מעניין מיתוסים ותגליות מיוחדות ביהדות - דברים שכנראה לא ידעתם...

@מרים ליפשיץ מבינה שהעתקת מgpt
ממש לא:)
חקר שערכתי לפני כעשור עוד לפני הבינה מלאכותית. במסגרת עבודתי, רק לא היה לי כאן פנאי ומקום להביא את הכל..
המנהג להתחפש מובא בשולחן ערוך...
בודאי מכירה מקור זה, לא כתוב שצריך, כתוב שלא מוחים..
כמו"כ זה לא סותר שהמקור הוא כפי שכתבתי.
אבל, נסכים שלא להסכים.. זו דעתי לאחר הרבה עיון..
 
@מרים ליפשיץ מבינה שהעתקת מgpt

אז הנה מקור תורני מוסמך

ה"כנסת הגדולה" (וה"אליה רבה" מצטט את דבריו) מסביר טעם למנהג התחפושות כזכר למרדכי היהודי שיצא בלבוש מלכות. ה"כנסת הגדולה" מסביר שזהו הטעם למנהגנו, שאנו משנים את מלבושינו ולובשים בגדים חשובים, ולפי טעם זה יתכן שישנו ענין להתחפש בבגדי מלכים הדורים ויפים ולא בבלויי סחבות ובגדים עלובים, שהרי העניין הוא לזכור את מרדכי היהודי שיצא בבגדי מלכות. טעם נוסף הביא ה"כנסת הגדולה", שאנו מתחפשים כמו המלכה ושתי, שהמדרש אומר שהיא לא רצתה לבוא למלך אחשוורוש בגלל שצמח לה זנב. אם נתחפש לבעלי חיים עטויי זנב, נוכל להזכר טוב יותר בטעם זה.

בספר "אוצר כל מנהגי ישורון", כתב שהטעם למנהג התחפושות הוא כדי להראות שכל מה שישראל חוטאים ונדמים לאומות העולם, אינו אלא לפנים, כדבר חיצוני ולא פנימי כלל וכלל. וכשם שאלה מחופשים לנכרים, אינם אלא יראים ושלמים עם ד', כך ישראל שבאותו הדור היו שלמים עם ד' בלבם, ולא השתחוו לצלם של נבוכדנאצר אלא כלפי חוץ, כתחפושת בלבד. המקור לרעיון נפלא זה נמצא כבר בגמרא. וכך אמרו חכמים (מגילה יב, א): "שאלו תלמידיו את רשב"י: מפני מה נתחייבו שונאיהם של ישראל שבאותו הדור כלייה? אמר להם: אמרו אתם. אמרו לו: מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע. אמר להם: אם כן שבשושן ייהרגו; שבכל העולם כולו אל ייהרגו; אמרו לו: אמור אתה. אמר להם: מפני שהשתחוו לצלם. אמרו לו: וכי משוא פנים יש בדבר? אמר להם: הם לא עשו אלא לפנים, אף הקב"ה לא עשה עמהם אלא לפני". יתכן שמסיבה זו מביא הרמ"א שהמנהג היה ללבוש בפורים "פרצופים". כי דוקא במסכות אנו מסתירים את פנינו ומוכיחים שאנחנו בעצם טובים מבפנים.
ה"מחצית השקל" כתב שאנו מתחפשים לזכר פחד היהודים שנפל על הגויים בזמן מרדכי, ובגללו היו "עמי הארץ מתייהדים". האם זהו מקור הטעם לאלו שהתחפשו במרוצת הדורות לדמויות של גויים? אולי.

בשו"ת "כנסת יחזקאל" מסביר את מנהג התחפושות בכך שעל חלק מהאישים הנזכרים במגילה היתה פרושה מעין מסכה המכסה את פרצופם האמיתי. אחשורוש אמר להביא את ושתי המלכה בכתר מלכות להראות בפני העמים והשרים את יופיה, ואז בא המלאך גבריאל ועשה לה זנב (מגילה יב, ב), הסווה וכיסה את המראה שלה כדי שלא תוכל לבוא ולהיראות בפני אורחי המלך. גם אסתר המלכה אינה מגדת עמה ומולדתה, וכאילו שמה מסווה על פניה, שלא יכירנה איש ולא יידע מהו מוצאה. הסתר זה גרם שכולם לא ידעו שהיא יהודיה, ולכל אחד ואחד נדמתה לו כאילו היא מאומתו (מגילה ז,א). והנה עוד תחפושות במגילה, שהביא ה"כנסת יחזקאל": כשאחשורוש קם בחמתו ממשתה היין אל גינת הביתן נאמר בגמרא שבאו מלאכי השרת, התחפשו לאנשים והחלו לקצוץ את האילנות, והסבירו לאחשורוש שהדבר נעשה בפקודת המן. גם אליהו הנביא הזכור לטוב התחפש לחרבונא – מסריסי המלך, ואמר לאחשורוש בשעת כעסו על המן: "גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי אשר דבר טוב על המלך", כמובא בפרקי דרבי אליעזר (פרק נ'). גם מרדכי החליף את תלבושותיו במגילה, בתחילה: "ויקרע מרדכי את בגדיו וילבש שק ואפר", ובהמשך לבש מרדכי הצדיק בגדי מלכות מפוארים.

ה"בני יששכר" מביא טעם נוסף למנהג, בשם מהר"ם חאגיז, על שם שדרשו חז"ל (חולין קלט, ב): אסתר מן התורה, מניין? שנאמר "ואנכי הסתר אסתיר". מכאן רמז להסתרת הפנים בתחפושת ביום אסתר.

טעם נוסף ומעניין מובא ב"ספר התודעה". לדבריו, שנאת עמלק לישראל באה לו מאבי אביו – עשיו, ששנא את יעקב על אשר לבש את בגדיו ונכנס לקבל את הברכות. עכשיו, שוב אנו מתחפשים בבגדיו, ומראים שלא היה זה חטא, אלא ראויים אנו לרשת את נחלתו של עשיו, ואפילו אם יהיה יעקב לבוש בבגדי עשיו, אמר יצחק אבינו ש"גם ברוך יהיה". הוא מביא שבתולדות העמים והלשונות, ישראל ועמלק הם שני קצוות רחוקים זה מזה, ולפיכך הם מתדמים זה לזה, זה – ברשעתו, וזה – בצדקתו. מידתו של עשו (ושל עמלק בן בנו) שהוא מתחפש בבגדים לא לו, לובש בגדי חמודות, מראה את עצמו צדיק ומדבר חלקלקות – ואינו אלא רשע גמור ומרמות ותוך תחת לשונו. וכן נאמר בעשו הרשע "כי ציד בפיו", שפיו ולבו לא היו שוין. אותה מידה, בהיפוכה הגמור, אנחנו מוצאים בצדיקי ישראל, שאין פיהם וליבם שווה; שכן דוד המלך נראה כאילו חוטא – ובאמת היה חסיד גדול. זו היתה גם מידתו של יעקב אבינו, שהיתה צדקותו מכוסה מעין כל חי, ואפילו יצחק אביו לא הכירו, עד שגילתה רבקה מטמוניותיו של יעקב, והסבה את הברכות לבעליהן, ליעקב, שהוא ראוי להן.

ועוד טעמים נוספים, שכתב הגרב"צ פלמן זצ"ל, לפי שהנס היה מלובש בדרך הטבע, על כן מכסים את הפנים שלא ייראו בגלוי. המאורעות הרבים המסופרים במגילה, שנמשכו כשתים עשרה שנה, היו טבעיים לכאורה, אך רק בסיומם התברר שהיתה בהם יד מכוונת, ידו הנטויה של אבא שבשמים, שהביאה לעמנו את הנס הגדול. ועוד פנינה: מצינו בדברי הימים, שבני עמלק שינו את מלבושיהם ובאו להילחם בישראל במדבר, וכן עשו העמלקים בימי יהושפט.
הפוסקים מסבירים שמתחפשים בפורים בגלל העניים המתביישים לבקש צדקה בגלוי, וכשיתחפשו ולא יכירום, יוכלו לבקש ולקבל צדקה. ולסיום, הטעם הפשוט ביותר, המובא בספרים לא מעטים: מדוע מתחפשים? מפני שהתחפושות מוסיפות דיצה וחדוה, והרבה שמחת פורים מתוקה…
מה שמובא כאן זה סימוכים. טעם.
זה לא סתור את מה שכתבתי- שהמנהג התחיל ב1650-1700 וגם זה רק בארצות אשכנז.
 
