הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #381
פרק 56
"מה קורה חני? את עדיין עובדת? אני כבר לבשתי פיג'מה בדרך למיטה..." פונה מוישה לחני בעיניים חצי עצומות.
"מה זאת אומרת בדרך למיטה? יש עוד המון עבודה!" מבקרת חני.
"אני מבין, אבל אני די עייף..."
"ואני לא? אבל מה אני אעשה שהבגדים המלוכלכים לא יכבסו את עצמם עד כמה שאני מכירה אותם..."
"אני מבין... אולי מחר אני אע..."
"חח אתה יכול להיות רגוע, אני כבר אעשה את זה...."
"יופי, כי זה באמת קצת קשה..."
"נראה לך שלי זה קל? אבל אין לי ברירה".
"את זה כבר הבנתי, טוב, אני אשלים את היתד של שלישי..."
"מה תשלים את יתד, לא אמרת שאתה עייף?"
"עייף, אבל... היי, מישהו דופק בדלת..." מדדה מוישה ופיג'מתו אל עבר הדלת, פותח אותה ונעמד לשיחה ערה של שעה וחצי על שוק ההון עם השכן שעומד שם...
"מה קורה חני? את עדיין עובדת? אני כבר לבשתי פיג'מה בדרך למיטה..." פונה מוישי לחני בעיניים חצי עצומות.
"אוי, סורי מוישי, אני חייבת לסיים את זה היום..." מתנצלת חני.
"הכל טוב, אני מבין, אני בינתיים על הספה, אולי אני אקרא משהו..."
"מצוין, יואו, אני מה זה מצטערת..."
"לא, אני מבין... אולי חודש הבא תדאגי ש..."
"בוודאי שאני אדאג לסיים את זה קודם! בוודאי!"
"יופי, כי זה באמת קצת קשה..."
"אני מבינה, אבל כרגע אין לי ברירה".
"את זה כבר הבנתי, הכל דבש, אני אשלים את היתד של שלישי..."
"אה חח מצוין, אני אעשה לך מבחן אחר כך".
"כולל רשות הרבים? אוי, מישהו דופק בדלת!" קופץ מוישי אל עבר הדלת ופותח, ורק לאחר חמש שניות של מבטי הלם מהשווער שעומד שם, קולט לזוועתו שהוא פתח לו עם פיג'מת פסים, ועוד לא תואמת...
"מה קורה חני? את עדיין עובדת? אני כבר לבשתי פיג'מה בדרך למיטה..." פונה מוישה לחני בעיניים חצי עצומות.
"מה זאת אומרת בדרך למיטה? יש עוד המון עבודה!" מבקרת חני.
"אני מבין, אבל אני די עייף..."
"ואני לא? אבל מה אני אעשה שהבגדים המלוכלכים לא יכבסו את עצמם עד כמה שאני מכירה אותם..."
"אני מבין... אולי מחר אני אע..."
"חח אתה יכול להיות רגוע, אני כבר אעשה את זה...."
"יופי, כי זה באמת קצת קשה..."
"נראה לך שלי זה קל? אבל אין לי ברירה".
"את זה כבר הבנתי, טוב, אני אשלים את היתד של שלישי..."
"מה תשלים את יתד, לא אמרת שאתה עייף?"
"עייף, אבל... היי, מישהו דופק בדלת..." מדדה מוישה ופיג'מתו אל עבר הדלת, פותח אותה ונעמד לשיחה ערה של שעה וחצי על שוק ההון עם השכן שעומד שם...
"מה קורה חני? את עדיין עובדת? אני כבר לבשתי פיג'מה בדרך למיטה..." פונה מוישי לחני בעיניים חצי עצומות.
"אוי, סורי מוישי, אני חייבת לסיים את זה היום..." מתנצלת חני.
"הכל טוב, אני מבין, אני בינתיים על הספה, אולי אני אקרא משהו..."
"מצוין, יואו, אני מה זה מצטערת..."
"לא, אני מבין... אולי חודש הבא תדאגי ש..."
"בוודאי שאני אדאג לסיים את זה קודם! בוודאי!"
"יופי, כי זה באמת קצת קשה..."
"אני מבינה, אבל כרגע אין לי ברירה".
"את זה כבר הבנתי, הכל דבש, אני אשלים את היתד של שלישי..."
"אה חח מצוין, אני אעשה לך מבחן אחר כך".
"כולל רשות הרבים? אוי, מישהו דופק בדלת!" קופץ מוישי אל עבר הדלת ופותח, ורק לאחר חמש שניות של מבטי הלם מהשווער שעומד שם, קולט לזוועתו שהוא פתח לו עם פיג'מת פסים, ועוד לא תואמת...
