התייעצות מניות בטחוניות

  • הוסף לסימניות
  • #1
בעקבות הלחצים של טראמפ על איראן :
האם כדאי לקנות עכשיו מניות בטחוניות
או שזה כבר מתומחר [תאוריית השוק היעיל]
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אני חושב שהמשוואה האוטומטית של 'מתיחות = עליות במניות ביטחוניות' היא פשטנית מדי במקרה הנוכחי, ואסביר למה.
התרחיש האופטימי של נפילת המשטר האיראני גוזר בהכרח ייבוש של הפרוקסי (חיזבאללה וחמאס).ברגע שהאיום היומיומי יורד, אנחנו עוברים ממצב של 'קו ייצור חירום' ( למשלאלפי מיירטי טמיר בשנה לשימוש שוטף) למצב של 'אחזקת מלאי'.לגבי הייצוא לא אמור מדאי להשתנות, ויש הבדל עצום בין מדינה שקונה סוללה אחת ומעט מיירטים להגנה נקודתית על מתקן אסטרטגי, לבין מדינה במלחמה שצורכת אלפים. מכיוון שישראל לא מוכרת לשווקים הגדולים שבאמת צריכים מסות כרגע (אוקראינה/טייוואן), פוטנציאל הצמיחה מוגבל יותר ממה שנדמה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
האם יש קרן כזאת כשרה ??
וא"כ אשמח לדעת
תודה מראש
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אני חושב שהמשוואה האוטומטית של 'מתיחות = עליות במניות ביטחוניות' היא פשטנית מדי במקרה הנוכחי, ואסביר למה.
התרחיש האופטימי של נפילת המשטר האיראני גוזר בהכרח ייבוש של הפרוקסי (חיזבאללה וחמאס).ברגע שהאיום היומיומי יורד, אנחנו עוברים ממצב של 'קו ייצור חירום' ( למשלאלפי מיירטי טמיר בשנה לשימוש שוטף) למצב של 'אחזקת מלאי'.לגבי הייצוא לא אמור מדאי להשתנות, ויש הבדל עצום בין מדינה שקונה סוללה אחת ומעט מיירטים להגנה נקודתית על מתקן אסטרטגי, לבין מדינה במלחמה שצורכת אלפים. מכיוון שישראל לא מוכרת לשווקים הגדולים שבאמת צריכים מסות כרגע (אוקראינה/טייוואן), פוטנציאל הצמיחה מוגבל יותר ממה שנדמה.
זה לא נכון.
הכסף הגדול של חברות התעשיה הביטחוניות - זה מחו"ל.
מה שכן נכון, כשאין צורך בטחוני דחוף, קצב הפיתוח איטי יותר.
בניגוד למצב בטחוני מתוח, שגורם לפיתוחים מואצים = יותר פיתוחים = פיתוחים יותר מתקדמים בשוק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
לענ״ד ללא קשר למצב הבטחוני באירן ולמרות שהשוק של הבטחוניות נראה שנמצא ברוויה ו״בועתי״ הוא ימשיך לעלות בתחומים מסויימים. כל עוד אין שלום עולמי השוק הבטחוני יעלה בתחומים מסויימים כי לאחר מלחמה מגיע הרגע בו כל העולם הצבאי צריך לחדש מלאים ובמקביל להערך לבאות.
גילוי נאות, אני מושקע בחברות בטחוניות ישראליות, נכנסתי לנושא מייד עם פרוץ המלחמה, מתוך רעיון לתמוך בתעשיה הבטחונית ובטחון בה וב״ה עשיתי תשואה מכובדת מאוד ואני מאמין כי היא תלך ותגדל במיוחד לאור ההבנה כי המשק הבטחוני חייב להפוך למשק אוטריקי ובדיוק השבוע התבטא בנושא רוה״ם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
  • הוסף לסימניות
  • #7
זה לא נכון.
הכסף הגדול של חברות התעשיה הביטחוניות - זה מחו"ל.
מה שכן נכון, כשאין צורך בטחוני דחוף, קצב הפיתוח איטי יותר.
בניגוד למצב בטחוני מתוח, שגורם לפיתוחים מואצים = יותר פיתוחים = פיתוחים יותר מתקדמים בשוק.
לא מדוייק בכלל.
  • נכון שעיקר ההכנסה היא מחו״ל בחברות מסויימות אבל רכש חו״ל נשען על מגמות שמתחילות ברכש מקומי של צה״ל.
  • קצב הפיתוח בתעשיה הבטחונית לא מושפע מצורך בטחוני דחוף, אדרבא בתקופות ״שקטות״ הפיתוח מואץ ומשתכלל כי הקשב מועבר מייצור לפיתוח.
  • מצב בטחוני מתוח מהווה קטליזטור לייצור מוגבר ולאילתורים ולא לפיתוח שרואה פני עתיד.
  • גם ברחבי העולם עדיין לא הוכרז על שלום עולמי וכל עוד יש מלחמות בעולם יהיו מדינות שיתחמשו, ע״ע גרמניה ושוויץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אם כך אתה אמור לחשוש מאד.
?
בדיוק הפוך. חוסר תלות בחברות חוץ יחזק את התעשיה המקומית ויגביר את הייצור והייצוא במקביל. ויש לכך דוגמאות רבות בחברות הבטחוניות הישראליות הנסחרות בברוסה המקומית ובארה״ב וגם בחברות שעדיין לא נסחרות והן חברות ממשלתיות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
הכסף הגדול של חברות התעשיה הביטחוניות - זה מחו"ל.
מה שכן נכון, כשאין צורך בטחוני דחוף, קצב הפיתוח איטי יותר.
בניגוד למצב בטחוני מתוח, שגורם לפיתוחים מואצים = יותר פיתוחים = פיתוחים יותר מתקדמים בשוק.
א. הביקוש מחו"ל לא אמור להיות מושפע מעימות מקומי, להיפך במידה ויהיו חילופי שלטון באיראן כל העולם יהפוך למקום יותר יציב (רוסיה אוקרינה פחות מלטי"ם, סין במצוקת נפט)
ב. אם אתה חושב שארה"ב אמורה להתבוסס בבוץ אירני לעימות ממושך רוץ וקנה מניות ביטחוניות, בעיני זה לא התרחיש הסביר
ג. טראמפ הכריז כבר לפני שבועיים על הגדלת התקציב הביטחוני ב50%. כך שלא אמור להיות שינוי בהשקעה של ארה"ב על הביטחוניות אולי יצמצמו פרוייקטים עתידיים (בתרחיש המופרך של עימות ממושך)
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
?
בדיוק הפוך. חוסר תלות בחברות חוץ יחזק את התעשיה המקומית ויגביר את הייצור והייצוא במקביל. ויש לכך דוגמאות רבות בחברות הבטחוניות הישראליות הנסחרות בברוסה המקומית ובארה״ב וגם בחברות שעדיין לא נסחרות והן חברות ממשלתיות.
תבדוק שוב מה זה 'כלכלה אוטרקית'.
זה יוצר גם מצב שבו אתה לא מייצא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
א. הביקוש מחו"ל לא אמור להיות מושפע מעימות מקומי, להיפך במידה ויהיו חילופי שלטון באיראן כל העולם יהפוך למקום יותר יציב (רוסיה אוקרינה פחות מלטי"ם, סין במצוקת נפט)
אין שום קשר בין העימותים. אירן בוחשת במזרח התיכון. מלחמת רוסיה אוקראינה אמנם ניזונת מייצור אירני, במידה מסויימת, אבל היא תמצא חלופות לעניין בסין ודומיה.
