CBT מהגל השלישי לא עוסק רק בשינוי דפוסי חשיבה. הוא עוסק בעיבוד מחדש של טראומות ואירועים מהעבר בשילוב של שינוי דפוסי חשיבה מהווה
הנה דוגמא למה שעשיתי עם הבחור שהגיע מההורים שדיברתי עליהם לעיל. קודם כל עסקנו בקבלת המציאות סביב הנושא, זאת אומרת עיסוק בקבלת המציאות הנוכחית שלו שהוא בן להורים כאלו ובניית מוטיבציה סביב תהליך הטיפול.
לאחר מכן התמקדנו בהבנה איפה מוקדם הפגיעה, מה שנקרא הבנייה קוגנטיבית וליצור הפרדה בין מה שהוא מרגיש למציאות לאחר מכן התמקדנו בדמות ההורים, איך הוא מתיחס להורה כיום מה הוא מרגיש כלפי ההורה, עסקנו בלהכניס את ההורה לפרופורציה המתאימה, להבין שההורה הוא סה"כ בשר ודם ולפעמים ההורים עושים טעויות ואת ההפרעות שיש להורים צריך לדעת לשייך אליהם ושלפעמים אנחנו סובלים, ושאם נדע לשנות את הפרשנות שלנו על מה שההורים אמרו, גם התחושות שנוצרו לנו כתוצאה מההתמודדות יעלמו, התמקדנו בפועל להבין שההורה למרות שהוא אחראי עלי בתור ילד הוא לא קובע על מי שאני ומה שאני, ושצריך לדעת להגיד שההורים טועים, שההורה הוא לא קובע מי שווה ומי לא (הוא לא אלוקים) ושמותר לו לערער על סמכות ההורה שלו.
לאחר תהליך יסודי של גישה נכונה כלפי ההורה ושינוי כל ההסתכלות על האירועים, התעוררו תסכולים גדולים על למה אלו החיים שלי, למה אחרים יש להם בחייהם חיים ללא ההתמודדויות האלו, גם עם זה התמודדנו עם קבלת המציאות והבן אדם החליט להבין שזה ככל הנראה השליחות שלו בחיים והתיק שהקב"ה רוצה ממנו לתקן.
לאחר מכן עסקנו במיקוד- מה האירועים הכי פוגעים שהוא עבר עם ההורים הללו, מה האמירות שהכי פגעו בו, בקיצור, זה לא תהליך שאפשר לכתוב פה, יש לי עליו כ80 עמודי מחשב של תיעוד שהקלדתי במהלך הטיפול
לבסוף הוא הצליח בהחלט לנתק המון אירועים שלילים שהוא עבר, ובהחלט כבר היום חלקם הגדול הוא מרגיש שאינם מפריעים לו.
אני מדבר איתכם על תהליך של למעלה מ100 שעות טיפוליות, זה רק המסגרת. זה לא רק כאילו להגיד לו הי אדוני תחשוב טוב יהיה טוב כמו שנתפס בעולם
היום הוא כבר ממש בעולם אחר, עדיין מתמודד עם ספיחים מהעבר, ועובדים גם על זה.
הנושאים החמים
)
