דיון נספח לאתגר "גאולה"

  • הוסף לסימניות
  • #2
רק איפה האתגר?
עריכה, רואה שעלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
הנושא חייב להיות דווקא הגאולה הכללית של עמ"י או שאפשר לכתוב על גאולה אישית/פרטית של הדמות שלי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
יש כאן באתגר כל כך הרבה הזדמנויות והכל כיד הדמיון: בהצלחה!
לכל שאלה, הנה אני כאן, הנספח.

האתגר.
אתגר מעולה.
הרבה מקום לדמיון.
לא מגביל מבחינת דרישות.

רק כמה שאלות להבנה וחידוד לעצמי.
>>>
האתגר:
לגשת לנוצת המקלדת ולטבול אותה בדיו המופק מאצבעותיך, המוזרם מן המוח, הפועל ברצון השם-
ולכתוב שיר או סיפור קצר בצורת מונולוג.
מזה מונולוג? מונולוג הוא צורת כתיבה שבה דמות אחת מדברת לבדה, בקול רם או בתוך עצמה, ומספרת את מה שהיא מרגישה, חושבת, רואה או חווה, בלי דיאלוג עם דמויות אחרות.

יש לבחור דמות אחת.
מהעבר, מההווה או מהעתיד.
קרובה או רחוקה, מוכרת או זרה.

שתצייר לנו תמונה:
חיה, מדברת רגש כלשהוא, או אולי הומוריסטית לגבי איך היא תחווה (בעתיד כמובן) את הגאולה ואיך הגאולה תיראה דרך אישוניה.

בונוס: למהול את היצירה בקטעים מהעבר של יציאת מצרים ולחזור להווה או לעתיד.
סיכמתי לעצמי...

1. דמות.
הכול פתוח.
מצוין.

2. מונולוג.
צורת סיפור.
אישי. גוף ראשון.

3. תמונה.
התיאור כפוף לזמן מסוים?

אפשר לתאר גם "עבר"?
"להבות האש המרטיטות טרדו את שלוותי, שבריר רגעי של רעד מצמית..."

"דרך אישוניה".
חלום? כיתוב חרוט במגילה?


4. בונוס.
מצב הזמן הוא הגאולה.
באיזה הקשר לערב את יציאת מצרים.
אשמח לפירוט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
לִקְפֹּץ אֶל הַמַּיִם
לִהְיוֹת הָרִאשׁוֹן,
לְשֵׁם שָׁמַיִם
קוֹרְאִים לִי נַחְשׁוֹן.

נִצַּבְתִּי בַּסָּךְ
בְּתוֹךְ הַסְּעָרָה,
לִבִּי לֹא חָסַךְ
נִתְמַלֵּא בְּעֵרָה.

עָבַר עִדָּן, זָכִיתִי
לִתְקוּמָה וּגְאֻלָּה,
צָהַלְתִּי וּבָכִיתִי
הַסּוֹף לַהַתְחָלָה.

עָטוּי אָרִיג צָחוֹר
הוֹגֶה בַּתּוֹרָה,
הֵיכָל אָפוּף אוֹר
הַמְּלָאכָה נִגְמְרָה.

מַסָּע עַל־טִבְעִי
בֶּן אֱנוֹשׁ לֹא חָוָה,
אֶלֶף שְׁבִיעִי

אָדָם וְחַוָּה.
קפצתי אל המים.
האמת, זה היה הפתיח "שלי".
@"קשת" גרפיקה בשבילך.
תודה על אתגר פותח דמיון.
העליתי באתגר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
  • הוסף לסימניות
  • #9
ואוו, אוהבת את האתגר הזה נוראות!
מתחשק לי לכתוב על המון דמויות...
לא רק אחת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
@"קשת" גרפיקה בשבילך. תודה על אתגר מעולה, אקטואלי ויפה.


@משך וואו! קטע מדהים. אהבתי מאוד!
השילוב של עבר ועתיד - אמנותי במיוחד.

@שירה שבלב איזה רעיון מקורי!
אהבתי את המשפט הראשון המדבר על עצמו בגוף שלישי - כמה אופייני...
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
צריך לכתוב על גאולה??
נושא קשה.

הנושא חייב להיות דווקא הגאולה הכללית של עמ"י או שאפשר לכתוב על גאולה אישית/פרטית של הדמות שלי?
כן זה הרעיון - הגאולה העתידית.
4. בונוס.
מצב הזמן הוא הגאולה.
באיזה הקשר לערב את יציאת מצרים.
אשמח לפירוט.
אפשר לשלב בשיר או בסיפור את הדמות נניח מספרת על גאולת יציאת מצריים חוזרת אל העתיד- תחיית המתים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
  • הוסף לסימניות
  • #13
ואוו, אוהבת את האתגר הזה נוראות!
מתחשק לי לכתוב על המון דמויות...
לא רק אחת...
הוצאת לי את המילים מהפה...
אהבתי את המשפט הראשון המדבר על עצמו בגוף שלישי - כמה אופייני...
גם את... זה באמת היה רעיון יפה. גרם לי לחזור ולקרוא שוב בבלבול ואז חייכתי חיוך ענק. איפיון דמות מדויק. שאפו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
  • הוסף לסימניות
  • #16
אפשר להעלות קטע שכתבתי ואפילו פרסמתי פה איפעם, אבל לא באתגר, עם שדרוגים קלים להתאמה לאתגר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אשמח לדעת האם הקטע הבא, עונה על דרישות האתגר:
@"קשת" גרפיקה בשבילך

:
ימים של חושך עברתי.

מהמנהרות יצאתי.

בעיניים שלי העולם.

בלב שלי כולם.

אבל הגוף שלי שם נשאר,

בתוך הבור, בבית זר,

מקום בו הייתי בנכר.


שרדתי, ואני כאן היום,

להודות על נס,

על היותי חלק מחלום

של מלחמה וקרבות,

שממלאים את הרחובות,

ושקט שיש בבית המתים,

ובחדרים

בהם כבר לא ישנו ילדים –

הם חזרו לישון בצל אלוקים.

--

סיפרו לי תמיד

משל שנשאר בי:

על הורים שהושלכו לבור,

עמוק לתוך מקום ללא אור,

והפריץ הרשע שמר עליהם שם,

לא נתן להם לצאת עד שלא יפרעו

את הלוואתם.

אבל לא היה להורים כסף,

והם נשארו שם, ולבינתיים

הזמן חלף

ונולדו הילדים לתוך הבור.

זה מה שהיו מכירים.

ככה היה להם טוב.

מבחינתם, ככה חיים את החיים.

הם לא ידעו על נפלאות הבחוץ.

חייכו וגדלו בתוך הבור הנטוש.

וההורים? הם הביטו בהם –

כאב שפע במבטיהם:

“ילדים של גלות אתם,

ילדים שלא יודעים מהי שמש,

מהו בית, חגים מפוארים, אוכל וחיים רגילים.”


ועם המסר הזה,

אני פותח את הדלת

בפעם השנייה לחיי.

יוצא מהבור, מהחושך

עומד אל מול דלתות ניקנור.

וזה כל הסוד:

למה אני מחייך,

נרגש לעמוד פה ולברך

שהחיינו,

שהגיעה הגאולה,

ואין יותר רעב ומלחמה.

על הפיתה נחלמתי –

ולא שוב.

והילד שהיה תאב

לקצת אוכל וחיבוק אוהב

עומד כאן היום,

ומתפלל

מול המקדש,

המקום שלא יחרב יותר לעולם.

(בקרוב, אמן)
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
וואו כתיבה יפה!
אם הדמות התכוונה למשהו ספציפי אפילו "ילד" שחי בעמ"י אז כן.
יש כאן גלות יש כאן גאולה..
מקסים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
האמת חשבתי שמובן מהי הדמות.
מדובר על גלות וגאולה מהעיניים של חטוף שחזר..
מסתדר לך?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  10  פעמים
למעלה