- הוסף לסימניות
- #1
שבוע טוב!
רציתי להעלות כאן נושא כאוב ומורכב, שאני מרגיש שיש חשיבות עצומה לדבר עליו. חשוב לי להבהיר בפתח הדברים: האשכול הזה לא בא לשכנע אף אחד לא ללכת לאקדמיה או לשום קורס אחר. מטרתי היא אחת ויחידה - להעלות את המודעות והחשש, הן עבור מי ששוקל ללמוד בקורסים המקוצרים האלו, והן, וזה העיקר, עבור מי ששוקל ללכת לקבל טיפול אצל הבוגרים שלהם.
לאחרונה נתקלתי בכמה סוגי פרסומים של מכונים המציעים להפוך כל אדם עם רצון טוב למטפל בתוך זמן קצר. במבט ראשון, הפרסומים האלו נראים מבטיחים מאוד, אך קריאה שנייה וביקורתית חושפת תעשייה שלמה של קיצורי דרך מסוכנים ומה שנראה כמו מתכון ודאי לאסון.
כולנו יודעים שכדי להפוך לאיש מקצוע מוסמך בתחום הנפש, נדרשת דרך חתחתים של כמעט עשור. וצריך לומר ביושר: הטענה כאן היא לא שהאקדמיה היא חזות הכל. אבל המסלול האקדמי, על כל חסרונותיו, מספק דבר אחד קריטי: רשת ביטחון שנבנתה במשך מאות שנים של מחקר וניסיון. הוא מספק עוגנים כמו קוד אתי, חובת הדרכה, ומחויבות לשיטות בדוקות. המטרה הראשונה במעלה של הדרך הארוכה הזו היא לא להבטיח הצלחה, אלא קודם כל, ומעל לכל, להבטיח שלא ייגרם נזק.
בקורסי הבזק, כל רשת הביטחון הזו פשוט אינה קיימת. הם מציעים מסלולים מהירים שלכאורה בנויים על ניסיון מה"שטח" ומעניקים "ארגז כלים" מעשי – סיסמאות שיווקיות שמוכרות אשליה שניתן לדלג על שנים של לימוד מעמיק. השפה היא של אנשי מכירות, לא של מוסד אקדמי. הם מוכרים תחושת שייכות, לא הכשרה אמיתית.
וכאן מגיעים לטרגדיה האמיתית. בשיחות עם אנשי חינוך ותיקים, משגיחים וראשי ישיבות, עולה זעקה של ממש. הם מספרים שוב ושוב על מקרים בהם "מטפלים" בוגרי קורסי-בזק לא רק שלא הועילו, אלא גרמו לנזקים אדירים. כפי שאמר לי אחד מהם: "הם לא עוברים עשירית ממה שכל מטפל בעולם נדרש לעבור, זו סכנת נפשות של ממש, לא פחות".
בוגר מסלול כזה הוא פצצה מתקתקת. באופן אישי, נחשפתי למספר מקרים קשים שבהם הנזק לא נבע מרשעות. חשוב להבין, המוני פעמים, הנזקים הכי גדולים נובעים מטעות של מטפל שלא מכיר ולא יודע. הוא מגיע עם רצון טוב ותום לב לעולם הנפש, אבל בעולם הזה, תום לב לבדו, ללא הידע והכלים המתאימים, יכול להרוס, לנתץ ולהחריב. בשורה התחתונה, התעשייה הזו עלולה לייצר "מטפלים" שהם הסכנה הגדולה ביותר עבור האנשים שהם שואפים לעזור להם.
אם טקטס זה יציל ולו נפש אחת מישראל - והיה זה שכרי.
רציתי להעלות כאן נושא כאוב ומורכב, שאני מרגיש שיש חשיבות עצומה לדבר עליו. חשוב לי להבהיר בפתח הדברים: האשכול הזה לא בא לשכנע אף אחד לא ללכת לאקדמיה או לשום קורס אחר. מטרתי היא אחת ויחידה - להעלות את המודעות והחשש, הן עבור מי ששוקל ללמוד בקורסים המקוצרים האלו, והן, וזה העיקר, עבור מי ששוקל ללכת לקבל טיפול אצל הבוגרים שלהם.
לאחרונה נתקלתי בכמה סוגי פרסומים של מכונים המציעים להפוך כל אדם עם רצון טוב למטפל בתוך זמן קצר. במבט ראשון, הפרסומים האלו נראים מבטיחים מאוד, אך קריאה שנייה וביקורתית חושפת תעשייה שלמה של קיצורי דרך מסוכנים ומה שנראה כמו מתכון ודאי לאסון.
כולנו יודעים שכדי להפוך לאיש מקצוע מוסמך בתחום הנפש, נדרשת דרך חתחתים של כמעט עשור. וצריך לומר ביושר: הטענה כאן היא לא שהאקדמיה היא חזות הכל. אבל המסלול האקדמי, על כל חסרונותיו, מספק דבר אחד קריטי: רשת ביטחון שנבנתה במשך מאות שנים של מחקר וניסיון. הוא מספק עוגנים כמו קוד אתי, חובת הדרכה, ומחויבות לשיטות בדוקות. המטרה הראשונה במעלה של הדרך הארוכה הזו היא לא להבטיח הצלחה, אלא קודם כל, ומעל לכל, להבטיח שלא ייגרם נזק.
בקורסי הבזק, כל רשת הביטחון הזו פשוט אינה קיימת. הם מציעים מסלולים מהירים שלכאורה בנויים על ניסיון מה"שטח" ומעניקים "ארגז כלים" מעשי – סיסמאות שיווקיות שמוכרות אשליה שניתן לדלג על שנים של לימוד מעמיק. השפה היא של אנשי מכירות, לא של מוסד אקדמי. הם מוכרים תחושת שייכות, לא הכשרה אמיתית.
וכאן מגיעים לטרגדיה האמיתית. בשיחות עם אנשי חינוך ותיקים, משגיחים וראשי ישיבות, עולה זעקה של ממש. הם מספרים שוב ושוב על מקרים בהם "מטפלים" בוגרי קורסי-בזק לא רק שלא הועילו, אלא גרמו לנזקים אדירים. כפי שאמר לי אחד מהם: "הם לא עוברים עשירית ממה שכל מטפל בעולם נדרש לעבור, זו סכנת נפשות של ממש, לא פחות".
בוגר מסלול כזה הוא פצצה מתקתקת. באופן אישי, נחשפתי למספר מקרים קשים שבהם הנזק לא נבע מרשעות. חשוב להבין, המוני פעמים, הנזקים הכי גדולים נובעים מטעות של מטפל שלא מכיר ולא יודע. הוא מגיע עם רצון טוב ותום לב לעולם הנפש, אבל בעולם הזה, תום לב לבדו, ללא הידע והכלים המתאימים, יכול להרוס, לנתץ ולהחריב. בשורה התחתונה, התעשייה הזו עלולה לייצר "מטפלים" שהם הסכנה הגדולה ביותר עבור האנשים שהם שואפים לעזור להם.
אם טקטס זה יציל ולו נפש אחת מישראל - והיה זה שכרי.
הנושאים החמים