תח"צ קיבלתי מהם 3,000 בלי להתווכח, הדרך היחידה שעוזרת!!!

בלי לתת ייעוץ משפטי נדמה לי שזה המצב הכי טוב שיכול להיות לקבל כתב הגנה עם שקרים! זה רק לטובתך ברור שבדיון תדגישי את השקרים, בכל מקרה יש עוד הרבה מה לכתוב על נושא זה רק שאני לא מעוניין לקבל תביעת הוצאת דיבה...:)
כנ"ל בלי להיכנס לפרטים גם בחברת קווים מזייפים דברים
זה התפקיד שלהם בעולם ולענ"ד מחובתך להוכיח זאת בבית המשפט
 
מעוניין לדעת אם פתחתי תביעה עם כל המשפחה כתובעים ואשתי מפחדת קצת מבית משפט [ ובצדק כמו כל דבר חדש ונשמע מלחיץ ] , האם אני יכול לבוא כמיופה כח שלה ?
ואם לא אז האם לבטל אותה כתובעת או שזה יכול לחייב אותה בהוצאות משפט ?
וכן האם בגלל זה לנסות לקחת פשרה מהחברה [ קווים ] ? או לבקש מבית המשפט [ ראשון לציון ] שיעשה את הדיון בכתב כמו שנתווסף לאחרונה אפשרות [ השיקול שלי שאחרי שפתחתי תביעה רגילה וכבר הדיון בעוד כחודשיים , לבקש פסק דין בכתב אולי נראה כהתחמקות - או שיעשה לשופטת קורת רוח מדיון נוסף שירד לה מסדר היום ] ?
אשמח לעצתכם!!
 
בהקשר לדיון בכתב לדעתי להשאיר איך שהוא
אשמח לדעת בפרטי על מה התביעה על פרטיה
לגבי יפוי כח אני לא עו"ד כך שאין לי ידע במשפט כלל
 
דרוש מידע דחוף :
יש לי מקרה שהגיע אלי אשר לגביו מעוניינים התובע לתבוע את חברת קווים
המקרה כדלהלן - יש לציין שהנפגע קטין ונכה
פירוט העבירות
א. מניעת ישיבה
ב. אפליה בין נוסעים
ג. איומים על שימוש בכח
וז"ל באמא שלי אם אתה לא יורד

אני מוריד אותך ביידים שלי
אל תתחיל איתי
כן כן לא טעיתם?!
קווים סניף מודיעין עילית
 
דרוש מידע דחוף :
יש לי מקרה שהגיע אלי אשר לגביו מעוניינים התובע לתבוע את חברת קווים
המקרה כדלהלן - יש לציין שהנפגע קטין ונכה
פירוט העבירות
א. מניעת ישיבה
ב. אפליה בין נוסעים
ג. איומים על שימוש בכח
וז"ל באמא שלי אם אתה לא יורד

אני מוריד אותך ביידים שלי
אל תתחיל איתי
כן כן לא טעיתם?!
קווים סניף מודיעין עילית
רבויתי תענו תשובה
זה דחוף!!!!!!
 
האם תוכל לעזור לי בכתיבת כתב תביעה??
לצערי לא חוקי
אבל ממש לא מסובך - פשוט לספר את הסיפור עם כל הפרטים הרלוונטיים, ולהתבסס בעיקר על נתונים יצא/לא יצא, מה קרה וכו'
 
ולגבי התביעה כמה לתבוע???
חפש תקדימים.
חשוב שתספר את הסיפור המלא, ואת גרסת הנהג אם יש.

מקורות -

חשוב וכדאי לפנות במקביל גם לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

לפי הנציבות, סכום הפיצוי על מקרה כזה יכול להגיע לעשרות אלפי ש"ח, ללא הוכחת נזק -
 
אדם נכה (50% נכות) שמחכה ל616 בשעה קבועה עם 30 % חיסורים, יכול לקבל פיצוי גבוה יותר?
בניגוד למקרה הקודם, כאן אין טענה לאפליה על רקע נכות, משום שאי אפשר להוכיח שהחברה נמנעה מלהוציא אוטובוס רק בגלל נכות הממתין.
כן סביר ששופט יתחשב בסכום הפיצוי בנזק שנגרם לו כנכה, ובהעדר אלטרנטיבות זמינות.
 
חפש תקדימים.
חשוב שתספר את הסיפור המלא, ואת גרסת הנהג אם יש.

מקורות -

חשוב וכדאי לפנות במקביל גם לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

לפי הנציבות, סכום הפיצוי על מקרה כזה יכול להגיע לעשרות אלפי ש"ח, ללא הוכחת נזק -
לא מדובר בנכה פיזי אלא נפשי זה גם כנ"ל
או שונה וא"כ פרט מה אפשר לעשות?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיפור בהמשכים מקור [לא] אמין

*סיפור בהמשכים - מקור [לא] אמין*


פרק 1



מושב צלפון 2024


שעון האורלוגין הישן שעמד במרכז הסלון סימן כי שעת השקיעה קרבה. מרגלית פתחי המתינה לנכד שלה שישוב מיום עבודתו העמוס.

מאז סיים את הצבא, עבר נועם לשירות המשטרה בתפקיד יס"מ. אביו שעבד במשטרה קיפח את חייו באמצע פעילות. מחבל שלף סכין והרג אותו למוות. בנו נועם ממשיך דרכו. לא רואה את עצמו עובד בשום עבודה אחרת.

דפיקה קלה על דלת הבית. מרגלית אפילו לא קמה, ידעה שהנכד שלה הגיע. היא דאגה לו בכל מאודה, עוד מאז נולד, אבל מהרגע שאביו נהרג ועבר נועם לגור איתה, דאגה לו אף יותר.

"בא חביב גלבי ורוחי. בא", קרא לו מהספה בסלון, מושיטה את ידיה לחיבוק חם. היא כבר לא צעירה כשהייתה, הגוף לא מתנהג אותו דבר. היא המשיכה לשבת, קשה לה לעמוד עכשיו.

נועם פתח את הדלת, נכנס תוך שהוא סוגר את הדלת חזרה, ומתקרב לעבר סבתו. מתכופף אליה מתרפק על החיבוק. כמה היה נותן רק בשביל לקבל חיבוק כזה מאביו, או מאימו. מרגלית הכירה את התחושות שלו, קראה אותו כמו ספר פתוח.

"אז מה סבתא. מה מספרת? איך עבר עליך היום", נועם התיישב לידה. גופו הרחב נכנס ברוחב שנותר בין סבתו לספה.

"תודה לק-ל יום יום", מרגלית הניחה ידה על פיה נשקה ושלחה אותה לשמיים. מעניקה נשיקה למי שאמר והיה העולם. "לא עשיתי כלום היום. איפה אני כבר לא כמו פעם. הייתי קמה בבוקר מכינה פיתה, ומרק, וחלבה, וסחוג, ולפעמים גם לחוח. היום בקושי למיטה יש לי כח ללכת". צחקה. צחוקה היה מר. "ביקרת את אמא?" העבירה נושא, לא רוצה להתרכז בעצמה.

"האמת שלא הייתי אצלה כבר כמה שבועות נראה לי שלושה", נועם נשמע מבואס. כאוב.

מרגלית אספה את שארית כוחותיה מהיום המשעמם שעבר עליה. מוציאה מהמקרר קערה של אורז וקציצות. חיממה לנכד האהוב שלה, והגישה לו לשולחן. "בא יא איבני. תאכל משהו".

"סבתא. אל תטרחי אני יכול להכין לעצמי", נועם התיישב ואכל בתיאבון.

"למה לא הלכת לבקר את אמא", מרגלית הביטה בצלחת מתמלאת נחת. נהנית לראות אנשים שבעים. "אתה יודע אמא יש רק אחת", חייכה בעצב.

הבית כמעט ולא ידע רגעי אושר. אפילו ביום שסיים נועם את הצבא, אף אחד לא דאג לעשות לו מסיבת שחרור, או כל דבר שחייל אחר היה עושה ברגע שהשתחרר. את הכסף שקיבל מהצבא שמר לימים אפלים שאולי יבואו.

"אני יודע סבתא", נועם הניח את המזלג על השולחן, מביט בעיניה הטובות של סבתו. "אבל אני לא מסוגל ללכת עכשיו, את זוכר מה היה שם בפעם שעברה. המלחמה הזאת לא עושה טוב לאנשים".

"כן אני יודעת", הביטה מרגלית בתמונה של בעלה המנוח שממוסגרת בגדול ומונחת על ארון הנעליים במסדרון. יש לה עוד תמונה קטנה בחדר השינה שלה. "גם סבא שלך לא ידע לקבל את המלחמה הזאת טוב", היא נזכרה כיצד שמע בשמחת תורה את ההזעקה הראשונה, הוא כבר היה בדרך לבית הכנסת, מיד חזר וירדו שניהם לקומה התחתונה. אין להם ממ"ד בבית. כל הלחץ, הכאב, והידיעות שהגיעו מהשטח גמרו אותו. חצי שנה הצליח לשרוד אבל התקף לב אחד סיים את הסיפור.

"סבתא לא התכוונתי לצער אותך", נועם המשיך להביט בעיניה של סבתו. דמעות גלשו על לחייה. הוא קם והעניק לה חיבוק אוהב. "אני אבקר את אמא שוב בקרוב".

"אבל חשוב לי שתזכור. נכון שאני גידלתי אותך, והענקתי לך. אבל זה בגלל שאמא לא יכלה לעשות את זה", מרגלית ניגבה את עיניה. "וודאי לי שאם אמא הייתה יכולה, היא הייתה עושה עבודה נפלאה. הרבה יותר טוב ממני". מרגלית קמה נעזרה בנכדה, ונשכבה במיטתה. "תודה יא איבני. שהשם ישמור לי עליך".

"תודה סבתא. שישמור גם עליך". נועם כיסה אותה ויצא מהחדר.

התמונה הקטנה של זכריה פתחי הביטה בה. מרגלית הביטה בו בחזרה. "איך עזבת אותי כאן לבד יא זכריה. איך? תשמור לי על נועם. תבקש שם רחמים עליו. מסכן הילד!!! כל כך הרבה סבל עבר עליו. הגיע הזמן שינוח".



השעה כבר מאוחרת. נועם שתף את הצלחת בה אכל. והתיישב בספה. לרגע אחד הביט על הבית. מחשבה על קניית רהיטים חדשים עבור סבתא שלו, עוברת בראשו מידי יום. ובכל יום חוזר המשפט הקבוע שלה ומהדהד בראשו. נשמה תשמור את הכסף שלך. אתה יודע איך אומרים שקל לבן ליום שחור. אין לדעת מה ילד יום יא איבני.

בדיוק מה יותר שחור מעכשיו!!!

מדינה במלחמה. אבא איננו. סבא איננו. אמא אין. וסבתא שרק דואג ודואג בגללי.


נועם נשכב בספה מוציא את הסלולרי מכיסו. רוצה להעביר את המחשבות. שיחה נכנסת מופיעה במסך. נאסר אבו-סאלח.

"הלו", נועם ענה קולו עייף. מבקש לישון.

"יש לי חדש", נאסר העביר מלל קצר. "במקום הקבוע בעוד שעה?"

נועם התרומם במהירות. מנתק. מתארגן. לפני שיצא העביר מבט אחרון לעבר סבתו. מתלבט האם להשאיר לה פתק למקרה שתתעורר. לקח את מפתחות הרכב, מחליט לא להשאיר פתח. אין לו זמן. אסור לו לאחר. כל שניה קריטית.

הוא יצא נושק למזוזה. מתפלל תפילה חרישית לבורא עולם שישמור על סבתו. ועלה לתוך רכבו, מנהיג את הרכב קדימה למקום המפגש.

בליבו קיווה לטוב. אולם גופו ידע גם ידע שבכל פעם שניפגש עם נאסר אבו-סאלח משהו רע קורה.
.....

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה