רציתי להתייעץ לגבי רגישות לקולות, בעיקר קולות אכילה כמו לעיסה, דיבור עם אוכל בפה, נשימות בקול, וכן קולות של לחיצות על מקשים (בעיקר בסביבה שקטה). קולות כאלה עלולים לעורר אי־נוחות ולעיתים עצבנות, גם במצבים יומיומיים ושגרתיים.
עולה השאלה האם מדובר בתגובה טבעית – האם זה לא משהו שאמור להפריע לכל אדם נורמלי? או שמא מדובר בתופעה המוכרת כמיזופוניה.
אשמח לשמוע מניסיון אישי או ידע מקצועי: כיצד ניתן להבחין בין רגישות רגילה למיזופוניה, והאם קיימות דרכי התמודדות מומלצות ומעשיות.
בין אם אדם סובל ממיזופוניה קלה או חריפה יותר, צריך לדעת שלמעשה זה משהו שאפשר לטפל בו.
איך אדם ידע שהוא סובל מההפרעה הנ"ל?
התשובה היא לפי עוצמת ההשפעה של העניין הזה על החיים שלו- אם כאשר הוא שומע רעשים שאינם רצוים וכדוגמת מה שציינתם קולות אכילה דיבור עם אוכל בפה, נשימות בקול וכו', והוא מרגיש שהדבר מוציא אותו מהשלווה שלו ברמה התפקודית
האם ואפילו בגלל זה הוא יכול "לתכנן" מחדש את היום שלו כדי שחלילה הוא לא יגיע למצב שבו הוא שומע את הרעש הזה?
האם כאשר הוא שומע את הקול הזה הוא יכול להתמלא בכעס וזעם על השני על הצורה בה הוא משמיע את הקול שלו? לקטלג אותו מחדש ואפילו להגעל ממנו בתור אדם?
אם התשובה היא כן בהחלט לכאורה יש כאן מיזופוניה. אם זה יותר עדין מזה- עדין יכול להיות מיזופוניה אך מעודנת יותר.
בכל אופן -מה ניתן לעשות כדי להמעיט את ההפרעה? ראשית כל זה הכרה בעניין-
הפרד ומשול- אם אדם יודע שהבעיה היא אצלו, זאת אומרת שהוא מבין
שהוא יש לו משהו ברגשות שלו ובתחושות שלו שמעצים וגורם להסטת קשב לכיוון הזה של הרעש, והוא מבין שזה עניין שאינו מודע, והוא מתעורר על ידי טריגר חיצוני-קרי הרעש החיצוני- ובעצם משם מתעורר תהליך אוטומטי רגשי אצלו ואיתם מגיעים סמפטומים כעס ועצבים- כאן
חשוב מאוד מאוד להבחין שימו לב! לא הזולת גורם לכם לכעס הזה, הוא לא עשה לכם כלום!! יש לכם הפרעה שככל הנראה מייחסת משמעויות בצורה לא מודעת לצורה זו של האכילה או הרעש!
כאן מגיע נקודת ההשלמה מהי השלמה? ציפייה מראש והכנה נפשית שהדבר יכול לקרות ושיש מצבים אקטואלים שהוא באמת יקרה- ככל שמערכת ניהול הציפיות של האדם יותר מצפה שזה יקרה, והוא פחות בהלם, כך הוא מתנהל יותר נכון מול המיזופוניה. כאשר יש טריגר המעורר את ההפרעה דבר שחשוב ביותר וגם קשה יותר להשלים ולקבל זה הסימפטומים של ההפרעה,
זאת אומרת ההפרעה עצמה- זה עצם שימת הלב לרעש-
והסימפטומים הם העצבים והכעס תחושת אי נוחות מתח וכדו'
כל אחד יכול לעשות חשיבה מחדש לקחת דף ועט בזמן שהוא רגוע ושלו ולכתוב- מה אני הרגשתי בשעה שזה התעורר בגוף שלי? מתח? מה היה בא לי לעשות
אחרי שרשמנו את הכל- עכשיו צריך לחשוב- אוקיי אז זה המשמעות שאני כועס ועצבני, אני בוודאי לא רוצה להיות ככה, אבל אני צריך לדעת את האמת!
א שזה יכול לתפוס אותי כשאני לא מוכן! בלי שאני רציתי את זה
ב - וככל הנראה ההפרעה הזו לא תעלם לבד והיא פה להישאר! כמובן שבתהליך נכון, היא בהחלט יכולה להעלים אבל התהליך לוקח זמן! אין זבנג וגמרנו בשינוים תודעתיים! אבל תחילת התהליך הוא- לקבל את הבעיה- כן אני עצבני כי יש לי מיקרו מיזופוניה או מיזופוניה מלאה, ככל שהאדם מכיל את התגובות של עצמו והוא לא מתעצבן מזה שמתעוררים הסימפטומים של הכעס והעצבים (כן הכעס הוא דבר לא נעים שעצם זה שהוא מתעורר יכול להוביל אותנו להאשים את הזולת בכך) על הזולת שבגללו נהרס לו היום, מה שקורה שא' הוא מגדר את הבעיה שלא תתפשט ותתפתח תודעתית יותר
אם לדוגמא כאשר אני שומע את אישתי לועסת וזה מעורר אצלי עצבים וכעס מתח- קודם כל אני צריך לקבל את עצם ה"סבל" הזה שאני סובל ממנו כרגע.
ואם תשאלו, אבל אני לא רוצה את הסבל הזה! אז שיפסיק ללעוס, שיפסיק לעשות רעש! התשובה היא
לא נכון, מאוד קל ל"הנדס" את העולם ולגרום לכל העולם להסתובב כמו שאנחנו רוצים, אבל זה לא נכון, אי אפשר שאנחנו נרצה לתקן את העולם כי יש לנו הפרעה עם עצמנו, כל אחד צריך לחיות ולעשות כמו שהוא יודע ורגיל, כל עוד שזה לא פוגעה באופן אקטיבי בנו, אין בכך בעיה-ברגע שזה הפרעה שהיא נמצאת ברגשות שלי, אסור לי להעיר על כך לזולת!! זה דבר שיכול בהחלט לפגיעה בזולת ולהתערבות לא ריאלית בחייו ובאמת לא בטוח שהוא עושה משהו לא כשורה. וגם צריך להיות ריאלי! אנחנו לא שולטים באנשים, ואנחנו לא יכולים לשלוט בכל פעולה שהם עושים, ולכן צריך לדעת את הגבול ביננו לזולת ואת נקודות השליטה שלנו, אנחנו יכולים לשלוט בעצמנו, ואסור לנו להרגיש קרבן כלפי מה שהזולת עושה, אנחנו לא קורבנות! אנחנו בעלי בית על עצמנו! ככל שנפנים את זה הנפש שלנו תתחיל לחפש למה הרעשים כל כך מפריעים לנו.
אז קודם כל-
לא להאשים את הזולת
לא לדרוש ממנו להפסיק, זה בריחה מהתמודדות שיש לנו עם עצמנו
מה כן?
כן להבין שלי יש בעיה, כן להבין שאם אני סובל זה בעיה שלי וזה רק
מתלבש על הזולת
גישה נכונה יכולה א' להמעיט את הבעיה ולהוביל אפילו לפתרון. כמובן מה שכתבתי כאן הוא עזרה ראשונה להתחלת תהליך של פתרון של המיזופוניה. ואינו מחליף ייעוץ מקצועי
בועז הלפרין מטפל CBT כבר מ2015 לייעוץ ראשוני חינם 0585890469
הנושאים החמים
יש להעלות הודעת סיכום אחת, קצרה וממוקדת.