ב. אם אתה חושב שארה"ב אמורה להתבוסס בבוץ אירני לעימות ממושך רוץ וקנה מניות ביטחוניות, בעיני זה לא התרחיש הסביר
מסכים
ג. טראמפ הכריז כבר לפני שבועיים על הגדלת התקציב הביטחוני ב50%. כך שלא אמור להיות שינוי בהשקעה של ארה"ב על הביטחוניות אולי יצמצמו פרוייקטים עתידיים (בתרחיש המופרך של עימות ממושך)
טענה שמכילה סתירה פנימית. אם תקציב הבטחון האמריקאי גודל בכמעט 50% ברור שההשקעות והייצור לא רק האמריקאי יגדל. (חלק מתעשיית הנשק האמריקאי נשען על ייצור מכלולים מסויימים מחוץ לארה״ב, אפילו בארצנו הקטנה...).
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
תבדוק שוב מה זה 'כלכלה אוטרקית'.
זה יוצר גם מצב שבו אתה לא מייצא.
נכון שישראל לא יכולה להיות כלכלה אוטרקית ״אמיתית״ לפי הגדרתה במילון, אבל בפן של הייצור והפיתוח המקומי והעדפתו והקטנת ההשענות על מקורות חוץ בוודאי שהיא עונה על ההגדרה (היותר מצומצמת).
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
טענה שמכילה סתירה פנימית. אם תקציב הבטחון האמריקאי גודל בכמעט 50% ברור שההשקעות והייצור לא רק האמריקאי יגדל. (חלק מתעשיית הנשק האמריקאי נשען על ייצור מכלולים מסויימים מחוץ לארה״ב, אפילו בארצנו הקטנה...).
א.הגידול בתקציב כבר תומחר,
ב. עימות לא יגדיל את התקציב אולי ישנה עדיפויות
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
א.הגידול בתקציב כבר תומחר,
ב. עימות לא יגדיל את התקציב אולי ישנה עדיפויות
בזה אנחנו חלוקים. אין עימות שלא הגדיל תקציב, לא בארץ ולא בשום מדינה בעולם. עובדה היא שכל תקציבי הבטחון במדינות המערביות, כולל אלו שבכלל לא נמצאות בעימות או קונפליקט כל שהוא, גדלו מאז החלה מלחמת רוסיה אוקראינה (ע״ע תקציבי הבטחון של גרמניה, בלגיה, שוויץ ומדינות צפון ארופה).
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
או שזה כבר מתומחר [תאוריית השוק היעיל]
כשאתה רוצה לקנות את הבטחוניות בגלל איזשהי סיבה שצצה
אתה לא מתכוון להשקעות ערך אתה רוצה לסחור לטווח יחסית קצר
ובטווח הקצר גם חסידים מושבעים של השוק היעיל מודים שהוא לא יעיל
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
בעקבות הלחצים של טראמפ על איראן :
האם כדאי לקנות עכשיו מניות בטחוניות
או שזה כבר מתומחר [תאוריית השוק היעיל]
לא מאמין בתאוריית השוק היעיל אבל תסתכל על המכפילים השונים שלכאורה גבוהים כבר. כמובן שהם יכולים להתרחב עוד ועוד בפרט אם באירופה ובארה"ב אכן יממשו את ההבטחות להגדלת הרכש. אז תכלס מה שאני אומר אתה לא תופס מגמה בהתחלה אלא באמצע או לקראת הסוף לה' הפתרונים. ואם יש לך איזה שיטה בהערכת חברות אז תבדוק אם זה עדייו בגדר הסביר להשקיע בהן
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
יש את 5139084 של מיטב, אבל היא לא רק ישראליות אלא 30 חברות ביטחוניות מהעולם
כמובן היא כוללת את אלביט המהוללת..
 
  • הוסף לסימניות
  • #20

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
המלצת קריאה מענינת
באופן כללי אתר עם הרבה תוכן איכותי, אם מישהו עדיין לא מכיר...
גרף המנייה:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הסבר מקוצר למשקיע המתחיל, על ההבדל שבין מניות ספציפיות, מדדי סקטורים, מדדים לפי מדינה ומדדים כלל עולמיים.

בשונה מסוחר בשוק ההון, שהוא ער לכל המתרחש בזירה המדינתית, הבטחונית והכלכלית, הרי שהמשקיע בשוק ההון בסך הכל רוצה לוודא שהכסף שלו נמצא במקום טוב, אינו יוצא נפסד מהאינפלציה ואף משיג תשואה נחמדה בלי כל מאמץ נוסף מצידו.

לפיכך זקוק המשקיע החוסך לשקט נפשי, את זה הוא ישיג כאשר ההשקעה שלו תהיה פחות תנודתית. עד לפני תקופה רוב המשקיעים בציבור החרדי נטו להשקיע בשוק הדיור, לא רק בשל העליות העקביות אלא גם בגלל השקט היחסי לאחר קניית הדירה והשכרתה לאחר.

אך גם כעת כאשר הציבור עבר להשקעה במניות, עדיין שומה שלא לשכוח את עקרון השקט הנפשי, שיבוא אך ורק כאשר התנודתיות תהיה פחות חזקה. אך כמובן שיש אנשים המסוגלים לסבול תנודתיות קצת יותר, והעיקר שהכסף שהשקיעו ישיג יותר תשואה.

מניות ספציפיות חשופות יותר לאתגרי השוק, ולפיכך נתונות יותר לתנודתיות (זאת מלבד סיבות נוספות שאין כאן המקום לפרטם ולהסביר מדוע לא כדאי לחוסך המצוי להשקיע במניות אלו), מדדי סקטור כמו תעשיות בטחוניות, טכנולוגיות מתקדמות, מדדי הבנקים וכדומה, נתונות אף הן לגחמי התנודתיות, אינה דומה תקופת מלחמה שבה מדינות מעונינות להשיג את הנשק המתקדם ביותר, וממילא ציבור הסוחרים והמשקיעים מתעניינים בעיקר בשוק זה, לזמני שלום שבהם הציבור מתעסק בענינים אחרים, ואז מדדי התעשיות הבטחוניות צונחות.

ומכאן למדדים לפי מדינה, שההיסטוריה הראתה שכלכלת מדינה אינה קורסת ביום אחד, ובמיוחד מדינות יציבות שרוב העולם נזקק להם. לכן מדדים אלו חזקה עליהם שישיגו תשואה נחמדה בעקבות הריבוי הטבעי והתחרותיות של אנשי העולם.

ועדיין, היות שכל מדינה בנויה לפי טבעי האנשים הגרים בה, ובכל מדינה מתעניינים האנשים בדברים שונים ממדינה אחרת, הרי שמדדי מדינה מסוימת תמיד יהיה בהם נתח שוק נכבד לסקטור מסוים, שהוא המשפיע על כל המדד.

ולכן מי שלבו אינו יכול להכיל תנודתיות קלה כמו זו שיש במדדי מדינה, צריך להשקיע את כספו אך ורק במדדים עולמיים.

מקוה שהועלתי.
זהו.
השתכנענו להשקיע באופן פסיבי.
לא למכור בהפסד.
אך מה רבה האכזבה, כשההשקעה המוכנה "פסיבית", מתבררת כאקטיבית במיוחד.
S&P חבירנו היקר, לוקח את החברות ה"מצליחות", ופולט אותם כשהם בשפל.
מה זה אם לא לקנות ביקר ולמכור בהפסד?
לדוגמא, אם מניית מודרנה ירדה חדות מאז הקורונה, ולכאו' תפלט מהמדד במוקדם או במאוחר.
המתבקש ביותר הוא להמשיך להחזיק בה עד שתתאושש ותגלה חיסון חדש וכד'.
בנוסף, אם אוריה המשקיע היקר רוצה כעת לחתן את ביתו בשעה טובה, ולשם כך הוא מוכר חלק ממניות הסנופי שלו. אז ב"ה הוא שומע לעצות ה"מומחים" ויוצא כשהמדד בשיא, אבל הוא בעצם גם מוכר חלק מהמניות בהפסד.
אם הוא היה מפזר בעצמו הוא היה יכול למכור את המניות שהניבו תשואה עודפת ולחכות עם המניות שיש להם תקווה להתאושש.
אפי' אולי היה מעדיף לקנות ולחזק את המניות החלשות מאשר לקנות מניות ששברו שיאים.
אם תאמרו- הלוא השוק מתומחר היטב!
יש לומר, השוק מתומחר לטווח הקצר, לא לטווח הארוך.
ברור שהמשקיעים פועלים ע"פ המצב רוח בשוק וכד', וכשהם רואים דוחות מאכזבים, חדשות לא משמחות, אפי' פייק ניוז, המניה צונחת. והנה יש לכם מניה טובה בזול.
כעת תאספו את המניה בשתיקה ותחכו כמה שנים שהמניה תצמח.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  3  פעמים
למעלה