פסיכולוגי, אין ל"פירורים" טעם
יש לכדורים טעם, ותלוי בסוג- אבל הוא לא הכי נחמד. אמת.
מניסיון, יש הבדל בין סוגי הכדורים-
האטנט הקצר נמס בתוך שתיה והיה הרבה יותר קל להמיס אותו: (לאחר טחינה - בבית מרקחת קניתי טוחן כדורים מעולה) וערבבנו בתוך שתיה מתוקה (העדפנו טעם ענבים או אחר בצבע עז שיחפה על הצבע הכחלחל של הכדור - שהוריד את החשק והעלה את המחסום הפסיכולוגי), ואת זה היא שתתה בעזרת קש - שכנראה פסיכולוגית- היה לה יותר נחמד.
לעומת זאת-
הריטאלין וגם האטנט המושהה- לא נמסים במים, וזה מקשה יותר
כי כמעט בכל האופציות הילדה הרגישה את הפירורים "נתקעים" לה בלשון ובשיניים וזה הפריע לה מאד.
מה שעשינו היה- לשפוך את הגרגרים לתוך כדורי שוקולד/ כדורי גבינה/ פצפוצי קורנפלקס וכו'
- בדגש על מאכל עם טעם מתוק חזק ומרקם גושי
ולא חלק - שיטשטש את פירורי הכדור שלא נמסו, וכשעשינו כך גם לכדור האטנט הכחול- העדפנו כדורים בצבע כהה- שהכחול לא יבלוט.
הבעיה היא, שלאחר תקופה לא ארוכה נמאס לה מה"ממתק" (אופייני לילדי הקש"ר שמחפשים גיוונים כל הזמן) והייתי צריכה לעבור למתכון אחר...
וכמובן, כל הנ"ל בהידברות עם הילדה ובמטרה להקל עליה, ו
לא לעשות "מאחורי הגב" שלה שלא תדע מה היא מכניסה לפה... האמון חשוב יותר מהכדור



Reactions: אוראל סולטן, שמואלזון, טובבבבבבב ועוד 19 משתמשים22 //