דרוש מידע האם יש מידע לגבי מערכת החינוך מחר?

מצב
הנושא נעול.
לא נכנסת לנושא בכלל כי אין טעם להתוכח, לא כל מה שרואים אצ השני
ויש לי נסיון גם וגם:)
ונכון לעיתים זה הרבה יותר קשה

רק הגבתי לך כי רשמת שלפי מה שנראה לך מיעוט אילו שמתלוננים על סגיר מקומות הלימוד כי רק לקטנטנים זה קשה

העניין הוא שלכולם זה מאוד מפריע כי הנושא זה לא רק מי ישמור על הילדים ואיך נסתדר בלי מסגרות
הנושא הוא גם הנזק שנגרם מחוסר השגרה ודוקא בגילאים הגדולים יותר
ילדים בגיל ההתבגרות שפתאום משועממים יכולים ולצערינו זה קורה בכל אירוע של יציאה כזו
גולשים למקומות שאם היה שגרה לא בטוח שהיו מגיעים אליהם
עיני ההורים שיוצאים לעבודה ומשאירים בבית (ומי יודע איפה) רואות וכלות

רק אחרי הקורונה גילינו כמה זזה היה הרסני
ופתאום החיבור של חוסר לימודים שיבוא עד אחרי פסח הוא נורא ואיום
וגם ת"ת שעושים מאמצים זה לא כמו סדר יום של 8-5
ויש מספיק יש"ק שלא בדיוק בסדר רגיל והכל משתבש
ובחורות בכלל, מרחב קולי סליחה זה פשוט בדיחה
ברור שלכולם זה מפריע וקשה וההשלכות לטווח ארוך הרבה יותר (או רק) נוגעים לגדולים ולא לקטנים.
רק על הקריעה בטווח הקצר הנוכחי, כשאמא צריכה לעבוד כרגיל עם ילדים בגילאי הגן זה פחות אפשרי מאמא שיש לה גם גדולים.
זה כל מה שאמרתי.
 
מעתיקה מהשרשור של החדשות:

פרסום ראשון: מפקד פיקוד העורף והרמטכ״ל ממליצים, לפי שעה, לא לאפשר קיום לימודים פיזית בשבוע הבא במרכז, בירושלים וברוב היישובים בארץ.

בישיבה שהתקיימה לפני זמן קצר נקבע כי בתחילת השבוע יתאפשרו לימודים פיזיים באזורים הבאים:
השומרון, יהודה, הבקעה, בקעת בית שאן, הערבה (ללא אילת), דרום הנגב, מערב לכיש, עוטף עזה ומקומות סמוכים נוספים.

בכל יתר היישובים בארץ הלימודים ימשיכו להתקיים במתכונת של למידה מרחוק. ההמלצות הנ״ל דורשות את אישור שר הביטחון.

בדרג המדיני טרם אישרו את המתווה.
 
את @nori אני זוכרת טוב מהאשכולות הארוכים על ההגבלות בקורונה.
היא תמיד הייתה הכי בדעה של לשמור להקפיד ולהסתגר.
אז דעתי הייתה לא שונה בהרבה.
כיום אני מוכנה להודות שבסופו של תהליך כנראה האחרים צדקו.
לא חושבת שהיו בסיכום יותר פטירות בבעלזא מאשר אצל בוגרי חברון...
וסגירה של החיים למשך יותר משנה היא כמעט אסון מכל בחינה.

אני מקישה את זה גם לימינו- בירושלים לפחות כמעט אין התרעות (גם כשיש הם כנראה מדווחות על שברי יירוט שכל מבנה סגור מגן מהן) החנויות עמוסות אדם, האוטובוסים מלאים, הגינות שוקקות חיים- ומערכת הלימודים שובתת.
אני לא מצפה שיפתחו באופן מלא כי באמת להוריד את כל בית הספר למקלט זה מורכב-
אבל אפשר בהחלט להתחיל עם פתיחת כיתות א' ב' גנים וכמובן גם מוסדות החינוך המיוחד- (בירושלים ודומיה)
גן ללא מבנה ממ"ד יוכל ללמוד בכיתות הפנויות בבית ספר קרוב.
א. כמו שכתבו לא בוחנים דברים כאלה עם נתונים שאנחנו יודעים היום ולא אז. בזמנו היה איום והגנתי על הילדים שלי ואני מרגישה עם זה מצוין גם אם מתברר שהאיום היה מופחת. מבחינתי הדגש הוא שעשיתי מה שצריך, עברנו את האתגר בלי לזלזל סתם כי נמאס לנו להיות בבית. ומה שהתברר אח"כ פחות משנה.

