הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
חברים, שלא כדרכי אני כותב כאן בפורום כי המועקה הזו לא נותנת לי מנוח.
אני צופה בתיעודים של אירועי הדריסה האחרונים, ומה שמפחיד אותי באמת זה לא רק המעשה עצמו – אלא המבט של הנהג. התחושה הזו שהוא פשוט נוסע קדימה, כאילו אין שם בני אדם. כאילו הציבור שעומד מולו הוא אוויר.
הבנתי שזו המציאות שלנו: אנחנו שקופים מול הפגוש.
זה מתחיל בתקשורת שמפהקת מול תיעודים מצמררים, ובמקום לזעזע את אמות הסיפים היא בוחרת במילים מכובסות כמו "חיכוך" או "תאונה". זה ממשיך בפרקליטות ובמשטרה שמתעקשות במין עקשנות אטומה לא לראות את מה שכל עין רואה – שזו דריסה מכוונת לכל דבר. הם מחפשים כל תירוץ מתחת לאדמה כדי לא להגדיר את זה כפשע שנאה או כניסיון רצח. וזה נגמר בזה שנהג מרשה לעצמו ללחוץ על הגז כי הוא יודע שדמו של חרדי הוא כנראה המצרך הזול ביותר בשוק. כשמישהו הוא שקוף בעיני המערכת, קל מאוד להפוך אותו למטרה על הכביש.
אני מסתכל על המראות האלו ומרגיש שמשהו בסיסי מאוד בביטחון הקיומי שלנו פשוט נסדק. איך אפשר להמשיך בשגרה כשמבינים שחיי אדם אצלנו הפכו לשאלה של נרטיב פוליטי???
האם גם אתם מרגישים את השקיפות הזו ששורפת בבטן? איך אתם מסוגלים להסתכל על המציאות הזו בלי להרגיש שהדם של כולנו אדום פחות?
תכל'ס, מה עושים?
האם יש דרך ריאלית לגרום למערכת להתעורר ולהתייחס לחיים שלנו ברצינות? ואולי הגיע הזמן שנבנה בעצמנו מנגנון פנימי שידע לשמור על הזכויות שלנו ולדאוג ששום אירוע כזה לא יעבור בשקט?
נ. ב. אני מבקש בכל לשון של בקשה – בואו נשמור על הדיון ענייני. ללא פוליטיקה ולא ויכוחים בין מחנות.
אני צופה בתיעודים של אירועי הדריסה האחרונים, ומה שמפחיד אותי באמת זה לא רק המעשה עצמו – אלא המבט של הנהג. התחושה הזו שהוא פשוט נוסע קדימה, כאילו אין שם בני אדם. כאילו הציבור שעומד מולו הוא אוויר.
הבנתי שזו המציאות שלנו: אנחנו שקופים מול הפגוש.
זה מתחיל בתקשורת שמפהקת מול תיעודים מצמררים, ובמקום לזעזע את אמות הסיפים היא בוחרת במילים מכובסות כמו "חיכוך" או "תאונה". זה ממשיך בפרקליטות ובמשטרה שמתעקשות במין עקשנות אטומה לא לראות את מה שכל עין רואה – שזו דריסה מכוונת לכל דבר. הם מחפשים כל תירוץ מתחת לאדמה כדי לא להגדיר את זה כפשע שנאה או כניסיון רצח. וזה נגמר בזה שנהג מרשה לעצמו ללחוץ על הגז כי הוא יודע שדמו של חרדי הוא כנראה המצרך הזול ביותר בשוק. כשמישהו הוא שקוף בעיני המערכת, קל מאוד להפוך אותו למטרה על הכביש.
אני מסתכל על המראות האלו ומרגיש שמשהו בסיסי מאוד בביטחון הקיומי שלנו פשוט נסדק. איך אפשר להמשיך בשגרה כשמבינים שחיי אדם אצלנו הפכו לשאלה של נרטיב פוליטי???
האם גם אתם מרגישים את השקיפות הזו ששורפת בבטן? איך אתם מסוגלים להסתכל על המציאות הזו בלי להרגיש שהדם של כולנו אדום פחות?
תכל'ס, מה עושים?
האם יש דרך ריאלית לגרום למערכת להתעורר ולהתייחס לחיים שלנו ברצינות? ואולי הגיע הזמן שנבנה בעצמנו מנגנון פנימי שידע לשמור על הזכויות שלנו ולדאוג ששום אירוע כזה לא יעבור בשקט?
נ. ב. אני מבקש בכל לשון של בקשה – בואו נשמור על הדיון ענייני. ללא פוליטיקה ולא ויכוחים בין מחנות.
Reactions: goaty, אמונה בהשם, עיצוב שנוסק גבוה ועוד 12 משתמשים15 //