התייעצות ביקורת על קומיקסים

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #22
בשנים האחרונות יצאו כמה קומיקסי איכות של קרייטמן ואביגיל כהן
לואיס לא לבד ועקבות בלבן. היה עוד אחד שאיני נזכר בשמו ואולי יש עוד שאני לא מכיר
באמת כדאי אם מישהו יוכל לעשות רשימה של קומקיסים איכותיים
גם ברמת הכתיבה וגם תוכן לא בעייתי
כשילד קורא עשרות קומקיסים ברמה נמוכה להחריד
זה מרדד את הנפש
בלי לדבר על קומקיסי אימה מלא באלימות ושפה זולה
אפילו קומיקס עם סיפור סביר, כדאי שיהיה ברמה
הלוואי אלי וגולד ודומיהם היו מוציאים קומיקיסים בקצב שיוצא היום ונצרך היום
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
לא יודעת אם השמועה נכונה
אמרו לי שמאשרים ספרים שיכולה להיות בהם אלימות
אבל העיקר שאין ציור נשים
אין בקומיקסים של עיני לאה ציורי נשים?
אני יודע שבמרווה לצמא מקפידים על זה ועל זה שלא יהיה מישהו בגילוי ראש אפילו גוי אבל עיני לאה לא נראה לי
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
דר"כ, כן, מאז ומעולם היו סיפורים כאלו, ולא רק בקומיקס...
אני לא רוצה לנקוב בשמות, אבל בהחלט יש ספרים שההורים לא הכניסו לבית, וגם הזהירו מפניהם...
ספרים שהכניסו רעיונות לילדים לראש, דברים מסוכנים, מוגנות וכד'
ה' ישמור עלינו ועל הילדים שלנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אם כך
אצטרך מהיום לשים יותר לב גם כשיש הכשר
אני לא אומר שכל משםט כזה בהכרח הוא אסון גדול
זה תלוי גם באוירה הכללית של מה שכתוב לפני או אחרי
אבל בהחלט צריך שימת לב
ההשפעה מהקומיקיסים גדולה מאוד
זה מאוד חזותי
אכן זו אחריותינו כהורים

צריך לשים לב לכך שכ"א רגיש לדברים שונים וממילא אני לא חושב שיש ועדה כזו או אחרת שיכולה לכסות את כל הגישות ומאידך לאשר ספרים ע"כ אני חושב שבסופו של דבר זה תפקיד שלנו שאיננו יכולים לוותר עליו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
צריך לשים לב לכך שכ"א רגיש לדברים שונים וממילא אני לא חושב שיש ועדה כזו או אחרת שיכולה לכסות את כל הגישות ומאידך לאשר ספרים ע"כ אני חושב שבסופו של דבר זה תפקיד שלנו שאיננו יכולים לוותר עליו.
100%, רק אני חושבת שכמו שאדם חרדי לא הולך לכל המפעלים בחו"ל כדי לבדוק האם בד"ץ (או כל גוף כשרות מזון אחר) עושה את עבודתו נאמנה,
כך גם אנחנו מצפים שאם יש גוף כשרות כלשהו שנותן הכשר לספר - אנחנו לא נצטרך לעבור על זה שוב ולבדוק את עבודתם...
(מעריכה מאד הורה שבודק כל ספר שנכנס הביתה, או אפילו משתדל לדבר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
דר"כ, כן, מאז ומעולם היו סיפורים כאלו, ולא רק בקומיקס...
אני לא רוצה לנקוב בשמות, אבל בהחלט יש ספרים שההורים לא הכניסו לבית, וגם הזהירו מפניהם...
ספרים שהכניסו רעיונות לילדים לראש, דברים מסוכנים, מוגנות וכד'
ה' ישמור עלינו ועל הילדים שלנו.
דברים מסוכנים ומוגנות זה 2 קצוות
ולעניין הצילומים שצרפו כאן באמת עצוב וכל הכבוד על העירנות
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
דברים מסוכנים ומוגנות זה 2 קצוות
וזה סותר את הבעיה בספרים הללו?, אני מאמינה שתוכלו להבין שאני לא מדברת על דברים פשוטים,
וגם אם כן, זה מתחיל בזה ונגמר....
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
100%, רק אני חושבת שכמו שאדם חרדי לא הולך לכל המפעלים בחו"ל כדי לבדוק האם בד"ץ (או כל גוף כשרות מזון אחר) עושה את עבודתו נאמנה,
כך גם אנחנו מצפים שאם יש גוף כשרות כלשהו שנותן הכשר לספר - אנחנו לא נצטרך לעבור על זה שוב ולבדוק את עבודתם...
(מעריכה מאד הורה שבודק כל ספר שנכנס הביתה, או אפילו משתדל לדבר)
א. מאחר ואין לנו אפשרות לברר בכל מאכל ומוצר איך הוא מיוצר לכן אנו סומכים על גופי הכשרות משא"כ בספרים שאפשר לעבור עליהם(גם אם זה לא כ"כ קל)
ב.מאחר וגופי הכשרות יודעים שאין לנו אפשרות לברר בכל מאכל וכו' לכן הם מחמירים מאוד משא"כ בספרים שאנו יכולים לעבור עליהם ניתן לפקח בסטנדרט בסיסי יותר.

והבוחר יבחר
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
לפני שחורצים את דינו של הספר,
צריך באמת לראות את ההקשר,
כי אל תתימו ילדים יכולים לשמוע משפטים בסגנון הזה מחברים או בראש שלהם,
ואדרבה אולי דווקא משפטים כאלה יגרם להם להזדהות עם הדמות,
ואז הדמות הזאת במהלך הסיפור תעביר אותם תהליך מתקן,
ואז הם יצאו אפילו מחושלים יותר למחשבות ותחושות כאלה
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
כי אל תתימו ילדים יכולים לשמוע משפטים בסגנון הזה מחברים או בראש שלהם,
אנו לא מגדלים ילדים עם רטיות על העניים...
לצערנו ילדים רואים ושומעים כל מיני דברים אבל כשהם יודעים שיש הבדל בין החוץ לבית הם פחות מושפעים מהחוץ, לכן אנו לא מפקחים על ספריית בית הספר אלא רק על מה שנכנס הביתה
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
א. מאחר ואין לנו אפשרות לברר בכל מאכל ומוצר איך הוא מיוצר לכן אנו סומכים על גופי הכשרות משא"כ בספרים שאפשר לעבור עליהם(גם אם זה לא כ"כ קל)
ב.מאחר וגופי הכשרות יודעים שאין לנו אפשרות לברר בכל מאכל וכו' לכן הם מחמירים מאוד משא"כ בספרים שאנו יכולים לעבור עליהם ניתן לפקח בסטנדרט בסיסי יותר.
אני לא חושבת שגופי כשרות של מזון או גופי כשרות של ספרים עושים את החשבונות הללו,
יהודים יראי שמיים לא משאירים שאריות לאחרים שמדובר בכאלו נושאים....
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
חייב לציין שכשנכנסתי לאשכול היה ברור לי שהתגובה שלי תהיה "תקלטו, זה הדור, זה מה שהוא רואה/שומע חושב, אין סיבה להסתיר את זה ולהתעלם"
אבל קיבלתי צמרמורת!!
ממש בהלם מהטקסט..
ה' ירחם!! עצוב מאוד!!!
גם אני🙈🙈

האמת שאני ממש בהלם-----
רק מדגיש לי כמה חשוב לעבור על הספרים

@my car כל הכבוד על שימת הלב, נתת לי תובנה כ"כ חשובה לפני קניית הספרים
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
קניתי ספרים לילדיי לחג הפסח, אני אוהב לעבור על הספרים לפני שאני מחלק לילדים,
ומצאתי כמה דברים צורמים בספרים שאני לא מרגיש בנוח שילד ייקרא כזה דבר,
אשמח לביקורת האם ילד שקורא כזה דבר זה עובר חלק בגרון או פותח לו רעיונות לא טובים,
נראה לי שזיכוי הרבים לכתוב פה את שם הספרים ושם הסופר/ת:
א. כדי שנדע לא להכניס אותם לבית ולהזהיר את הילדים
ב. כדי שגם אנחנו נוכל לפנות לוועדה הרוחנית, כל אחד שקרא את המשפטים הללו פה יכול לפנות אליהם,
@my car נשמח לקבל את המידע הזה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
אנו לא מכניסים הביתה ספר לפני שאנו עוברים עליו לפחות מלמעלה (גם ספרים שעברו אישור מביה"ס)
זו ההשתדלות שלנו בעניין.


א. פעם לא היה משהו אחר.
ב. זה פחות חדר לתת מודע כי זה לא בקומיקס/ צבעוני וכדו'
מאיפה הבאת את זה?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

חידון הדופליקטים
העליתי חידון קצר לחובבי הדופליקטים ומי שיכול שיעלה עוד וילא בוא נראה אתכם
@יונה ספיר בוא נראה אותך מצליחה גם
🎉🎉🎉🎉🎉🎉🎉
האתר!
האתר המיוחד על סדרת דופליקטים!

מה יש לנו שם?

❓ חידונים

📰 מאמרים

🖼️ תמונות

ועוד׳

האתר אינו פתוח בנטפרי עדיין, אז נשמח אם מישהו יוכל לשלוח לבדיקה!

לשליחת מאמרים : שלחו אימייל מסודר אל <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>

והמאמר שלכם יפורסם ברגע שנוכל! (נבקש לא להטריד בנושא)
לשליחת חידונים

האתר בשלבי הקמה על כן לא כל הפתורים שתראו יעבדו!

וזהו... !
תהנו!!!
ב"ה

מצרפת כאן את המילון שערכתי על כרך א' של דופליקטים,
מוזמנים להוסיף מידע שלא מופיע כאן - אבל רק מכרך א.
לכרך ב' ייפתח בעז"ה אשכול נפרד


מילון הדופליקטים השלם / כרך א'


דמויות:


דמויות מפתח:


דני הארטגיבור הסדרה. בחור מוכשר וחכם, הבכור במשפחה, בעל מחלת שכחה חמורה
מייקל הארטאביו של דני. איש פיקח, שלוו ואמיץ, נולד וגדל בעמק השדים עד גיל 26
הלן הארטאמו של דני. עדינה ואצילית, רוקחת צמחי מרפא, דופליקטית.
אלחנן הארטאחיו של דני, קטן ממנו ב-3 שנים, רזה ושנון.
אלישבע הארטאחותו של דני, השניה במשפחה אחרי דני הבכור, מעריצה מושבעת
לאי הארטאחותו הקטנה של דני, אוהבת לגדל את יונות הדואר
דוד בןאחיה של הלן, גדלו יחד בבית יתומים. גר בפיוצ'ר
זירובן אנוש קר, רצחני ומחושב היטב, המעוניין לשלוט במסדר הדופליקטים
אאודועוזרו הנאמן של זירו, בן אנוש בן 50
סנדי הלרחברו של דני בשנת ההתגלות, בן סיים. לבבי וחברותי
דיוויד ברוקחברו של דני בשנת ההתגלות, בן פיוצ'ר. מפונק ואוהב להתווכח
ישי קימלחברו של דני בשנת ההתגלות, בן אוטוקרט. גבוה ונאה, מתמיד וחרוץ.
נתןחברו של דני בשנת ההתגלות, בן אינדיבידואל. ביישן, בעל קול ערב וכישרון מוזיקלי
פרופסור ראול אנגלרמנהל תכנית שנת ההתגלות, דופליקט בכיר
פרופסור רולןמנהל כוח אדם בתכנית ההתגלות
קותי אדלראוטוקרטי, רוכב ברקים, המדריך של קבוצתו של דני במדינת סיים.
מקסימילאןחברו של מייקל, בן גילו, נפגשו לראשונה בעמק השדים בו נכלא מקס' ל-15 שנים.
בנדוהעוזר הדופליקט של זירו. אסופי, כהה עור, בעל כח על של ראיה על-חושית



דמויות שוליות:

הרב כץמשגיח כשרות בפרדייס
הרב מנדלהמשגיח בישיבה של דני
אהרונסון, לוינזון, הנדלחבריו של מייקל בפרדייס
ד"ר ברגרהנוירולוג הראשון ששפגש את דני אחרי הנשיכה, בפרדייס
פרופ' הילג, פרופ' דודיאןנוירולוגים בלילנד הרטוול, פיוצ'ר
גיירדופליקט בעמק השדים, נהרג ע"י זירו
דובמשגיח הכשרות במחנה גלובל
טיורואחד מעוזריו של זירו
ד"ר אוליק ופרופ' אלטמןהרופאים שפוגשים את דני הבייס ברגע ההתעוררות
דיואו - פיוצ'ר, ג'ואי - פרדייס, אלמו - אינדיבידואל, נהאל - אוטוקרט, מאט - סייםהקבוצה הזוכה במדינת סיים, זכתה ב20 נקודות



דמויות דופליקטיות:

מיאנמה
- אוצרת הרפואה
מיללו - אוצר הרפואה


בעלי חיים:

ריבר
- הסוס של אלחנן
מוקא - הסוס של דני
אולט - הסוס של מייקל
סמי - כלב השמירה של חוות משפחת הארט
דואוסיינס - העוף הגדול ביותר בעולם, נוצר בעקבות המהפיכה, בעל שני ראשים ומוטת כנפיים עצומה של מעל 9 מטרים. לעולם אינו ישן. צבעו ירוק-כחול-כתום
גוליבר- מוטציה של כלב האמסטף, נוצר בעקבות המהפיכה הגדולה. יצור ענק שגודלו כפול מאדם ממוצע. גובה כתיפיו כשני מטרים, רוחבו מטר וחצי, אורכו 3 מטרים
נחש המנסטרום



מקומות:

פרדייס - יבשת אסיה לשעבר, החירות לחיות בשלווה
ביתו של דני
- בקצה הארץ, חווה גדולה ומטופחת עם שדות תבואה, צאן ובקר

סיים - יבשת אירופה לשעבר, אנשים לא שווים - הם משתווים
מחנה ההכשרה גלובל
הרי האולטרא - בצפון העולם
ג'ואישסיים- שכונת היהודים בסיים
האחוזה המבודדת
המרפאה בטיכאה
המכרה בטיכאה

פיוצ'ר - אפריקה לשעבר, טכנולוגיה
בית החולים לילנד הרטוול -
המקום בו אושפז דני לאחר הנשיכה על מנת לבדוק כיצד לעזור לשכחה שלו

עמק השדים - אנטארטיקה
אזור אלפא
- החלק הקשה בכלא עמק השדים, לא שורדים בו יותר ממס' חודשים
אזור ביתא - קור, עבודות פרך וכנופיות כלא
אזור גמא - קור, סוהרים, כנופיות כלא
איזור דלתא- אסירים חופשיים וצריכים לדאוג לעצמם, מלבד אוכל בסיסי וקורת גג מינימלית
עמק מילאו
צוק אונהא
מערת גאן


בעולם שאחרי המהפיכה:

שנת ההתגלותמסע שנתי של 200 צעירים נבחרים להכשרתם כבעלי תפקידים בכירים בעתיד
וורלד-פיסכח השלום הבין-לאומי השומר על הגבולות והסדר העולמי
רוכבי ברקיםמאלפי דואוסיינסים היודעים לעוף עליהם
ממורי-צי'פפיתוח פיוצ'רי חדשני לשתילת זכרונות בדרך ממוחשבת
רכבת המטאוררכבת הנוסעת על קו עילי בגובה 5 מטרים, במהירות של למעלה מאלף קמ"ש
ציפורן דיגיטליתשבב פיוצ'רי המושתל באגודל ומכילה את כל המידע האישי, כולל חשבון בנק.





עולם הדופליקטים:

בועת האוצרים:


דמויות:

מקסימיליאן
- אוצר האשליות
אונטריו - מזכיר המועצה העליונה
טהולא - המאסטר
אולל - צ'מפיון, זקן הדופליקטים על פני כדור הארץ
קייזר - יורשו העתידי של המאסטר
הילא - אוצר האש
מיארו - אוצר הזמן

מקומות:
הקרצ'ר
- כלא הדופליקטים
מגרשי האשליות - נועדו לאימון הדופליקטים: לתפעול בייס וסקנדרים בו-זמנית, לתרגול המעברים, להכרת כוחות העל שלהם, ועוד.
בניין המועצה העליונה


מושגים:


דופליקטאדם בעל יכולת שכפול-עצמי
רבלרבן אנוש המודע לנוכחות דופליקטים בעולם
סקנדר בועת האוצריםשכפול הבייס שחי בבועת האוצרים ולא יוצא משם לעולם, למעט כאשר הבייס נמצא בסכנת חיים
סקנדר ארצישכפול הבייס שחי בכדור הארץ ומבצע משימות, בעל דם סגול ויכולות על-טבעיות
בייסהגוף הראשוני של הדופליקט. בעל כוחות רגילים ודם אדום, בעיניו ניצוצות סגולים, המח שלו מפעיל את הסקנדרים
נקסוםהתחברות המח של הבייס לסקנדרים שלו
דוקילריםחיילי הקוסטדוס סילנטי העוקבים אחרי הרבלרים והדופליקטים, בעלי שלושה כוחות על וקריאת מחשבות.
שבועת היורהמנטוםדומיה, גבורה, הגנה, נאמנות
הנאמברסנאמני זירו
זימון סקנדרהבייס יכול לזמן סקנדר שיתייצב לידו ויעזור לו. הזימון נעשה באמצעות תנועות ידיים
יובניסדופליקט צעיר, הדרגה הראשונה במסדר
מאסטרמנהיג הדופליקטים, בעל כל כוחות-העל
דרגות המסדריובניס, גרדואטי, אדולטוס, פריטוס, צ'מפיון, מאסטר



חפצים:


כדור הטונגוכדור סגול זוהר בקוטר 10 ס"מ, מכיל את הכח הדופליקטי
תליון ההקסגונוםתליון משושה המבטל את השפעת הכח הדופליקטי. נטרול ההשפעה תלוי ברצונו של לובש התליון
מגילת היורהמנטוםמגילה שכתב ד"ר קאלי, המפרטת את ערכי הדופליקטים. נכתבה בשנת 1938
רשימת הרבלריםמתעדת את כל הרבלרים, נשמרת בחלקיק סיילנס אצל מפקד הקוסטדוס-סילנטי
התרופה של דניתרופה שצובעת את הדם הדופליקטי מסגול לאדום



כוחות העל (מתוך ה-14 הקיימים, אלו שמוזכרים בכרך זה)
  • הקפאה
  • מעבר באש
  • תעופה
  • שליטה במים
  • רפואה
  • שליטה בזמן
  • שליטה בזהות
  • קריאת מחשבות
  • ראיה על-חושית

חוקים:

סקנדר ובייס:

  • לסקנדר בועת האוצרים יכול להיות מראה שונה מהבייס
  • כאשר חיי הבייס בסכנה, סקנדר בועת האוצרים יבוא להציל אותו
  • כאשר סקנדר בועת האוצרים נמצא בקרצ'ר, הבייס לא יכול להפעיל סקנדרים ארציים
  • סקנדר בועת האוצרים לא יכול להישאר בכדור הארץ חוץ מהצלת הבייס
  • סקנדר ארצי לא יודע כלום על המסדר אם לא לימדו אותו
  • סקנדר לא נהרג - הוא מתמוסס, זה כואב כמו מוות בייסורים.
  • התמוססות סקנדר היא זעזוע גופני חזק שיכולה אף להעיר בייס מתרדמת
  • סקנדר יכול להפוך לרואה-ואינו-נראה על פי רצונו
  • סקנדר פצוע / חולה שמגיע לבועת האוצרים - מתרפא. גם סקנדר ארצי וגם סקנדר בועה.
  • בייס בלי סקנדרים - מת
  • אובדן סקנדר משפיע על הבייס בתוך תקופה קצרה, החל משעה ועד 3 חודשים מההתמוססות. האובדן יתבטא באיבר שמפסיק לתפקד

אוצרים וכוחות על:
  • כח העל הראשון של דופליקט, הוא ירושה מההורים.
  • כוחות-על נוספים מקבל הדופליקט על הצלחתו במשימות שהוטלו עליו ע"י המסדר
  • דופליקט לא יקבל כח-על נוסף למרות הצלחת המשימה, ב-3 מקרים: אם נרשם רבלר על שמו, אם גרם למוות של אדם, או אם התמוסס הסקנדר שלו במהלך המשימה.
  • אם הדופליקט עבר על אחד התנאים בכוונה תחילה: יצר רבלר, גרם מוות או הסתכן בכוונה - ייערך לו שימוע
  • המשימה חייבת להיות מדווחת באופן מלא
  • כל כח על שמתווסף לדופליקט - מייצר סקנדר ארצי נוסף
  • שאיבת כח על מדופליקט גורמת לפציעה קשה דמויית פצע ירי עמוק
  • אוצר שנרצח - זה פוגע בכל נושאי כוח העל שהוא אצר

דופליקטיות ובועת האוצרים:
  • הדופליקטיות עוברת בתורשה מאחד ההורים
  • לכל דופליקט, החל מגיל 15, יש סקנדר ארצי וסקנדר בבועת האוצרים
  • אין אפשרות למות בתוך בועת האוצרים, מלבד מוות בעקבות נשיכת זאבי הקרצ'ר
  • כל דופליקט שנחשף לבן אנוש חייב לדווח על רבלר, והוא נרשם על שמו.
  • חלק מהדופליקטים בעלי מראה שונה בכדור הארץ ובבועה

כדור הטונגו:

הנגיעה בכדור הטונגו:

בן אנוש - הופך לדופליקט
בייס - חוזר להיות בן אנוש
סקנדר - יכול לגעת, להחזיק ולהזיז, לזמן קצר.
הזזת הכדור:
סקנדר לא יכול להעביר את הכדור לסקנדר, רק לבייס, אבל אז יאבד הבייס את הדופליקטיות שלו.
היכולת להזיז מסקנדר לסקנדר נמצאת רק אצל המאסטר.
אם סקנדר מנסה להעביר לסקנדר - הסקנדר המקבל יתמוסס



עבר:

דמויות:

ד"ר מיכאל אנדורוב קאלי -
מדען, מנהל בית יתומים ומייסד הדופליקטים
אברשה - עוזרו ויורשו הראשון של ד"ר קאלי

אירועים:

אירוע טונגוסקה -
האירוע בו נפל כדור הטונגו מהשמים לכדור הארץ, תוך פיצוץ אדיר ביערות סיביר, בשנת 1908
המהפיכה הגדולה - פיצוץ גרעיני תת-ימי שהוביל שינויים מרחיקי לכת במבנה הגיאוגרפי והיצורים החיים על כדור הארץ

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

יש ספרים, שאחרי שאתה כותב עליהם ביקורת, אתה מגלה שבעצם כתבת אותם, לא עליהם. אין שום דבר להוסיף חוץ מתקציר משעמם ומעט תיקוני מקלדת בנאלים.

יש ספרים, שהביקורת עליהם היא חצי-חצי. חצי תקציר. חצי ביקורת. חצי מעניינים.

ויש את הספרים האלו, מהסוג השלישי, שבזמן שאתה קורא אותם יש לך מיליון דברים להגיד, אבל ברגע האמת, כשאתה מתיישב אל מול המקלדת, כל המילים שתכננת לומר פורחות לך מהראש, ואתה מוצא את עצמך מאלתר. מבקר באמת.

הספר הזה הוא מהסוג השלישי.

אני יושב כאן, ליד המחשב. מאלתר מילים על ספר של מילים. כותב על שתיקות. מוחק. כותב שוב. מוחק שוב. שותק.

המילים נאלמות מפי. נעלמות. סיירסלי.

אז אם הביקורת הזו יצאה קצת בוסרית, תאשימו את המקלדת, לא אותי. לא אשמתי שכשאני יישבתי מול הספר היה לי כל כך הרבה מה לומר, ופתאום עכשיו אני שותק. זו בטח המקלדת הארורה הזו, נו נו נו.

...​

גילוי נאות לפני שמתחילים:

יש לי ארבעה ספרים בבית. ארבע קירות. שומרים. מגוננים. מלמדים.

ארבעת הספרים האלו הם הסביב של חיי. נותנים לי אקספוזיציה כשצריך. מכניסים מסר עמוק בפנים. מביאים גיבורים מושלמים (בכך שהם לא מושלמים) לקדמת הבמה.

אני לא אגלה פה בשער בת רבים מהם ארבעת הספרים, אך כמעט כל מי שאני מכיר, יוכל להעיד שניסיתי לשדל אותו לקרוא את אחד מהספרים האלו.

היום התווסף לארבעת המופלאים הללו ספר חמישי.

עוד לא החלטתי למה הוא ישמש. הוא יכול להיות תקרה מגוננת מגשם, אולי רצפה שתחזיק אותי יציב. מה שבטוח, ישמר לו מקום בלב שלי. ליד הארבעה. יחמם אותו ביחד איתם.

פרטים נוספים בהמשך.

...​

מסתבר שקשה לקנות ספר פחות מ12 שעות אחרי שהוא יוצא מבית הדפוס, במיוחד אם אתה מגלה אחר כך שיכלת לקנות אותו ב70 ש"ח במקום בכמעט 100 (!).

הכל התחיל בבוקר של סוף אדר. הלכתי ברחובותיה של עיר חרדית מסוימת, כשלפתע עברתי ליד חנות ספרים חרדית.

בדקתי בכיס, מאתיים שקל. כמובן שנכנסתי.

לאחר כמה דקות של סיבובי הלוך-שוב ברחבי החנות, חזרתי אל המוכר עם ספר מסוים וכן עם הספר 'עליה השלום' (כן כן, תתפלאו, אבל לצערי עדיין לא קראתי.).

פתאום, ליד המוכר, אני שם לב לספר הנ"ל, עוד עטוף בניר שקוף. למען האמת, ראיתי פרקים מהסיפור ב'בתוך', ומה שאני זכרתי משם, זה משהו על סטייג', גרשי וסבא וסבתא. לחרפתי יותר התעניינתי לראות איך נראים הקטעים של התסריט בספר מאשר לקרוא אותו.

אז קניתי אותו מהר (למען האמת אפילו תג מחיר עוד לא היה עליו), קראתי, ו... הביקורת לפניכם.

...​

אזהרה: מכיוון שלאחרונה רבו זאטוטים מחוצ'קנים בשערי האתר, אדגיש מראש: זה לא ספר לילדים ונוער. בכלל לא. אנא סלקו את עצמכם מביקורת זו וחזרו אליה בטרם עת, כשתגדלו מעט.

...​

נתחיל בתקציר, לטובת כל מי ש(עדיין) לא קרא את הספר:

בקה, אם למופת ל3 ילדים וגבעת תיתורה מרשימה, מסתירה מאחורי שתיקותיה עבר כואב של אמא רעילה ומשפחה שותקת. היא עובדת בסטייג' (מלעז: במה כאן: הפקת אירועים) תוך כדי שהיא מנסה להתמודד עם מילות העבר המהדהדות בראשה, ועם משפחתה בהווה - שמציפה את העניין בכל פניה מחדש.

במקביל, נפרש סיפורה של יסכה, ה'בוסית' של בקה (וגם חברתה הטובה ביותר ואמה החורגת, אבל זה לא קשור לכאן...), שבעברה התמודדה עם גרשי בעלה האלכוהוליסט, תוך כדי שהיא מנסה להקשיב לסבה וסבתא ולגדל תינוק שמתבגר במהירות מפליאה.

כמובן, כיאה לדבורי רנד, היא לא חוסכת כאן במשפטים נוקבים ובאמרות מסמרות תודעה, שנשזרות בין דפי הספר בדרך מושלמת ומדהימה להפליא.

...​

אני רוצה להתחיל עם בקה.

למען האמת, הדמות הזו הזכירה לי קצת פאזל. בהתחלה מתפרקת לאלפי חלקיקים שווים. שבורים. רק ארבעה צדדים תואמים. מנסה קצת להרים את עצמה, לסדר. אבל רק כשיד חיצונית מגיעה התמונה הופכת לשלמה. וגם אז, יש שם ציור של פילה מרימה אמא, איקס אדום וגדול על שניהם.

בהתחלה, על הפרק הראשון, חשבתי שהיא ה'טיפוס' פה, (אח"כ קלטתי שזו אמונה), אבל בקה היא בת אדם משתדלת ומנסה מספיק בשביל להיות 'טיפוס' בעצמה. בהחלט דמות מופלאה ומחזקת. נחזור אליה בהמשך.

...​

ועכשיו ליסכה.

לפי מה שזכור לי, לדבורי יש עוד יסכה אחת ויחידה בנוסף לזו. יסכה מ'תחנות' הנפלא. יסכה ההיא גרה גם באזור של ביתי, מה שגורם לי להערכה גוברת אליה.

ולמרות שיסכה הזו שונה בהחלט, ו'מנקלה' הוא לא משחק בשבילה, עדיין יש בליבה אבנים שחורות ולבנות. בלק אנד וויט של אלכוהול. וכן, היין הוא קשר יציב בין הספר הזה ל'תיק מקסיקו', בכיוון ההפוך.

היא מתמודדת בגבורה עם מסע החיים הכבד שה' זימן לפתחה, ומאוד התפלאתי כשקלטתי שאמא שלה ג"כ קצת מרעילה (אם כי לה היה איפה להיות בשעת הקושי - בביתם של סבה וסבתה.)

גם אליה נחזור בהמשך.

...​


נמשיך עם הפרק הראשון כולו. בינינו, הוא מתחיל טיפל'ה מסובך , אבל לקראת הסוף הוא טיפה יותר מתבהר ומתיישר. לדוגמה - לקח לי כמה שניות להבין מה זה 'בולשות'. או דוגמה אחרת - ברגע הראשון התבלבלתי בין 'אבא' ל'אבי'. יכול להיות שזה קרה כי לוקח לי זמן להתחבר לספרים (או בגלל שקראתי את זה באישון לילה, תוך כדי הלחץ של טרום-פסח), אבל עברו כמה דפים עד שהגעתי אל המנוחה והנחלה (אם אפשר לקרוא לכל התסבוכת הזו ככה...)

בפרקים הבאים כבר נשאבתי ב'פלופ'. הדיאלוגים המשעשעים (במיוחד של הילדים. נראה כאילו דבורי פלשה אלינו לבית והקליטה את כולם) המסרים העמוקים (שנכנסו במושלמות בין המילים והשתיקות). העלילה הכואבת והנובעת. הטלטלות. בעיקר הטלטלות (כמה אישה אחת קטנה יכולה לעבור?). הכל סחף אותי בבת אחת לעולם שונה ועם זאת מוכר.

הפרקים מחולקים לשניים - חצי ראשון: סיפור רגיל. גוף ראשון עבר. חצי שני: תסריט (מיותר לציין שקיבלתי סיפוק לסקרנותי לאיך זה נראה על ההתחלה...). הם משלימים אחד את השני בצורה מושלמת, ושמו של כל פרק מתאים לו כמו עיצוב פנים ליסכה. אפרופו התסריט - הסיפור של גרשי ויסכה מחלחל ומצמרר (רק אני שמתי לב שהמפה מופיעה כמעט בכל פרק שבו יש את הבית של סבא וסבתא?), במיוחד אהבתי את הקטעים שעל הבמה, רתת נפשי למהדרין.

בכנות, היו קטעים בסיפור שנשכתי שפתיים יחד עם הגיבורים והתפרקתי אל תוך הספר. מהנהן לעצמי. כמעט בוכה. מדהים שיש ספרים שיודעים להעביר את הרגשות שלנו בצורה מושלמת ולא לתת רק תירוצים.

בהתחלה סבתא בילבי עצבנה אותי, התפלאתי שהיא היוותה אבן דרך בתיקון הנפשי של בקה. ולגבי הקטע של 'כמה אפשר לקשקש' - שלו צייתי כמעט כל הספר - רק אומר שאם זה הקטע עם ה'שמן-דובון-בלע-סבון' - אז זה מוכיח לנו שדווקא דברים קטנים הם אלו שיכולים לפגוע בנו ח"ו ולהיות הקש ששבר את גב הזהב.

יפה שהסופרת קראה לפרק שבו יש משבר קטן (43) בשמו של הפורקן. מי ששם לב יכול לראות שבאמת משם מתחיל קצת פורקן וזיכוך נפשי לבקה. היו כמה קטעים שם, ובמהלך המשך הסיפור, כמה קטעים שהתחשק לי לעצום בהם עיניים. להתעלם. אולי לבכות. לסלק את המחשבות מהראש. לנפח תקוות. לנפץ אותן כמו בועות סבון. אבל המשכתי לקרוא, למרות שבירת הלב שחוויתי ביחד עם בקה.

הגענו לקטע הכי מצמרר בספר. הקטע עם האיקסים. קטע שמנקז תפוחים של הורות רעילה לפרח נובל אחד (דרך אגב, כאן ראוי לציין שאהבתי במיוחד את כל ההומאז'ים לסיפורי האגדות הישנים). אין מילים. פשוטו כמשמעו. עד עכשיו אני לא יודע מה להגיד על הכאב הזה. בוקע ועולה בבקה ובנו כאחד.

אהבתי שהסופרת מקיימת מוות ליד חיים. סבא נפטר. מיד אח"כ 3 ילדים נולדים (אם כי לא הבנתי למה אלחנן לא נקרא גם בשם 'מהדהד', למרות שאבא של בקה נקרא ג"כ בשם כזה.).

הקטע של ה'מחול לך' בבית החיים היה מצמרר עד כלות הנפש. סילבי היא רעיון יפה ונחמד שגיוון קצת את הספר. דרך אגב, תמיד למי שמקשקש אומרים 'לך תקליט פודקאסט'. אני רואה שבקה ישמה את זה בצורה מקצועית...

ההתנהגות של אמונה לעיתים מדהימה, וכן הכוח שלה ושל בקה לקום מהשברים. סצנת הבקבוקים של שניהם יחד ריגשה וצימררה אותי כאחד. מי שקרא מבין.

אלי החמוד עדיין מחזק גב, אבל גם הוא הפליא אותי בעמידותו. נדהמתי שקראתי ש'יויו' זה בעצם 'יואל', תמיד חשבתי שזה 'יוסף'...

כאבתי על בקה, על צער של שנים סתם, על מצפון גדול. לא קל לעכל בכזו מהירות שהיא לא אשמה, אחרי שגדלה לעולם של להאשים את עצמה.

קצת עצוב שיסכה נשארה לכאורה 'אשמה'. אבל אהבתי את הכפרה שנעשתה לדמותה של אמו של אבי, עם קניית המערכת. סגירת המעגל עם התה הייתה נחמדה ביותר. היה נחמד לראות שהסיפור מסתיים בתקופת הזמן הזו, אבל אם זה היה כך גם בעיתון, זה טיפה מוזר (מי יקרא בסוכות על פסח?).

הסיפור נגמר ברגע שבקה מגיעה לסטייג', והטכניקה לא לגלות לנו מי באה - למרות שאנחנו יודעים בברור - גרמה לסיפור להסתיים בנימת רווחה.

למען האמת, במהלך הסיפור קצת ריחמתי על דבורי שצריכה לשבור את הלב של הקוראים ושלה (ושל הגיבורים) בשביל המסרים, אבל החזקתי עם הסיפור עד הסוף וזה היה שווה. שמתי גם לב שמאז שהתחלתי לקרוא, התחלתי גם לסנן כל מילה מליארד פעם לפני שהיא יוצאת מפי.

בקיצור - זה הספר הכי טוב של
@dvory עד עכשיו, לדעתי. ספר חובה בכל בית. מילים הם זהב, תודה שטרחת וכרית אותן בשביל כולנו. תודה שכתבת ספר כזה בים של מילים אבודות.

כריכה: כמוהן, כמו תמיד, כריכה מושכת ומקורית, הישר מידי הזהב של @לולה הבת. התאוריה שלי: קרעים בשורש - תרתי משמע. האוזניות של אמונה דווקא -כדי להראות לנו שדווקא מי שנראה לנו שסבל הכי קצת, סבל אולי כמעט יותר מכולם. הדבק הוא ניסיונותיה של בקה לתקן, והחוט המושלם מאחורה מרמז לנו שהפתרון לא נמצא בצד שחשבנו. (דרך אגב, שמתם לב שזה אותו גופן כמו של 'בחצר האחורית' ו'אין כמו בבית'?)

ציון: 10 מ10. מושלם.

עד כאן הביקורת הכי ארוכה בעולם, בעז"ה ניפגש אחרי החגים.
דופליקטים 2 - ביקורת ספרות
אז הנה זה הגיע. אחרי שחיכינו שנה מאז ה'התגלות' והתבשרנו שהספר הבא לא יצא לתשרי ונאלץ להמתין עד ניסן. לאחר המתנה ארוכה הגיע הרגע וקיבלתי במייל הודעה מ'אור החיים' על הספר במכירה מוקדמת.

אז לפני שנתחיל עם הביקורות נקדים ונאמר שברור לכל דורש שיונה ספיר כבר מזמן כבשה את הכיסא של הסופרת מספר אחת בתחום ספרות המתח החרדית בכלל, והספר הזה בפרט הוא אחד הספרים הטובים שידעה הספרות החרדית מימיה, וכל הביקורות שיבואו כאן הם לפי דרגתה על אף שברור שאני לא יכול לכתוב ספר גאוני ומורכב כזה. ואצל אנשים בסדר גודל כזה מדקדקים כחוט השערה. ועוד אומר ואוסיף שקראתי את הספר בסך הכל פעם אחת לפני שהביקורת הזאת נכתבה, ככה שיתכן שישנם אי אלו דברים שלא אחזתי בקריאה הראשונה וידרשו פעם נוספת.

היא ללא ספק הולידה משהו חדש בספרות המתח שלנו. ממתח שהסתכם בסוכני ביון ומרגלים נושאי אקדחים, היא הביאה משהו חדשני ועתיק בא זמנית. אני בטוח שזו סדרה שתהדהד עוד שנים רבות על אף ספרי הפנטזיה הבאים שיבואו בעקבותיה. יש בה שילוב גאוני של דמות פנטזיונית יהודית בעולם שמוכר ולא מוכר לנו. לצעד כזה לא דרוש רק אומץ בלקחת אחריות לכתוב אותו, אלא גם את השכל והרגש המתאימים לעשות את זה נכון.

וכעת לביקורת:

ובכן, נתחיל עם הדבר שנגלה לעיני כולם עוד מבלי שנתעמק בספר שאני נושאים בידינו, והוא השם של הספר "אוצרים: כבלי החירות". לא הבנתי איפה בדיוק הקשר דוקא ל"אוצרים" בכל הספר הזה? מה גם שהוא שם פחות קליט, שלוש מילים שבתוכם יש גם נקודתיים. היה נראה לי יותר מתאים "כבלי החירות". ניתן אולי לשער שזה בגלל שבהמשך יהיה ספר שנושא שם דומה "אוצרים: דופליקי הדופליקטים וכו'". אבל עדיין לי זה נראה קצת פחות מתאים.

וכעת ניגש לדבר הבא, הדבר שנראה לעיני כל כבר מהרגע הראשון והוא כריכת הספר. כמו בספר הקודם גם בזה יונה ספיר לא מאכזבת ונותנת לספר כריכה שבולטת מאד במדף הספרים החרדי (והאמת שגם בציבור הכללי היא לא נפוצה כל כך) ויותר נוטה להזכיר תמונה של סרט הוליוודי. ללא ספק כריכה מושכת שגורמת לכל מי שניגש לחפש מתנה לאפיקומן באור החיים להושיט את ידו לספר גם אם הוא לא שמע מעולם את המילה 'דופליקטים'. כריכה יפהפייה, אפילו מאד. עם כל מה שהתלהבתי מהכריכה של הספר הראשון, מזאת התלהבתי יותר. הגרפיקאית כאן ללא ספק עשתה עבודה מדהימה ונדירה. (יש בי מחשבה לפנות אליה לגבי הכריכה לספר שלי). אבל עוד לפני שנרד לרזולוציות אני שואל: איזה קטע בספר היא באה להמחיש? מילא בספר הראשון היתה זו הבקתה בה התגוררו דני וחבריו במשך המשימה שלהם בסיים. אבל בספר הנוכחי חיפשתי סצנה של טירה בראש הר עולה בלהבות על רקע שמי הלילה - ולא מצאתי. יש את המגדל של זירו בראש ההר, שכנראה לא מדובר בו; יש את המלחמה בסוף על הקרצ'ר, אבל לא תיארתי את מבנה המשושה בתור טירה כזאת. חוצמזה שזה לא נראה מתרחש בתוך בועה בלב האוקיינוס – קיצער, עם כל היופי שלה, קצת קשה למצוא קשר בינה לבין ההתרחשויות בספר הזה.

וכעת בואו נרד טיפה לרזולוציות (ושוב, אני מתנצל עד הקפדנות. אבל כמו שאמרתי, בספרים בסדר גודל כזה מדקדקים גם על הפרטים הקטנים): א. הדואוסיינס שמופיע בכריכה לא זהה בצבעיו (גווני שחור ולבן עם ראש כהה) לתיאורים שבתוך הספר (גווני כחול וירוק), וגם לא לצבעי התמונה שבכרך הראשון. ב. האדם שרוכב עליו לא נראה בדיוק יושב עליו, אלא אם כן נאמר שיש לדואוסיינס איזו דבשת שמסתתרת מאחורי הכנף שלו (ועל הכנף עצמה לא יתכן שהוא יושב, אלא אם כן הוא רוצה למות), ואילו בספר הראשון הוא ממש ישב על הצוואר שלו בצורה מאד ברורה. נעבור לגב הספר. בגב הספר אם אינני טועה נראה זירו אוחז בשפופרת הזכוכית שבתוכה כטור הטונגו ליד הגוליבר הענקי. אז ככה: ג. במחילה, אבל ככה לא נראה זירו שמתואר בספר עם עור ושיער בהירים ועיני קרח תכולות. האדם שעומד שם נראה ממוצא מזרחי, אולי אפילו ערבי עם עור ושיער כהים. אולי זה בנדו או אאודו? לא ברור כל כך, מסתבר שלא. ד. לגבי הכלב שמופיע שם: קודם כל לפני שקראתי את הספר הוא בכלל לא היה נראה לי ענק, אלא פשוט יותר קרוב למצלמה מהאדם שעומד הרבה מאחוריו – כנראה שהפרספקטיבה לא מספיק ברורה. אולי היה ניתן לשפר את זה אם היו מוסיפים לשניהם צל על הקרקע. מה גם שהכלב מרים את הראש למעלה במבט מתחנחן כאילו הוא מסתכל לאדם שעומד מעליו ולא לבני אדם קטנים שמטיילים בין רגליו, דבר נותן תחושה שהוא נמוך וקטן. דבר נוסף: הכלב הזה לא נראה גוליבר מעוות גנטית בעקבות קרינה רדיואקטיבית, אין לו עיניים אדומות ומבע מפלצתי כמו שמתואר בספר. הוא דומה יותר לכלב מסטינו נפוליטנו איטלקי. הזאב שבגב הכרך הראשון לעומת זאת נראה הרבה יותר מאיים ומפחיד.

וכעת נעבור לדבר על תוכן הספר, ונחלק זאת לשני חלקים. האחד: הביקורות החיוביות על הספר. והשני: קצת הערות לשיפור.

* אחד הדברים הקשים בכתיבת סדרת פנטזיה, היא העובדה שהקוראים סיימו עם הספר הקודם כבר מלפני שנה וכבר הספיקו לשכוח הרבה מהחוקים והכוחות של העולם, וכעת אתה בא לתת להם עלילה באותו עולם שרוב הסיכויים שחלק גדול ממנו הם כבר הספיקו לשכוח. הדבר הזה קשה שבעתיים כשמדובר בסך הכל בכרך שני כשעל העולם הקסום שלך יש רק ספר אחד, והקוראים לא בדיוק זוכרים את מסגרת ה'גלובל', היחס המדוייק לסקנדר, צורת הזימון, מתי הוא מתאפשר, חוקי היורהמנטום וכו'. על הסופרת מוטלת כאן עבודה מקצועית כבר בעשרות העמודים הראשונים להכניס אותנו לאווירת העולם באלגנטיות, מבלי שנרגיש שאנחנו קוראים כאן איזה תקציר או איזכורים יבשים מהעולם ומהספר הקודם. והתהליך הזה עבר בספר בצורה מוצלחת ביותר. יונה ספיר ידעה להציף תוכך כדי קריאה באלגנטיות מחדש את כל המושגים והאיזכורים החשובים מהספרים הקודמים, מבלי לעצור ולהזכיר אותם בצורה עניינית ויבשה.

* נקודה נוספת שראויה לשבח היא שזה הספר הראשון בו אנחנו מתוודעים לגיבור-על יהודי אוטנטי. הוא נצרך להאכיל את הדואוסיינס לפניו, הוא מתייעץ עם רב על המשך דרכו בגלובל, הוא לא נכנס לכנסיה, יש ערכים יותר חשובים מחוקי היורהמנטום. בסוף הפ היו סיטואציות מאד ראליות והיוניות שהוא יתקל בהם ואני שמח שהסופרת לא ברחה מהם. והכי אהבתי שהדברים נעשו בצורה אלגנטית ולא מולחמת ומטיפה. (גם הקטע האצילי שהוא לא נדחף למכות עם דיואו בשוק ממש מצאה חן בעיני).

* רמת המת של הסיפור עוצמתית ביותר. כל קטע נגמר בצורה שגרמה לי לדפדף לחלק בהא שבו הוא ממשיך רק כדי לברר שהכל בסדר (עד שגיליתי שלא והייתי חייב לקרוא את כל העמודים עד לשם). אומנות ראוייה לשבח. זו טכניקה שהרבה סופרים משתמשים בה, אבל החוכמה היא לא רק לסיים במתח, אלא גם להראות שזו לא היתה סיומת סתמית ובאמת התפתח משהו רציני בעלילה. (בשונה מהסופרים שגומרים פרק במתח שמתברר כמיצג שוא בעמוד הבא, דבר שגורם לקורא לאבד אמון, כמו בסיפור על הוא שצעק "זאב זאב").

* זירו – הוא נבל פשוט גאוני. נראה לי שהוא הנבך הכי מפחיד שפגשתי. ככל שקייזר ומסדר הדופליקטים מנסים להיות חכמים יותר, זירו נהיה מפחיד יותר. אהבתי איך שהיא נכנסה לפרטים עם כל התרגיל שהוא עשה עם קאזנס והמוות שלו. הוא נבל באמת לא צפוי, מצד אחד רצחני להחריד, ומאידך כל כך מתרפס כלפי דני, ועוד בסוף אם הספר... אין מה לומר נבל פנטסטי.

* שמות יותר מקוריים – בספר הזה בשונה מקודמו יונה ספיר הביאה מכלול שמות מקורי וקסום יותר כמו 'ריקורדום', 'פאוטור', 'חרב המורטם', 'ואגבונדים' (שאגב, הם דמויות גאוניות ומתוקות להפליא). יותר טוב מהספר הקודם שכמעט כל השמות שפגשנו היו לקוחים מהשפה האנגלית כמו 'סקנדר', 'בייס', 'פיוצ'ר', 'פרדייס', 'סיים' וכדו'.

* היסטוריה מדהימה מוסיפה המון עומק לעלילה ולדמויות

* סיומת מטורפת – לא זכור לי שקראתי אי פעם סוף כל כך בלתי צפוי (כל הרחבה ותיאור שאוסיף רק יגרע).



ועכשיו לדברים הטעונים שיפור:

* הפרולוג – הספר פותח בדני שנכנס לתוך דלת סתרים ומוצא את עצמו בעבר ומקבל ספר מדוקטור קאלי. הקורא הקלאסי בטוח שזה קרה בתחילת הסיפור עוד לפני חזרתו של דני להמשך שנת ההתגלות, אבל פתאום פוגשים את הקטע הזה שוב בהמשך הספר כשהוא מוצא את המקום שפגע בו הריקורדום, ואז הקורא תופס שהפרולוג בכלל לא היה חלק בסיפור.

* טעויות מקלדת רבות מידי.

* כל ספר טוב מעביר את הקורא איזו חוויה של הרמוניה מסויימת, גם אם הוא חלק בסדרה הוא דואג להשלים איזה פרק מוגדר ומשאיר את הקורא עם תחושת שובע מסויימת (שלא סותרת את התיאבון למנה של הספר הבא). הספר הזה לא סגר מעגל מבחינתי. הגם שלאי נרפאה מהחולי שלה, המצב נהיה יותר מסובך מהמצב בו הספר התחיל, היתה לי תחושה של חוסר השלמה מצד העלילה שהרגישה כאילו נקטעה באמצע – נשארתי רעב. דבר נוסף: בתור קורא ציפיתי לתגמול בסוף הספר של איזה קרב מרשים או אירוע בומבסתי. האמת שהיה, אבל הקרב בבועת האוצרים יכל להיות הרבה יותר בעל צבע, פרטים ותחושות ולא להסתכם בדף אחד.

* עומס מידע מכביד – אני יודע שזה ספר פנטזיה שמתאר עולם אחר, אבל היו הרבה נקודות לאורך הספר שהיו די מייגעות, הן מצד הכפילות שלהם (יכולתי למצוא את עצמי מול שתי פיסקאות באותו עמוד שהסבירו את אותו רעיון) והן מצד המורכבות בה הם מוצגים. הרבה דברים של כללי זימון הסקנדרים והתפקוד שלהם, ההסבר על הריקורדום וההשלכות שלו בעולם ועוד דברים רבים היו מעט מורכבים בשביל קורא קלאסי. צריך למצוא דרך לפשט אותם יותר.

* חוסר שימוש בסאב-טקסט – לאורך התחביר נתקלים במשפטים ופסקאות בעלי עודף מילים מיותרות. ניקח למשל את עמ' 640 (בפסקא השניה בעמוד) רק כדוגמא: כשהספר מדבר של כך שרופיו הוא זאב לא תמים כמו שהוא נראה כתוב "לא רק מקסימיליאן ידע שהוא אינו כזה, אלא כל בעלי החיים שלחמו בו וניסו להרוג אותו. למרבה הצער הללו כבר לא יכלו לשתף אף אחד במה שחוו על בשרם: הם מתו מנשיכת שיניו המורעלות". המשפט האחרון בפסקה הזו מיותר. הרי כולנו יודעים כבר מכמה התרחשויות בספר שהנשיכה שלו רעילה והורגת כל מי שנלכד בה, אז למה לחזור על זה שוב? ומלבד זאת, הרבה יותר מחבר את הקורא כשהוא ממשיך את המשפט המתבקש בראש שלו. בכללי סאב-טקטס הוא אומנות מורכבת, אבל אני חושב שיונה ספיר יכולה לצלוח אותה בקלות יחסית לשאר הסופרים.



נותרו לי עדיין הרבה תהיות ושאלות לא פטורות לגבי הסדרה והדמויות, אבל נראה לי מוקדם מידי להעלות אותם על הכתב. בכל זאת לא עברנו אפילו חצי דרך עם הדופליקטים ואני משער שמחכות לנו עוד המון הפתעות (זה ממש מפחיד ומרגש בא זמנית) שבהם יתבארו כל השאלות והתהיות. צריך לזכור שכל תסבוכת שכתובה בספר נהגתה בידי סופרת שכבר חשבה על מוצא ממנה (סתם ככה יש בזה מסר מחזק לחיים שלנו), ולנו נותר רק להדק חגורות ולהיצמד למשענת הכיסא ולתת לנהגת לעשות את עבודתה נאמנה.

מסקנה: דופליקטים – אוצרים: כבלי החירות ספר נדיר במינו (שגם הוא עצמו נדיר בציבור). מומלץ בחום!

מחכים בקוצר רוח לספר הבא!!!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  10  פעמים
למעלה