בודאי מכירה מקור זה, לא כתוב שצריך, כתוב שלא מוחים..
כמו"כ זה לא סותר שהמקור הוא כפי שכתבתי.
אבל, נסכים שלא להסכים.. זו דעתי לאחר הרבה עיון..
כשמביאים מקור למנהג, לא מתכוונים לומר שצריך.
(לא כתוב שלא מוחים בשולחן ערוך, כתוב שנהגו את המנהג הזה גם כשזה גובל באיסור, ויש שאוסרים)
"מקור" זה רק ראיה שנהגו כך בשנים עברו.
אף אחד לא חלם שחייבים להתחפש בפורים. אין חיוב כזה.
מה שמובא כאן זה סימוכים. טעם.
זה לא סתור את מה שכתבתי- שהמנהג התחיל ב1650-1700 וגם זה רק בארצות אשכנז.
המנהג התחיל יותר מוקדם בוודאות.
הרמ"א בשולחן ערוך מביא את המנהג.
 
אף אחד לא חלם שחייבים להתחפש בפורים. אין חיוב כזה.
אז על מה הויכוח?
רעיון האשכול - מיתוסים שונים שנהגו.. והעליתי את המקור למנהג זה..

כמו למשל שמלת כלה לבנה מנהג שהחל רק 1840 בתקופה הויקטוריאנית באנגליה.
אך כל כך נכנס שכבר קשה לנו לתאר כלה בצבע כהה (כפי שנהגו במרצות מזרח) או צבע בהיר שאינו לבן באירופה..

יש עוד המון דברים שאנו עושים כיום באדיקות רבה שאין לזה מקור..
אבל כנראה לא כאן המקום להתדיין על כך, למרות כותרת האשכול..
 
האם למישהו יש מקור ל"חיוב" להחזיר משלוח מנות למי שמביא?
ובנוסף - למה שנהוג במקומות שונים בעולם שלא להגיד "תודה" על משלוח מנות?
 
האם למישהו יש מקור ל"חיוב" להחזיר משלוח מנות למי שמביא?
ובנוסף - למה שנהוג במקומות שונים בעולם שלא להגיד "תודה" על משלוח מנות?
לגבי חיוב להחזיר משלוח - בהליכות שלמה כתב בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שהשולח מנות לחברו על תנאי שיחזור וישלח לו בחזרה מסתבר שלא יצא ידי חובה כי זה נראה כסחורה ולא כמשלוח מנות, אבל הגרי"ל חסמן זצ"ל בספרו מנחת יהודה הוכיח שכן יצא, ולכאורה יש לתלות את הדברים בפירוש הסוגיא במגילה על "מחלפי סעודתייהו"

לגבי אמירת תודה זה מוזר, כי עניין משלוח מנות הוא להרבות אהבה ואחווה, ואם לא מתייחסים למשלוח הרי שחסר בזה, והגר"ש דבליצקי זצ"ל בספרו זה השולחן דייק מהגמרא (מגילה ז ע"ב) שהיו נותנים משהו לשליח שהביא את משלוח המנות כדי להנאותו, וכן היה נוהג בעצמו.
 
אפשר קישור לסרטון

לא ברור למה נעלם הקישור בהודעת המקור
נקווה שהקישור הזה לא ילך בדרכו..
 
אמנם לא ידוע לי על מקור לזה אשמח אם מישהו יראה לי
[אצלנו לא נוהגים כך]
זה שהגרח"ק אומר כשהוא מקבל חמין את המשפט הזה לא אומר שיש ענין /מקור /סגולה וכדו' לומר זאת.
וכמו שאין ענין להגיד לההוא שיושב לפניך "קח במתנה" כמבואר בסרטון שם.
ומקור זה ודאי לא
מובא בספר אורחות חיים
יש מוסיפין ג"כ לומר "פי' רש"י רפואה"
 
לא ידוע, ככה ראיתי באיזה זמירות מפורסם שמביא מקורות כמעט על כל דבר
אגב, לאחרונה יצא לאור ספר מעניין בשם "מלוגמא" על עניני מוצ"ש (בסגנון של חק לניסן - חק לאלול)
כנראה שאם הספר נקרא בשם זה לכאורה מביא שם מקורות וענינים בנושא זה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה