה את ההזעקה הראשונה, הוא כבר היה בדרך לבית הכנסת, מיד חזר וירדו שניהם לקומה התחתונה. אין להם ממ"ד בבית. כל הלחץ, הכאב, והידיעות שהגיעו מהשטח גמרו אותו. חצי שנה הצליח לשרוד אבל התקף לב אחד סיים את הסיפור.

"סבתא לא התכוונתי לצער אותך", נועם המשיך להביט בעיניה של סבתו. דמעות גלשו על לחייה. הוא קם והעניק לה חיבוק אוהב. "אני אבקר את אמא שוב בקרוב".

"אבל חשוב לי שתזכור. נכון שאני גידלתי אותך, והענקתי לך. אבל זה בגלל שאמא לא יכלה לעשות את זה", מרגלית ניגבה את עיניה. "וודאי לי שאם אמא הייתה יכולה, היא הייתה עושה עבודה נפלאה. הרבה יותר טוב ממני". מרגלית קמה נעזרה בנכדה, ונשכבה במיטתה. "תודה יא איבני. שהשם ישמור לי עליך".

"תודה סבתא. שישמור גם עליך". נועם כיסה אותה ויצא מהחדר.

התמונה הקטנה של זכריה פתחי הביטה בה. מרגלית הביטה בו בחזרה. "איך עזבת אותי כאן לבד יא זכריה. איך? תשמור לי על נועם. תבקש שם רחמים עליו. מסכן הילד!!! כל כך הרבה סבל עבר עליו. הגיע הזמן שינוח".



השעה כבר מאוחרת. נועם שתף את הצלחת בה אכל. והתיישב בספה. לרגע אחד הביט על הבית. מחשבה על קניית רהיטים חדשים עבור סבתא שלו, עוברת בראשו מידי יום. ובכל יום חוזר המשפט הקבוע שלה ומהדהד בראשו. נשמה תשמור את הכסף שלך. אתה יודע איך אומרים שקל לבן ליום שחור. אין לדעת מה ילד יום יא איבני.

בדיוק מה יותר שחור מעכשיו!!!

מדינה במלחמה. אבא איננו. סבא איננו. אמא אין. וסבתא שרק דואג ודואג בגללי.


נועם נשכב בספה מוציא את הסלולרי מכיסו. רוצה להעביר את המחשבות. שיחה נכנסת מופיעה במסך. נאסר אבו-סאלח.

"הלו", נועם ענה קולו עייף. מבקש לישון.

"יש לי חדש", נאסר העביר מלל קצר. "במקום הקבוע בעוד שעה?"

נועם התרומם במהירות. מנתק. מתארגן. לפני שיצא העביר מבט אחרון לעבר סבתו. מתלבט האם להשאיר לה פתק למקרה שתתעורר. לקח את מפתחות הרכב, מחליט לא להשאיר פתח. אין לו זמן. אסור לו לאחר. כל שניה קריטית.

הוא יצא נושק למזוזה. מתפלל תפילה חרישית לבורא עולם שישמור על סבתו. ועלה לתוך רכבו, מנהיג את הרכב קדימה למקום המפגש.

בליבו קיווה לטוב. אולם גופו ידע גם ידע שבכל פעם שניפגש עם נאסר אבו-סאלח משהו רע קורה.
.....

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה