בקשה יודעים לנסח? רעיוניסטים? - צריכה עזרה...

  • הוסף לסימניות
  • #1
צריכה עזרה לניסוח ברכה חמודה למשלוח מנות בצבע כחול לשכנים.
משהו שמתקשר לצבע ולא רק הדפסה בצבע כחול.
תודה מראש לכל המסייעים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
צריכה ניסוח לברכה בצבע צהוב משהו שמתקשר לצבע ולא רק בצבע (כנאמר..)
תודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
צריכה עזרה לניסוח ברכה חמודה למשלוח מנות בצבע כחול לשכנים.
משהו שמתקשר לצבע ולא רק הדפסה בצבע כחול.
תודה מראש לכל המסייעים!
נדוש אבל... זרענו וכספנו ירבה 'כחול'
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
עשינו פעם ברכה על סגול מאוד יפה למי שמעוניין
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הסיפור, כמובן, הוא המלצה בלבד ולהמחשת הטעם.
אני עומד בתחנה, מחכה לאוטובוס. עוד לפני שיצאתי מהבית ידעתי שאני יוצא על 50% - 50% - או שיגיע או שיבריז - והוא בחר באופציה השנייה, אין הסבר אחר לכך שפתאום הקו נעלם מהמסך והבא בעוד 25 דקות. מתוסכל וממהר, אני עורך ניתוח מצב זריז: לחכות לאוטובוס הבא, שגם הוא יחליט בכוחות עצמו אם שווה לו לצאת, לעצור טרמפ או לקחת מונית. מונית היא האופציה הפחות משתלמת מבחינת הכיס, ואני מושיט את ידי, מקווה שמישהו יסכים לעצור ברחוב הזה, ששמו מזמן נמצא רק בוויז. אך מסתבר שהנהגים פחות מבינים את הסיטואציה המורכבת, ופחות רוצים לעצור. יש כמה כאלו שמסמנים לך תנועה שאתה לא תבין עם היד. זה יכול להיות "אין לי מקום באוטו", "אני עוצר כאן", "הפרצוף שלך פחות מדבר אלי", או כל פרשנות הגיונית אחרת. גאון מי שחשב על זה ראשון. אחרי שעברו עשר רכבים ושבע עשרה דקות, אני מחליט לקחת מונית - מה שיהיה יהיה. אני מושיט את היד, מונית נעצרת לידי, אני עולה, סוגר את הדלת ומקליק את החגורה. אבל אני לא אוותר להם כל כך מהר! אני מתקשר לחברה המפעילה, אקסטרה, ודורש מהם הסבר הגיוני להיעדרות של הקו. אני נענה בתגובה אדיבה שמשמעותה "אני רק פקידה של פקידה, ואין לי איך לעזור לך כרגע".
אני יושב במונית, הנהג מאותת ימינה ואני מביט בחלון, כועס ומתוסכל. התחושה היא שאין לי, בתור האזרח הקטן, מה לעשות כדי שהוד כבוד מעלת הנהג יואיל בטובו לצאת מתחתנת המוצא! וזו לא רק תחושה, באמת אין לי מה לעשות, בכלל. ואני שואל את עצמי, עד מתי??? בקצב הזה כבר עדיף את אגד! המון תלונות ואיחורים, אבל בסוף אתה מגיע!
מה יהיה???

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

רציתי שוב לשתף..
לקראת חג הפורים שמתחיל להתקרב ..

בהיותי רווקה מבוגרת (לשעבר!) שנאלצה לגור לבד (מנסיבות שלא אפרט כאן!).
השבתות והחגים היו כואבים במיוחד. בין אם היה לי איפה להיות ובין אם לא.
זה מצב שרק מי שחווה אותו יכול להזהות.. ולהבין כמה זה קשה.
הבדידות מורגשת שבעתיים כשברקע נשמעים קולות משפחתיים , שירים, צחוקים, דיבורים, קולות שקשוק המזלגות והסכינים...
כשאת עם עצמך ובקושי היה לך כח ורצון להכין משהו לאכול..
כן, לא תמיד אפשרי להתארח.
לפעמים (למען האמת הרבה פעמים) הייתי ממש לבד עם 4 הקירות.
זאת היתה המציאות ואיתה הייתי צריכה להתמודד.
הלבד היה כואב לכשעצמו והציף מחשבות ורגשות וזכרונות...
גם כשהתארחתי (בעיקר לא אצל משפחה) היה מאתגר.
לא תמיד הרגשתי "בבית" וכחלק מהמשפחה אלא סוג של נספח. תוספת מאולתרת. גם כשעל פניו היה לי נחמד וכיף, והכי השתדלו להיות אלי נחמדים..
וגם אני הייתי נחמדה ואהבו אותי. על פניו הכל פיקס..
אבל היו כל מיני "צביטות" שהזכירו את זה. שאני לא בת בית באמת..
לא פעם אפילו הרגשתי מסכנה, סוג של מקבצת נדבות שעושים איתה חסד...הרגשה נוראית.
ואל תיסקלו אותי על נחיתות. בבקשה.
מי שלא היה במצבים האלה באמת לא יבין. ולא ישפוט.
אגב כדי להמעיט מההרגשת ה"מקבלת חינם" הזאת תמיד הבאתי איתי משהו שידעתי שאוהבים (עוגה / עוגיות) . דוקא שמחו לקבל, ואני שמחתי לתת.

אני אסירת תודה עד סוף ימי למשפחה מסוימת ,שלא מקשר דם, שפתחו את ליבם וביתם,
וארחו אותי בסעודותיהם והמתיקו לי את הקושי. שכרם רב בשמיים אני בטוחה.
קצת משפיל אותי היום להיזכר במקום הזה, וגם לא הכי נעים לשתף.
יש בי גם סוג של פחד מהתגובות, כי אני בטוחה שלא כולם יבינו ואולי ישאלו שאלות למה ומדוע..
ובכל זאת אני כותבת לכם
כי אני רואה זאת כשליחות עבור מי שחווה את זה היום.

עוד מעט פורים
חג השמחה.
מהחגים שהיה הכי לי קשה לשמוח בהם. בהיותי לבד...
השתדלתי לא להיות ממש לבד כל הפורים, לצאת לתת משלוח מנות, להיות קצת אצל המשפחה (הם היו שכנים, אך כבר קראתי להם משפחה..)
אבל גם אם לפני כן קצת הצלחתי לשמוח, ברגע שהייתי חוזרת אל השקט הרועם.. היה מתחיל המאבק. על שמירת ניצוץ השמחה והתקווה. וזה לא היה קל.

היה גם ענין המשלוחי מנות.
היו פעמים שלא קיבלתי והייתי במתח אם אקבל. כן זה יכול להישמע ילדותי.. אבל רציתי לקבל משלוחי מנות, לא אחד, אלא כמה.
כל משלוח שקיבלתי הרים לי את מיפלס המצב רוח, נתן לי עידוד.
הרגשה שזוכרים ואוהבים אותי. שאני לא לבד.
לפעמים היתה מצורפת ברכה מהלב, שאותה שמרתי וקראתי עד שידעתי בעל פה..
(כמובן שהחזרתי משלוח, או שאני הבאתי את הראשון..)

היום ברוך השם אני במקום אחר.
זכיתי ב"ה להתחתן ולהיכנס למשפחה חמה ואוהבת, אני כבר לא מרגישה לבד.
אבל יש כאלו שכן. (בין רווקים/ות / זקנים/ות בודדים/ות / חולים ל"ע..)
ופורים מבחינתם זה עוד אתגר לעבור..
בואו נקל עליהם קצת, נעזור להם לשמוח-
כל מי שמכיר מישהו/י כזה בסביבתו-
משלוח מנות יפה, עם ברכה כנה וחיוך – והדלקתם אור בנשמה מיוסרת.
ומי שיכול (ואם זה שייך ומתאים) להזמין לסעודת הפורים.. – תבוא עליו הברכה.
זה לא (רק) חסד – זאת שותפות.
ויש מספיק זמן עד פורים כדי להקדיש לזה מחשבה..
בהצלחה
בס"ד
מי ישלח משלוח מנות לאמא ?

את עסוקה, עמוסה ?תשושה ?
(מלתקן או לחפש תחפושות, או סתם כך בלי סיבה מיוחדת:)
בעיצומם של ימי ההכנות והשמחה
המטבח נראה כמו מחסן של עלית---
הבית מלא בצלופן מרשרש,
ואת?
עסוקה בלחשב למי מגיע משלוח "מכובד" (ההורים והשוויגר),
למי "חמוד" (השכנה מהבנין הסמוך)
ולמי "העיקר לצאת ידי חובה" (ממלאת מקום בגן פעם בחודשיים :).
עברת על כל הרשימה שלך?
שמת לב שחסרה שם מישהי מיוחדת במינה?
מישהי שבלעדיה אין סעודה, אין תחפושות, ובעיקר - אין בית?
נכון, אני מדברת עלייך.
מי ישלח משלוח מנות לאמא?

מי יניח לך על השולחן (שניקית כבר חמש פעמים היום) חבילה יפה עם מילים חמות?
מי יגיד לך-"וואו, את פשוט מלכה!
איך תיקתקת את הניקיונות, והבישולים,
והתחפושת של הכהן הגדול שחסר לה בדיוק החושן ב-12 בלילה?"
אז חוץ מלבדוק אם האוזן-המן במילוי פרג או שוקולד,
מצ"ב מתכון מקטיפה לאוזני המן פריכים במיוחד -
אזני המן .jpg

הגיע הזמן שתתני לעצמך משלוח מנות !
תעצרי לרגע הכל, תסתכלי במראה ,ותתני לעצמך "משלוח מנות" של מילים
מתוקות,חריפות ושנונות כמו שרק את יודעת ועם כל העוצמה !
  • מחיאת כפיים סוערת- על זה שלא איבדת את השפיות כשהילד החליט להתחפש ל"תיבת נח" יומיים לפני פורים.
  • מילה טובה-תזכירי לעצמך שאת המנוע של הבית, את לא "רק" מכינה אוכל, את רוקחת זיכרונות, הריח של המטבח שלך הוא האחדות וההווי של המשפחה.
  • טפיחה על השכם- על כל הפעמים שאמרת הכל בשמחה כשבפנים רק רצית לישון עד פסח (של שנה הבאה).
  • הכיני לעצמך משלוח מנות חם ומפנק- קני לך משהו מיוחד שאת אוהבת עטפי אותו באריזה(אמיתית, כן) וכתבי לך מילים טובות שהיית רוצה לשמוע ולהשמיע לעצמך...
  • הכיני לך כוס קפה (חמה!)- קחי שוקולד איכותי (זה שאת מחביאה למעלה מאחורי הקמח מצה), ותגידי לעצמך בקול:
    "אשרי שזכיתי! אני מדהימה, אני מסורה, (וושתי לא היתה שורדת יומיים בניהול המטבח שלך:)))))
  • הכיני לבעלך רשימה מה לקנות עבורך, ממש מפורט בדיוק כמו שאת אוהבת :)) בקשי שיוסיף ברכה חמה ויכין לך משלוח מפנק !

הערכה עצמית היא לא מותרות, היא חובת הישרדות!
אמא שמוחאת לעצמה כפיים היא אמא שיש לה כוח למחוא כפיים לילדים שלה.
אמא שמעריכה את עצמה- הילדים שלה מעריכים אותה ואת עצמם !
אל תחכי שמישהו יביא לך את ה"יישר כוח",
תני אותו כאן ועכשיו לעצמך -כי מגיע לך !

חודש אדר הוא חודש של "ונהפוך הוא",
בואי נהפוך את המבט - במקום להסתכל רק על מה שעוד לא הספקנו,
שעוד לא עשינו שלא אמרו לך שלא קנו לך -
תסתכלי על המפעל האדיר שהקמת בין כותלי הבית שלך
ועל כל רגע ורגע של חיות ואור ושמחה וצחוק שם- שלהם - שלך הוא הכל זה את ! ובזכותך !

פורים שמח, מבדח ומלא בהערצה והערכה עצמית (מוצדקת וביושר!!)
ולא נשכח -
תפילות חמות שיתקבלו הלוואי, פורים- כיפורים שנזכה לנצל בס"ד!
בכל רגע, בכל בקשה פשוטה גם תוך כדי ה'מלא עשייה' שיש ביום הזה, תודה לד' בשמחה
כל הפושט יד נותנים לו - לוואי אמן

בהערצה !

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  12  פעמים
למעלה