דרוש מידע האם יש מידע לגבי מערכת החינוך מחר?

מצב
הנושא נעול.
ולמה לא פותחים מעונות?
במעון אצלנו יש ממד ענק שיכול להכיל את כולם(והכיל גם בשעת צורך)
יש לגננת 8 ילדים להעביר למדד ב10 דקות
מבטיחה שבזמן שהיא יוצאת איתם לגימבורי זה לוקח לה פחות זמן
למה לא לתת את זה לפחות , ילידים של מעון הם קטנים , משועממים
הרבה יותר חשוב לי מאשר הגדולים
תחשבי שהיא צריכה לעשות את זה בכל פעם שיש התראה - בצפון/מרכז/דרום היא תיקח את כל ה8 תוריד אותם אחד אחד ותעלה אותם אח"כ כשזו בסה"כ התראה?
הרי בירושלים אנחנו מקבלים 3 התראות בערך (באורך של יום לימודים) בלי אזעקה בסוף, מעון -לא מעשי.


וגם -
בתי ספר וגנים - איך בדיוק הם יתניידו? יש בירושלים כאלה שנוסעים חצי שעה ואפילו שעה בבוקר
 
ומה קורה עכשיו- הרחובות והפארקים מפוצצים בילדים כשהאח הגדול/ה שומר.
וכשיש אזעקה נכנסים לבנין (או שלא -כבר ראיתי ילד שמכניס את אחיו לבנין ויוצא בחזרה לראות את היירוט)
מרכזי הקניות מלאים עש אפס מקום -גם מקומות ללא מקלט.
אין שום סיבה לא לעשות לימודים כשברב המקרים זה מוגן והילדים באחריות של מורה וכו.
בבית הההורים יוצאים לעבודה/ מנקים לפסח/ יוצאים לקניות לחג / וגם לא לכולם יש ממד נורמלי........
 
ומה קורה עכשיו- הרחובות והפארקים מפוצצים בילדים כשהאח הגדול/ה שומר.
יש 10 דקות לחזור הביתה. מנסיוני בהתראות הגינה מתרוקנת לגמרי
מרכזי הקניות מלאים עש אפס מקום -גם מקומות ללא מקלט.
באזורים עם פחות אזעקות (פעם פעמיים ביום בקושי) אנשים לא כלואים בבית. יוצאים ואם צריך נכנסים לאזור מוגן יותר, כמו בתוך חנות שלא עשויה מקרטון, או בתוך שטח עם קירות פנימיים.
אין שום סיבה לא לעשות לימודים כשברב המקרים זה מוגן והילדים באחריות של מורה וכו.
בחיידרים סביבי כל כיתה לומדת בבית של ילד שיש לו ממד או מקלט בבנין
כנל בגנים הפרטיים
מה הבעיה גם בשאר המוסדות?
 
אי אפשר להחזיר את הלימודים בלי להחזיר את התחבורה
קטסטרופה מה שקורה בתחנות ובאוטובוסים

אני לא יכולה לשלוח את הבת שלי לבית הספר כשיש לה רק פעם בחצי שעה אוטובוס ואם בדיוק תפספס??
 
בחיידרים סביבי כל כיתה לומדת בבית של ילד שיש לו ממד או מקלט בבנין
כנל בגנים הפרטיים
מה הבעיה גם בשאר המוסדות?
ערב פסח עכשיו....
כל הכבוד לאמהות שהתנדבו!
אבל אם אפשר בבתים פרטיים -אז שוב למה אי אפשר ללמוד במוסדות כרגיל????
 
בל אם אפשר בבתים פרטיים -אז שוב למה אי אפשר ללמוד במוסדות כרגיל????
כי זה לא חוקי
אוי ואוי אם פיקוד העורף יתפסו

הבן שלי קיבל אזהרות מהת"ת שאם עוצרים אותם ושואלים לאן הם הולכים שלא יענו
ולא בלי תיק וכו'
 
בלתק
הענין הוא לא מרחב מוגן אלא סיכון לכמות האנשים.
השם ישמור....
כמה נפגעים יש במקלט של מעון/ביהס/וכד..

הם לא מוכנים לקחת סיכון לכמות נפגעים.

והלווווואאאאאי ויחזירו- מחר!!!!!
 
יש לי אחלה רעיון אם כ"כ רוצים לשמור על חוק ובמקביל שפיות ,,
לארגן כמה מקלטים ציבורייים שכונתיים של בתי ספר חיידרים מתנס"ים מעונות סגורים וכו'
ולהחליט על קבוצת ילדים שיכולה להיכנס לממ"ד בזמן הצורך ולבחור כל פעם קבוצת ילדים בשכבת גיל אחרת שתלמד לשעתיים- שלוש ביום (אפילו אפשרי פעמים בשבוע ליום מלא ) אומנם מעצבן קצת אבל ילד יראה חברים יחזור שפוי יותר הביתה מרוצה מסופק, וגם להורים יקל מאוד, כמובן מדובר בילדי כיתות א' ולכל הפחות גיל 3 שהם מחכים להגיע ומתבאסים על כל יום שבבית..
 
זה פלח אוכלוסיה מאד קטן, שנקרע ממש. זה רק המשפחות עם כמה ילדים קטנים מתחת לגיל 5.
אלה שיש גם גדולים יותר, המצב שונה לגמרי. ועם רק ילד אחד קטן עדיין אפשר להתמודד. אז אנחנו אחוז קטן
גם לפי שרשורים אחרים כאן על איך להתמודד עם המצב ו/נקיונות לפסח, נראה שזה התמודדות שונה.
אני מוקפת במשפחות עם ילדים במגוון גילאים (לצורך העניין, גם הבכורה שלי עברה מזמן את גיל 5), לכולם קשה מאד!
לא מכירה מי שצולח בקלות את התקופה הזו, ולא משנה בני כמה הגדולים.

ספק פיקוח נפש דוחה שבת. אפילו רק ספק
אז מותר להחליט בשביל ההורים את המובן, לשמור על הילדים ולקיים ונשמרתם.
זו בדיוק השאלה- מי החליט שרמת הפיקוח נפש יורדת כשהילדה מטיילת בקייטנות במקום לשהות במסגרת לימודים מסודרת ותקנית?

זו שאלה לפיקוד העורף ומשרד החינוך בלבד !
אף עובד חינוך לא יתן לך הסבר כי אין לו..
אכן,
יש מוסדות בהם אין די ממ"דים לכל התלמידים וזו בעיה..
אבל המפתח אצל פקע"ר ומשה"ח שמשיתים קנסות גבוהים ולא ישימים.
עם אופציה לסגירה פיזית של המשטרה (ראה פוניביז' הקטנה)
ברור, לא ציפיתי שעובד חינוך יענה לי...
זו היתה לגמרי שאלה רטורית.

להגיע למוסד לוקח זמן? לחזור מהמוסד לוקח זמן?
הדרך לא בחזקת סכנה?
והדרך לקייטנה? לגינה? לקניות?
אני גרה ברחוב מרכזי ורואה איך הרחובות הומים אדם כל שעות היום (כולל רגע לפני ואחרי אזעקה).
אנשים לא כלואים בבית כבר שבועיים.

אבל ברגע שהם חוזרים כולם בעבודה. חוזרים למסלול הרגיל של- הורים עובדים ילדים גדולים לוקחים ילדים קטנים. בחלק מהמקרים כן?
וגם במקרים שההורים לוקחים את הילדים למוסדות, 10 דקות זה לא נצח בכל הדרכים. ישנם מקומות שאין כמעט לאן להיכנס בדרך. שלא לדבר על זה שהתנועה בהרבה מקומות ממשיכה ולא מתחשבים ולא נותנים לך לעצור בצד בכלל
קודם כל, אנחנו ממילא במסלול הרגיל של הורים עובדים. רק הילדים שובתים.
ומניחה שכל ההורים מוכנים לקחת על עצמם את משימת הבאת הילדים למוסדות והחזרתם, אם זה מה שמונע את פתיחת הלימודים.

אני עדיין חושב שלהיות סמוך למרחב מוגן במלחמה עם איראן+חיזבאללה יותר בטוח מאשר לשחרר את "הרצועה" לגמרי. ולסכן את כולם.
שיתפתי שלי אין שום מרחב מוגן בסביבה (אא"כ מקלט ציבורי במרחק 7 דקות הליכה נחשב לכזה), ביה"ס מוגן הרבה יותר. וכמוני יש עוד רבים.

אני מעדיפה שלא יפתחו, כי אם יפתחו - תוך כמה ימים יפתחו כולם
גם אם המבנה לא מוגן וגם קראוונים ולאט לאט יפתחו במקומות שיש אזעקות
כי יש תחרות וההורים לוחצים
ויש משוואה מטופשת כזו שמי שיותר פרומר=פחות נזהר
אז זה כאילו לא נעים לנהוג בבטיחות
ואם המוסד נפתח אין אופציה לא לשלוח גם אם לא חייבים
למה אין אופציה לא לשלוח?
דיברו בפירוש על זה שגם אם יפתחו את מוסדות החינוך לא תהיה חובה לשלוח.
לא רוצה לשלוח? אל תשלחי. יש רבים אחרים שכן רוצים.

אי אפשר להחזיר את הלימודים בלי להחזיר את התחבורה
קטסטרופה מה שקורה בתחנות ובאוטובוסים

אני לא יכולה לשלוח את הבת שלי לבית הספר כשיש לה רק פעם בחצי שעה אוטובוס ואם בדיוק תפספס??
נכון, עוד הזיה.
המשק עובד בהיקף של 100%.
התחבורה- 50%,
מוסדות חינוך- אינם.
קונספט גאוני.
 
זו בדיוק השאלה- מי החליט שרמת הפיקוח נפש יורדת כשהילדה מטיילת בקייטנות במקום לשהות במסגרת לימודים מסודרת ותקנית?
מי החליט קייטנה? יש פתרונות אחרים.
 
אי אפשר להחזיר את הלימודים בלי להחזיר את התחבורה
קטסטרופה מה שקורה בתחנות ובאוטובוסים
נכון, אי אפשר להחזיר רק חצי מהמשק
הבעיה היא שחצי משק חזר - זה ההורים העובדים
נשאר חצי משק סגור - בתי ספר, ספריה הציבורית, אוטובוסים ועוד כמה
 
באמת לא ברור מה אתם מצפים.
כשתראו שאין אזעקות או יש דיבורים על הפסקת אש תתחילו לפתח ציפיות.
את @nori אני זוכרת טוב מהאשכולות הארוכים על ההגבלות בקורונה.
היא תמיד הייתה הכי בדעה של לשמור להקפיד ולהסתגר.
אז דעתי הייתה לא שונה בהרבה.
כיום אני מוכנה להודות שבסופו של תהליך כנראה האחרים צדקו.
לא חושבת שהיו בסיכום יותר פטירות בבעלזא מאשר אצל בוגרי חברון...
וסגירה של החיים למשך יותר משנה היא כמעט אסון מכל בחינה.

אני מקישה את זה גם לימינו- בירושלים לפחות כמעט אין התרעות (גם כשיש הם כנראה מדווחות על שברי יירוט שכל מבנה סגור מגן מהן) החנויות עמוסות אדם, האוטובוסים מלאים, הגינות שוקקות חיים- ומערכת הלימודים שובתת.
אני לא מצפה שיפתחו באופן מלא כי באמת להוריד את כל בית הספר למקלט זה מורכב-
אבל אפשר בהחלט להתחיל עם פתיחת כיתות א' ב' גנים וכמובן גם מוסדות החינוך המיוחד- (בירושלים ודומיה)
גן ללא מבנה ממ"ד יוכל ללמוד בכיתות הפנויות בבית ספר קרוב.
 
בלת"ק אני הבנתי שיש הערכות מודיעיניות שהם מחכים לשגר מלא/ פיגועים במוסדות חינוך
אני מתוסכלת כמוכן ממש!! רק משאירה פתח שאולי יתן חשיבה שונה יכול להיות שיש דברים שאנחנו פשוט לא יודעים
בעצם לא יכול להיות, בטוח....
 
יש 10 דקות לחזור הביתה. מנסיוני בהתראות הגינה מתרוקנת לגמרי

באזורים עם פחות אזעקות (פעם פעמיים ביום בקושי) אנשים לא כלואים בבית. יוצאים ואם צריך נכנסים לאזור מוגן יותר, כמו בתוך חנות שלא עשויה מקרטון, או בתוך שטח עם קירות פנימיים.

בחיידרים סביבי כל כיתה לומדת בבית של ילד שיש לו ממד או מקלט בבנין
כנל בגנים הפרטיים
מה הבעיה גם בשאר המוסדות?
הבעיה היא אחת
אין אף אחד
(כולל אני ...)
שמוכן לקחת על עצמו את הסיכון אם ח"ו כן יקרה משהו,
והם צודקים לגמרי
למרות שאני נקרעת בבית עם 5 ילדים ממש ממש קטנים
אני מבינה את זה.
 
יש לי אחלה רעיון אם כ"כ רוצים לשמור על חוק ובמקביל שפיות ,,
לארגן כמה מקלטים ציבורייים שכונתיים של בתי ספר חיידרים מתנס"ים מעונות סגורים וכו'
ולהחליט על קבוצת ילדים שיכולה להיכנס לממ"ד בזמן הצורך ולבחור כל פעם קבוצת ילדים בשכבת גיל אחרת שתלמד לשעתיים- שלוש ביום (אפילו אפשרי פעמים בשבוע ליום מלא ) אומנם מעצבן קצת אבל ילד יראה חברים יחזור שפוי יותר הביתה מרוצה מסופק, וגם להורים יקל מאוד, כמובן מדובר בילדי כיתות א' ולכל הפחות גיל 3 שהם מחכים להגיע ומתבאסים על כל יום שבבית..
ככה זה אצלינו כבר מתחילת שבוע. מקלטים ציבוריים כל כיתה לומדת שעתיים ביום החל מהמכינה (בנים)
שיתפתי שלי אין שום מרחב מוגן בסביבה (אא"כ מקלט ציבורי במרחק 7 דקות הליכה נחשב לכזה), ביה"ס מוגן הרבה יותר. וכמוני יש עוד רבים.
אצלי במרחק של 2-3 דק' הליכה למבוגר. עם ילדים ותינוקות אין סיכוי להגיע גם עם ההתראה. (במיוחד שההתראה הפעם היא בד"כ פחות מ-10 דק', סביב ה-5-7 דק'. ואז הסיכון שהאזעקה תתחיל כשאנחנו ברחוב...)
 
מצדיעה לכל האימהות המתמודדות עם דבר שלא שיערנום מעולם!
במלחמת יו"כ כיסינו את החלונות בשקי חול ולמדנו במשמרות.
ההתמודדות היום בלתי נתפסת,
כנראה בזכותכן תבוא הגאולה!
רק שימו נא לב שהילדים יזכרו את התקופה הזו כאחוד המשפחה, ככיף בבית!
כל בן/בת יגיד לעצמו: גיליתי כמה אני שווה! כמה אני מוכשר/ת! החמיאו לי המון! קיבלתי כח מהמלחמה הזו!!!
לא יודעת להגיד איך, אבל זה בידיכן. בהצלחה! גאולה שלימה בקרוב וענינו רואות!
 
טוב, אני כן רואה אמהות לילדים בגיל הזה פלוס כמה קטנים. שפשוט יוצאות מהבית ויודעות שהגדולים יכולים להשגיח על הקטנים. כמובן שזה לא תמיד ככה וברור לי שיש עוד מורכבויות. אבל זו התמודדות שונה.
אז מה בעצם את אומרת?
שמה שקשה מאוד לאמא לילדים מתחת גיל 5
הוא פעולה נעימה וקלילה לנערה בת 13-14-15??
יום יום להשאר 8 שעות עם ילדים קטנים ומשועממים בבית?!

ועוד גם השאירו לה במרחב הקולי 5 שיעורים עם בחינה בסוף כל """שיעור""" + שיעור מתמטיקה על אנליזות?

למה אם לאמא קשה נורא לעבוד ולשמור על ילדים שעות ארוכות בבית
זה נראה לך בכלל רעיון הגיוני וקליל להעביר את הפיקוד לילדונת בת 13-14-15
כי אמא צריכה לעבוד והמשק צריך לתפקד חוץ ממורים ?!
מה עם הנפש שלה?
 
אם לא רוצים לקחת אחריות, שיתכבדו וישביתו את המשק כולו כדי לאפשר להורים להגן על הילדים בין כתלי הבית (ולא בקייטנות מזדמנות). אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, מה לעשות. המצב כרגע פשוט לא הגיוני, לא ברור למה כולם שותקים ומקבלים אותו כאילו הוא כן כזה. המדינה לא מוכנה לספוג את המיליארדים של עלות השבתת המשק, והפתרון ממש פשוט- שההורים והילדים יספגו וישלמו את המחיר.
אנחנו שותקים כי כבר התרגלנו
כבר הרגילו אותנו 6 שנים
שבאדיבות הסתדרות המורים
הומצא שקר ששמו "למידה מרחוק". שכל קשר בינו לבין לימודים מקרי בעליל.

ולכן הם בכלל לא משביתים את הלימודים
הם פשוט "במתכונת" אחרת בזמני חירום
ובגלל זה - הרצון להחזיר אותם נמוך מאוד.
המורים לא נפגעים כלכלית. ההורים נקרעים ובאים לעבודה ברובם . הילדים """""לומדים""""".
לאן צריך למהר?!?!

הלימודים חוזרים תמיד אחרונים אחרונים. רק אחרי ש100 אחוז מהמשק חוזר לשיגרה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

נספח לדיונים - אשכול איראן ועדכונים ביטחוניים.

האשכול נפתח כדי לשמור על אשכולות החדשות המרכזיים נקיים ותכליתיים.
הוא ישמש כמרחב היחיד לדיון על הידיעות הביטחוניות המתפרסמות בפורום.

קראו את הכללים היטב. הם מחייבים, והאכיפה תהיה בנוסח משמרות המהפכה.

מטרת האשכול?
- הרחבות ופרשנות: הבאת רקע נוסף לידיעה, או ניתוח ענייני ומנומק של המצב.
- שאלות ובירורים: בקשת הבהרה על דיווח שעלה באשכול המרכזי.
- מידע משלים: עדכונים שחשובים להבנת התמונה אך אינם "חדשות מתפרצות".


מה לא ייכנס לכאן? עילה לחסימה מיידית

- גלישה לנושאים אחרים: האשכול ממוקד ביטחונית בלבד. פוליטיקה, עניינים אזרחיים או כל נושא שאינו קשור ישירות למלחמה/איראן - יימחקו.

- "ניהול המלחמה": אין מקום ל"הצעות למטכ"ל, פרשנויות בשקל או תרחישי אימים חסרי ביסוס.

- התכתבויות אישיות בין ניקים ("פינג-פונג"), או שרשורים שנמרחים על עמודים שלמים ללא ערך מוסף.

כדי לאפשר שיח איכותי, אנחנו נוקטים במדיניות אפס סובלנות.
* חסימה לצמיתות: משתמש שיעבור על הכללים, ייחסם מהאשכול באופן מיידי.
* אין חנינות: אין טעם לפנות במערכת הדיווח או בהודעות פרטיות לבקשת שחרור. הפיתרון היחיד לשחרור מחסימה - הוא פשוט לא להיחסם מלכתחילה.
האחריות היא שלכם. שמרו על שיח ענייני.
הסיפור, כמובן, הוא המלצה בלבד ולהמחשת הטעם.
אני עומד בתחנה, מחכה לאוטובוס. עוד לפני שיצאתי מהבית ידעתי שאני יוצא על 50% - 50% - או שיגיע או שיבריז - והוא בחר באופציה השנייה, אין הסבר אחר לכך שפתאום הקו נעלם מהמסך והבא בעוד 25 דקות. מתוסכל וממהר, אני עורך ניתוח מצב זריז: לחכות לאוטובוס הבא, שגם הוא יחליט בכוחות עצמו אם שווה לו לצאת, לעצור טרמפ או לקחת מונית. מונית היא האופציה הפחות משתלמת מבחינת הכיס, ואני מושיט את ידי, מקווה שמישהו יסכים לעצור ברחוב הזה, ששמו מזמן נמצא רק בוויז. אך מסתבר שהנהגים פחות מבינים את הסיטואציה המורכבת, ופחות רוצים לעצור. יש כמה כאלו שמסמנים לך תנועה שאתה לא תבין עם היד. זה יכול להיות "אין לי מקום באוטו", "אני עוצר כאן", "הפרצוף שלך פחות מדבר אלי", או כל פרשנות הגיונית אחרת. גאון מי שחשב על זה ראשון. אחרי שעברו עשר רכבים ושבע עשרה דקות, אני מחליט לקחת מונית - מה שיהיה יהיה. אני מושיט את היד, מונית נעצרת לידי, אני עולה, סוגר את הדלת ומקליק את החגורה. אבל אני לא אוותר להם כל כך מהר! אני מתקשר לחברה המפעילה, אקסטרה, ודורש מהם הסבר הגיוני להיעדרות של הקו. אני נענה בתגובה אדיבה שמשמעותה "אני רק פקידה של פקידה, ואין לי איך לעזור לך כרגע".
אני יושב במונית, הנהג מאותת ימינה ואני מביט בחלון, כועס ומתוסכל. התחושה היא שאין לי, בתור האזרח הקטן, מה לעשות כדי שהוד כבוד מעלת הנהג יואיל בטובו לצאת מתחתנת המוצא! וזו לא רק תחושה, באמת אין לי מה לעשות, בכלל. ואני שואל את עצמי, עד מתי??? בקצב הזה כבר עדיף את אגד! המון תלונות ואיחורים, אבל בסוף אתה מגיע!
מה יהיה???
מוישי נראה כמו הילד הכי תמים שתפגשו: חולצה מגוהצת, כיפה שחורה שיושבת בול, וחיוך של "ילד טוב ירושלים". אבל מאחורי המראה המטעה הזה מסתתר מוח שמזהה פרצות בלוגיקה של מבוגרים עוד לפני שהם סיימו לדבר...
קצת הכרות...
הרקע: יום שישי אחר הצהריים. מוישי נכנס לבית הכנסת השכונתי, לבוש בחולצה לבנה מעומלנת, הכיפה השחורה הקטנה מונחת בדיוק במרכז הראש. הוא ניגש למקרר השתייה. הגבאי הוותיק, רבי חזקאל, איש רציני עם משקפיים על קצה האף, עוצר אותו.
רבי חזקאל: "מוישי! לאט לך. אתה יודע שהשתייה פה היא רק למי שלומד או עוזר לנקות לפני שבת?"
מוישי (עוצר, מחייך את החיוך שלו ולא מתבלבל לשנייה): "שלום עליכם, רבי חזקאל. בדיוק על זה רציתי לדבר איתך. אתה הרי גבאי ותיק, אתה יודע שזמנים השתנו, נכון?"
רבי חזקאל (מרים גבה): "מה הקשר לזמנים שהשתנו? עבודה זו עבודה, ושתייה זו שתייה."
מוישי (בטון בוגר ומחושב): "נכון מאוד. אבל פעם, כשאבא שלי ברוך היה בגיל שלי, היית צריך להזיז ספסלים כדי להרגיש שאתה עוזר. היום, בעידן הדיגיטלי, העזרה הכי גדולה היא 'יחסי ציבור'. אם אני אשתה פה כוס טרופית קרה ואצא החוצה עם פרצוף מרוצה, כל הילדים בשכונה ירצו לבוא ללמוד דווקא בבית הכנסת שלך. אני בעצם עושה לך פה שירות שיווקי בחינם!"
רבי חזקאל (נשאר פעור פה לרגע, מנסה להבין אם הילד הרגע עבד עליו או שהוא באמת גאון): "שירות שיווקי? בשביל טרופית אחת?"
מוישי (לוקח את השתייה, קורץ ומניח יד על הכתף של הגבאי): "בדיוק, רבי חזקאל. אל תסתכל על הכוס, תסתכל על הפוטנציאל. שבת שלום!"
מוישי יוצא מהדלת בצעד קליל, משאיר את הגבאי לעמוד שם ולמלמל לעצמו: "הילד הזה... הוא עוד יהיה ...774555.jpg
  • תודה
Reactions: net131 //
5 תגובות

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה