אתגר אוטיסט זה לא קללה

  • הוסף לסימניות
  • #1
לרגל יום המודעות לאוטיזם 2.4.24 אוטיסט זה לא קללה - מלכה שליסל.jpeg
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
וואוו ממש מיוחד!
עולה על השרשור מצרפת משהו שכתבתי גם כן בנושא...

הורים, אבא אמא

ילדה וילד

אבא גבוה

ידיו הארוכות פותחות את

אשנבי החלון הגבוה

כמו היו מדלגות

על קלידי הפסנתר השחור

שבחדר האורחים

"בוקר טוב ילדון" הוא קורא אלי

אני עסוק,

שוכב בצמוד למקרר

הופך את המכונית הגדולה

מתחיל לסובב את הגלגל האחורי

בזמן האחרון שני הקדמיים

לא מסתובבים הכי טוב

אמא,

ידים קטנות

פה גדול, מחייך

"קח חמודי"

מגישה לי כוס קקאו חם

אני קופץ את פי

היום אני עסוק,

חייב לבדוק מה קרה לגלגלים הקדמיים

"הוא פתח מוסך,

כבר זמן רב הוא עסוק בגלגלים,

נראה שסגר את תחנת הרכבת לזמן מה"

מתערבת הילדה הגדולה

היא שותה קקאו חם

ואוכלת עוגית שוקולד

עוגיה,

אני דווקא אוהב

אבל את רק את אלו שבצורת כוכב

ואלו נגמרו כבר אתמול

אז אני לא אוכל כלום

אמא צוחקת,

כנראה ממשהו שאמר אבא

שעיניו מציצות עכשיו מבין דפי העיתון הענק

אמא נושקת לי

שלוש נשיקות,

על שתי הלחיים ועוד אחת על האף

אני ממצמצץ בעיני.

היא לוקחת את התיק השחור

"להתראות" היא אומרת

סוגרת אחריה את הדלת.

מרים את עיני מגלגל המכונית

משפשף את הלחיים

"הלכה לעבודה"

מפטירה הילדה

מכתפת על גבה תיק גדול ומוזר

היא נוגעת בי, מחבקת, מנשקת

"להתראות אבו'ש, להתראות ילד"

יוצאת וטורקת את הדלת.

אני משפשף את עיני,

ממשיך בסיבוב הגלגלים

מחכה שאבא יסיים עם העיתון

ויקח אותי

מחוץ לבית,

אל הגן

אבא אמא

ילדה וילד
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

נספח לדיונים - אשכול איראן ועדכונים ביטחוניים.

האשכול נפתח כדי לשמור על אשכולות החדשות המרכזיים נקיים ותכליתיים.
הוא ישמש כמרחב היחיד לדיון על הידיעות הביטחוניות המתפרסמות בפורום.

קראו את הכללים היטב. הם מחייבים, והאכיפה תהיה בנוסח משמרות המהפכה.

מטרת האשכול?
- הרחבות ופרשנות: הבאת רקע נוסף לידיעה, או ניתוח ענייני ומנומק של המצב.
- שאלות ובירורים: בקשת הבהרה על דיווח שעלה באשכול המרכזי.
- מידע משלים: עדכונים שחשובים להבנת התמונה אך אינם "חדשות מתפרצות".


מה לא ייכנס לכאן? עילה לחסימה מיידית

- גלישה לנושאים אחרים: האשכול ממוקד ביטחונית בלבד. פוליטיקה, עניינים אזרחיים או כל נושא שאינו קשור ישירות למלחמה/איראן - יימחקו.

- "ניהול המלחמה": אין מקום ל"הצעות למטכ"ל, פרשנויות בשקל או תרחישי אימים חסרי ביסוס.

- התכתבויות אישיות בין ניקים ("פינג-פונג"), או שרשורים שנמרחים על עמודים שלמים ללא ערך מוסף.

כדי לאפשר שיח איכותי, אנחנו נוקטים במדיניות אפס סובלנות.
* חסימה לצמיתות: משתמש שיעבור על הכללים, ייחסם מהאשכול באופן מיידי.
* אין חנינות: אין טעם לפנות במערכת הדיווח או בהודעות פרטיות לבקשת שחרור. הפיתרון היחיד לשחרור מחסימה - הוא פשוט לא להיחסם מלכתחילה.
האחריות היא שלכם. שמרו על שיח ענייני.
בין שלל הדיווחים העדכונים והפריצות לשידור, שמות הנטבחים וסיפורי הניצולים, תקיפות בעז"ה וחיסול המחבלים, החדשות הטובות והפחות, המתח והחרדות, האזעקות והמרחב המוגן, הטלפון והמרחב הקולי.

חשוב שיהיה גם מקום אחר, אווירה טובה, להתאוורר ולנשום עמוק, להביט על עם ישראל היפה, להתמקד בחדשות הטובות, פוסטים שמעלים חיוך, סרטונים ותמונות עם הומור בריא, שיעזרו לנו לעבור את התקופה. יהיה טוב!


כמה כללים בסיסיים:
  • אין להעלות תכנים כפולים.
  • ללא ציטוטים ושרשורים. לזה יש נספח.
  • הודעות מאולצות או תת רמה - מיותרות, אין טעם להעלותם.
  • אין לדון כלל! בדברים שיעלו פה.
  • יש להעלות רק דברים שמתאים לרוח אתר חרדי.
  • ללא תמונות נשים.
  • ללא בקשות "אפשר בזיפ"! (תוכלו לפנק את המנוטפרים בלי שיבקשו).
  • ללא מחזור קרשים ישנים, בדיחות מלפני שנה או עשור מיותרות.


עריכה:
כפי ששמתם לב, האשכול השתנה מעט, מעלה רמה ומחליף פורמט.
כל הדירוגים התאפסו. מהיום, אתם מחליטים מה מתאים ומה בדיחת קרש מאולצת ומיותרת.

אשכול זה מיועד לבדיחות ותכנים הרצים ברשת וקשורים למלחמה בלבד.
יש לכם בדיחה טובה? מעולה! תכתבו אותה פה.
מישהו העלה בדיחה, ויש לכם מה לומר עליה, כתבו בנספח. אין לפתוח פה ציטוטים ושרשורים.

צופים יקרים, שימו לב! אתם מצבעים ומשפיעים איזו הודעה מתאימה, ואיזו מאולצת או תת רמה.
ההצבעה אנונימית, וכל אחד יכול להשפיע. הודעה שתקבל דירוג שלילי, תוסר מהאשכול.

כמובן, הודעה כפולה, או כזאת הנוגדת את כללי האשכול, תקבל אף היא את הדירוג השלילי שלכם,
וכך תעזרו לנו לשמור עליו נקי עם רמה גבוהה.
לא מעט פעמים נתקלתי כאן בפורום בשאלה: "איך אזרח ישראלי יכול לפתוח חשבון בנק בארה"ב או באירופה?".

הצורך הזה ברור – בין אם אתם צריכים לקבל החזרי מס מהדוד סם (התחילה הגשת 2025 והדוד
התחיל לעשות בעיות עם צ'קים 💵), פרילנסרים שמקבלים תשלומים מחו"ל, או פשוט רוצים לחסוך בעמלות המרה כשאתם רוכשים במט"ח.

אז יש בשורה, והיא הרבה יותר פשוטה ונגישה ממה שנדמה לכם. הפתרון נקרא Wise.

לא מדובר סתם בעוד "ארנק דיגיטלי", אלא בפלטפורמה פיננסית מפוקחת שמאפשרת לכם להחזיק חשבון בנק מקומי (ממש עם מספר חשבון וכתובת) במגוון מדינות, וכל זה מהמחשב בבית.

למה דווקא Wise?
  • חשבון בנק מקומי אמיתי: בעת פתיחת החשבון, תקבלו פרטי בנק מקומיים (מספר חשבון, Routing Number, IBAN וכו') עבור המדינות שתבחרו: ארה"ב, בריטניה, גוש האירו, אוסטרליה, קנדה ועוד. הכסף נכנס לשם כאילו אתם תושבים מקומיים.
  • שער יציג אמיתי (Mid-Market Rate): בניגוד לבנקים רגילים ש"גוזרים קופון" על שער ההמרה, Wise ממירים לכם את הכסף בשער היציג האמיתי (זה שרואים בגוגל), וגובים עמלה שקופה וידועה מראש.
  • עמלות נמוכות במיוחד: לדוגמה, על המרת 1,000$ לשקלים, תשלמו עמלה של כ-4.5$ בלבד (משתנה קלות בהתאם לשערים) - פחות מ-0.5%. (למחירון המלא).
  • אפס דמי מנוי: אין "דמי ניהול חשבון", אין עמלת שורה ואין קנסות על חוסר פעילות. החשבון יכול לשבת ריק ולא יעלה לכם שקל.
  • הכסף נזיל: נדרשת הפקדה ראשונית כדי להפעיל את פרטי החשבון (כ-20 ליש"ט/דולר), אבל חשוב להדגיש: זה לא תשלום לפלטפורמה. הכסף נכנס ליתרה שלכם וניתן לשימוש או משיכה מיד לאחר האימות.
  • גם לבעלי אזרחות ישראלית: ללא צורך ב-SSN או ITIN.
  • אימות בשיחה קולית: אין צורך אפילו ב-SMS, ניתן לקבל קוד אימות בהודעה קולית באנגלית.
אז איך עושים את זה תכל'ס?

כדי לחסוך לכם הסתבכויות מיותרות, הכנו - אני וג'מיני , מדריך צעד-אחר-צעד, מהרשמה ועד קבלת מספר החשבון.

📋 צ'ק ליסט: מה להכין לפני שמתחילים?

כדי שהתהליך ירוץ חלק ולא תתקעו באמצע, ודאו שיש לידכם את הדברים הבאים:
  1. תעודות מזהות: צילום של תעודת זהות (2 הצדדים) / דרכון / רשיון נהיגה. נדרשים 2 מתוך 3. כדי שלא תקבלו דחייה של התמונה, צלמו תמונה ברורה, ואל תסרקו בסורק.
  2. מצלמת רשת: במהלך הרישום תתבקשו לבצע אימות זהות (סלפי) בוידאו. תצטרכו להסריט את עצמכם מקריאים משפט באנגלית.
  3. כוס קפה: כי בכל זאת, אנחנו מתעסקים בבירוקרטיה, גם אם היא דיגיטלית ונוחה.
🚗 בואו נצא לדרך
הסיפור, כמובן, הוא המלצה בלבד ולהמחשת הטעם.
אני עומד בתחנה, מחכה לאוטובוס. עוד לפני שיצאתי מהבית ידעתי שאני יוצא על 50% - 50% - או שיגיע או שיבריז - והוא בחר באופציה השנייה, אין הסבר אחר לכך שפתאום הקו נעלם מהמסך והבא בעוד 25 דקות. מתוסכל וממהר, אני עורך ניתוח מצב זריז: לחכות לאוטובוס הבא, שגם הוא יחליט בכוחות עצמו אם שווה לו לצאת, לעצור טרמפ או לקחת מונית. מונית היא האופציה הפחות משתלמת מבחינת הכיס, ואני מושיט את ידי, מקווה שמישהו יסכים לעצור ברחוב הזה, ששמו מזמן נמצא רק בוויז. אך מסתבר שהנהגים פחות מבינים את הסיטואציה המורכבת, ופחות רוצים לעצור. יש כמה כאלו שמסמנים לך תנועה שאתה לא תבין עם היד. זה יכול להיות "אין לי מקום באוטו", "אני עוצר כאן", "הפרצוף שלך פחות מדבר אלי", או כל פרשנות הגיונית אחרת. גאון מי שחשב על זה ראשון. אחרי שעברו עשר רכבים ושבע עשרה דקות, אני מחליט לקחת מונית - מה שיהיה יהיה. אני מושיט את היד, מונית נעצרת לידי, אני עולה, סוגר את הדלת ומקליק את החגורה. אבל אני לא אוותר להם כל כך מהר! אני מתקשר לחברה המפעילה, אקסטרה, ודורש מהם הסבר הגיוני להיעדרות של הקו. אני נענה בתגובה אדיבה שמשמעותה "אני רק פקידה של פקידה, ואין לי איך לעזור לך כרגע".
אני יושב במונית, הנהג מאותת ימינה ואני מביט בחלון, כועס ומתוסכל. התחושה היא שאין לי, בתור האזרח הקטן, מה לעשות כדי שהוד כבוד מעלת הנהג יואיל בטובו לצאת מתחתנת המוצא! וזו לא רק תחושה, באמת אין לי מה לעשות, בכלל. ואני שואל את עצמי, עד מתי??? בקצב הזה כבר עדיף את אגד! המון תלונות ואיחורים, אבל בסוף אתה מגיע!
מה יהיה???
אתגר קשרי מילים נוסף, מתחלף כל יום ב-13:00

מוזמנים לשלוח רעיונות לאתגר sheva.motion בג'ימייל
וכן אם יש רעיון למשחק מילים אחר שאשמח לבנות.

- ללא התחייבות לאתגר מדי יום
- ללא התחייבות לרמה גבוהה... מי שקל לו מדי, שייתן לילדיו הרכים לפתור

ועוד משחק נחמד שיצרתי בין לבין
אפשר לשנות את רמת הקושי בגלגל השיניים

אשכולות דומים

שיתוף - לביקורת צבוע בשקוף.
הסיפור עלה כבר בעבר באתגר כאן, אבל החלטתי להעלות אותו שוב, לכבוד יום המודעות לאוטיזם שחל אתמול.

אני שומע את הרחשים עוד לפני שהם מגיעים. זה תמיד מתחיל אותו דבר – הרחוב הומה, האנשים מדברים, הצופרים צורחים. אבל אצלי זה חזק יותר, כמו אלפי פעמונים שמצלצלים בו זמנית בתוך הראש שלי.

אני יודע שאמא לוחצת את ידי עכשיו. אני מרגיש את האצבעות שלה, חמות ובטוחות, אבל המגע שלה כבד מדי. זה כמו חולצה מגרדת שאי אפשר להוריד. אני רוצה למשוך את היד, אבל אם אני אעשה את זה – היא שוב תדאג.

"חיימי, אנחנו כמעט שם", היא אומרת בקולה הרך.

אני בן תשע, ואני לא אוהב את המילה "חיימי". אבל אני לא אומר לה את זה, כי אני מנסה לחשוב.

יום ראשון, וזה אומר שאנחנו הולכים לבית הספר. אני יודע מה הולך לקרות – הכיתה תהיה רועשת מדי, הכיסאות יהיו נוקשים מדי, והמורה שוב תבקש ממני "להסתכל לה בעיניים" כשאני מדבר.

אני לא אוהב להסתכל בעיניים.
זה מרגיש כמו לגעת בחוט חשמל חשוף.

"חיימי, חמוד שלי, תנסה להיות קשוב היום, בסדר?" אמא אומרת.

אני שותק. זה לא שאני לא מקשיב, אני פשוט מקשיב אחרת.

הם לא מבינים. אף אחד לא מבין.

כשהם מדברים, אני רואה צבעים. לכל קול יש צבע משלו. אמא היא ירוקה רך, כמעט כמו העלים באביב. המורה היא אפור קשיח. הילדים בכיתה הם צהוב מתפרץ. לפעמים הם צועקים, וזה מרגיש כמו התפוצצות בתוך הראש שלי.

אני לא מבין למה הם לא רואים את הצבעים האלה.

...​

בכיתה, יודה מתיישב לידי. הוא מחייך. אני אוהב את יודה, כי הוא לא מכריח אותי לדבר כשאני לא רוצה.

"הבאת את החוברת של הדינוזאורים?" הוא שואל.

אני מוציא אותה מהתיק. היא קצת מקומטת כי קראתי בה מלא פעמים, אבל זה לא משנה.

"יואו, תראה את הטי-רקס הזה! איזה שיניים!"

יודה מדפדף ואני מחייך.

אני לא תמיד מצליח לדבר עם האחרים, אבל כשאנחנו מדברים על דינוזאורים – זה פשוט עובד. אין כלליים מוזרים של שיחה, אין צורך להבין הבעות פנים. יש רק שמות, עובדות, עולמות-לא-אמתיים שאפשר לברוח אליהם.

...​

אני יושב על הספסל בפינה. אני צריך שקט. יודה משחק כדורגל עם אחרים, ואני צופה מהצד.

"נו, אתה בא?" הוא שואל, מצביע אל המגרש.

אני מהסס. אני יודע איך המשחק עובד, אבל אני לא יודע איך להיות חלק ממנו.

"אתה יכול להיות השופט", הוא מציע פתאום.

אני חושב על זה רגע, ואז קם. אני לא יודע לרוץ אחרי הכדור כמו שהם רצים, אבל אני יודע חוקים. אני לא לבד.

...​

כשאני חוזר הביתה, אני רץ אל החדר ומדליק את המנורה הכחולה שלי. האור הכחול עושה סדר בראש, מנקה את כל הקולות והצבעים שהתערבבו היום.

אמא מציצה פנימה. "איך היה היום?"

אני חושב רגע, ואז אומר: "פחות מדי כחול, אבל מספיק ירוק."

אמא מחייכת. היא לא מבינה הכל, אבל היא מבינה אותי. וזה מספיק.
"עכשיו משחקים במשחק השקט!", הכריז המבוגר התורן שהשגיח עליכם, אי אז כשהייתם ילדים(?), כאשר הדציבלים שהקמתם איימו על שלמות עור התוף.

גם הדמויות באתגר הזה, משחקות במשחק השקט.

אחרי שב
אתגר האחרון דיברנו פעמיים, אנחנו מאזנים עכשיו עם אתגר שתקני במיוחד.

כתבו קטע שאין בו דיאלוג בין הדמויות. יש מעשים, יש הבעות פנים, יש רגשות וזיכרונות, אבל אף מילה לא נאמרת בקול.

לקטע כזה יש סגוליות מיוחדת להיות משעמם, רדוד, על גבול המרדים, אך כאן בדיוק נעוץ האתגר-
אין דיבורים, ועדיין יש עלילה, רקע ושיא, מבנה של סיפור. לא רק תיאור סטטי של מצב או של דמות. תהליכים מתרחשים, קצוות נפתחים ונקשרים, מתח ורגש מתערבבים, עד הסוף- הטוב?- לבחירתכם, רק תזכרו שמי שמדבר- יוצא מהמשחק!

השתיקה תתמשך על פני 800 מילים מקסימום.

המשחק מתחיל עכשיו, יום רביעי, ט' באייר תשפ"ה, ויסתיים בע"ה ביום רביעי, אור לכ"ד אייר בשעה 22:00.

גילוי נאות: הרעיון לאתגר נולד בתוכי עוד לפני האתגר הקודם, אך מתוך מגוון הרעיונות שלפתי דווקא אותו בגלל ההקשר המנוגד לדיאלוג הכפול שכתבנו ממש עכשיו.

אז בלי מילה נוספת- מת-חי-לים!
ומי שבכל זאת רוצה לדבר- מוזמן לנספח.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  3  פעמים
למעלה