שוק ההון משקיע שלא כשיר -השקעה בשוק ההון

  • הוסף לסימניות
  • #21
אתה חושב שדבריך תקפים גם אם הבן אדם מרוויח מאה אלף שקל לחודש
שבהגדרתו הוא משקיע לא כשיר,
אז אסור לשכנע אותו לעיסקה טובה?
אתה חוזר שוב ושוב על אותה טעות.
אתה מגדיר את זה 'עיסקה טובה'.
אבל המחוקק, בצדק רב - לא מוכן להגדיר זאת כך.
אין לו יכולת לדעת או לזהות מראש מה עיסקה טובה ומה לא.
ולכן כל עיסקה אלטרנטיבית שכזו, שהיא לא 'עיסקה רגילה' - כפופה לכללים.
והכלל אומר שמי שאין לו המון כסף - כך שיוכל לספוג נזקים, אינו כשיר לעיסקאות כאלו.
יש כ"כ הרבה חוקים לא הגיונים במדינת ישראל, נפלת דווקא על חוק עם המון הגיון.
אתה יכול להתקשקש כעת מה הרף המדויק הנדרש, ומותר לך להכיל שמותר שיהיו כמה דעות
אתה חושב ש X משכורת מספיק להיות כשיר.
אחרים חושבים אחרת - וכל עוד והם קובעים את הכללים, אתה לא מצפה שיקבעו בדיוק לפי הרף שנראה לך.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

יש ברשותי 800 אלף ש"ח שמיועדים להשקעה ארוכת טווח.

400 אלף מתוכם להשקעה בנדל"ן.

עומדות בפניי שתי אפשרויות:

א) 400 אלף להשקיע בנדל"ן ו400 אלף נוספים להשקיע בשוק ההון דרך חשבון מסחר עצמאי. באופן זה אני יהנה מדמי הניהול נמוכים, ואני יוכל לבחור איזה קרן סל שאני רוצה בפיזור הרחב ביותר.

ב) להשקיע את כל ה800 אלף בשוק ההון דרך קרן השתלמות\ קופגל"ה \ פוליסת חיסכון, וכנגד זה לקחת הלואה של 400 אלף (בריבית פריים מינוס חצי) לצורך ההשקעה בנדל"ן.

לכאורה האפשרות השנייה רווחית פי כמה (גם לאחר קיזוז דמי הניהול שגבוהים יחסית), הסיכון הקלאסי של מינוף כנגד השקעה בשוק ההון כמעט ואינו קיים משתי סיבות: 1) אני משתמש בכסף הממונף להשקעה אחרת (בשונה משאר הדיונים באשכולות הסמוכים ובפורמים אחרים שם מדובר לחזור ולהשקיע בשוק ההון). ב) אני ממנף רק 50 אחוז, מה שאומר שהחשש יהיה קיים רק אם השוק ירד ביותר מחמישים אחוז, וגם זה רק אם הנפילה תהיה באופן מיידי, אם לפני כן יהיה רווח - הסיכון קטן בהתאמה.

האם עדיין ישנה סיבה למה לא לבחור באופציה ב'?

אשמח לחוות דעת של כל המומחים


@מקצועי בלבד @השקעות R הון @ה. שלמה @דניאל נבון @חיסכון והשקעות
יש לך כמה דקות? א"כ אשמח שתגיב.
בתכנון לבצע השקעה ראשונית של כ-20,000 ש"ח, ולאחר מכן להשקיע סכום חודשי קבוע של כ-4,000 ש"ח. מטרתי היא השקעה פסיבית וארוכת טווח באמצעות קרנות סל (ETFs) בS&P ו נאסד"ק 100. (האם עדיף משהו אחר?)
בכוונתי לא למשוך כספים בתקופה זו, להשקיע מחדש באופן אוטומטי את כל הדיבידנדים המתקבלים, ולמעשה לנהל את התיק במינימום התעסקות ופעולות מסחר.
אשמח לקבל מענה וייעוץ לגבי הסוגיות הבאות:
  1. סוג קרן הסל המומלץ: איזו סוג קרן סל (ישראלית מול זרה - כגון אירית, צוברת מול מחלקת, שכפול פיזי מול סינתטי) תהיה המומלצת והמתאימה ביותר עבור אסטרטגיית השקעה פסיבית וארוכת טווח זו, תוך התחשבות ברצון להשקיע דיבידנדים מחדש?
  2. השלכות מיסוי ארוכות טווח:
    • מהן השלכות המיסוי בישראל (מס על דיבידנדים, מס רווח הון) עבור סוגי קרנות הסל השונים (ישראליות, זרות מחלקות, זרות צוברות)?
    • מה היתרון המיסויי של קרנות צוברות זרות (בפרט איריות) באסטרטגיה של השקעה ארוכת טווח שנה ללא משיכה, לעומת קרנות מחלקות?
    • כיצד מחושב מס רווח ההון על השקעה כזו בישראל, ואיך משפיעים שינויים בשער החליפין בין השקל למטבע הקרן על חבות המס לאורך זמן?
  3. בחירת פלטפורמת מסחר (ברוקר / בית השקעות):
    • בהתחשב בסכומי ההשקעה (הפקדה ראשונית של כ-20 א' ש"ח והפקדה חודשית של כ-4 א' ש"ח) ובאופי ההשקעה (ללא מסחר תכוף, ארוכת טווח), איזו פלטפורמת מסחר (בית השקעות ישראלי או ברוקר בינלאומי עם פעילות בישראל) תהיה הכדאית ביותר עבורי מבחינת עלויות שוטפות, בדגש על דמי ניהול חשבון חודשיים/רבעוניים ודמי משמרת?
    • האם ואילו פלטפורמות מאפשרות השקעה חודשית אוטומטית בסכום קבוע בקרן סל ספציפית, והשקעה אוטומטית של דיבידנדים?
  4. מידע על הכשרות.
אני יודעת שיש כאן ים אשכולות על שוק ההון . אני רוצה לשאול שאלה פשוטה שיהיה לי נהיר, ואספר את המעשה
אנחנו זוג בני 35, עם 5 ילדים מגילאי שנה עד 14. שכירים. לא השקענו אף פעם בשוק ההון. לאחרונה בגלל כל ההתעוררות בנושא, החלטנו לעשות צעד. נפגשנו עם סוכן ביטוח איקס שהמשרד שלו מוכר וגדול בציבור החרדי . הוא הציע לנו לקחת משכנתא על הדירה (שכבר ממושכנת ) למטרת שיפוצים ולהשקיע אותה בשוק ההון בפוליסת חיסכון . משכנתא בסך של חצי מיליון שח . ואז לקחת עוד הלואות בלון מחברת הביטוח ולהשקיע גם אותם . והסביר למה כולם עושים כך וכו. לאחר מחשבה של כמה ימים החלטנו לסגת מזה
נפגשנו עם סוכן ביטוח וואי שהיה הרבה יותר זהיר. והוא הציע לנו לעשות מיחזור משכנתא ולהוציא עוד 300 אלף משכנתא ל10 שנים . ואותם להשקיע בשוק ההון . כאשר הריבית על המשכנתא היא סביב 4.7. ואת הכסף להשקיע גם כאן בפוליסת חיסכון
זה נראה לנו, אך מצד שני מדוע לא להשקיע במספר עצמאי ולחסוך את דמי הניהול הגבוהים של חברת הביטוח? ואיך בכלל פותחים אם כן חשבון עצמאי בשיטה של שגר ושכח ואיפה עושים את זה לבד?? יצאנו מבולבלים מכל הסיפור. אנחנו אנשים שרוצים להשקיע סכום של כ4000 שח לחודש לחיסכון . בין אם זה לחיסכון קבוע לשוק ההון או כסף שילך לבנק בשביל המשכנתא. אנחנו אובדי עצות כרגע מה לעשות ובאיזו דרך לבחור והאם השיטה של משכנתא נכונה בכלל. הבו לנו עצה!!
ההגדרות כאן דקות.
פאסיבי משמעותו אי עשייה.
אקטיבי פירושו עשייה.
לא לחינם אלו שהנחילו את צורת ההשקעות המונחלת פה ובעוד מקומות, לא תמיד כינו שיטה זו בשם " השקעות פאסיביות ".
אפשר לקנות מניית בנק הפועלים, ואת מניית קוקוה קולה, ואת מניית בן אנד ג'ריס, ולהחזיקק את זה 50 שנה בלי להיכנס לחשבון מסחר פעם אחת. וזו תהיה השקעה פאסיבית. - כי היא מועטת במעשים.
אפשר לקנות מדד עולמי, ואחרי רווח למכור, ואז לקנות סנופי, ולמכור, ולמנף על סנופי, ולעקוב כל יום אחרי המצב בשווקים, ואז לקנות ראסל 2000 וחוזר חלילה. וזו תהיה השקעה אקטיבית. כי היא מרובה במעשים.
אז איך נקרא להשקעות האלה ביום יום, זה לא מעניין אפשר לקרוא לזה איזה שם שאתם רוצים.
אבל כשמדברים בדיון כזה על אקטיבי VS פאסיבי חשוב לחדד את זה.

ההגדרה היותר מדויקת (אם כי פחות קליטה וקלילה)
זה בין השקעה המסתפקת בממוצע השוק.
מתוך הנחה שאין לאדם יכולת חיזוי עתידית, ואין אפשרות לאדם להכות את השוק, ולהחזיק ברווח מעל הממוצע של השוק לאורך שנים ארוכות. ומתוך שלל הנחות.
להשקעה המנסה להשיג רווח מעל הממוצע.
מתוך הנחה שהאדם מסוגל לזהות את הדבר החם הבא, ולקנות בזול את מה שמאוד הולך להתייקר (במילים אחרות: לחזות ביקוש עתידי, ולקנות במחיר של ביקוש מועט) ואדם יכול להשיג רוחים שהם מעל הממוצע לאורך זמן.
או דאפשר להגדיר זאת משקיעים VS סוחרים.

חשוב לחדד עוד נקודה: גם המשקיע הכי פאסיבי קונה בנקודה מסוימת ומוכר בנקודה מסוימת, אבל הוא עדיין לא אקטיבי, כי הוא קונה לשם החזקה, ולא לשם מסחר. (אלא הם הוא לא משקיע, אלא פאסיבי בלבד.)

לסיום: גם אם האקטיבי יוכח כמשיא תשואה עודפת על הפאסיבי, עדיין יש מקום לעיין כמה, כי אדם שכיר שמפקיד להשקעות 15000₪ בחודש ממוצע והוא במקביל עובד ומתפרנס יפה, ייתכן והוא ישתכר יותר מאשר אם יעסוק במסחר אקטיבי כל היום, ובשורה התחתונה ירוויח יותר, כל זה בשאלה של כמה זמן זה לוקח לו מן היום.
השקעה היא לא רק מחיר קרקע, עלות בנייה והפער מול מחיר השוק. זה החלק הפשוט. אבל זה החלק שכל מצגת משקיעים מציגה למשקיע. אבל מה שקובע הצלחה בכלל לא מופיע שם.

הפרמטרים האמיתיים שונים לחלוטין
, ואגע רק ב־2–3 מתוכם מתוך כ־8–9 חיוניים:
  • יכולת ניהול מקצועית – אצל רבים במגזר שלנו זה נשמע כמו בין בדיחה במקרה הגרוע, לבין משהו זניח ולא חשוב במקרה הטוב, אבל זו אחת מאבני היסוד של כל השקעה. ו“ניהול” זה שלושה תחומים נפרדים שחייבים לשלוט בהם. רוב ההשקעות קורסות לא בגלל שההשקעה לא הייתה טובה, אלא בגלל שהיא נוהלה בצורה לא מקצועית.

  • יכולת להתמודד עם משברים ותקלות – גם כאן זה מתחלק - לנפשית, כלכלית, ומקצועית. ניהול משברים הוא לא תיאוריה; זו מציאות יומית.
וחייבים גם גב כלכלי אמיתי לעת משבר. משברים לא מגיעים רק בקורונה ומלחמות. מספיק אירוע בינוני אחד כדי להפיל חברה - ואני חוויתי בקורונה איך הזרמה של מיליון וחצי דולר “יש מאין” הייתה ההבדל בין המשך חיים עסקיים לקריסה מוחלטת.

ויש עוד נקודות חשובות, והאמת שלא הייתי בכלל פותח את השרשור הזה אלמלא כמה אברכים נכנסו השבוע להשקעה ביוון שמנוהלת על ידי שני יזמים חרוצים - אבל.... בלי ידע משפטי מקומי, ובלי חצי מהיכולות הדרושות להקמת פרויקט.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  8  פעמים
למעלה