מידע שימושי מספרים אצלכם בגנון/מעון פרשת שבוע?

  • הוסף לסימניות
  • #21
מעון.
בגיל שנה + כל שבוע יש נושא שבועי + משהו מפרשת שבוע בהתאם לפרשה (פרות הדר + פרעה בפיג'מה...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
נהדר,
לי זה לא דחוף...
האמת שזה פשוט לא משנה לי, העיקר שישמחו.
לא מוסיף ליראת שמיים שלהם אם יודעים מכת ארבה בכזה גיל, זה חמוד ותו לא.
הדגש שלי היה על ההבנה.
חשוב או לא זה ענין של טעם (ואולי גם השקפה, לא בדקתי את הנושא), אבל מבחינת יכולת הבנה גם פרשה וגם פירות הדר הם יכולים להבין באותה מידה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
ויש עוד מעלה צדדית בלימוד פרשת שבוע בגיל הרך, מלבד הידועות,
הילד בחיידר או הילדה מבי"ס מספרים בשולחן השבת ופתאום הזאטוט בן השנתיים שומע מילים מוכרות כמו פרעה, מצרים ומתלהב ממש, חוזר על זה, מלהג משהו על הגננת, הגן, המכות, היהודים, וזה מחבר אותו לאוירת השולחן. הוא מרגיש חלק, מרגיש גדול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
מעון מכובד כאן בשכונתנו
בשום גיל לא מזכירים פרשת השבוע
(אפשר אולי סיפורי תורה לא בקצב הפרשה)
חבל! אך מכיוון שההנהלה חשובה ותורנית לא נעים להציע שיפור
אם כבר אז לשבח על איכות הטיפול והתנאים המדהימים!

בעלי מנהל "חיידר"
הוא גילה שגננות ואולי מלמדים לא מכינים את החומר בסיפורי תורה אלא סומכים על גירסא דינקותא (משובשת!) או על דף קשר שהגיע מוכן (ושוב שיבושים) חבל!
יתכן שעדיף לטעות בפירות הדר מאשר באבות האומה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
שלי שנה שעברה היה בקבוצה של גיל שנה - שנתיים
הם למדו פרשת שבוע ולדעתי מילה אחת הוא לא קלט, והוא לא ילד סתום..
השנה בגיל 2-3 הוא ממש חוזר עם הרבה ידיעות, דקלומים שירים וספורים
בתור אמא הייתי מעדיפה שבגיל הקטן הזה הגננת תשחק איתם משחקי אצבעות וחברה במקום להשמים אותם בריכוז..
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
הבן שלי במעון בבוגרים לא מספרים פרשת שבוע
מספרת לו בבית מהפרשה מספרת לי
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
אצלנו במעון מספרים לבוגרים
מאד תלוי בגננת איך היא מעבירה, וכמובן ביכולת הקליטה והחזרה של הילד (לא כולם יודעים לשפוך בבית, לא בהכרח מעיד על רמת ההבנה שלהם)
אגב אצלנו כחלק מהתפילה בבוגרים משננים גם משניות בע"פ... חזרה לי ילדונת מדקלמת משה קיבל תורה מסיני...
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
הגדולים שלי היו בגן פרטי וסיפרו פ"ש בצורה מדהימה.
הקטנה במעון ואין פ"ש רק מושג שבועי, בעיני חבל, כמו שהיא יכולה לשיר על הרוח היא יכולה לשיר אלו 10 המכות וכו'.

כן אחרי סוכות למדו על בריאת העולם וכן לפני חגים לומדים על דברים שקשורים לחג, אבל פ"ש אאוט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
אני הפסקתי לשלוח למעון שראיתי שלילד הראשון גם בגיל 3 כשידע בלי הגזמה עשרות ספרונים ושירים בע"פ והיה לו 0 מושגים ביהדות (מהגן)
בבית סיפרנו המון וקלט מדהים מדהים
אני גרה בעיר חרדית ושולחת למעון חרדי וחושבת שמתאים שיהיה איזשהו הבדל בין דף קשר שהילד שלי מקבל לדף קשר מגן בעיר סמוכה
לא באה חלילה להטיף ולא חושבת שמי שחושב אחרת ממני הוא חלילה לא בסדר,
אבל פותחת האשכול - אני מבינה מאד שזה מפריע לך
לי ברמה האישית זה גרם שאת הילדים הבאים שלחתי לגן אחר
אם אני מחפשת גננת חמה ב100%, גן נקי ומטופח ב100%, אוכל מזין ובריא ב100% ועוד ועוד (מרחב, שפע משחקים וכו'), גם מבחינת יהדות אני מחפשת גן שהוא 100%
(מתפשרת בשמחה על רמת היצירות שבתיקיה... כל יצירה מושקעת אחת פחות = זמן נוסף שהגנת פנויה לילדים ;)

ושוב - כל אחד זכותו לחשוב אחרת ואני מכבדת ומעריכה את כולם, נותנת רק עוד זווית מבט לפותחת האשכול אחרי כל התגובות שקיבלה
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
רוב הפרשות קשות להבנה לקטנים.
ככל שסיפור רחוק מעולמם הוא קשה לקליטה.
זה לא סותר שאפשר להכניס המון תוכן יהודי בכל נושא.
חגים יש בזה המון הווי והילדים מתחברים.
תפילה, תורה אפשר הכל.
אבל חשוב להנגיש ולקרב לעולם שלהם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
אצלנו במעון החל מגיל שנה וחצי מספרים כל שבוע פ שבוע. שרים שיר שקשור לפרשה
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
אני הפסקתי לשלוח למעון שראיתי שלילד הראשון גם בגיל 3 כשידע בלי הגזמה עשרות ספרונים ושירים בע"פ והיה לו 0 מושגים ביהדות (מהגן)
בבית סיפרנו המון וקלט מדהים מדהים
אני גרה בעיר חרדית ושולחת למעון חרדי וחושבת שמתאים שיהיה איזשהו הבדל בין דף קשר שהילד שלי מקבל לדף קשר מגן בעיר סמוכה
לא באה חלילה להטיף ולא חושבת שמי שחושב אחרת ממני הוא חלילה לא בסדר,
אבל פותחת האשכול - אני מבינה מאד שזה מפריע לך
לי ברמה האישית זה גרם שאת הילדים הבאים שלחתי לגן אחר
אם אני מחפשת גננת חמה ב100%, גן נקי ומטופח ב100%, אוכל מזין ובריא ב100% ועוד ועוד (מרחב, שפע משחקים וכו'), גם מבחינת יהדות אני מחפשת גן שהוא 100%
(מתפשרת בשמחה על רמת היצירות שבתיקיה... כל יצירה מושקעת אחת פחות = זמן נוסף שהגנת פנויה לילדים ;)

ושוב - כל אחד זכותו לחשוב אחרת ואני מכבדת ומעריכה את כולם, נותנת רק עוד זווית מבט לפותחת האשכול אחרי כל התגובות שקיבלה
גם לי חשוב יהדות,
לא חושבת שבזה יהדות נמדדת.

אבל מה שבאמת משמח אותי זה שהגננת המקסימה של הבן שלי מלמדת אותם לוותר, לשמוח, לומר כל מה שה' עושה זה לטובה, להתפלל לה' אבל באמת (נניח מקבל מכה מיד מבקש מה' שישלח לו רפואה שלמה).

יהדות זה הפרטים הקטנים האלה, מה שרואים אצל הגננת, ההתנהגות שלה.

באמת את חושבת שמישהו יצא יותר צדיק אם הוא ידע בגיל שנתיים כבר את עשרת המכות??

והאמת, שהקטן שלי שר וצועק בהתלהבות את השיר הקב"ה אני אוהב אותך, אני אוהב וכו...
זה קצת צורם לי.
הוא לא מבין בגלל מה הוא שר, וזה מילים מפחידות...
עדיף לי שישיר על דינה והקלמנטינה
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
אצלינו הילדות כן למדו פרשת שבוע
מהרגע שהתחילו ללמוד במעון ובמשפחתון היה פרשת שבוע

ברור שזה לא קריטי בגיל הזה, אבל כן, הייתי מתבאסת אם לא...
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
אשמח לשמוע האם וכמה מספרים אצלכם בגילאי שנתיים (לא גיל הבוגרים במעון אלא הביניים)
גם באופן כללי במשך השנה ולא רק בחגים.

אצלינו יש נושא כלשהו כל שבוע. מושקע ביותר...
והופתענו לראות שגם בשבועיים האחרונים שהיו פרשות דומיננטיות לא היה אפילו איזכור לכך
רק פירות הדר...

מענין אותי האם זה קשור למנהלת? לגננת ישירות?
המצב בגנון פרטי יותר טוב?


אם אפשר לשים לב שלא לגלוש לנושאים אחרים שעלולים לנעול את האשכול....
כגננת לגילאי 2-3: אני לא מלמדת פרשת השבוע בגן. בעיניי הם צעירים, רוב המושגים גבוהים להבנתם (הם יידעו לצטט אך לא באמת מבינים), זה גיל שצריך הרבה המחשה ולא כל פרשה אפשר ונכון להמחיש. וכבר אמרו חז"ל "בן חמש למקרא"..לכל זמן ועת. מה כן? משתדלת להכניס אהבה לתורה, לתפילה, למצוות. להתרגש איתם בכל תפילה כל בוקר מחדש ולא לדקלם לקונית. לשיר איתם על אהבת תורה. ללמד אותם על העולם המופלא שד' ברא לנו, וכן, כשאנחנו לומדים על העץ והפירות או על פירות הדר או על כל נושא אחר- נזכיר שד' ברא הכל בשבילנו, נלמד מה מברכים, נלמד הלכות (לדוגמא- בודקים שאין בפרי תולעת)..נלמד איך להתייחס לחבר..כ"כ הרבה אהבה לקב"ה ולתורה אפשר להכניס בילדים הרכים בכלים שמתאימים להם.

אגב- את פרשיות השבוע הנוכחיות מלמדים לדעתי ברוב הגנים- וגם אני מלמדת- לקראת פסח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
אני הפסקתי לשלוח למעון שראיתי שלילד הראשון גם בגיל 3 כשידע בלי הגזמה עשרות ספרונים ושירים בע"פ והיה לו 0 מושגים ביהדות (מהגן)
בבית סיפרנו המון וקלט מדהים מדהים
אני גרה בעיר חרדית ושולחת למעון חרדי וחושבת שמתאים שיהיה איזשהו הבדל בין דף קשר שהילד שלי מקבל לדף קשר מגן בעיר סמוכה
לא באה חלילה להטיף ולא חושבת שמי שחושב אחרת ממני הוא חלילה לא בסדר,
אבל פותחת האשכול - אני מבינה מאד שזה מפריע לך
לי ברמה האישית זה גרם שאת הילדים הבאים שלחתי לגן אחר
אם אני מחפשת גננת חמה ב100%, גן נקי ומטופח ב100%, אוכל מזין ובריא ב100% ועוד ועוד (מרחב, שפע משחקים וכו'), גם מבחינת יהדות אני מחפשת גן שהוא 100%
(מתפשרת בשמחה על רמת היצירות שבתיקיה... כל יצירה מושקעת אחת פחות = זמן נוסף שהגנת פנויה לילדים ;)

ושוב - כל אחד זכותו לחשוב אחרת ואני מכבדת ומעריכה את כולם, נותנת רק עוד זווית מבט לפותחת האשכול אחרי כל התגובות שקיבלה
ריגשת!
במיוחד במשפט המודגש. כל מילה 100%.

בדיוק זו ההרגשה. במיוחד כשילדון בן השנתיים יודע לדקלם ולשיר על פירות הדר והציפורים.
כיהודים אנחנו מאמינים שיש ערך למה שנקלט גם בגיל כזה.
וכל מה שכתבו כאן לגבי ההמחשה שחייבים בגיל הזה וכו - זו גם היתה טענת מנהלת המעון.
למרות זאת נראה לי שיש דברים שניתן להמחיש בקלות.
וגם, אם אפשר לומר.... יש דברים שנשגבים מבינתינו ומהבנתנו גם בגיל גדול יותר. לא חייבים להרגיש ולהמחיש הכל...

באמת לילדים בגיל הזה אין הרבה סבלנות לשבת ולהקשיב, אבל סיפור קטן מהפרשה זה גם משהו שווה ערך בעיני.

תודה על התגובות!
הילדים שלי בפרטי, ושם לומדים.
אפילו בלי הבנה מלאה, יש חשיבות רבה לגירסא דינקותא.
החומר שנקלט בגיל צעיר מבינים אותו אחר כך.
"אין אדם עומד על דעת רבו עד ארבעים שנה"
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
ריגשת!
במיוחד במשפט המודגש. כל מילה 100%.

בדיוק זו ההרגשה. במיוחד כשילדון בן השנתיים יודע לדקלם ולשיר על פירות הדר והציפורים.
כיהודים אנחנו מאמינים שיש ערך למה שנקלט גם בגיל כזה.
וכל מה שכתבו כאן לגבי ההמחשה שחייבים בגיל הזה וכו - זו גם היתה טענת מנהלת המעון.
למרות זאת נראה לי שיש דברים שניתן להמחיש בקלות.
וגם, אם אפשר לומר.... יש דברים שנשגבים מבינתינו ומהבנתנו גם בגיל גדול יותר. לא חייבים להרגיש ולהמחיש הכל...

באמת לילדים בגיל הזה אין הרבה סבלנות לשבת ולהקשיב, אבל סיפור קטן מהפרשה זה גם משהו שווה ערך בעיני.

תודה על התגובות!
יכול להיות, רק נק' למחשבה-

קשה לעקור שיבושי הבנה שהשתרשו בגיל צעיר.

מה הכוונה סיפור קצר מהפרשה? הרי צריך שיבינו את הרקע. המון מושגים שבעינינו הם בסיסיים- ילד בן שנתיים לא מכיר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
הוא גילה שגננות ואולי מלמדים לא מכינים את החומר בסיפורי תורה אלא סומכים על גירסא דינקותא (משובשת!) או על דף קשר שהגיע מוכן (ושוב שיבושים) חבל!
גיליתי גם מורות שלימדו פרשת שבוע/סיפורי תורה משובשים בבי"ס יסודי ובסמינר, אצלינו קוראים לזה ה'פן ה71 של התורה'
זה לא סיבה לא ללמד, זה סיבה להעלות את החשיבות להכין את החומר טוב (גם לדעת אותו וגם להתאים לרמה של הילדים)
יכול להיות, רק נק' למחשבה-

קשה לעקור שיבושי הבנה שהשתרשו בגיל צעיר.

מה הכוונה סיפור קצר מהפרשה? הרי צריך שיבינו את הרקע. המון מושגים שבעינינו הם בסיסיים- ילד בן שנתיים לא מכיר.
כמעט בכל פרשה (ואולי בכל פרשה, רק לא רוצה להכליל הכל בלי לעבור פרשה פרשה לראות שזה נכון) יש משהו שיכול להתאים לילד בן שנתיים בלי לעוות או לגרום לשיבושי הבנה, כמובן אם הגננת/אמא רוצים ללמד את זה.
וזה בסדר גמור לא לרצות ללמד את זה בגיל שנתיים, ברוך ה' יש המון מושגים יהודיים ואהבת תורה ללמד ילדים גם בלי הפרשה אבל אין צורך להפוך את הפרשה למשהו כמעט בלתי מושג בגיל הזה כדי להצדיק את ההימנעות מלימוד הפרשה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
גיליתי גם מורות שלימדו פרשת שבוע/סיפורי תורה משובשים בבי"ס יסודי ובסמינר, אצלינו קוראים לזה ה'פן ה71 של התורה'
זה לא סיבה לא ללמד, זה סיבה להעלות את החשיבות להכין את החומר טוב (גם לדעת אותו וגם להתאים לרמה של הילדים)

כמעט בכל פרשה (ואולי בכל פרשה, רק לא רוצה להכליל הכל בלי לעבור פרשה פרשה לראות שזה נכון) יש משהו שיכול להתאים לילד בן שנתיים בלי לעוות או לגרום לשיבושי הבנה, כמובן אם הגננת/אמא רוצים ללמד את זה.
וזה בסדר גמור לא לרצות ללמד את זה בגיל שנתיים, ברוך ה' יש המון מושגים יהודיים ואהבת תורה ללמד ילדים גם בלי הפרשה אבל אין צורך להפוך את הפרשה למשהו כמעט בלתי מושג בגיל הזה כדי להצדיק את ההימנעות מלימוד הפרשה.
לא חושבת שאני מנסה להצדיק, להיפך, מנסה להבין איך זה מתבצע בפועל.
פתוחה לשמוע רעיונות חדשים ולראות אם הם ישימים בגני:)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #40
אצלינו במעון לא מספרים כלו ם גם לבוגרים
למען האמת זה קצת מפריע לי במיוחד שאני גרה מעל גן פרטי ושומעת את התאורים עד הבית
רק שאני יודעת שברשמי אסור לספר במעון פרשת שבוע זה נחשב כ"הדתה"
אולי מקפידים על זה אצלינו כי הרשת חילונית ובהתאם המפקחות אין לי מושג
מה שבטוח שהז חבל אבל לא בגלל זה כדאי להוציא מהמעון אם כל השאר מתאים
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיפור בהמשכים מקור [לא] אמין

*סיפור בהמשכים - מקור [לא] אמין*


פרק 1



מושב צלפון 2024


שעון האורלוגין הישן שעמד במרכז הסלון סימן כי שעת השקיעה קרבה. מרגלית פתחי המתינה לנכד שלה שישוב מיום עבודתו העמוס.

מאז סיים את הצבא, עבר נועם לשירות המשטרה בתפקיד יס"מ. אביו שעבד במשטרה קיפח את חייו באמצע פעילות. מחבל שלף סכין והרג אותו למוות. בנו נועם ממשיך דרכו. לא רואה את עצמו עובד בשום עבודה אחרת.

דפיקה קלה על דלת הבית. מרגלית אפילו לא קמה, ידעה שהנכד שלה הגיע. היא דאגה לו בכל מאודה, עוד מאז נולד, אבל מהרגע שאביו נהרג ועבר נועם לגור איתה, דאגה לו אף יותר.

"בא חביב גלבי ורוחי. בא", קרא לו מהספה בסלון, מושיטה את ידיה לחיבוק חם. היא כבר לא צעירה כשהייתה, הגוף לא מתנהג אותו דבר. היא המשיכה לשבת, קשה לה לעמוד עכשיו.

נועם פתח את הדלת, נכנס תוך שהוא סוגר את הדלת חזרה, ומתקרב לעבר סבתו. מתכופף אליה מתרפק על החיבוק. כמה היה נותן רק בשביל לקבל חיבוק כזה מאביו, או מאימו. מרגלית הכירה את התחושות שלו, קראה אותו כמו ספר פתוח.

"אז מה סבתא. מה מספרת? איך עבר עליך היום", נועם התיישב לידה. גופו הרחב נכנס ברוחב שנותר בין סבתו לספה.

"תודה לק-ל יום יום", מרגלית הניחה ידה על פיה נשקה ושלחה אותה לשמיים. מעניקה נשיקה למי שאמר והיה העולם. "לא עשיתי כלום היום. איפה אני כבר לא כמו פעם. הייתי קמה בבוקר מכינה פיתה, ומרק, וחלבה, וסחוג, ולפעמים גם לחוח. היום בקושי למיטה יש לי כח ללכת". צחקה. צחוקה היה מר. "ביקרת את אמא?" העבירה נושא, לא רוצה להתרכז בעצמה.

"האמת שלא הייתי אצלה כבר כמה שבועות נראה לי שלושה", נועם נשמע מבואס. כאוב.

מרגלית אספה את שארית כוחותיה מהיום המשעמם שעבר עליה. מוציאה מהמקרר קערה של אורז וקציצות. חיממה לנכד האהוב שלה, והגישה לו לשולחן. "בא יא איבני. תאכל משהו".

"סבתא. אל תטרחי אני יכול להכין לעצמי", נועם התיישב ואכל בתיאבון.

"למה לא הלכת לבקר את אמא", מרגלית הביטה בצלחת מתמלאת נחת. נהנית לראות אנשים שבעים. "אתה יודע אמא יש רק אחת", חייכה בעצב.

הבית כמעט ולא ידע רגעי אושר. אפילו ביום שסיים נועם את הצבא, אף אחד לא דאג לעשות לו מסיבת שחרור, או כל דבר שחייל אחר היה עושה ברגע שהשתחרר. את הכסף שקיבל מהצבא שמר לימים אפלים שאולי יבואו.

"אני יודע סבתא", נועם הניח את המזלג על השולחן, מביט בעיניה הטובות של סבתו. "אבל אני לא מסוגל ללכת עכשיו, את זוכר מה היה שם בפעם שעברה. המלחמה הזאת לא עושה טוב לאנשים".

"כן אני יודעת", הביטה מרגלית בתמונה של בעלה המנוח שממוסגרת בגדול ומונחת על ארון הנעליים במסדרון. יש לה עוד תמונה קטנה בחדר השינה שלה. "גם סבא שלך לא ידע לקבל את המלחמה הזאת טוב", היא נזכרה כיצד שמע בשמחת תורה את ההזעקה הראשונה, הוא כבר היה בדרך לבית הכנסת, מיד חזר וירדו שניהם לקומה התחתונה. אין להם ממ"ד בבית. כל הלחץ, הכאב, והידיעות שהגיעו מהשטח גמרו אותו. חצי שנה הצליח לשרוד אבל התקף לב אחד סיים את הסיפור.

"סבתא לא התכוונתי לצער אותך", נועם המשיך להביט בעיניה של סבתו. דמעות גלשו על לחייה. הוא קם והעניק לה חיבוק אוהב. "אני אבקר את אמא שוב בקרוב".

"אבל חשוב לי שתזכור. נכון שאני גידלתי אותך, והענקתי לך. אבל זה בגלל שאמא לא יכלה לעשות את זה", מרגלית ניגבה את עיניה. "וודאי לי שאם אמא הייתה יכולה, היא הייתה עושה עבודה נפלאה. הרבה יותר טוב ממני". מרגלית קמה נעזרה בנכדה, ונשכבה במיטתה. "תודה יא איבני. שהשם ישמור לי עליך".

"תודה סבתא. שישמור גם עליך". נועם כיסה אותה ויצא מהחדר.

התמונה הקטנה של זכריה פתחי הביטה בה. מרגלית הביטה בו בחזרה. "איך עזבת אותי כאן לבד יא זכריה. איך? תשמור לי על נועם. תבקש שם רחמים עליו. מסכן הילד!!! כל כך הרבה סבל עבר עליו. הגיע הזמן שינוח".



השעה כבר מאוחרת. נועם שתף את הצלחת בה אכל. והתיישב בספה. לרגע אחד הביט על הבית. מחשבה על קניית רהיטים חדשים עבור סבתא שלו, עוברת בראשו מידי יום. ובכל יום חוזר המשפט הקבוע שלה ומהדהד בראשו. נשמה תשמור את הכסף שלך. אתה יודע איך אומרים שקל לבן ליום שחור. אין לדעת מה ילד יום יא איבני.

בדיוק מה יותר שחור מעכשיו!!!

מדינה במלחמה. אבא איננו. סבא איננו. אמא אין. וסבתא שרק דואג ודואג בגללי.


נועם נשכב בספה מוציא את הסלולרי מכיסו. רוצה להעביר את המחשבות. שיחה נכנסת מופיעה במסך. נאסר אבו-סאלח.

"הלו", נועם ענה קולו עייף. מבקש לישון.

"יש לי חדש", נאסר העביר מלל קצר. "במקום הקבוע בעוד שעה?"

נועם התרומם במהירות. מנתק. מתארגן. לפני שיצא העביר מבט אחרון לעבר סבתו. מתלבט האם להשאיר לה פתק למקרה שתתעורר. לקח את מפתחות הרכב, מחליט לא להשאיר פתח. אין לו זמן. אסור לו לאחר. כל שניה קריטית.

הוא יצא נושק למזוזה. מתפלל תפילה חרישית לבורא עולם שישמור על סבתו. ועלה לתוך רכבו, מנהיג את הרכב קדימה למקום המפגש.

בליבו קיווה לטוב. אולם גופו ידע גם ידע שבכל פעם שניפגש עם נאסר אבו-סאלח משהו רע קורה.
.....

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה