התייעצות זה רק אני ,או שתעשיית "הכרת הטוב" יצאה משליטה?

[לכתחילה שבדיעבד]

שלום,
אנני כותבת כאן כי באמת מענין אותי לשמוע אם אני היחידה שמרגישה ככה, או שזב הפך לנטל של ממש על כל משפחה חרדית ממוצעת.
אני מדברת על החובה הביתי כתובה לקנות מתנות יוקרתיות על כל צעד ושעל
למשל מתנות סוף שנה לגננת/סיעת/מורה שעולות כמו חצי שכר לימוד ,או מתנות לגיסות/אחינים שמזמן עבר ת'100שח
או כמובן התנות למחותנים/שוויגער כי לא נעים להביא סתם משהו פשוט..
זה מרגיש כמו תחרות סמויה מי מביא את המארז הכי מרשים ,מעוצב או השובר הכי יקר ...
למה א אפשר פשוט לתת מכתב תודה חם עם איזה שוקולד קטן ולא להרגיש עם עצמך קמצנית יוצאת דופן
אשמח לשמוע אם אתם נהנים מזה או שאתם גם צרגישים שזה הפך למסחטת כספים ולחץ חברתי מיותר...

 

[שירה רחל]

לצוות החינוכי, זאת חובה קדושה בעיני, ואגב, הרבה מהם יגידו לך שזה לא חייב להיות חצי מהתקציב המשפחתי. אלא אם כן מילים חמות עולות כסף.

לגיסים/אחיינים- מה הקשר להכרת הטוב? זה בטח לא אמור להיות משהו שבשגרה.
ורוב ההורים ישמחו בהכרת הטוב שלא עולה כסף.

 

[לכתחילה שבדיעבד]

אני לגמרי מסכימה שמילים חמות הן העיקר, והלוואי שזה היה הסטנדרט המקובל
הבעיה היא שבשטח, כשהרוב מביאים מארזים יוקרתיים ושוברי קנייה, המכתב החם שלי הופך להיות 'החריג'
השאלה שלי הייתה בדיוק על הפער הזה בין מה שראוי שיהיה (הכרת טוב מהלב) לבין הלחץ החברתי שנוצר בפועל, שגורם להרבה משפחות להרגיש לא נעים אם הן לא עומדות ברף הכספי

 

[I L♥ve Israel]

ב"ה אצלנו זה ממש לא כך.
כל אחד מביא מה שהוא יכול ורוצה, בלי התחרות של מי מביא יותר שווה\יקר וכו'

חייבת לציין שאני לא גרה באיזו עיר חרדית \ בתוך קהילה \ קרייה - כך שזה משפיע על רמת ה"תחרות" עם החברה מסביב.

 

[אנשי שלומינו]

אני בתור אשת הוראה שאנו נותנים חינוך לילדיכם ושכרינו אינו תמיד הולם, אז הפידבק שעושה לנו גם תחושה טובה במתן שכרה בצידה כן... לפעמים זה גם מגיע!
לגבי משפחה אני נותנת לפי ראות עייני ולא צריך להתבייש ממה יאמרו הסובבים.

 

[תשעים ותשע]

כל מילה פנינה!!
והלוואי שמשפחתי יקראו את האשכול ומשהו ישתנה אצלם במבט.
אין לי כוח להרחיב כרגע, אולי אעשה זאת בהמשך..
כואב לי על הבזבוז כספים שלהם (אבל זה לא נוגע אליי),
הבעיה שבסוף זה נוגע אליי ועוד איך.
אצלנו גם, כל פעם מישהו מציע לקנות בשותפות. כך שזה מחמיר את המצב.
כי אנחנו לא יכולים להיות היחידים שלא משתתפים....
ואני לא מדבר על הסכומים האדירים שיצאו משליטה
(למשל אחד החליט שאם המשפחה תשמח מאוד בשואב שוטף. אבל אני לא אשם שאין לה 40 ילדים?....
וסכום של אלפי שקלים לחלק לכמה ילדים זה פשוט נזק בכיס....)

 

[מונטיפיורית]

אני רק שאלה
האם גם בתחומים אחרים
את מרגישה כחברה שעלינו רמה
חופשות, מותגים, רכבים, אוכל בחוץ וכו וכו,
או שרק כשזה מגיע לתת לאחרים התחושות האלה צפות?
תודה על תשומת הלב שלכן לעניין זה!!!

 

[תשעים ותשע]

אני רק שאלה

א. אנחנו לא מפרגנים לעצמנו דברים על רמה, כי פשוט אין.
ב. לעצמי זכותי המלאה לפרגן, כי אני עבדתי על הכסף הזה.
וזכותי המלאה להתקמצן יותר כשזה מגיע לאחרים.
לתת מתנות לאחרים מאוד כיף לי, אבל יש גבול....
במיוחד כשרוב האנשים שיוצאים לנופש וכדו' עושים את זה מצורך, ולא מבזבוז.
ולקנות מתנות יוקרתיות זה לא צורך....

 

[עיר שהיא עולם]

כל אחת תתן כפי יכולתה.
זה כלל חשוב בחיים-להתנהל לפי היכולת שלי
ולא לפי מה שאנשים/החברה מצפה שאעשה.
פשוט להיות עם עמוד שדרה חזק.

 

[CHEESE מגשי אירוח]

שלום,
אנני כותבת כאן כי באמת מענין אותי לשמוע אם אני היחידה שמרגישה ככה, או שזב הפך לנטל של ממש על כל משפחה חרדית ממוצעת.
אני מדברת על החובה הביתי כתובה לקנות מתנות יוקרתיות על כל צעד ושעל
למשל מתנות סוף שנה לגננת/סיעת/מורה שעולות כמו חצי שכר לימוד ,או מתנות לגיסות/אחינים שמזמן עבר ת'100שח
או כמובן התנות למחותנים/שוויגער כי לא נעים להביא סתם משהו פשוט..
זה מרגיש כמו תחרות סמויה מי מביא את המארז הכי מרשים ,מעוצב או השובר הכי יקר ...
למה א אפשר פשוט לתת מכתב תודה חם עם איזה שוקולד קטן ולא להרגיש עם עצמך קמצנית יוצאת דופן
אשמח לשמוע אם אתם נהנים מזה או שאתם גם צרגישים שזה הפך למסחטת כספים ולחץ חברתי מיותר...

במה את עובדת?
מהעבודה שלך את מצפה לקבל מתנה או שמכתב מעריך מספק אותך?

מבינה מאד את הקושי הכלכלי, באמת הזוי כמו ההוצאות שיש לכל משפחה, אבל לדעתי מתנות למורות, גננות וכו זה לא משהו שאפשר לצמצם

בחיים לא אצליח לשבת שעה! עם 20/30 ילדים
אז לעשות את זה יום יום בכזו מסירות איך אפשר לא להעריך
המתנות הללו נכנסות לי לתקציב השנתי מבחינתי זה כמו לקנות ספרי לימוד

לגבי מתנות להורים וכו חושבת שלא פייר לעשות השתתפות כללית כי כל אחד מחליט כמה יכול לתת

אצלנו לדוגמה היו תקופות שהיתה קופה ששמו בה מעשרות ובזמן חתונות נתנו מזה להורים
וכל אחד שם בקופה כמה שבא לו ונח לו ולא ידע מה השאר נותנים

 

[עליבאבא]

מה לעשות, סוג של שוחד לאנשי החינוך...

 

[מבוזבזת]

אחותי הביאה לכל גננת של הבת שלה לפורים (3 גננות)
גיפטקארד 150 שקל! ועוד אחד 'רק' מאה לגננת של הצהרון
ולמטפלת 200 שקל
כמובן בצירוף מכתב ושוקולד
זה סכומים הגיוניים? אני מנסה להבין מי החריג היא או אני שמביאה כרטיס של 50 לגננות.
היא טוענת שהיא שמעה על עוד שמביאות כך

 

[בהחלט]

כולם מודים שצריך לתת מתנה ולהוקיר באמת השאלה היא כמה ומה אגב ההורים שלי בשביל למנוע את זה פשוט לא הסכימו לנו לתת להם משלוח מנות הם פשוט התקשרו שניהם וביקשו לא לתת כדי שלא יוצר מצב של חייבים להביא וחייבים סטייל ולהרשים כמובן שלגבי מוסדות מי שיש לו כמה ילדים זה יכול ליצור מצב של קרוב לאלף שקל לפורים זה וככה לכל חג ואירוע אפשר וצריך לתת מתנה אבל זה לא הגיוני המצב כיום

 

[ברכת ה']

חייבת להגיב, אחרי שהייתי אתמול בגינה ושמעתי גננת מהשכונה מדברת עם חברה בטלפון, ומשתפת אותה בכאב שהיא קיבלה השנה: חפיסת שוקולד אחת, עם פתק משורבט מכל ילדי הגן.
וזה גננת מדהימה!!
אז ברור שזה בגלל המלחמה והכל, אבל עדיין היה כואב מאד.

 

[שירה שבלב]

לגננות, מלמדים, מורות וכו' בהחלט מגיע.
אני לא נושאת בתפקיד כזה, חשובב לציין.
בכלל לדעתי, המשכורות למקצועות הללו אמורות להיות הכי גבוהות, הם עובדים עם הילדים שלנו!

 

[עיר שהיא עולם]

חייבת להגיב, אחרי שהייתי אתמול בגינה ושמעתי גננת מהשכונה מדברת עם חברה בטלפון, ומשתפת אותה בכאב שהיא קיבלה השנה: חפיסת שוקולד אחת, עם פתק משורבט מכל ילדי הגן.
וזה גננת מדהימה!!
אז ברור שזה בגלל המלחמה והכל, אבל עדיין היה כואב מאד.

אהמ.. זה חריג.
אולי לא שלחו בגלל המלחמה?
אנחנו הבאנו לגננות ולמטפלות לבית הפרטי.

 

[תשעים ותשע]

שימו לב!
יש הבדל גדול מאוד בין אנשי החינוך וכדו' בין אם זה הכרת הטוב או פשוט שוחד,
לבין משפחה והורים שיכולים יותר להבין את המצב.
גם ההורים לא רוצים שתיחנקו בשביל להביא מתנה יותר יפה וכו'

 

[בהחלט]

הבעיה הגדולה באנשי חינוך (שמגיע להם!) זה שאם לא נותנים להם מספיק כמקובל אז הילד פשוט לא יקבל ייחס..
אגב אם כבר העלו את הנושא אין ספק שאחד הדברים שהכי צריכים שינוי זה המשכורות שמקבלים גננות ואנשי חינוך זה פשוט דבר דבר שחייב להשנות

 

[שירה שבלב]

שימו לב!
יש הבדל גדול מאוד בין אנשי החינוך וכדו' בין אם זה הכרת הטוב או פשוט שוחד,
לבין משפחה והורים שיכולים יותר להבין את המצב.
גם ההורים לא רוצים שתיחנקו בשביל להביא מתנה יותר יפה וכו'

לדעתי, יש הורים שמרגישים חובה גדולה יותר כלפי איש חינוך.
אני יודעת על מקרה מסוים של ילד שצריך הרבה תמיכה, סיוע ותשומת לב מהסביבה ובתוכה גם מהמלמד שלו,
המלמד באמת עושה מעל ומעבר.
לגיטימי שההורים חשים כלפיו מעבר להכרת הטוב הסטנדרטית...

 

[שירה שבלב]

הבעיה הגדולה באנשי חינוך (שמגיע להם!) זה שאם לא נותנים להם מספיק כמקובל אז הילד פשוט לא יקבל ייחס..
אגב אם כבר העלו את הנושא אין ספק שאחד הדברים שהכי צריכים שינוי זה המשכורות שמקבלים גננות ואנשי חינוך זה פשוט דבר דבר שחייב להשנות

לא מסכימה עם ההכללה של כל אנשי החינוך והפיכתם לכאלה אמוציונלים ואגואיסטים.
יש הרבה כאלה שנותנים את נשמתם בלי קשר למה שהם מקבלים.