התייעצות התמודדות עם חרדות

זו תופעה מאוד מוכרת אצל ילדים רגישים עם ערך עצמי נמוך.

במהלך יום היא מחזיקה יפה, היינו, מתפקדת, עסוקה, מוקפת אנשים.
בלילה הכול נהיה שקט ואז פתאום היא (הנפש) נשארת לבד עם עצמה.

וכשיש בפנים תחושת חוסר, הלילה מגדיל אותה.

ביום יש מספיק דברים שנותנים תחושת "יש",
בלילה, כשאין הסחות, עולה תחושת ה"חוסר" ואז המחשבות מתחילות לרוץ.

פתאום מגיעים פחדים על החיים, על הגוף, על ההורים, על העתיד.
לא כי קרה משהו, אלא כי המוח נכנס למצב שמירה.

ולכן חשוב להבין שזו לא בעיית שינה,
זו חרדה שמופיעה בזמן שבו אין רעש חיצוני שמרגיע את הנפש.

מה יכול לעזור כאן?

קודם כל להרגיע אותה שזה מוכר ושזה קורה להרבה ילדים.

שנית, לומר לה שהמוח שלה פשוט מנסה לשמור עליה בלילה אבל קצת מגזים.

דבר שלישי, ליצור עוגן קבוע לפני השינה:
כמה דקות של חיבור, שיחה רגועה, חיבוק, תפילה, נשימות.
משהו שחוזר כל ערב ונותן לגוף תחושת ביטחון.

יש משפט של הרבי שאומר: "הסדר חשוב מהלימוד", בעולם הנפש זה נכון אף יותר.

והנקודה הכי חשובה:
העבודה האמיתית היא במהלך היום!

עבודה להרגיש שווה, מסוגלת, מוצלחת, אהובה.
ככל שתחושת ה"יש" גדלה ביום, כך הלילה נהיה שקט יותר.

כאשר יהיה לה עונג פנימי (ערך עצמי בלתי מותנה) הנפש כבר לא תצטרך לשמור כל כך חזק והיא תוכל להירדם מהר ולישון טוב בלילה.
ישר כח גדול
 
שלום לכולם!

אשמח לעזור לאנשים בנושא של חרדות וכיצד מתמודדים איתם.
אם יש שאלות ספציפיות בנושא זה אשמח להשיב.
טיפלתי פעמים רבות בחרדות/מחשבות טורדניות ועוד כדומה בשיטת תרפית ממדים, אני הייתי בהלם מהתוצאות. ממליצה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הסיפור, כמובן, הוא המלצה בלבד ולהמחשת הטעם.
אני עומד בתחנה, מחכה לאוטובוס. עוד לפני שיצאתי מהבית ידעתי שאני יוצא על 50% - 50% - או שיגיע או שיבריז - והוא בחר באופציה השנייה, אין הסבר אחר לכך שפתאום הקו נעלם מהמסך והבא בעוד 25 דקות. מתוסכל וממהר, אני עורך ניתוח מצב זריז: לחכות לאוטובוס הבא, שגם הוא יחליט בכוחות עצמו אם שווה לו לצאת, לעצור טרמפ או לקחת מונית. מונית היא האופציה הפחות משתלמת מבחינת הכיס, ואני מושיט את ידי, מקווה שמישהו יסכים לעצור ברחוב הזה, ששמו מזמן נמצא רק בוויז. אך מסתבר שהנהגים פחות מבינים את הסיטואציה המורכבת, ופחות רוצים לעצור. יש כמה כאלו שמסמנים לך תנועה שאתה לא תבין עם היד. זה יכול להיות "אין לי מקום באוטו", "אני עוצר כאן", "הפרצוף שלך פחות מדבר אלי", או כל פרשנות הגיונית אחרת. גאון מי שחשב על זה ראשון. אחרי שעברו עשר רכבים ושבע עשרה דקות, אני מחליט לקחת מונית - מה שיהיה יהיה. אני מושיט את היד, מונית נעצרת לידי, אני עולה, סוגר את הדלת ומקליק את החגורה. אבל אני לא אוותר להם כל כך מהר! אני מתקשר לחברה המפעילה, אקסטרה, ודורש מהם הסבר הגיוני להיעדרות של הקו. אני נענה בתגובה אדיבה שמשמעותה "אני רק פקידה של פקידה, ואין לי איך לעזור לך כרגע".
אני יושב במונית, הנהג מאותת ימינה ואני מביט בחלון, כועס ומתוסכל. התחושה היא שאין לי, בתור האזרח הקטן, מה לעשות כדי שהוד כבוד מעלת הנהג יואיל בטובו לצאת מתחתנת המוצא! וזו לא רק תחושה, באמת אין לי מה לעשות, בכלל. ואני שואל את עצמי, עד מתי??? בקצב הזה כבר עדיף את אגד! המון תלונות ואיחורים, אבל בסוף אתה מגיע!
מה יהיה???

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  12  פעמים
למעלה