ב. הכל יכול לקרות לכולם אבל יש הבדל גדול בין להפגע למשל במרחב מוגן תוך שמירה על מקסימום מיגון לבין להפגע כי מאסתי בהנחיות. עם החלק הראשון אני יכולה לחיות ואני מאמינה שהכל משמים וברצותו הכל יכול להיות. עם החלק השני לעולם לא אסלח לעצמי שלא שמרתי מספיק על פקדון של הקב"ה והיה לי חלק בפגיעה. זה תקף לקורונה, למלחמה וגם לתאונות דרכים חשוב לי אישית לדעת שאני עושה את המקסימום ולא מתרשלת.
עוד דוג' סבא שלי נפטר ממש אחרי הקורונה אפשר לאמר מה שמרנו עליו בסוף ממילא הוא נפטר, אבל ברור שזה לא כך וההרגשה שהקב"ה שלח מלאך המוות נעים יותר ולא הינו השליחים.

ג. אני לא חושבת שהאחריות של המוסדות על בריאות הנפש של הילדים שלנו ולא על בריאות הגוף. שלושה שותפים באדם והמוסדות הם לא חלק מזה. ולכן אם יש לי חשש לבריאות נפש של הילדים במקום לצפות ממשרד החינוך אני בודקת מה לעשות. איך לתעל את הילדים לעשיה, איך לאפשר לקטנים חברה. אני ממש לא טיפוס חרדתי. הבנים יוצאים לחיידרים עם מקומות ממוגנים, הקטנים יוצאים לקיטנה עם ממד, אנחנו יוצאים לגינה עם טלפון שמתריע. אני עושה גם מבצעי נקיון לפסח ותגמולים מובטחים. במקום לשקוע ברחמים עצמיים, יאוש והאשמה אני פשוט מנסה לשפר את המצב ולכן פחות דואגת מבריאות הנפש של הילדים שלי מה שפה באשכול אנשים ממש חוששים. לא תקף אלי ולכן לא מקשה עלי לרצות להתמגן.

ד. אני כן מאמינה במתוה של חזרה הדרגתית משה ליאון רצה באמצע השבוע להחזיר את כתות א ב' הוא נשמע לי אדם ממש מאוזן שלא חושש מאתגרים.
אני מאד חוששת מאפשרות לחזרה מלאה. כמו שאמרו כאן ככל שאתה פחות שומר אתה יותר פרומר זה תופעה שחוצה את כל המגזר החרדי ברגע שיחזרו א. אין אפשרות לחיידר אצלינו להכניס את כולם למרחבים המוגנים. ב. הם גם לא יתאמצו על זה. וגם אם משרד החינוך יסיג את החזרה בכללים הם ידלגו על כולם. לכן המצב היום נח לי לעומת מצב שלדוג' אפשר לחזור אבל לא חיבים אם יהיה אפשר לחזור, החיידר יחזור, הילדים שלי ילכו ולא יתמגנו. אני מבינה את זה ולכן מבחינתי שלא יחזרו.
וחוץ מזה אני אופטימית שתוך שבוע ממילא בע"ה הדברים ירגעו ויהיה אפשר לפתוח. לא באמת נראה לי שזה יקח חודשים. אז אולי לפחות המעונות עוד יפתחו קצת או קיטנות של הגנים. וגם אם לא עברנו את פרעה נעבור גם את זה.
 
מה לגבי בית שמש וביתר עילית
 
לא יודעת מה אצלכם
בבית הספר אצלינו משפצים עכשיו, צובעים ועוד
מסתבר שלא בונים על חזרה ללימודים בקרוב...
 
את לא היחידה שמרגישה כך.
אבל לבחון את המציאות בפרספקטיבה של זמן זו לא חוכמה
באותה נקודת זמן את, אני ואנשים נוספים.
פעלנו כשורה.
למרות שהיום זה מרגיש טיפשי.
זה מרגיש טפשי כי חלף הזמן
וניתן לטשטש לעצמינו וליפות לעצמינו מציאות ומחשבות.

וודאי שהיו אחוזים גבוהים יותר של נפטרים במקומות שפחות נשמרו.
פשוט עבר זמן והטשטשו לנו הנתונים והזיכרון.
וודאי שהיו המון אנשים שחייהם ניצלו כתוצאה מהאטת קצב ההתפשטות
וממילא מיעוט הלחץ על בתי חולים.

מקומות בעולם שהקפידו פחות הקריסו בתי חולים במהירות הבזק
וכשבתי חולים קורסים - אנשים מתים למרות שקצת תמיכה נשימתית או מכשיר אקמו יכלו להציל את חייהם.
בהחלט היתה משמעות גדולה מאוד וחשובה מאד להאטת קצב ההדבקה.

במידה מסויימת כמו שהעובדה שהילדים של 90 אחוז מהאוכלוסיה בישראל מחוסנים לחצבת - מצילה ילדים לא מחוסנים מהתפרצויות חצבת המוניות לא ניתנות לשליטה ולטיפול.
באותה מידה רוב האוכלוסיה ששמרה על ההנחיות בקורונה , באופן אבסורדי עזרה לאלו שלא - לקבל טיפול רפואי הולם - בהפחתת העומס והלחץ.
לא חוכמה להגיד "צדקו" . הצדק שלהם לא היה תופס אם כולם היו מצפצפים כמוהם על ההנחיות. הם פשוט הסתמכו על זה שרוב העדר נזהר ונשמר.



המוח שלנו משכח ומיפה לנו את ההיסטוריה יפה... נותן לקונספירציות מקום לשלוט.
 
פותחים מערכת חינוך?
שר הביטחון אישר את פתיחת שנת הלימודים בבתי ספר, גני ילדים וחינוך מיוחד ביום שני באזורים הבאים: ערבה, דרום הנגב, מערב הנגב, מערב לכיש, ים המלח, שומרן, בקעה, בקעת בית שאן, יהודה ועוטף עזה. באילת לא יחזרו ללמוד. ראשי הרשויות יחליטו אם לקבל את ההמלצה ולפתוח את מוסדות החינוך(אמס)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

נספח לדיונים - אשכול איראן ועדכונים ביטחוניים.

האשכול נפתח כדי לשמור על אשכולות החדשות המרכזיים נקיים ותכליתיים.
הוא ישמש כמרחב היחיד לדיון על הידיעות הביטחוניות המתפרסמות בפורום.

קראו את הכללים היטב. הם מחייבים, והאכיפה תהיה בנוסח משמרות המהפכה.

מטרת האשכול?
- הרחבות ופרשנות: הבאת רקע נוסף לידיעה, או ניתוח ענייני ומנומק של המצב.
- שאלות ובירורים: בקשת הבהרה על דיווח שעלה באשכול המרכזי.
- מידע משלים: עדכונים שחשובים להבנת התמונה אך אינם "חדשות מתפרצות".


מה לא ייכנס לכאן? עילה לחסימה מיידית

- גלישה לנושאים אחרים: האשכול ממוקד ביטחונית בלבד. פוליטיקה, עניינים אזרחיים או כל נושא שאינו קשור ישירות למלחמה/איראן - יימחקו.

- "ניהול המלחמה": אין מקום ל"הצעות למטכ"ל, פרשנויות בשקל או תרחישי אימים חסרי ביסוס.

- התכתבויות אישיות בין ניקים ("פינג-פונג"), או שרשורים שנמרחים על עמודים שלמים ללא ערך מוסף.

כדי לאפשר שיח איכותי, אנחנו נוקטים במדיניות אפס סובלנות.
* חסימה לצמיתות: משתמש שיעבור על הכללים, ייחסם מהאשכול באופן מיידי.
* אין חנינות: אין טעם לפנות במערכת הדיווח או בהודעות פרטיות לבקשת שחרור. הפיתרון היחיד לשחרור מחסימה - הוא פשוט לא להיחסם מלכתחילה.
האחריות היא שלכם. שמרו על שיח ענייני.
הסיפור, כמובן, הוא המלצה בלבד ולהמחשת הטעם.
אני עומד בתחנה, מחכה לאוטובוס. עוד לפני שיצאתי מהבית ידעתי שאני יוצא על 50% - 50% - או שיגיע או שיבריז - והוא בחר באופציה השנייה, אין הסבר אחר לכך שפתאום הקו נעלם מהמסך והבא בעוד 25 דקות. מתוסכל וממהר, אני עורך ניתוח מצב זריז: לחכות לאוטובוס הבא, שגם הוא יחליט בכוחות עצמו אם שווה לו לצאת, לעצור טרמפ או לקחת מונית. מונית היא האופציה הפחות משתלמת מבחינת הכיס, ואני מושיט את ידי, מקווה שמישהו יסכים לעצור ברחוב הזה, ששמו מזמן נמצא רק בוויז. אך מסתבר שהנהגים פחות מבינים את הסיטואציה המורכבת, ופחות רוצים לעצור. יש כמה כאלו שמסמנים לך תנועה שאתה לא תבין עם היד. זה יכול להיות "אין לי מקום באוטו", "אני עוצר כאן", "הפרצוף שלך פחות מדבר אלי", או כל פרשנות הגיונית אחרת. גאון מי שחשב על זה ראשון. אחרי שעברו עשר רכבים ושבע עשרה דקות, אני מחליט לקחת מונית - מה שיהיה יהיה. אני מושיט את היד, מונית נעצרת לידי, אני עולה, סוגר את הדלת ומקליק את החגורה. אבל אני לא אוותר להם כל כך מהר! אני מתקשר לחברה המפעילה, אקסטרה, ודורש מהם הסבר הגיוני להיעדרות של הקו. אני נענה בתגובה אדיבה שמשמעותה "אני רק פקידה של פקידה, ואין לי איך לעזור לך כרגע".
אני יושב במונית, הנהג מאותת ימינה ואני מביט בחלון, כועס ומתוסכל. התחושה היא שאין לי, בתור האזרח הקטן, מה לעשות כדי שהוד כבוד מעלת הנהג יואיל בטובו לצאת מתחתנת המוצא! וזו לא רק תחושה, באמת אין לי מה לעשות, בכלל. ואני שואל את עצמי, עד מתי??? בקצב הזה כבר עדיף את אגד! המון תלונות ואיחורים, אבל בסוף אתה מגיע!
מה יהיה???
מוישי נראה כמו הילד הכי תמים שתפגשו: חולצה מגוהצת, כיפה שחורה שיושבת בול, וחיוך של "ילד טוב ירושלים". אבל מאחורי המראה המטעה הזה מסתתר מוח שמזהה פרצות בלוגיקה של מבוגרים עוד לפני שהם סיימו לדבר...
קצת הכרות...
הרקע: יום שישי אחר הצהריים. מוישי נכנס לבית הכנסת השכונתי, לבוש בחולצה לבנה מעומלנת, הכיפה השחורה הקטנה מונחת בדיוק במרכז הראש. הוא ניגש למקרר השתייה. הגבאי הוותיק, רבי חזקאל, איש רציני עם משקפיים על קצה האף, עוצר אותו.
רבי חזקאל: "מוישי! לאט לך. אתה יודע שהשתייה פה היא רק למי שלומד או עוזר לנקות לפני שבת?"
מוישי (עוצר, מחייך את החיוך שלו ולא מתבלבל לשנייה): "שלום עליכם, רבי חזקאל. בדיוק על זה רציתי לדבר איתך. אתה הרי גבאי ותיק, אתה יודע שזמנים השתנו, נכון?"
רבי חזקאל (מרים גבה): "מה הקשר לזמנים שהשתנו? עבודה זו עבודה, ושתייה זו שתייה."
מוישי (בטון בוגר ומחושב): "נכון מאוד. אבל פעם, כשאבא שלי ברוך היה בגיל שלי, היית צריך להזיז ספסלים כדי להרגיש שאתה עוזר. היום, בעידן הדיגיטלי, העזרה הכי גדולה היא 'יחסי ציבור'. אם אני אשתה פה כוס טרופית קרה ואצא החוצה עם פרצוף מרוצה, כל הילדים בשכונה ירצו לבוא ללמוד דווקא בבית הכנסת שלך. אני בעצם עושה לך פה שירות שיווקי בחינם!"
רבי חזקאל (נשאר פעור פה לרגע, מנסה להבין אם הילד הרגע עבד עליו או שהוא באמת גאון): "שירות שיווקי? בשביל טרופית אחת?"
מוישי (לוקח את השתייה, קורץ ומניח יד על הכתף של הגבאי): "בדיוק, רבי חזקאל. אל תסתכל על הכוס, תסתכל על הפוטנציאל. שבת שלום!"
מוישי יוצא מהדלת בצעד קליל, משאיר את הגבאי לעמוד שם ולמלמל לעצמו: "הילד הזה... הוא עוד יהיה ...774555.jpg
  • תודה
Reactions: net131 //
5 תגובות

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה