ילדים סרטוני הומור של נדב נוה

  • הוסף לסימניות
  • #2
שם משתמש: שלמה מרלר

תיאור הסרטון: איך לסדר את הבלגן בסלון



 
  • הוסף לסימניות
  • #3
שם משתמש: שלמה מרלר

תיאור הסרטון: כשהמפרסמים מגזימים



 
  • הוסף לסימניות
  • #4
שם משתמש: שלמה מרלר

תיאור הסרטון: מה עושים כשהילד רוצה להזמין חבר



 
  • הוסף לסימניות
  • #5
שם משתמש: שלמה מרלר

תיאור הסרטון: ילדים זה שמחה



 
  • הוסף לסימניות
  • #6
שם משתמש: שלמה מרלר

תיאור הסרטון: מה עושים כשהילד לא עוזב את הסלולרי, ומה יהיה עם המילקי



 
  • הוסף לסימניות
  • #7
שם משתמש: שלמה מרלר

תיאור הסרטון: מה קורה כשהילד לא מוצא את הנעליים



 
  • הוסף לסימניות
  • #8
שם משתמש: איציק שוורץ

תיאור הסרטון: "כשצועקים 'ילד' ברחוב, יש לי אינסטינקט להסתובב": נדב נוה בריאיון מזווית אחרת



 
  • הוסף לסימניות
  • #9
שם משתמש: ר' מיילך

תיאור הסרטון: נדב נוה - ביבי נתניהו - קורע מצחוק



 
  • הוסף לסימניות
  • #10
שם משתמש: הנוי

תיאור הסרטון: יאיר לפיד - תנועות ידיים - נדב נוה



 
  • הוסף לסימניות
  • #11
שם משתמש: שלמה מרלר

תיאור הסרטון: מוזיאון המדע בירושלים - כשלילדים משעמם בבית



 
  • הוסף לסימניות
  • #12
שם משתמש: שלמה מרלר

תיאור הסרטון: כהשילד רוצה לשחק קלפים



 
  • הוסף לסימניות
  • #13
שם משתמש: שלמה מרלר

תיאור הסרטון: כשהילד רוצה להשתתף בהגרלה



 
  • הוסף לסימניות
  • #14
שם משתמש: שלמה מרלר

תיאור הסרטון: החיים על פי ינון פרק 2 - הכדור של דובי



 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיפור בהמשכים מקור [לא] אמין

*סיפור בהמשכים - מקור [לא] אמין*


פרק 1



מושב צלפון 2024


שעון האורלוגין הישן שעמד במרכז הסלון סימן כי שעת השקיעה קרבה. מרגלית פתחי המתינה לנכד שלה שישוב מיום עבודתו העמוס.

מאז סיים את הצבא, עבר נועם לשירות המשטרה בתפקיד יס"מ. אביו שעבד במשטרה קיפח את חייו באמצע פעילות. מחבל שלף סכין והרג אותו למוות. בנו נועם ממשיך דרכו. לא רואה את עצמו עובד בשום עבודה אחרת.

דפיקה קלה על דלת הבית. מרגלית אפילו לא קמה, ידעה שהנכד שלה הגיע. היא דאגה לו בכל מאודה, עוד מאז נולד, אבל מהרגע שאביו נהרג ועבר נועם לגור איתה, דאגה לו אף יותר.

"בא חביב גלבי ורוחי. בא", קרא לו מהספה בסלון, מושיטה את ידיה לחיבוק חם. היא כבר לא צעירה כשהייתה, הגוף לא מתנהג אותו דבר. היא המשיכה לשבת, קשה לה לעמוד עכשיו.

נועם פתח את הדלת, נכנס תוך שהוא סוגר את הדלת חזרה, ומתקרב לעבר סבתו. מתכופף אליה מתרפק על החיבוק. כמה היה נותן רק בשביל לקבל חיבוק כזה מאביו, או מאימו. מרגלית הכירה את התחושות שלו, קראה אותו כמו ספר פתוח.

"אז מה סבתא. מה מספרת? איך עבר עליך היום", נועם התיישב לידה. גופו הרחב נכנס ברוחב שנותר בין סבתו לספה.

"תודה לק-ל יום יום", מרגלית הניחה ידה על פיה נשקה ושלחה אותה לשמיים. מעניקה נשיקה למי שאמר והיה העולם. "לא עשיתי כלום היום. איפה אני כבר לא כמו פעם. הייתי קמה בבוקר מכינה פיתה, ומרק, וחלבה, וסחוג, ולפעמים גם לחוח. היום בקושי למיטה יש לי כח ללכת". צחקה. צחוקה היה מר. "ביקרת את אמא?" העבירה נושא, לא רוצה להתרכז בעצמה.

"האמת שלא הייתי אצלה כבר כמה שבועות נראה לי שלושה", נועם נשמע מבואס. כאוב.

מרגלית אספה את שארית כוחותיה מהיום המשעמם שעבר עליה. מוציאה מהמקרר קערה של אורז וקציצות. חיממה לנכד האהוב שלה, והגישה לו לשולחן. "בא יא איבני. תאכל משהו".

"סבתא. אל תטרחי אני יכול להכין לעצמי", נועם התיישב ואכל בתיאבון.

"למה לא הלכת לבקר את אמא", מרגלית הביטה בצלחת מתמלאת נחת. נהנית לראות אנשים שבעים. "אתה יודע אמא יש רק אחת", חייכה בעצב.

הבית כמעט ולא ידע רגעי אושר. אפילו ביום שסיים נועם את הצבא, אף אחד לא דאג לעשות לו מסיבת שחרור, או כל דבר שחייל אחר היה עושה ברגע שהשתחרר. את הכסף שקיבל מהצבא שמר לימים אפלים שאולי יבואו.

"אני יודע סבתא", נועם הניח את המזלג על השולחן, מביט בעיניה הטובות של סבתו. "אבל אני לא מסוגל ללכת עכשיו, את זוכר מה היה שם בפעם שעברה. המלחמה הזאת לא עושה טוב לאנשים".

"כן אני יודעת", הביטה מרגלית בתמונה של בעלה המנוח שממוסגרת בגדול ומונחת על ארון הנעליים במסדרון. יש לה עוד תמונה קטנה בחדר השינה שלה. "גם סבא שלך לא ידע לקבל את המלחמה הזאת טוב", היא נזכרה כיצד שמע בשמחת תורה את ההזעקה הראשונה, הוא כבר היה בדרך לבית הכנסת, מיד חזר וירדו שניהם לקומה התחתונה. אין להם ממ"ד בבית. כל הלחץ, הכאב, והידיעות שהגיעו מהשטח גמרו אותו. חצי שנה הצליח לשרוד אבל התקף לב אחד סיים את הסיפור.

"סבתא לא התכוונתי לצער אותך", נועם המשיך להביט בעיניה של סבתו. דמעות גלשו על לחייה. הוא קם והעניק לה חיבוק אוהב. "אני אבקר את אמא שוב בקרוב".

"אבל חשוב לי שתזכור. נכון שאני גידלתי אותך, והענקתי לך. אבל זה בגלל שאמא לא יכלה לעשות את זה", מרגלית ניגבה את עיניה. "וודאי לי שאם אמא הייתה יכולה, היא הייתה עושה עבודה נפלאה. הרבה יותר טוב ממני". מרגלית קמה נעזרה בנכדה, ונשכבה במיטתה. "תודה יא איבני. שהשם ישמור לי עליך".

"תודה סבתא. שישמור גם עליך". נועם כיסה אותה ויצא מהחדר.

התמונה הקטנה של זכריה פתחי הביטה בה. מרגלית הביטה בו בחזרה. "איך עזבת אותי כאן לבד יא זכריה. איך? תשמור לי על נועם. תבקש שם רחמים עליו. מסכן הילד!!! כל כך הרבה סבל עבר עליו. הגיע הזמן שינוח".



השעה כבר מאוחרת. נועם שתף את הצלחת בה אכל. והתיישב בספה. לרגע אחד הביט על הבית. מחשבה על קניית רהיטים חדשים עבור סבתא שלו, עוברת בראשו מידי יום. ובכל יום חוזר המשפט הקבוע שלה ומהדהד בראשו. נשמה תשמור את הכסף שלך. אתה יודע איך אומרים שקל לבן ליום שחור. אין לדעת מה ילד יום יא איבני.

בדיוק מה יותר שחור מעכשיו!!!

מדינה במלחמה. אבא איננו. סבא איננו. אמא אין. וסבתא שרק דואג ודואג בגללי.


נועם נשכב בספה מוציא את הסלולרי מכיסו. רוצה להעביר את המחשבות. שיחה נכנסת מופיעה במסך. נאסר אבו-סאלח.

"הלו", נועם ענה קולו עייף. מבקש לישון.

"יש לי חדש", נאסר העביר מלל קצר. "במקום הקבוע בעוד שעה?"

נועם התרומם במהירות. מנתק. מתארגן. לפני שיצא העביר מבט אחרון לעבר סבתו. מתלבט האם להשאיר לה פתק למקרה שתתעורר. לקח את מפתחות הרכב, מחליט לא להשאיר פתח. אין לו זמן. אסור לו לאחר. כל שניה קריטית.

הוא יצא נושק למזוזה. מתפלל תפילה חרישית לבורא עולם שישמור על סבתו. ועלה לתוך רכבו, מנהיג את הרכב קדימה למקום המפגש.

בליבו קיווה לטוב. אולם גופו ידע גם ידע שבכל פעם שניפגש עם נאסר אבו-סאלח משהו רע קורה.
.....

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

חופשת בין הזמנים בפתח, וזו ההזדמנות שלכם, הפרוגיסטים היקרים,
לפשפש בזיכרונות, להוציא את המקלדת ו… להתחיל לשתף!


אנחנו יוצאים במבצע קיץ מיוחד
לפרסום מאמרים מקוריים של גולשי פרוג, בנושא:
פנאי, טיולים, נופש, חופשות, תכניות משפחתיות,
רעיונות מקוריים לתעסוקה ומקומות בילוי לבין הזמנים
.


🟢 טיילתם? ספרו לנו לאן.​

🟢 מצאתם פינת חמד סודית בטבע? חשפו אותנו אליה.​

🟢 יצאתם לקמפינג עם כל המשפחה? שתפו תכניות, תיעוד, רעיונות, מיתוג.​

🟢 בניתם לוגו, תכניה, שילוט לקעמפ המשפחתי? תראו לנו מה יצרתם.​

🟢 יש לכם טיפ זהב לחניון מוצל עם שירותים קרובים? אל תחסכו מאיתנו.​

🟢 אתם מכירים מסלול טיול שמתאים גם לילדים עם עגלות? שתפו בו!​


הדגש הוא על חוויות אישיות, מקוריות, אמינות, ותוכן פרוגיסטי אמיתי.
כן, בדיוק מכם, הפרוגיסטים שאנחנו סומכים עליהם.
חכמת ההמונים, טובה בהרבה מחכמה מלאכותית.


📸 צירוף תמונות מהשטח – חובה.

רק נא לוודא שהתמונות אותנטיות, לא מועתקות מהאינטרנט וללא זכויות יוצרים.
(תמונה שצילמתם בטלפון באור שקיעה שווה הרבה יותר מתמונה של צלם זר מ"גוגל").
אם אין לכם תמונה טובה מתאימה, שווה לנסות ליצור אחת כזו בבינה מלאכותית, תוכלו להיעזר בפורום. תוך גילוי נאות על התמונה.


💡 ומה לכתוב? הנה כמה רעיונות לתוכן איכותי:

  • תיאור אישי של המקום / המסלול
  • קרבה לתחבורה ציבורית – זמינות קווים / מרחק הליכה
  • דרכי הגעה ברכב, חנייה
  • האם מתאים למשפחות? תינוקות? נכים? עגלות?
  • האם יש במקום: צל, שירותים, ספסלים, תאורה בלילה, ברזיות?
  • האם המקום בתשלום או חינמי?
  • עומס צפוי? שעות עומס? עונה מומלצת?
  • מסלול מעגלי או הלוך-חזור?
  • מידע על מעיינות: גובה מים, עומק, טמפרטורה, רמת סיכון
  • אזור לינה או קמפינג – כן/לא? נוח או לא?
  • מסעדות / מכולת / פינת קפה סמוכה
  • פעילויות לילדים, רעיונות לתעסוקה משפחתית בשטח
  • תכניות מיוחדות שעשיתם, כמו קעמפ משפחתי – שתפו רעיונות למשחקים, תכניות פעילות משפחתית ועוד

🎯 סגנון הכתיבה?

קליל, תקין, שוטף. אם הסתבכתם עם הניסוח – מותר להיעזר בבינה מלאכותית (ChatGPT וכדו'), אבל בבקשה – לא לתת ל-AI לכתוב עבורכם את כל הכתבה. זה לא מה שאנחנו מחפשים. אנחנו רוצים אתכם. את החוויה שלכם. את חכמת ההמונים, ולא תוצרת מעבדה.


📬 פרסום המאמרים

את המאמר המוגמר יש לשלוח לפרסום ב
מאמרים > פנאי ונופש
שם זה ימתין לאישור מנהל, בכפוף לשיקולי הנהלה, אין התחייבות לאשר כל מאמר שישלח.

טיפ!
אם אתם רוצים שהמאמר יאושר, דאגו לתוכן איכותי, שיתוף אישי אמיתי, לא AI. פיסוק נכון, עם תמונה איכותית, ללא העתקות מהרשת וחשש לזכויות יוצרים, ומאמר שאינו מקדם תוכן שיווקי מסווה.

שאלות, הצעות, רעיונות, פטפטת - פה באשכול.
כתבתם מאמר מרתק? שתפו אותנו פה באשכול לכל העוקבים!





🏆 פרסים למאמרים הנבחרים:

המאמרים והפוסטים הטובים ביותר יקודמו בהבלטה – ויזכו את כותביהם בפרסים שווים במיוחד!
(וכן, גם בתהילת עולם קהילתית 😊)

🥇 מקום ראשון: מנוי פרימיום לשנה (בשווי 330 ש"ח)​
🥈 שלושה זוכים נוספים: מנוי פרימיום לחודש (בשווי 79 ש"ח)​
📊 בנוסף – ייערך סקר הצבעה בין הקוראים, ושלושת הפוסטים המובילים יקבלו:​
💯 100 נקודות מוניטין לפרופיל שלכם בפרוג!

* הכרזת הזוכים, בל"נ בסוף בינהזמנים אב הבעל"ט.
* חלוקת הפרסים מותנית במינימום 20 משתתפים.




אז קדימה פרוגיסטים!

זה הזמן לפתוח תמונות מהגלריה, לרענן את הזיכרון, ולשתף את כולנו בחוויות הקיץ הפרטיות שלכם.

תשפ"ה הייתה שנה עמוסה, אבל בין הזמנים זו ההזדמנות שלכם לנשום, לטייל, ולספר לכולנו מה גיליתם בדרך.

נשמח לתוכן אותנטי, עשיר ומפורט – עם תמונות מהשטח, חוויות אישיות, והמלצות מנוסות.

מי ייתן והנופש שלכם – יהיה ההשראה של אחרים.

בברכת קיץ מרענן ומלא השראה,

צוות אתר פרוג

תחרות מאמרים 2ק.png

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה