התייעצות איך הציבור החרדי כחברה יעודד חרדים להיות נהגי אוטובוס?

מצב
הנושא נעול.
למה? כי זה תחת הסטיגמה של עבודה פחות מכובדת.
לא היה אכפת לכל אישה שבעלה יוצא לעבוד בכל מקרה
והוא עובד ב7000 בחנות טמבור או מוכר בורקסים או לא יודעת מה
שיעשה כפול ויותר בעבודה הזאת. זה רק בעיה של סטיגמה כאן בארץ ישראל
בחו"ל זה לא כך

השאלה הנשאלת היא האם יש דרך להוציא סטיגמות מציבור כל כך גדול
ואיך עושים את זה.
זה שורש העניין- הסטיגמה,
וזה דבר קשה עד בלתי אפשרי לשנות, יש סטיגמות בדברים הרבה יותר הזויים,
זה מעלה וגם חסרון,
השינוי יכול לקרות רק באמצעות יחידים שעושים מה שנכון להם ולא מתחשבים במה שיאמרו ויחשבו בסביבה,
וכך לאט לאט דברים משתנים.
 
למה דרייבר נתפס כעבודה מכובדת יותר מנהג אוטובוס ?

זה מסביר למה כ"כ קשה למצוא נהגים, כי זה מתחיל הפוך, אחרי שנירמלו את התופעה שיש כ"כ הרבה נהגים שלא ראויים לתפקיד, ממילא קשה למצוא מי שמסכים להיות בחברתם.
ובפרט שנותנים להם גם להיות סדרנים וכו', גם זה א"א למצוא מי שירצה לעבוד בכך?
 
בלת"ק
אפשר פשוט לבטל את הסטיגמה [שלדעתי היא שורש הבעיה] בצורה פשוטה:
אם מישהו רנדומלי יספר לך על נהג אוטובוס חרדי, במקום לעקם לעקם גבה ואף
תשאל אותו מה יוצא דופן בזה.
אם כולם ינהגו כך [תרתי משמע...] נהג אוטובוס חרדי לא ייחשב לעוף מוזר וממילא תתבטל הסטיגמה
 
בלת"ק
אני מאוד אוהב את הטענה שחרדים אל להם להתעסק במקצועות פחות 'חשובים'
אך זה לא מתכתב עם המציאות.
המציאות היא שלא כל חרדי יכול\רוצה להיות עו"ד, רו"ח, מנכ"ל חברה, וכו', יש חרדים שבהחלט מתאים להם להתפרנס מצווארון כחול, וצריכים לעודד אותם ולעזור להם.
 
הזוי! בית המשפט הורה לשחרר למעצר בית את נהג האוטובוס שדרס למוות את הנער יוסף איזנטל ז"ל.
זה פשוט מרתיח אותי לראות את הסרטון ואת תמונת הילד לשמוע את ההספד של האבא והמנוול משתחרר לחפלה המשפחתית כאילו כלום
רק בשביל זה בא לי להיות נהג אוטובוס הזאת והעבודה שלי כיום מכניסה
הרבה יותר פשוט אנחנו חייבים נהגים נורמלים שמחייכים אומרים להם חידוש בסוגייה או חידוש בפרשת שבוע
וזה משמח אותם וק"ו לא צעקות השתוללות עצבנית אלא חיוך ונועם
 
בלת"ק
אני מאוד אוהב את הטענה שחרדים אל להם להתעסק במקצועות פחות 'חשובים'
אך זה לא מתכתב עם המציאות.
המציאות היא שלא כל חרדי יכול\רוצה להיות עו"ד, רו"ח, מנכ"ל חברה, וכו', יש חרדים שבהחלט מתאים להם להתפרנס מצווארון כחול, וצריכים לעודד אותם ולעזור להם.
100% צודק!
 
לסיכום:
יש לנו בעיה בציבור שהרבה אחוזים מהאנשים שרצו להיות נהגים לא ילכו להיות נהגי אוטובוסים
בגלל סטיגמה שלילית ופרשנות של עבודה לא מכובדת.
וזה בעיה שלנו כציבור. אני נתקלת בזה בלי סוף בלי קשר דוקא לתחבורה
האנשים האלה שמזלזלים באחרים משפטים כמו" אני לא אהיה אף פעם מוכרת בחנות זה עבודה לא מכובדת" שאמרה לי מישהי
או "העבודה הזאת לא מתאימה לי" במין התנשאות כזאת.
וזה מעצבן לשמוע את זה ולדעת שבגלל משפטים כאלה אנשים נמנעים מעבודות שהיו יכולים לפרנס אותם

"פשוט נבלה בשוק ואל תצטרך לבריות"
אגב כיום יש כבר פקחים חרדים שזה לדעתי חידוש יותר גדול
בעיני ראיתי!!!
לא נפוץ אך תופעה מתחילה
מבורך מאוד!
 
מי שבעד שחרדים יהיו נהגי אוטובוס . אתם רוצים שאחרים יהיו אבל לא אתם/הבעל/הילד שלכם
על זה צריך להילחם על הסטגימה!
חוץ מזה שכמו שלא מתאים לתכונות הנפש שלי להיות מתכנת מחשבים גם נהג אוטובוס לא מתאים לתכונות שלי
אני מכיר מישהו שבעצם מתאים לו העבודה הנ"ל אך בגלל הסטיגמה הוא לא עובד בזה
(אלא במשהו שלא מתאים לו)
הדיון פה הוא לא קריאה לכל עם ישראל לעשות הסבת מקצוע לנהג אוטובוס אלא למי שזה מתאים לו!!!
 
הוא עצמאי והוא שכיר!
להיות עצמאי לא תמיד זה "גליק", מכיר חברים טובים שהם דרייברים "עצמאיים".
זה כולל מריבות על כל נסיעה שמתפרסמת בקווים, וזה כולל גם נסיעות בעיקר בשעות בהם אין תחבורה, קרי: לילות, מוצ"ש, שישי עד דקה לפני שבת, פורים, חוה"מ וכד'.
בעצם בכל הזמנים שאנשים רוצים להיות בבית עם המשפחה - הם בעבודה.
זה לא העבודה הכי קלה שיש, בכלל לא.
עדיף להיות שכיר ולחיות חיים הגיוניים - לצאת לעבודה בבוקר, לחזור בערב, ולא לרדוף אחרי כל שקל עד 2 בלילה... מאשר להיות עצמאי שכזה.
מה עוד שלשכיר שעובד מסודר עם תלוש - יש המון זכויות שהוא לא יקבל בתור עצמאי שחור.
 
הגמרא בקידושין אומרת אי אפשר לעולם בלא בשם וא"א בלא בורסקי אשרי מי שאומנתו בשם ואוי לו למי שאומנתו בורסקי
זו דעתי האישית בלבד שנהג אוטובוס זו לא עבודה מכובדת מאוד אבל כתוב פשוט נבילה בשוק ואל תזדקק לבריות
אבל למה להמשיך עם הסטיגמה הרעה הזאת "בורסקי" ו"פשוט נבילה" מה ההבדל בין זה לכל עבודה שיש בה שירות לציבור!!!
תשנו את זה בראש!!!
נהג אוטובוס זה עבודה נורמלית ומכובדת!!!
ןלהיות צבעי ולהתלכלך מכף רגל ועד ראש זה יותר מכובד
וכי אינסטלטור זה יותר מכובד
כולם באותו מכובדות (לא להמעיט על האחרונים באתי אלא להוסיף על הראשונים)
 
להיות עצמאי לא תמיד זה "גליק", מכיר חברים טובים שהם דרייברים "עצמאיים".
זה כולל מריבות על כל נסיעה שמתפרסמת בקווים, וזה כולל גם נסיעות בעיקר בשעות בהם אין תחבורה, קרי: לילות, מוצ"ש, שישי עד דקה לפני שבת, פורים, חוה"מ וכד'.
בעצם בכל הזמנים שאנשים רוצים להיות בבית עם המשפחה - הם בעבודה.
זה לא העבודה הכי קלה שיש, בכלל לא.
עדיף להיות שכיר ולחיות חיים הגיוניים - לצאת לעבודה בבוקר, לחזור בערב, ולא לרדוף אחרי כל שקל עד 2 בלילה... מאשר להיות עצמאי שכזה.
מה עוד שלשכיר שעובד מסודר עם תלוש - יש המון זכויות שהוא לא יקבל בתור עצמאי שחור.
זה לא קשור לגליקכל א' מה שמתאים לו
אחד לא מסוגל לעבוד תחת בוס וא' לא יכול לנהל עסק אלא צריך לקבל פקודות!
 
אבל למה להמשיך עם הסטיגמה הרעה הזאת "בורסקי" ו"פשוט נבילה" מה ההבדל בין זה לכל עבודה שיש בה שירות לציבור!!!
תשנו את זה בראש!!!
נהג אוטובוס זה עבודה נורמלית ומכובדת!!!
ןלהיות צבעי ולהתלכלך מכף רגל ועד ראש זה יותר מכובד
וכי אינסטלטור זה יותר מכובד
כולם באותו מכובדות (לא להמעיט על האחרונים באתי אלא להוסיף על הראשונים)
אינסטלטור זה עוסק בצרכי ציבור זה וודאי חשוב
 
אני חושב שזה אמור להיות עבודה מכובדת לחרדי שמחליט להיות נהג אוטובוס
אלפי חרדים בלי הכשרה עובדים במשרות של היימישע טיילערס, מנקי מוסדות, או כל מיני עבודות מפרכות.
אין שום סיבה שחרדים לא יהיו נהגי אוטובוסים לפחות באזורים החרדים, זה הרבה יותר מכובד מהרבה עבודות של אלפי חרדים כיום. ובוודאי שזה הרבה יותר מכובד וראוי מלשנורר ביום ובלילה.
וכבר אמרו חז"ל "פשוט נבלתא בשוקא ואל תצטרך לבריות" אנחנו לא יותר חכמים ומכובדים מחז"ל!
 
נהגים חרדים לרוב הם שקטים נוחים ומתחשבים , גם להם עולה הפיוז מידי פעם בעצבים ,אבל לא באיומים ומכות
עבודה מול אנשים תמיד קשה ,נהגי אוטובוסים צריכים הרבה אורך רוח, בהחלט לא מתאים לכל אחד.
 
אתה מעדיף שאברך יהיה נהג של הבן שלך במקום ללמוד?
אולי גם להקים משמר אזרחי מבוסס על אברכים בערי הספר מודיעין וביתר עילית ומחנות אימונים לצורך כך?
יש מלא מקצועות שאפשר ללמוד כולל רפואה ועריכת דין ועוד רבים
מהאשכול הזה נראה שכאילו במגזר החרדי יש הרבה מחוסרי עבודה שצריכים להיות נהגי אוטובוס ומתביישים בזה ולכן לא עובדים בזה ולכל מחסור בעובדים שיש במשק ניקח את החרדים הנבערים כי אין להם השכלה
למה במקום ללמוד?
חסרים חרדים עובדים?
מי שהולך לעבוד בתור מזכיר בשכר מינימום, יכול ללשקול להיות נהג אוטובוס במשכורת פי כמה.
אברך שישב וילמד.
הם גם יכולים להחליף טיטולים למבוגרים בבתי אבות/ חולים יש מחסור בעובדים זרים
נונו. נא לא להשוות עבודה נורמאלית לכל דבר, לעבודה שלא סתם כמעט רק עובדים זרים עובדים בה....
(כמו שלא תשווה נניח מטאטא רחובות לחשמלאי.)

מלווים זה בהפסקת צהריים או בבוקר לפני הכולל זה עבודות שמשתלבות עם הסדר יום של האברכים
לא חסרים חרדים שעובדים במשרה מלאה.
אני לדוגמא (בתשובה למי שהתריס כמה ילדים יש לך) יש לי כמה ילדים שמחכים זמן רב לטיפולי שיניים ולא ראיתי קריאה לציבור למלאות את החסר ברופאי שיניים
רופאי שיניים זה אומר לימודי רפואה של 11 שנים בערך. במקומות לא ראויים לציבור החרדי, וגם דורשים בגרויות ועוד כמה ענינים.
נהג אוטובוס לא.
בקיצור- זה סך הכל פונה למי שיוצא לעבוד בעבודה לא תורנית, שחוץ מ: מזכיר, מלווה,, התרמות, דרייבר, משגיח כשרות, יש גם עוד אופציה בלימודים לא ארוכים- נהג אוטובוס.
 
הזוי! בית המשפט הורה לשחרר למעצר בית את נהג האוטובוס שדרס למוות את הנער יוסף איזנטל ז"ל.
אני מרגישה כמו בימי המנדט הבריטי שהערבים הרגו יהודים והמשטרה של האנגלים הגיבה באדישות ולא עשתה כלום.
כאילו מה התועלת במדינת היהודים אם זה המצב?
 
אם לפי הפרסומים נהג מרויח 47-52(אחרי בונוסים)
הוא צריך לעבוד 13 שעות ביום?!

סתם רושמים מספרים באויר
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיפור בהמשכים מקור [לא] אמין

*סיפור בהמשכים - מקור [לא] אמין*


פרק 1



מושב צלפון 2024


שעון האורלוגין הישן שעמד במרכז הסלון סימן כי שעת השקיעה קרבה. מרגלית פתחי המתינה לנכד שלה שישוב מיום עבודתו העמוס.

מאז סיים את הצבא, עבר נועם לשירות המשטרה בתפקיד יס"מ. אביו שעבד במשטרה קיפח את חייו באמצע פעילות. מחבל שלף סכין והרג אותו למוות. בנו נועם ממשיך דרכו. לא רואה את עצמו עובד בשום עבודה אחרת.

דפיקה קלה על דלת הבית. מרגלית אפילו לא קמה, ידעה שהנכד שלה הגיע. היא דאגה לו בכל מאודה, עוד מאז נולד, אבל מהרגע שאביו נהרג ועבר נועם לגור איתה, דאגה לו אף יותר.

"בא חביב גלבי ורוחי. בא", קרא לו מהספה בסלון, מושיטה את ידיה לחיבוק חם. היא כבר לא צעירה כשהייתה, הגוף לא מתנהג אותו דבר. היא המשיכה לשבת, קשה לה לעמוד עכשיו.

נועם פתח את הדלת, נכנס תוך שהוא סוגר את הדלת חזרה, ומתקרב לעבר סבתו. מתכופף אליה מתרפק על החיבוק. כמה היה נותן רק בשביל לקבל חיבוק כזה מאביו, או מאימו. מרגלית הכירה את התחושות שלו, קראה אותו כמו ספר פתוח.

"אז מה סבתא. מה מספרת? איך עבר עליך היום", נועם התיישב לידה. גופו הרחב נכנס ברוחב שנותר בין סבתו לספה.

"תודה לק-ל יום יום", מרגלית הניחה ידה על פיה נשקה ושלחה אותה לשמיים. מעניקה נשיקה למי שאמר והיה העולם. "לא עשיתי כלום היום. איפה אני כבר לא כמו פעם. הייתי קמה בבוקר מכינה פיתה, ומרק, וחלבה, וסחוג, ולפעמים גם לחוח. היום בקושי למיטה יש לי כח ללכת". צחקה. צחוקה היה מר. "ביקרת את אמא?" העבירה נושא, לא רוצה להתרכז בעצמה.

"האמת שלא הייתי אצלה כבר כמה שבועות נראה לי שלושה", נועם נשמע מבואס. כאוב.

מרגלית אספה את שארית כוחותיה מהיום המשעמם שעבר עליה. מוציאה מהמקרר קערה של אורז וקציצות. חיממה לנכד האהוב שלה, והגישה לו לשולחן. "בא יא איבני. תאכל משהו".

"סבתא. אל תטרחי אני יכול להכין לעצמי", נועם התיישב ואכל בתיאבון.

"למה לא הלכת לבקר את אמא", מרגלית הביטה בצלחת מתמלאת נחת. נהנית לראות אנשים שבעים. "אתה יודע אמא יש רק אחת", חייכה בעצב.

הבית כמעט ולא ידע רגעי אושר. אפילו ביום שסיים נועם את הצבא, אף אחד לא דאג לעשות לו מסיבת שחרור, או כל דבר שחייל אחר היה עושה ברגע שהשתחרר. את הכסף שקיבל מהצבא שמר לימים אפלים שאולי יבואו.

"אני יודע סבתא", נועם הניח את המזלג על השולחן, מביט בעיניה הטובות של סבתו. "אבל אני לא מסוגל ללכת עכשיו, את זוכר מה היה שם בפעם שעברה. המלחמה הזאת לא עושה טוב לאנשים".

"כן אני יודעת", הביטה מרגלית בתמונה של בעלה המנוח שממוסגרת בגדול ומונחת על ארון הנעליים במסדרון. יש לה עוד תמונה קטנה בחדר השינה שלה. "גם סבא שלך לא ידע לקבל את המלחמה הזאת טוב", היא נזכרה כיצד שמע בשמחת תורה את ההזעקה הראשונה, הוא כבר היה בדרך לבית הכנסת, מיד חזר וירדו שניהם לקומה התחתונה. אין להם ממ"ד בבית. כל הלחץ, הכאב, והידיעות שהגיעו מהשטח גמרו אותו. חצי שנה הצליח לשרוד אבל התקף לב אחד סיים את הסיפור.

"סבתא לא התכוונתי לצער אותך", נועם המשיך להביט בעיניה של סבתו. דמעות גלשו על לחייה. הוא קם והעניק לה חיבוק אוהב. "אני אבקר את אמא שוב בקרוב".

"אבל חשוב לי שתזכור. נכון שאני גידלתי אותך, והענקתי לך. אבל זה בגלל שאמא לא יכלה לעשות את זה", מרגלית ניגבה את עיניה. "וודאי לי שאם אמא הייתה יכולה, היא הייתה עושה עבודה נפלאה. הרבה יותר טוב ממני". מרגלית קמה נעזרה בנכדה, ונשכבה במיטתה. "תודה יא איבני. שהשם ישמור לי עליך".

"תודה סבתא. שישמור גם עליך". נועם כיסה אותה ויצא מהחדר.

התמונה הקטנה של זכריה פתחי הביטה בה. מרגלית הביטה בו בחזרה. "איך עזבת אותי כאן לבד יא זכריה. איך? תשמור לי על נועם. תבקש שם רחמים עליו. מסכן הילד!!! כל כך הרבה סבל עבר עליו. הגיע הזמן שינוח".



השעה כבר מאוחרת. נועם שתף את הצלחת בה אכל. והתיישב בספה. לרגע אחד הביט על הבית. מחשבה על קניית רהיטים חדשים עבור סבתא שלו, עוברת בראשו מידי יום. ובכל יום חוזר המשפט הקבוע שלה ומהדהד בראשו. נשמה תשמור את הכסף שלך. אתה יודע איך אומרים שקל לבן ליום שחור. אין לדעת מה ילד יום יא איבני.

בדיוק מה יותר שחור מעכשיו!!!

מדינה במלחמה. אבא איננו. סבא איננו. אמא אין. וסבתא שרק דואג ודואג בגללי.


נועם נשכב בספה מוציא את הסלולרי מכיסו. רוצה להעביר את המחשבות. שיחה נכנסת מופיעה במסך. נאסר אבו-סאלח.

"הלו", נועם ענה קולו עייף. מבקש לישון.

"יש לי חדש", נאסר העביר מלל קצר. "במקום הקבוע בעוד שעה?"

נועם התרומם במהירות. מנתק. מתארגן. לפני שיצא העביר מבט אחרון לעבר סבתו. מתלבט האם להשאיר לה פתק למקרה שתתעורר. לקח את מפתחות הרכב, מחליט לא להשאיר פתח. אין לו זמן. אסור לו לאחר. כל שניה קריטית.

הוא יצא נושק למזוזה. מתפלל תפילה חרישית לבורא עולם שישמור על סבתו. ועלה לתוך רכבו, מנהיג את הרכב קדימה למקום המפגש.

בליבו קיווה לטוב. אולם גופו ידע גם ידע שבכל פעם שניפגש עם נאסר אבו-סאלח משהו רע קורה.
.....

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה