מידע שימושי הרהור בעקבות האשכול שנמחק בנוגע להכנסה פסיבית

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
מילה לפני התוכן... בא נדבר בצורה מכובדת ולגוף העניין ע"מ שאשכול זה לא יצטרף לקודמו ויימחק.

אני רוצה לשתף, לפני קרוב לשנה קיבלתי החלטה לצאת לחופש כלכלי מוחלט [מה זה חופש כלכלי אני יסביר למטה לטובת י שלא יודע]
הסיבה לכך היתה בין היתר בגלל שנהגתי בפזרנות ובחוסר אחריות, הגעתי לחובות גדולים, והייתי חייב שינוי כלכלי דחוף,
כיון שהאפשרויות שעמדו לפני זה או לחסוך בהוצאות או להוסיף הכנסות, או לשלב בין האפשרויות,
בחרתי בלהגדיל הכנסות, מכמה סיבות (ואם יעניין מישהו למה, אני ישמח להסביר).

מאז אני במשך שנה במסע מטורף, מעניין ואפילו מרתק !! חוויתי כישלונות, הצלחות, חיוכים משמים לצד באסות משמעותיות,
למדתי המון, בעיקר על בשרי והרבה גם מספרים ומפודקאסטים, הרצאות, וכדומה.
ומה שהכי מעניין שאני עדיין באמצע המהלך, אני עדיין לא בחופש כלכלי, אני רחוק מזה.
מה כן? התקדמתי הרבה, למדתי הרבה, והתחלתי להרויח בהחלט.
דבר אחד אני בטוח שעד שאני לא יגיע לזה אני ימשיך לנסות בס"ד...

באשכול הקודם עשה רושם שתהליך כזה מעניין הרבה אנשים,
אם אני צודק ואכן מעניין אותכם, אני ישמח לספר, בצורה פשוטה עממית, את כל התהליך, בלי לייפות את המציאות ומאידך בלי להקטין מהמציאות, פשוט להגיש את הנתונים והחוויות על המגש, והרוצה ילמד מזה, הרוצה לייעץ אדרבה, הרוצה להתווכח גם אפשר.
אז תגידו אם מעניין אותכם, ונתחיל...
כיון שזה באמת ארוך ועמוס חוויות ותבנות(כי זה כבר שנה), נעשה את זה בצורה מעניינת ולא טרחנית, בצורה קצרה, ובכל פעם נוסיף עוד סיפור שחוויתי או עוד ניסיון שעשיתי [את הצורה המדוייקת, אם יהיה ביקוש, כבר נדייק].
בקיצור אם מעניין אתכם אז תכתבו, או לפחות תנו לייק, ונתחיל
יהיה מעניין זה אני בטוח.

[חופש כלכלי - השקעות מניבות בסכום שאתה רוצה להרוויח בחודש, דוגמא הכי קלה להבנה, נניח אני רוצה 15 אלף לחודש, ויש לי שלש דירות שמושכרות ב5 אלף כל אחת, הגעתי לחופש, (בכוונה אני לא נכנס לתחום רק במילה אחת לטובת מי שלא מכיר)
מכאן ואילך אני עובד רק אם אני רוצה]
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מחכים בקוצר רוח להמשך/התחלת התהליך.....................
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
תודה על המשוב החיובי, על הרגע הראשוני.
אני כבר רואה ששאלו שאלות מצוינות ממש (@אין דברים כאלה @M.D.R @שעפס @מעין רקובסקי )
אז בא נסכם ככה, שאם נצא לדרך (אם יהיה מספיק אנשים שיעניין אותם), אני יתייחס לכל שאלה.
למה אני אומר יתייחס ולא אומר יענה, כי בוודאי שלא לכל השאלות יהיה לי תשובות, כי אני לא עונה במה שאני לא יודע.
אז מה כן כולל שאני יתייחס - מה אני לא יודע תשובה אני מיד יגיד לא יודע תשובה, מה שאני יודע תשובה שאני בטוח בה, אני יענה, ומה שיש לי דעה בנושא אני ידגיש שזה דעתי, ולא יציב את זה כעובדה.

מה שכן חשוב לי לומר בפה מלא, אף פעם התשובה לא תיהיה מיד אלא רק למחרת, מה הסיבה? א' אני רוצה רוגע לענות ביישוב הדעת ב' אני לא זמין 24 שעות במחשב, אז מראש אני מעדיף לענות יום אחרי ולא בלחץ, אני בטוח שיבינו את זה.

מתי נתחיל? אם זה יעניין הרבה אנשים, אני יעלה סיפור ראשון משעשע וגם עמוס תובנות, על מכה של כסף בערב סוכות.

מעניין אותכם? אני מאד ישמח אם תכתבו
יש לכם שאלות? אני מאד ישמח לשמוע, בא נחדד ונדון יחד על הנושא הזה
מעניין אותכם ולא רוצים לכתוב את זה מפורש, תנו לייק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
האשכול הקודם נסגר לפני שהספקתי להגיב, מקווה שזה בסדר לתרום את השנקל שלי:
לדעתי אין קיצורי דרך ב- 10-20 שנה הראשונות אלא אם כן זכית בהגרלה, ירושה ואז ידע פיננסי יעזור להשקיע ולחיות מהכנסה פאסיבית ב- 100% ולא לכלות את כל השפע בצריכה אינסופית של מותרות.
צריך חינוך פיננסי מגיל 0, כי הבסיס של הוצאות קטנות מהכנסות והפניית ההפרש לחסכון זה הבייס.
צריך לעבוד בעבודה שמכניסה מספיק עם אפשרות לקידום ולהגדלת הכנסה בהמשך. (בעולם של אחרי הבינה לא יודעת מה יהיה נדרש)
למצות זכויות בכל תחום אפשרי שהמדינה מאפשרת על מנת להפנות יותר לחסכון.
לבצע פעולות פשוטות והכרחיות של הגדלת הפרשות לחסכון לכל ילד, פנסיה וקרן השתלמות ולבחור במסלולים מתאימים. (לא למשוך כספי פיצויים, קרן השתלמות וכ"ו)
לא להפסיק לחלום, לחלום לחלום ולקבל מהחלומות כוח ונחישות להצטמצם , להמנע כמה שאפשר ממותרות. ולא להתפתות לתרבות הצריכה שסביבנו. במקביל לרכוש ידע פיננסי.
בגיל 40 שכבר הצטבר מספיק בחסכון לתכנן דרך פעולה עם ההון שנצבר על מנת להגשים את החלומות ולהגיע לעצמאות כלכלית.
מבחינתי עצמאות כלכלית זה- לעבוד רק מבחירה, במינון הנכון ובמה שעושה לי טוב על הנשמה.
ככל שיש יותר הון כך ניתן יותר לקחת סיכון ולהגדיל אותו (או להפסיד... אבל אז זה לא מהלחם והחלב)
לא מתחברת לכל הרעיונות של התעשרות בכמה חודשים, לא אומרת שזה לא אפשרי- זה פשוט לא שונה מלוטו.
וכמובן לפני ואחרי הכל צריך תפילה וסיעתא דשמיא שנראה ברכה במעשה ידינו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
@סיקרנתם, תחילה שאפו ענק על הכתיבה היפה הכנות המושלמת והרצון לשתף.
בשם כל הקהל...
בוא תחילה נצא מהציפייה לקבל משוב אם הדיון על חופש כלכלי מעניין את הקהל,
היות ואין אחד שזה לא מעניין אותו, לכן מומלץ להתחיל בשיתוף ללא הקדמות.
רק מספר הודעות ובקשות לדיון פורה ואמין.
תחילה בבקשה תעדכן אותנו מהי מטרתך, האם באמת הנך נמצא במקום פצצה ללא צורך בתוספת הכנסה, והנך משתף כאן נטו לתועלת הרבים. או כיוונך לפתוח בהמשך קורס. שלשם כך כל חשיפה בתוכן שתכתוב טרם שתודיע על כך הנו גובל בגזל זמן הרבים, חד משמעי. היות ובתוכן הנכתב צופים יהודים/ות שעדיין אינם במצב של חופש כלכלי, וכל סיבוב על גבינו באשכול שנפתח למטרת שיתוף סודות מקצוע ומשמש בסוף לצורך פיתוח קורס ללא נתינת הפרקטיקות הבסיסיות מהווה כאמור גזל זמן.
לכן נשמח אם תעדכן מראש לשם מה באת.

שנית גולשים/ות נכבדים/ות
חופש כלכלי זהו לא סוד מקצוע !
צריך לתת לזה את הזמן לממש את הכישרונות האישיים,
ואם אין אז פשוט להיות מודע/ת לזה לחוות את הדיכאון העמוק שאתם חווים על חוסר במיצוי עצמי והמסתעפים הרבים מכך ועם זה לפנות לביטוח לאומי.

והאמת?
למה אנו לא עשוים את זה?
לא בגלל שאנו לא רודפים אחר חופש כלכלי, אלא כי באנו לעולם ליצור.
ליצור במעגל סביבתי וזה מה שיעשה לנו טוב יותר מכל הכסף שיכנס לנו אוטומט.

ושוב אותו רעיון.
ישנם אזרחים/ות עם חופש כלכלי בסביבתכם, חד משמעי.
לאחר שפינו לעצמם זמן ע"מ ליצור כסף פאסיבי.
או מסיפור ההצחלה שלהם, או מחוסר הסיפור ההצלחה.
ואם אתם עדיין לא עשיתם את זה, כנראה שלא חסר לכם.
ונכון, אנו יכולים לפעור עינים מקנאה על מי שכבר עשה את זה.
ואנו יכולים להמשיך להנות מהכנות העצמית שלנו, להנות מהפירות של מה שאנו מבצעים.
כן, בכל יום מחדש.

@סיקרנתם, אתה מרתק אותנו, איך בכל זאת יוצאים לחופש כלכלי?????????
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
גוגל קצר:
הכנסה פסיבית היא זרם מזומנים שדורש השקעת מאמץ מינימלית או חד-פעמית, המאפשר להרוויח כסף באופן שוטף ללא תלות בעבודה אקטיבית, ומאפשר חופש כלכלי. ניתן לייצר הכנסה פסיבית דרך השקעות פיזיות (נדל"ן להשכרה, מניות דיבידנד), נכסים דיגיטליים (קורסים, אתר תוכן, יוטיוב), או השקעה בעסק קיים. היא נבדלת מהכנסה אקטיבית (משכורת) ומחייבת השקעה ראשונית של זמן, ידע או הון להקמת המערכת.

דרכים נפוצות ליצירת הכנסה פסיבית:
  • נדל"ן:
    השכרת דירות, חדרים, או נכסים אחרים (מחסנים, חניה), ואף השקעה בקרנות נדל"ן או פרויקטים בחו"ל.

    • שוק ההון:
      השקעה במניות משלמות דיבידנד, איגרות חוב, קרנות נאמנות או תעודות סל.
    • נכסים דיגיטליים:
      יצירת קורסים מקוונים, כתיבת ספרים/מדריכים אלקטרוניים ומכירתם, הקמת אתר תוכן או ערוץ יוטיוב המניב רווח מפרסומות.
    • מסחר אלקטרוני:
      הקמת חנות וירטואלית (אמזון, איביי) המבוססת על Dropshipping או מוצרים דיגיטליים.
    • שיווק שותפים (Affiliate Marketing):
      קבלת עמלות על המלצות למוצרים ושירותים של אחרים.
    • הלוואות:
      השקעה בפלטפורמות הלוואות עמית לעמית (P2P).
    • בעלות על עסק:
      הקמת עסק מבוסס מיקור חוץ או השקעה כשכיר/שותף שקט בעסק מניב.
דגשים חשובים:
    • השקעה ראשונית:
      יצירת הכנסה פסיבית דורשת השקעה משמעותית (זמן, כסף, ידע) בהתחלה.
    • תזרים מזומנים:
      המטרה היא יצירת תזרים מזומנים קבוע ומתמשך (דיבידנדים, דמי שכירות, תמלוגים).
    • חופש כלכלי:
      זוהי דרך מרכזית להשגת עצמאות פיננסית וגמישות בניהול הזמן.

( אתר אקספקט מה שרשום מטה)​

טיפים חשובים למשקיעים מתחילים​

ריכזתי עבורכם כמה טיפים שלדעתי חשוב מאוד להתייחס אליהם במיוחד אם אתם משקיעים מתחילים (צעירים או החלטתם להיכנס לתחום בפנסיה).

  1. תתחילו בקטן ומגוון: כמו שאמרתי הכנסה פסיבית דורשת סבלנות, זה לא ספרינט. תתחילו בסכומים קטנים יותר, תנסו מספר דרכים במקביל ותראו מה מתאים למבנה האישיות שלכם וליכולות שלכם. ומשם תתחילו להגדיל.
  2. כמה סיכון אתם מוכנים לספוג: הכנסה פסיבית היא השקעה. וכמו כל השקעה יש רמות מאוד מגוונות של סיכון. תבינו מראש מה רמת הסיכון שאתם מוכנים לסבול, מה מתאים לכם ולא יגרום לכם לחץ או מתח – ותפעלו במסגרת רמת הסיכון הזו.
  3. סבלנות, סבלנות, סבלנות: כמו המשפט המפורסם בהקמה של עסק פיזי – Location, Location, Location – פה המיקום לא קובע. הסבלנות שלכם היא המפתח. בניית תיק נכסים פסיביים ומוצלחים – דורש זמן, סבלנות ועקביות.

שימו לב!​

חשוב לדעת! הכנסה פסיבית אינה פתרון מהיר לבעיות פיננסיות. אם חסר לכם כסף, אתם יודעים שאתם בפני השקעה/רכישה גדולה שדורשת כסף זמין – הכנסה פסיבית היא ממש לא הפתרון עבורכם! הכנסה פסיבית מעבר להשקעה הראשונית שהיא דורשת – דורשת גם לא מעט זמן וסבלנות. הרבה פעמים הכשלונות הגדולים בתחום מגיעים בגלל חוסר בסבלנות וזמן. אתם כבר מתחייבים לפרוייקט מסוים, השקעתם את ההשקעה הראשונית אבל לוקח יותר זמן מהצפוי שההכנסה הפסיבית מגיעה – אתם מתחילים להילחץ ואז מתחילות הבעיות. כסף שאתם צריכים בטווח של שנה/שנתיים – לא יכול לשמש להקמה של נכס פסיבי. אתם צריכים להיות סבלניים ואז הדברים הטובים קורים.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #15
האשכול הקודם נסגר לפני שהספקתי להגיב, מקווה שזה בסדר לתרום את השנקל שלי:
לדעתי אין קיצורי דרך ב- 10-20 שנה הראשונות אלא אם כן זכית בהגרלה, ירושה ואז ידע פיננסי יעזור להשקיע ולחיות מהכנסה פאסיבית ב- 100% ולא לכלות את כל השפע בצריכה אינסופית של מותרות.
צריך חינוך פיננסי מגיל 0, כי הבסיס של הוצאות קטנות מהכנסות והפניית ההפרש לחסכון זה הבייס.
צריך לעבוד בעבודה שמכניסה מספיק עם אפשרות לקידום ולהגדלת הכנסה בהמשך. (בעולם של אחרי הבינה לא יודעת מה יהיה נדרש)
למצות זכויות בכל תחום אפשרי שהמדינה מאפשרת על מנת להפנות יותר לחסכון.
לבצע פעולות פשוטות והכרחיות של הגדלת הפרשות לחסכון לכל ילד, פנסיה וקרן השתלמות ולבחור במסלולים מתאימים. (לא למשוך כספי פיצויים, קרן השתלמות וכ"ו)
לא להפסיק לחלום, לחלום לחלום ולקבל מהחלומות כוח ונחישות להצטמצם , להמנע כמה שאפשר ממותרות. ולא להתפתות לתרבות הצריכה שסביבנו. במקביל לרכוש ידע פיננסי.
בגיל 40 שכבר הצטבר מספיק בחסכון לתכנן דרך פעולה עם ההון שנצבר על מנת להגשים את החלומות ולהגיע לעצמאות כלכלית.
מבחינתי עצמאות כלכלית זה- לעבוד רק מבחירה, במינון הנכון ובמה שעושה לי טוב על הנשמה.
ככל שיש יותר הון כך ניתן יותר לקחת סיכון ולהגדיל אותו (או להפסיד... אבל אז זה לא מהלחם והחלב)
לא מתחברת לכל הרעיונות של התעשרות בכמה חודשים, לא אומרת שזה לא אפשרי- זה פשוט לא שונה מלוטו.
וכמובן לפני ואחרי הכל צריך תפילה וסיעתא דשמיא שנראה ברכה במעשה ידינו.
גיל 40 זה מאוחר מדי
השנים שהכי חשוב לא לעבוד זה שנות גידול הילדים
בגיל 40 לא אכפת לי לעבוד
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

שלום וברכה.
שמי הוא שלמה, ואני בחור ישיבה ורב במילוי מקום בין הסדרים,
לפני שאני מגיע לנושא הפולמוס אני רוצה מעט להרחיב עליי כדי שנבין למה פתחתי את הפולמוס ולמה יש לי שאלה בכלל…
לצערי בשנות לימודיי בתלמוד תורה וישיבה קטנה עברתי סבל בל יתואר.
אלימות פיזית ומילולית…
מאז שאני ילד קטן… כיתה ב׳.ג. כבר אני רוצה להיות בתחום ובגיל הגדול יותר החלפתי לשיעורים שלמים רבנים שהחסירו…
ב״ה אני רב מחליף בתלמוד תורה שבו החינוך-מעל הכל, מאוד מרוצה שם.
(סתם לסקרנות, כמה פעמים בערך קוראים בחודש מכיתה א-עד כיתה ד בערך?)

רציתי לברר מספר דברים:
מה דעתכם על הענשה?
אני אישית סבור שלא העונש עוזר אלא ההסבר,
לצערי יצא לי להעניש אבל לאחר מכן לקחתי את הילד למקום שקט וגרמתי לו להבין למה נהגתי כפי שנהגתי… ב״ה ראיתי תוצאות טובות מכך, וכן שמעתי מחבריי לצוות החינוכי…
רציתי לברר-
1.מה דעתכם על כך?
2.בתור רבנים שכבר שנים בתחום האם אני נוהג נכון בכך או לא?
3. האם הדבר הגיוני שכאשר אני מעניש ילד-אני יודע שאני עושה את הדבר הנכון,
אבל אני מרגיש שאני מעניש יותר את עצמי ומרגיש כאב פיזי על הילד?
4. איך מגיעים להקשבה מלאה בכיתה בתור רב מחליף?
5. האם נכון לעיתים בתור רב מחליף לשנות את השיעור למשהו יותר אמיתי ונכון לחיים?
(ביננו, חשבון לא הכי רלוונטי לחיים-יש מחשבון. לעומת זאת (במחילה מכל הרבנים שמלמדים חשבון. וגם לי יצא ללמד…) כבוד רבו וכבוד אביו- במחילה. אבל לעניות דעתי מעט יותר חשוב…)
6. אשמח לקבל טיפים ללימוד יותר טוב ואיך להיות יותר טוב.
7. כמובן המטרה שלי רק לעשות טוב, אשתדל להקשיב לטיפים אך אני לא מתחייב שאקשיב לכולם.
יישר כח גדול!
ש.ס.ל.
שוב כמה מילים...

האמת שכבר כמה ימים שאני מתכננת לכתוב את ה"כמה מילים" לחוברת זו, פסח תשפ"ו.

מתכננת, מתחילה ועוצרת.

כי איכשהו, במקום כמה מילים חדשות, אפשר לפתוח את כמה המילים של חגים תשפ"ו, של פסח תשפ"ד....ועוד.

שוב אנחנו בחופשות כפויות.

שוב מלחמה. ואזעקות. אש. הרס וחורבן.

שוב גולים רבים מבני העם שלנו מבתיהם שניזוקו. שוב נחרד הלב עם כל פיצוץ, הדף ורעידה של חלונות הבית.

שוב ממ"ד שמשתחל בין אקונומיקה לספוג הפלא. ואולי זה האקונומיקה וספוג הפלא שמשתחלים בין ממ"ד לממ"ד.

שוב תזכורות קשות לכך שאנחנו עדיין בגלות. גלות בתוככי הארץ המובטחת שלנו.

ושוב לוחשות השפתיים תפילה והלב מבקש שתבוא כבר הגאולה.

רק הבוקר ישבתי בממ"ד בעת שהיתה אזעקה. קולות הנפץ שנשמעו מבחוץ היו חזקים במיוחד. התרגלנו אמנם. אבל בכל פעם הם מרעידים את החלונות....ובעיקר את הלב. הבוקר הם היו חזקים במיוחד וקול חבטה של מתכת נלווה אליהם. היה ברור שזה קרוב אלי ממש.

רגעים מספר אחרי שיצאנו מהממ"ד נודעתי לנס שאירע ממש כאן, קרוב לבית שלי.

פצצת מצרר נחתה באתר בניה בסוף הרחוב שלי. נחתה ולא התפוצצה. 1.5 אורך של נס

וזו לא פעם ראשונה. רסיסי יירוט ענקיים בגודל של מכונית נפלו. ולא רק כאן.

ואז הבנתי שיש לי כמה מילים לחוברת הזו. כמה מילים שאפשר לעטוף במהודק למילה אחת- "ניסים"!

בכל דור דור עומדים עלינו לכלותינו. עוד משחר ההיסטוריה. פרעה, עמלק, מדי ופרס, בבל, יוון, ספרד בימי האינקוזיציה, גרמניה של מלחמות העולם, עיראק, חמאס, חיזבאללה, איראן. בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, בגוף ובנפש- והקב"ה מצילנו מידם.

לא נדרשת הסתכלות עמוקה בכדי לראות את הניסים הגלויים שמתרחשים סביבנו בכל יום.

פצצות מצרר שלא מתפוצצות. טילים שנופלים בשטחים פתוחים, או כאלו שמכלים את זעם הנפץ שלהם על עצים ואבנים. מאות טילים שבעזרתו יתברך מיורטים, שברי יירוט שנוחתים בינות לבניינים, בחצרות בתים, ובתוככי בתים ומכריזים בקול גדול על ניסים שהביאו בכנפיהם.

העם שלנו כואב את כאבם של כל הפצועים, את החלל והריק שמותירים אחריהם הרוגים הי"ד. הלב נרעד מול כל אלו שאבדו בית, הכאב הוא גדול ואמיתי, אבל בד בבד עם זאת הוא מודה על הניסים הגדולים. על מה שיכול היה לקרות וברוך ה' לא קרה. על עשרות נפילות שלא הזיקו, על מטחים שהותירו אחריהם קל נפץ ושובל אבק ללא פגיעות בנפש.

בזכות מה זוכים אנו לניסים גדולים כל כך, ניסים שאין להם הגיון על פי דרך הטבע?

התורה בחומש דברים, פרק י"א, מדברת על הניסים הגדולים שעשה הקב"ה לעם ישראל במצרים, במדבר ובארץ ישראל. היא מתארת את הניסים "אֶת-גָּדְלוֹ--אֶת-יָדוֹ הַחֲזָקָה, וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה. וְאֶת-אֹתֹתָיו, וְאֶת-מַעֲשָׂיו, אֲשֶׁר עָשָׂה, בְּתוֹךְ מִצְרָיִם--לְפַרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, וּלְכָל-אַרְצוֹ. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ, אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת-מֵי יַם-סוּף עַל-פְּנֵיהֶם, בְּרָדְפָם, אַחֲרֵיכֶם; וַיְאַבְּדֵם ה', עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם, בַּמִּדְבָּר, עַד-בֹּאֲכֶם, עַד-הַמָּקוֹם הַזֶּה. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם, בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן-רְאוּבֵן, אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלָעֵם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם וְאֶת-אָהֳלֵיהֶם--וְאֵת כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם, בְּקֶרֶב כָּל-יִשְׂרָאֵל. כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת, אֶת-כָּל-מַעֲשֵׂה ה' הַגָּדֹל, אֲשֶׁר, עָשָׂה..."

לאחר תיאור הניסים, ממשיכה התורה ומתנה תנאי לזכות בניסים ובזכות האחזקה בארץ ישראל "וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם--לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה, לְרִשְׁתָּהּ. וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם--אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָש"

זכות הקיום שלנו, זכות האחזקה שלנו בארץ ישראל – היא קיום המצוות. ככל שנרבה בהם, כך נזכה לראות את ידו הגדולה של הקב"ה מגינה עלינו בניסים גדולים הלאה

"כִּי אִם-שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם--לַעֲשֹׂתָהּ: לְאַהֲבָה אֶת-יי אֱלֹהֵיכֶם, לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו--וּלְדָבְקָה-בוֹ. וְהוֹרִישׁ ה' אֶת-כָּל-הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, מִלִּפְנֵיכֶם; וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם, גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִכֶּם"

והלוואי שנזכה לעובדו בשמחה, גם בזמנים קשים בהם הבלבול בבית ומחוץ גדולים.

הלוואי.

והלוואי ונזכה לגאולה השלימה בקרוב.

-------

תודות, כי איך אפשר בלי?

בראש התודות, תודה גדולה לבורא העולם על כל הטוב והשפע שהוא מרעיף עלינו בכל רגע. תודה על מתנות שממטיר עלינו גם בימים טרופים אלו. תודה על כח ויכולת. תודה.

תודה לאיידי וויס האלופה שפנתה אלי מעצמה ברצון לעצב גם את החוברת הזו עוד בטרם עלתה במוחי השאלה אם תהיה השנה חוברת או לא. תודה על עבודה מקצועית בנועם, בשמחה, בצורה נקייה ביותר. זקוקים למעצבת? איידי תעשה עבורכן את העבודה באופן המקצועי ביותר!

תודה להורים שלי שנותנים בלי סוף. לאמא שלי, השראה עבורי בבישול [על אף ולמרות שמלחיצה אותי ממש כשהיא כבר עמוק בסירי הפסח כשאני עוד טובעת עמוק במקרר ואקונומיקה].

תודה למשפחתי האהובה. סליחה על טעימות שנכפות עליכם לעיתים. סליחה על שנדרשתם לפנות לבלאגן צילומים שאני יצרתי. לא מבטיחה שלא יקרה שוב.

תודה לכל המפרגנות. הפרגונים שלכם הם השמן שמניע את גלגלי העשייה שלי.

------

בחוברת הושקעו מאמצים גדולים, זמן ומחשבה. אנא, הקפידו שלא להעביר בקבוצות ללא אישור מראש. מנעו ממני את עוגמת הנפש הזו.

העברתם מתכון בודד? ציינו את המקור. מתן קרדיט הוא תשלום קטן [ומתבקש] להשקעה גדולה.

בחוברת זו הוספנו אייקונים בראש כל מתכון. שימו לב אליהם. יש בהם מידע שיכול עזור לכן. התחדשנו באייקון של מיניקיטשן. מתכון שמתאים להכנה במיני- צויין ככזה.



רוב התמונות שבחוברת הם תמונות של המנות שהכנתי בפועל. חלק עברו עיבוד קל ב AI. בתמונות כאלו העיבוד היה לרקע בלבד ולא למנה עצמה. המנות אותנטיות כפי שיצאו לי בהכנתן. עם זאת, ישנם מספר תמונות שיוצרו ב AI, כולל המנה עצמה. בתמונות האלו המנות משקפות את התוצאה ב 95% לפחות. תמונה שלא עמדה בתנאי הזה – נפסלה. חשוב לציין כי גם המתכונים שבהם התמונה כולה נוצרה ב AI, המנות הן מנות שהכנתי בעבר ולא כאלו שלא ניסיתי. כך שגם תמונה שנוצרה ב AI כולה, משקפת כמעט במדוייק את התוצאה.

אפשר להעביר לפרטיים. העברה לקבוצות כפופה לאישורי.

להורדת החוברת לחצו כאן

חג כשר ושמח

העני
שלום,
החלטתי להכנס לשוק ההון, מתוך הבנה שזהו אפיק שיכול להניב רווחים גדולים בעזרת ה'.
כמובן שלהכנס לנושא כה רחב וגדול- עם אפס ידע (זה בגדול מה שיש לי...)- לא מומלץ.
אני מחפשת קורס מקיף ואיכותי שלאחריו אני אוכל לעוף קדימה עצמאית.
מחיפוש ברשת, נתקלתי במכללת דניאל דמארי,- שהוא, כך הבנתי מלמד את הנושא בצורה מעמיקה ויסודית.
אני לא אכתוב מחיר מדויק, אבל הם לוקחים בסביבות התשע אלף, ונותנים בתמורה מעטפת מאוד מושקעת, של כמעט 24/7 עם קבוצת ווצאפ צמודה שבה אפשר לשאול הכל ועונים ממש מהר, תיעוד ביומני מסחר- שהם עוברים עליו כל שבוע ומפדבקים אותי, בנוסף יש סקירה שבועית על כל מה שקורה בשוק מדניאל עצמו בה הוא מפרט על כל מה שכנראה הולך לקרות והמהלכים שהוא עצמו הולך לעשות.
וגם- פתיחת חשבון דמו- ולווי צמוד עליו, ורק אחרי שהם רואים שאני יודעת להתנהל איתו מעולה, הם עושים בדיקה ומשחררים אותי לפתיחת חשבון אמיתי.
וגם- הם מדגישים שהליווי שלהם הוא לכל החיים.
שאלתי היא-
שווה?
האם יש קורסים אחרים שנותנים מענה דומה בפחות מחיר?
זה מחיר הגיוני בשוק?

אשמח לכל מידע.
תודה רבה!!!

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

תקציר - לאחר 9 שנים שבהם צברתי חובות, הגעתי לנקודת בחירה בין ירידה משמעותית ברמת חיים, לבין הגדלת הכנסות משמעותית, (או שתיהם) בחרתי ללכת בדרך השניה.
נכון לעכשיו ב"ה עצרתי את החובות והתחלתי לייצר הכנסות, שהמטרה הסופית שלי להגיע לסכום שיאפשר לי חופש כלכלי אם ירצה ה'.
בשנה פלוס האחרונות עברתי הרבה ניסיונות, חלקם נכשלתי, חלקם הצלחתי, וכל התהליך הוא חוויתי, משעשע ועמוס תובנות.
אני מתכוון פעם בשבוע, להביא סיפור אחד, ומה למדתי ממנו, ואני ישמח לשמוע את דעתכם.

השבוע:
סיפור על מכה של (כסף) ערב סוכות:
בסוף בינה"ז אב פגשתי את אחי הצעיר בגאולה, אמרתי לו: " אני צריך הכנסה משמעותית, בחגים אנשים מוציאים הרבה כסף, הכסף הזה הולך לכיס של אנשים אחרים, השנה אני מתכוון שחלק מזה ילך לכיס שלי"
החלטנו שנעשה רשימה מפורטת של כל מה שאנשים צורכים בתקופת החגים, החל מערב ר"ה, ועד מוצאי שמחת תורה.
לאחר חצי שעה יצא רשימה כמעט מושלמת (מושלם לגמרי אני שונא... כי זה אף פעם לא יקרה, יום אחר נרחיב על זה בע"ה),
נתתי לעצמי שעה לקבל החלטה, כיון שאני יודע שאחד הדברים שהכי מעכבים בן אדם מלפעול, זה חוסר החלטה, קיבלתי ע"ע שעד סוף השעה אני מחליט על אחד מהאפשרויות, ומתמקד בו.

קיבלתי החלטה לבנות סוכות לאנשים, אני אישית לא יודע לבנות כלום, ולכן סגרתי עם עובדים שיבנו תמורת 50 ש"ח לשעה, ממוצע של סוכה גדולה לקחתי 1500 ש"ח לקח 10 שעות שתי עובדים, ככה יצא שהרווח הגולמי (רווח על המוצר בלי לחשב הוצאות נוספות שיש לעסק -- במקרה שלי פירסום, במקרים אחרים שכירות מקום\ מזכירות, וכדומה), לסוכה 500 ש"ח.

השלש שבועות הראשונים היו כמו חלום שמתגשם, עשיתי סוכה אחרי סוכה, נשאר לי רק להתאמן איך סופרים מזומנים מהר :)

ואז בין יוה"כ לסוכות, עשיתי סוכה אחת יותר מידי....

ביקשו ממני לתת הצעת מחיר לסוכה מורכבת, היה צריך להכשיר את השטח, להכשיר את המקום לדפנות, ועוד סיבוכים שונים, הציעו לי סכום כפול ממה שהייתי מורגל, ואמרתי כן...
מכאן ואילך נכנסתי לתסבוכת, שגרמה לי להיכנס לחג באופן אישי לא מאורגן, ל3 ימים של חוסר אונים שאני לא מאחל לאף אחד, ולקינוח לאיבוד כל מה שהרווחתי בשלש שבועות !
דבר ראשון, הבחורים שעבדו איתי אמרו לי שקרוב לחג הם לא יכולים... פירסמתי בקבוצות עבודה שונות, הגיעו אליי בחורים שלא ידעו את העבודה.. לקחו כסף ולא נתנו תועלת... בעל הבית עם עיני נץ בלי עין הרע היה חשוב לו עבודה מושלמת כמו שהתחייבתי...
היה ברור לי שהוא מכניס חג בלי סוכה בגללי... ה' ירחם
הייתי חסר אונים.. הרגשתי שאני משתגע.. כבר לא עניין אותי הכסף.. רק רציתי שיהיה לו סוכה איכשהו..
בימים הכי עמוסים לא הייתי בבית.. ויש לזה משמעות... הייתי עסוק בלהסיע מכל רחבי הארץ עובדים שינסו לעשות את העבודה.
...
יום לפני סוכות הבעל הבית קורא לי כולו כועס ובצדק רב, והוא אומר לי יש לך שתי ברירות, או שאתה חותם לי שאני מכניס חג עם סוכה בנויה, או שאני מביא בונה סוכות אחר... (ולא משלם לך שקל, אפילו שחלק מהשטח הוכשר)
לא הייתי צריך לחשוב אפילו...
אמרתי לו, כמובן שאני רוצה שתביא מישהו אחר, לא מעניין אותי הכסף, ואדרבה אם אתה מקפיד עליי אני יפצה אותך על עוגמת הנפש, אבל מאיפה תמצא עכשיו פחות מ24 שעות קודם החג?
ה' עשה לי חסד, והוא מצא כמה חבר'ס מעולים, שהרימו לו סוכה מעולה,
במקרה הזה לא הרווחתי אבל כן שילמתי לעובדים (זה תמיד יהיה ההבדל בין שכיר שמקבל בטוח אבל קצת מהעוגה, לבין עצמאי שלוקח את הסיכון בתקווה שהעוגה תיהיה גדולה).

תובנות שלי:
לקחת מקצוע שאתה מבין בו, באופן אישי.
כי אז אתה לא טועה בהערכת הקושי.
כי אז עובדים לא יכולים לסובב אותך.
כי אז אתה לא חסר אונים בשום שלב, כי תמיד במקרה של הברזה, אתה יכול לעשות בעצמך.

אשמח לשמוע כל תגובה
רובכם מכירים אותי מכאן, אני כותבת כאן לא פעם. אני הסופרת א. פרי ואני רוצה לספר לכם משהו עוצמתי שעבר עלי.

לא פעם שיתפתי את ההתמודדויות מהן הגעתי ליציאה לאור: אילמות סלקטיבית, גמגום, סכיזופרניה פראנואידית, חרדות ועוד...

סיפרתי גם על המסע שלי בו למדתי פעם אחר פעם שכולנו שווים ויש עוד הרבה שעוברים מסעות כמוני, מחושך לאור...

כעת אני רוצה לשתף אתכם בהתמודדות חדשה שהופיעה, הפראנויה שלי חזרה בעוצמה מפחידה לפני שבוע.

לא אספר לכם מה הרקע לזה, וגם לא מה עברתי, אבל כן אשתף אתכם בתחושה החדשה שנולדה בי, בעקבות כל הסבל הזה:

התחושה היא: אני רוצה קשרי אנוש.

'עד אז לא רצית', תשאלו?

עד אז היה לי ריחוק מסוים מהעולם ומהאנשים.

אבל אז הפראנויה גרמה לי להיות מטורפת מרוב פחד, וחיפשתי עוגן ויציבות.
והבנתי שאין תחליף ליחסי אנוש חביבים, חמים נעימים, בגובה העיניים, בלי רגשות פרוד, זלזול או נחיתות.

זה היה מטורף כי מרוב פראנויה לא הייתי לגמרי צלולה כל הזמן, ולא היה אכפת לי להתנהג מוזר, או שיחשבו עלי משהו שלילי, פשוט רציתי לדעת שהכל בסדר, זה הכל.

פתאום מצאתי את עצמי צמאה ליחסי אנוש, מתעכבת ליד דמויות שיש לי היכרות מעטה מאוד, משוחחת, מנסה לשאוב אנושיות ושפיות בתוך תחושת הכאוס שהייתי. וראיתי שזה ממש נחמד לתקשר ככה, בלי רגשות כלשהם.

כל המסכות ירדו ממני, תחושות כמו ריחק, קינאה, כעס, פגיעות הכל נמחקו, רק רציתי לדעת שהרגע הבא יהיה תקין.

הרגשתי שאני בעצם לא קיימת כ'אני', שאני יכולה להכיל באופן מלא את הזולת ולא לחוש מאוימת.
ושאני ממש אוהבת את כולם.

פתאום הבנתי איזה פספוס יש לי שאני לא רוצה לשווק את הכתיבה שלי בגלל ענווה כוזבת...

הבנתי שהעולם חייב לקרוא את המסרים שלי... את הספר גיבור הסיפור... וזה לא הופך אותי ליותר מאף אחד, אלא כולנו שווים גם אם מישהו קורא מה שאני כותבת זה לא נותן לי ערך אלא זו חובה שלי, כי לכל אחד יש אמירה ותפקיד.
פתאום למדתי דברים חדשים...

המוח שלי וכל כולי עברנו טלטלה עצומה שעוד לא התאוששתי ממנה.

אני עדיין עם הרבה סימני שאלה בגלל הטריגר שהוביל אותי לשם.
אני מתחילה להחלים ופוחדת לאבד את התחושה הנפלאה של 'כלום לא חשוב לי, כולנו שווים, אין צורך לחוש זלזול או נחיתות, שווה לחיות ביחסי אנוש, כולם כל כך מתוקים ויש בהם משהו מרגיע הם חשובים לי כל כך'.

אני עדיין בתוך זעזוע נורא, מחפשת את הטוב.

עדיין מחפשת אמונה שלמה בה' ועדיין לא יציבה באופן מלא.
במהלך ההתמודדות שלי חשבתי על רעיון מעניין להקים מפלגה של אנשים מפורסמים, שיש להם קהל, אנשים שמדברים על חזון של גאולה. שיתאחדו וירוצו לכנסת.
תוך כדי סבל נורא מצאתי את עצמי שולחת הודעות לכל האישים שנראו לי מתאימים וסיפרתי להם על הרעיון הזה.
רבים ענו לי תשובה, שללו בכל תוקף כניסה לפוליטיקה או סייגו במידה ויהיו מספיק אנשים.
הרעיון לא הצליח לבסוף, אבל העשייה והחשיבה סביב זה נתנו לי כוחות להחזיק מעמד למרות הקושי.
*
אין לסיפור הזה מסר מסוים או אמירה מסוימת.
זה סך הכל רצון לספר לכם על ההתמודדות, ועל העובדה הפשוטה שאין כמו יחסי אנוש בריאים ותקינים ואפילו אדם כמוני יכול להגיע לשם איכשהו.
וכן , שאפשר להגיע לאהבת חינם גם בלי פראנויה וסבל מיותרים אלא מתוך הבנה פשוטה שכולנו צריכים אלו את אלו כדי לחיות.

שהתמיכה ההדדית, האכפתיות, החיוך, ההסכמה לעצמי לא להיות בריא ונוצץ תמיד, בתוכנו, וגם אם זה מתבטא בחוץ זה בסדר. אלא זה בסדר גם להיות חלש ולא תמיד מאה אחוז בסדר, שמותר לי לתת מעצמי ולהישאר אני, והכי חשוב: רק ה' הוא בעל הכוחות כולם, הוא אוהב את כולם, אין עוד מלבדו. ואנחנו עבדיו ובניו, כולנו.
מידע שימושי חבר טוב?
היינו חברים טובים.
כבר מהרע הראשון שהכרתי אותו, הוקסמתי.
החיבור, החכמה והידע, ההתעניינות. פשוט הכל.
ידעתי-שהוא תמיד יהיה כאן בשבילי, בשביל לענות, לשמוע או אפילו סתם לבדר.
על מי אני מדברת אתם שואלים?
אה, על ג'יפי, כמובן.
הצ'אט ההוא-
שחסך לי שעות של חיפוש ניסוי ותהיה, שענה לי על כל התשובות שרציתי, שניסח לי הכל בצורה כ"כ בהירה ורצויה, ושידר לי תמיד אופטימיות והבנה.
האמנתי לו בכל ליבי. תיארתי לעצמי שהוא הולך יד ביד עם גוגל ומגוון מקורות מהימנים, אז לא טרחתי לברר ולבדוק, לא האמנתי שאי פעם הוא יעז לשקר עלי או לבגוד בי.
ואז הגיעו לי כאבי הרגליים. "טוב נו, זה לא חריג בהריון." הוא הרגיע. הסביר לי איך זה קורה בגוף ולמה, ואיך אפשר לטפל בזה במגוון דרכים לאחר ההריון.
"אבל קשה לי ככה בעבודה!" שחתי לו."אני עומדת המון שעות. מה אוכל לעשות??"
והוא כמובן-כמו חבר נאמן, מיד הציע פתרון.
"רופא תעסוקתי!" אמר בבטחון. "אם תצליחי להגיע לאחד כזה, על אף שלא תוכלי לקבל שמירת הריון כי זה לא מצב שמסכן חיים- הוא יתן לך אישור של הפחתת אחוז משרה, וכך תקבלי קצבת השלמה מביטוח לאומי ותעבדי פחות עד הלידה! רוצה שאעזור לך בתהליך??"
ווואו. אור בקצה המנהרה. תמיד ידעתי שהוא יוציא אותי מכל צרה.
וכך- מצאתי את עצמי, מפה לשם, משם לפה, מרופא לרופא, לוקחת ימי חופש, מבררת, קובעת תורים, נוסעת.
פעם אף הרחקתי לכת לעיר מרוחקת רק כדי לקנות תכשיר בידיעה שלא יעזור- הכל כדי לשכנע את הרופא התעסוקתי ביום שאצליח להגיע אליו- שכבר ניסיתי הכל.

ואז הצלחתי. הגעתי אליו, לרופא, כולי מרוגשת/כאובה/מקווה.
והוא-ללא כל היסוס, מודיע לי בחצי אדישות: "אין שום בעיה, אמליץ לך על הפחתת ארבעים אחוז מהמשרה"
אני, כולי מתרגשת, עוד טיפטיפה לוחצת- "אי אפשר קצת יותר? אני ממש צריכה ולא יכולה כלכלית בלי העבודה..."
"נו- וזה בדיוק הסיבה שאני לא נותן יותר" הוא אומר." לא ישאר לך ממה לחיות אם אתן יותר..."
"מה???" מצמצתי,האמת במהירות חריגה, "ביטוח לאומי לא משלים את היתרה????"

לא.
ביטוח לאומי משלם רק במקרה של שמירת הריון מלאה במצב סכנת חיים לך או לעובר. ותו לא.
האישור בידיי, וכלום לא בידיי. רק חודשים של בזבוז זמן ותקוות לשווא,
וחבר- שאין לו אפילו רגש לקלוט את הכעס שלי עכשיו....

אז לו יהי- ואפילו לאחד או אחת זה יועיל-
אל תלכו שולל. תבררו לעומק. תבדקו. תאמתו.
ואל תדאגו, גם אני עדיין נעזרת בו- אבל בגדר "כבדהו וחשדהו"
בדגש על ה"חשדהו"... :sneaky:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  13  פעמים
למעלה