התייעצות נרקיסיזם- המחלה של הנפש

[michald]

ולגבי בירורים בשידוכים- כל הבירורים שעושים לא יעזור אם משהו בנפש נמשך לנרקיסיזם.
לרוב נרקיסיסיט כריזמטי ואוהב שליטה ימצא לו אישה מרצה, "נוחה", עם בעיות בשימת גבולות שכמהה לאישורים. אתה בחיים לא תמצא נרקיסיסט נשוי לנרקיסיסטית.
אז אפשר להגיד שזה לא קורה סתם בוואקום, זה מין מגנט משלים כזה. וזה נע על מין רצף כלשהו.
אנשים עם דפוסים קורבניים ימצאו את עצמם במערכת יחסים עם אנשים בדפוס תוקפני. (ראה ערך נשים נפגעות אלימות, שיוצאות מקשר אלים אחד לאחר, לפעמים נישאות בפעם השלישית והרביעית ותמיד זה איכשהו מתגלה כבנאדם בעייתי) וכמה שהסביבה מזדעקת לא מצליחות לעזור לעצמן.
ולפני שתקפצו עלי-- ברור שכשיש היכרות מאוד קצרה או אין הכרות בכלל יכול להיות טעויות. אבל לרוב קשר כזה זה לא במקרה "נופל עליך", יש סימנים מקדימים לכל דבר פשוט בוחרים להתעלם באופן בלתי מודע.

את צודקת!
אבל צריך להבדיל כי כל אישה מחפשת שבעלה יהיה הדמות החזקה שלה.
וכל גבר צריך להיות השולט בבית שהכוונה היא לתת, לתמוך וכדו'
אבל כשהוא לא מקבל את המקום הזה השליטה נהפכת לרודנות.

 

[אלישבע גוהר]

באמת מעניין, מה קורה כשיש שני נרקיסיסטיים באותו בית (איש ואשה / שני ילדים / הורה וילד)

בהחלט יכול להיות כמה במשפחה, אבל לרוב הם לא יהיו באותה עמדת כוח, לדוגמא:
הורה אחד עם נרקיסיסט, ועוד אח גדול נרקיסיסט, שרודים או רומסים יחדיו את אחד מהאחים הקטנים, שהוא ה"חוליה החלשה" יותר בבית, הכבשה השחורה. ובדרך כלל ההורה השני בתמונה הוא זה שאין לו כוחות להתמודד או להגן, שגם הוא לא במקרה- סוג של מרצה / כנוע / נשלט, משהו בצד השני של הרצף הזה.
העניין הוא שאנשים עם הפרעות אישיות תמיד ימצאו (בכוונה או שלא) "מושא" לבעיות שלהם. לפעמים זה מישהו דמות קבועה ולפעמים זה מישהו אקראי מזדמן ומתחלף.

 

[-דבורי]

כותבת פה בניק אחר, בתור ניקית שמןפיעה בשם ומלכות

אז אני בת של--
ואלו חיי גיהנום, כן גם אחרי שמתחתנים, יולדים ילדים וכאילו הכל בסדר
ככה חשבתי לי.
נשאתי את פצעיי, ליקקתי אותם במחשכים, נכון, תמיד הדהדו לי בראש המשפטים האלה, שהקטינו, שדרכו, מעכו, דרסו וריסקו כל חלקה טובה
איזה משפטים?
"הכל בראש שלך, זה מעולם לא קרה" "הנה המגזימנית באה שוב לספר הגזמות" "מי ירצה להתחתן איתך? גם שמנה, גם טיפשה, גם מכוערת" "אי אפשר לנשום לידך מרוב סירחון" להמשיך?

הייתי בטוחה שזו רק אני מול עצמי.
ואז קיבלתי קריאת השכמה

מכל כיוון הוצפתי בתלונות על הילדים מכל המוסדות
חשתי הצפה מטורפת ואיבוד עשתונות

והחלטתי סוף סוף ללכת לטיפול, ולפתוח את הפצעים האלו ובפעם הראשונה לנקות אותם
כי כשאמא רואה את עצמה, היא רואה את הילדים שלה.
ב"ה המצב התייצב מאז ורואה נחת.

אבל, רק שתבינו מה אומר להיות ילד של
זה ילד מחוק שלא רואה את הצרכים של עצמו, ילד שרואה תמיד את מי שמולו-לפניו, ילד שקמל תחת ביקורת צולפת, תחילה של הנרקסיסט, אח"כ הוא אומר אותה לעצמו (שימו לב שלכל אחד בראש יש את הקול האימהי והקול האבהי, האימהי-קול רגשי, האבהי-שכלי) הוא מאמין באמת ובתמים שהוא אינו ראוי לחיים, אהבה, רחמים, זה בגללו הכל.
ילד שחי דרך הנרקסיסט, מצבי הרוח שלו, החרדות שלו, עולות בקנה אחד מול התגובות של הנרקסיסט.
זה ילד שמפחד להיות הוא, ילד אימפוטנט שלומד לא להילחם על עצמו,
רוב הילדים חווים PTSD אצלי זה מופיע בבלק אאוט, אין לי זכרונות מהילדות.

קראתי את השורות האלה שוב ושוב, ובדקתי עם עצמי אם באמת לא אני כתבתי אותן. עברתי אותם דברים מילה במילה.

ילד של, אצלי בכ"א, זה משרת 7\24 אני גידלתי את האחים שלי, מה זה לגדל? בישלתי להם, כיבסתי, גיהצתי, אפיתי, שטפתי כלים, רצפה, קילחתי אותם, פליתי כינים, הכנתי איתם ש"ב, קמתי אליהם בלילות, האכלתי את התינוקות, ניקיתי הקאות, גמלתי מטיטולים, השכבתי לישון,
בקיצור מה שאמא עושה
אבל אני הייתי בת 12.
מה שהכי כואב זה הגזלייטינג, הערעור
כשפעם העזנו אני והאחים הקטנים לומר שאני הייתי האמא שלהם
נעננו ב-"להד"ם והכל מומצא מההגזמות של שאלה ותשובה"

אבל מעבר לכל מה שעשיתי, הפזמון שחזר שוב ושוב היה: "את לא עושה כלום בבית הזה."
יש זיכרון אחד שאני לא מצליחה לשכוח עד היום. הייתי בערך בת 14. באותה שנה השקעתי מאוד בלימודים, היה לי קשר טוב עם המורה, וממש חיכיתי לשמוע איזה מילה טובה אחרי אסיפת ההורים.
אמא הלכה לאסיפת הורים, וכשהיא חזרה הביתה שאלתי אותה "נו, מה המורה אמרה?"
והתשובה שלה הייתה
"חיכיתי מחוץ לכיתה עם כל האמהות. כולן סיפרו כמה הבנות שלהן עוזרות בבית, ורק לי לא היה מה לספר."
המשפט הזה לא יוצא לי מהראש עד היום. האכזריות הזאת לא לפרגן אפילו מילה טובה אחת.

עברנו שטיפות מוח יומיומיות, כמה הבית שלנו הכי טוב, הכי מושלם, הכי אוהב, הכי הכי...

ברור
זה כמעט מצחיק לראות איך כולם מתנהגים בדיוק באותו אופן.
לפעמים עולה בי השאלה, באיזה בית ספר הם למדו את זה?

אבל כשגדלתי ונישאתי שמעתי לראשונה את המשפט "מעולם, אבל מעולם לא הצלחתי לאהוב אותך"

לבוא ולהקטין את מה שמרגיש ילד שגדל בבית כזה
זה עוול

 

[ארי הסוחר]

אגב נקודה נחוצה
נרקיסיסט בדרך כלל אינו מודע לנרקיסיסטיותו

 

[תשובות פשוטות לשאלות]

יש לי במשפחה הקרובה שני נרקיסיסטים (אחד מהם מאובחן ע"י פסיכולוג קליני שניסה לגשר בינו לאחרים במשפחה).
אחד מהם אדם טוב לב, שפשוט המציאות מעוותת בעיניו, אחד אחר באמת קצת יותר מרושע בהקשרים מסוימים, אבל גם כן לא סרטן ולא דומה לזה.
שניהם מניפולטיביים, בעיקר בגלל תפיסה מעוותת של המציאות.
למשל אחד מהם פעם סיפר איך נסע יום שלם בכמה אוטובוסים ובכולם הנהג עשה בכוונה כדי לא לתת לו לעלות, ועוד סיפורי עליבבא, הוא באמת חשב שזה מה שקרה, ולא חשב לרגע שאולי הנהג לא נתן לו לעלות בגלל שהוא צרח עליו שניה לפני כן כמו שהוא רגיל לעשות כשלא שומעים בקולו.
מבחינת שלום בית דווקא אשתו של המרושע פורחת, היא חלק מהאגו שלו והוא מגן עליה, כנראה שלא ממש קשוב לה, אבל איכשהו נראה שהם מסתדרים יפה, וגם עם השנים הוא התרכך ונעשה פחות מטורף.
אני מרחמת על ילדיו כשיגדלו יותר, כנראה שיהיו שם פיצוצים...
נרקיסיסטים אנשים שקשה להסתדר איתם, אבל זה לא סרטן של הנפש.
מי שמתבכיינ/ת שעברו חיים נוראיים זה בדרך כלל לא בגלל 'נרקיסיזם' בהגדרה אלא בגלל הפרעות אחרות שלפעמים הולכות ביחד עם נרקיסיזם או לפעמים לחוד, אבל כחלק מהלהיט החרדי של השנתיים האחרונות הכניסו לתוך המילה נרקיסיזם גם פסיכופתים ועוד הפרעות לא קשורות.
מתנצלת מראש אבל לצערנו בציבור החרדי יש מעט ידע בתחום הנפש והרבה עדריות כך שמישהי מדברת על נרקיסיזם ופתאום כולם תולים בזה את כל המידות הרעות וכל מחלות הנפש...
נרקיסיזם לבד לא נחמד בכלל אבל הרבה אנשים חיים עם זה ולפעמים גם יש רגעים מאושרים גם בקשר עם נרקיסיסט פתלוגי, מנסיון.
כל הקביעות החד מימדיות פה למשל אם מישהו חושש שהוא נרקיסיסט אז 'בטוח' הוא לא כזה - ממש לא נכון. זה כן נכון ש'בדרך כלל' נרקיסיסט לא חושד בעצמו, אבל עצם הנסיון להכניס את הכל לכללים חד מימדיים כאלו - כבר מראה על חוסר הבנה בסיסית.
סתם סיפור אחד מיני רבים: בקורונה אחד האחים שלי היה תקוע בבידוד חודש עם הקרוב הנרקיסיסט ואכן כמעט יצא מדעתו בשבועיים הראשונים, דיברתי איתו אז בטלפון ובלי הגזמה הוא היה על סף התמוטטות עצבים. לאחר ייעוץ טלפוני מפסיכולוג קליני הוא אימץ שיטות מסוימות וכיום הם בקשר קרוב מאד! למפרע דווקא הבידוד המשותף גרם להם לקשר קרוב וחיובי מאד.
סיפור נוסף על מכרה שלי שסיפרה לי בעצמה שהיא מאובחנת כנרקיסיסטית (וזה גם די בולט עם כל התסמינים כמעט...) - פעם הייתי צריך ממנה עזרה והיא ממש יצאה מגדרה לעזור לי. לאחר מעשה התברר שזה מאד הזכיר לה את עצמה בסיטואציה מסוימת בעבר ולכן נכמרו רחמיה. במקביל היא דרשה ממני לעזור לה בדברים אחרים בתמורה. כלומר כן יש פה נרקיסיזים מציק שקשה לה לעזור סתם בלי תמורה, מצד שני היא אכן עזרה מאד גם כשהיה לה קשה. לא היה שם רוע לב טהור אלא רק אנוכיות.
לסיכום מי שרוצה ללמוד משהו על נרקיסיזם המקום האחרון לקרוא על זה - פה בפרוג.
חלק מההודעות אכן הגיוניות אבל הרוח של האשכולות האלו פשוט מטורללת ולא קשורה למציאות. אני מאמינה שיש אנשים שסובלים מאד אבל זה לא בהכרח נרקיסיזם, בנוסף האופנה כיום בכל העולם המערבי שכל אחד מרגיש מינימום ניצול שואה ששרד התעללות כלשהי, דברים שבדור קודם היו ממשיכים הלאה בלי לעשות עסק.
תמיד ניתן להתמקד בסיטואציות מעליבות במיוחד, זה לא אומר שכל החיים עם נרקיסיסט הם כאלו.

 

[אלישבע גוהר]

יש לי במשפחה הקרובה שני נרקיסיסטים (אחד מהם מאובחן ע"י פסיכולוג קליני שניסה לגשר בינו לאחרים במשפחה).
אחד מהם אדם טוב לב, שפשוט המציאות מעוותת בעיניו, אחד אחר באמת קצת יותר מרושע בהקשרים מסוימים, אבל גם כן לא סרטן ולא דומה לזה.
שניהם מניפולטיביים, בעיקר בגלל תפיסה מעוותת של המציאות.
למשל אחד מהם פעם סיפר איך נסע יום שלם בכמה אוטובוסים ובכולם הנהג עשה בכוונה כדי לא לתת לו לעלות, ועוד סיפורי עליבבא, הוא באמת חשב שזה מה שקרה, ולא חשב לרגע שאולי הנהג לא נתן לו לעלות בגלל שהוא צרח עליו שניה לפני כן כמו שהוא רגיל לעשות כשלא שומעים בקולו.
מבחינת שלום בית דווקא אשתו של המרושע פורחת, היא חלק מהאגו שלו והוא מגן עליה, כנראה שלא ממש קשוב לה, אבל איכשהו נראה שהם מסתדרים יפה, וגם עם השנים הוא התרכך ונעשה פחות מטורף.
אני מרחמת על ילדיו כשיגדלו יותר, כנראה שיהיו שם פיצוצים...
נרקיסיסטים אנשים שקשה להסתדר איתם, אבל זה לא סרטן של הנפש.
מי שמתבכיינ/ת שעברו חיים נוראיים זה בדרך כלל לא בגלל 'נרקיסיזם' בהגדרה אלא בגלל הפרעות אחרות שלפעמים הולכות ביחד עם נרקיסיזם או לפעמים לחוד, אבל כחלק מהלהיט החרדי של השנתיים האחרונות הכניסו לתוך המילה נרקיסיזם גם פסיכופתים ועוד הפרעות לא קשורות.
מתנצלת מראש אבל לצערנו בציבור החרדי יש מעט ידע בתחום הנפש והרבה עדריות כך שמישהי מדברת על נרקיסיזם ופתאום כולם תולים בזה את כל המידות הרעות וכל מחלות הנפש...
נרקיסיזם לבד לא נחמד בכלל אבל הרבה אנשים חיים עם זה ולפעמים גם יש רגעים מאושרים גם בקשר עם נרקיסיסט פתלוגי, מנסיון.
כל הקביעות החד מימדיות פה למשל אם מישהו חושש שהוא נרקיסיסט אז 'בטוח' הוא לא כזה - ממש לא נכון. זה כן נכון ש'בדרך כלל' נרקיסיסט לא חושד בעצמו, אבל עצם הנסיון להכניס את הכל לכללים חד מימדיים כאלו - כבר מראה על חוסר הבנה בסיסית.
סתם סיפור אחד מיני רבים: בקורונה אחד האחים שלי היה תקוע בבידוד חודש עם הקרוב הנרקיסיסט ואכן כמעט יצא מדעתו בשבועיים הראשונים, דיברתי איתו אז בטלפון ובלי הגזמה הוא היה על סף התמוטטות עצבים. לאחר ייעוץ טלפוני מפסיכולוג קליני הוא אימץ שיטות מסוימות וכיום הם בקשר קרוב מאד! למפרע דווקא הבידוד המשותף גרם להם לקשר קרוב וחיובי מאד.
סיפור נוסף על מכרה שלי שסיפרה לי בעצמה שהיא מאובחנת כנרקיסיסטית (וזה גם די בולט עם כל התסמינים כמעט...) - פעם הייתי צריך ממנה עזרה והיא ממש יצאה מגדרה לעזור לי. לאחר מעשה התברר שזה מאד הזכיר לה את עצמה בסיטואציה מסוימת בעבר ולכן נכמרו רחמיה. במקביל היא דרשה ממני לעזור לה בדברים אחרים בתמורה. כלומר כן יש פה נרקיסיזים מציק שקשה לה לעזור סתם בלי תמורה, מצד שני היא אכן עזרה מאד גם כשהיה לה קשה. לא היה שם רוע לב טהור אלא רק אנוכיות.
לסיכום מי שרוצה ללמוד משהו על נרקיסיזם המקום האחרון לקרוא על זה - פה בפרוג.
חלק מההודעות אכן הגיוניות אבל הרוח של האשכולות האלו פשוט מטורללת ולא קשורה למציאות. אני מאמינה שיש אנשים שסובלים מאד אבל זה לא בהכרח נרקיסיזם, בנוסף האופנה כיום בכל העולם המערבי שכל אחד מרגיש מינימום ניצול שואה ששרד התעללות כלשהי, דברים שבדור קודם היו ממשיכים הלאה בלי לעשות עסק.
תמיד ניתן להתמקד בסיטואציות מעליבות במיוחד, זה לא אומר שכל החיים עם נרקיסיסט הם כאלו.

בהחלט יש הכללה, ובשנים האחרונות שמו את כל ההפרעות אישיות למיניהן, ומגוון בעיות ופתולוגיות שונות תחת מטריה אחת: "נרקיסיזם".
נוטים בציבורנו לאחרונה הכל לשייך למושג הזה, וזו טעות ואבחנה שטחית.
כי זה נושא כל כך רחב עם הרבה מאפיינים והגדרות שונות. צריך ללמוד את הנושא לעומק כדי להבין.

 

[תשובות פשוטות לשאלות]

ועכשיו הודעה שניה אספר קצת מה אני עברתי:
'תמיד ידעתי שנכשלתי בחינוך שלך' - החל מגיל 6
קיבלתי עונש פומבי בשולחן שבת כשהייתי מאורסת - מול החתן שלי
לא התאפשרה לי פרטיות כמעט אף פעם, גם לא כדי להתלבש או להתקלח.
איסורים רבים ומוזרים החל מאיסורים לאכול ולשתות דברים מסוימים בגלל בריאות או כשרות, וכלה בכל מיני דברים מוזרים כגון איסור לפתוח חלונות בבית בלי רשות.
בגיל 15 העזתי לראשונה לחשוב שאולי אני כן בסדר ומשהו אצלו לא תקין, ואז חצי שנה הלקיתי את עצמי על המחשבה הזאת.
היה הרבה כאב.
אבל כיום הרבה שנים אחר כך אני יודעת שלמרות השתלטנות והערעור שלי עמוק בלב הוא כן דאג לי, והיו לנו גם רגעים יפים יחד.
נכון להיום אנחנו כמעט ולא בקשר. הוא לא יודע איך להכיל את הקשר, ואני כבר לא ממש מסוגלת לשחק את המשחקים האלו. שלום קר.
אבל זה לא סרטן.

 

[יעקב ידי זהב]

יש לי במשפחה הקרובה שני נרקיסיסטים (אחד מהם מאובחן ע"י פסיכולוג קליני שניסה לגשר בינו לאחרים במשפחה).
אחד מהם אדם טוב לב, שפשוט המציאות מעוותת בעיניו, אחד אחר באמת קצת יותר מרושע בהקשרים מסוימים, אבל גם כן לא סרטן ולא דומה לזה.
שניהם מניפולטיביים, בעיקר בגלל תפיסה מעוותת של המציאות.
למשל אחד מהם פעם סיפר איך נסע יום שלם בכמה אוטובוסים ובכולם הנהג עשה בכוונה כדי לא לתת לו לעלות, ועוד סיפורי עליבבא, הוא באמת חשב שזה מה שקרה, ולא חשב לרגע שאולי הנהג לא נתן לו לעלות בגלל שהוא צרח עליו שניה לפני כן כמו שהוא רגיל לעשות כשלא שומעים בקולו.
מבחינת שלום בית דווקא אשתו של המרושע פורחת, היא חלק מהאגו שלו והוא מגן עליה, כנראה שלא ממש קשוב לה, אבל איכשהו נראה שהם מסתדרים יפה, וגם עם השנים הוא התרכך ונעשה פחות מטורף.
אני מרחמת על ילדיו כשיגדלו יותר, כנראה שיהיו שם פיצוצים...
נרקיסיסטים אנשים שקשה להסתדר איתם, אבל זה לא סרטן של הנפש.
מי שמתבכיינ/ת שעברו חיים נוראיים זה בדרך כלל לא בגלל 'נרקיסיזם' בהגדרה אלא בגלל הפרעות אחרות שלפעמים הולכות ביחד עם נרקיסיזם או לפעמים לחוד, אבל כחלק מהלהיט החרדי של השנתיים האחרונות הכניסו לתוך המילה נרקיסיזם גם פסיכופתים ועוד הפרעות לא קשורות.
מתנצלת מראש אבל לצערנו בציבור החרדי יש מעט ידע בתחום הנפש והרבה עדריות כך שמישהי מדברת על נרקיסיזם ופתאום כולם תולים בזה את כל המידות הרעות וכל מחלות הנפש...
נרקיסיזם לבד לא נחמד בכלל אבל הרבה אנשים חיים עם זה ולפעמים גם יש רגעים מאושרים גם בקשר עם נרקיסיסט פתלוגי, מנסיון.
כל הקביעות החד מימדיות פה למשל אם מישהו חושש שהוא נרקיסיסט אז 'בטוח' הוא לא כזה - ממש לא נכון. זה כן נכון ש'בדרך כלל' נרקיסיסט לא חושד בעצמו, אבל עצם הנסיון להכניס את הכל לכללים חד מימדיים כאלו - כבר מראה על חוסר הבנה בסיסית.
סתם סיפור אחד מיני רבים: בקורונה אחד האחים שלי היה תקוע בבידוד חודש עם הקרוב הנרקיסיסט ואכן כמעט יצא מדעתו בשבועיים הראשונים, דיברתי איתו אז בטלפון ובלי הגזמה הוא היה על סף התמוטטות עצבים. לאחר ייעוץ טלפוני מפסיכולוג קליני הוא אימץ שיטות מסוימות וכיום הם בקשר קרוב מאד! למפרע דווקא הבידוד המשותף גרם להם לקשר קרוב וחיובי מאד.
סיפור נוסף על מכרה שלי שסיפרה לי בעצמה שהיא מאובחנת כנרקיסיסטית (וזה גם די בולט עם כל התסמינים כמעט...) - פעם הייתי צריך ממנה עזרה והיא ממש יצאה מגדרה לעזור לי. לאחר מעשה התברר שזה מאד הזכיר לה את עצמה בסיטואציה מסוימת בעבר ולכן נכמרו רחמיה. במקביל היא דרשה ממני לעזור לה בדברים אחרים בתמורה. כלומר כן יש פה נרקיסיזים מציק שקשה לה לעזור סתם בלי תמורה, מצד שני היא אכן עזרה מאד גם כשהיה לה קשה. לא היה שם רוע לב טהור אלא רק אנוכיות.
לסיכום מי שרוצה ללמוד משהו על נרקיסיזם המקום האחרון לקרוא על זה - פה בפרוג.
חלק מההודעות אכן הגיוניות אבל הרוח של האשכולות האלו פשוט מטורללת ולא קשורה למציאות. אני מאמינה שיש אנשים שסובלים מאד אבל זה לא בהכרח נרקיסיזם, בנוסף האופנה כיום בכל העולם המערבי שכל אחד מרגיש מינימום ניצול שואה ששרד התעללות כלשהי, דברים שבדור קודם היו ממשיכים הלאה בלי לעשות עסק.
תמיד ניתן להתמקד בסיטואציות מעליבות במיוחד, זה לא אומר שכל החיים עם נרקיסיסט הם כאלו.

כמעט בכל תחום של הנפש אין קביעות חד מימדיות, ולא בגלל זה צריך להעלות או להוריד את מי שכתב - מי שחושד בעצמו הוא לא נרקסיסט.
דווקא בגלל שהציבור החרדי, מוכרח בעבודת ה' להגיע למעמקי הנפש, לכן יש הרבה יותר התעסקות בנושא. ולעומת זו בוודא ובוודאי, שהחפיפינקיות שולטת, והרבה הופכים את עצמם למבינים, בדברים שגם מי שלא יודע כלום מבין יותר מהם.
כמו שכבר כתבתי, ישנם הרצאות רבות בתחום, כדי לדעת איך להתמודד עם הפרעה נרקסיסטית, אפשר גם להיות מי שמקבל מהנרקסיסט, ולא מי שהנרקסיסט לוקח ושואב ממנו הכל.

אבל נראה לי שלכתוב 'נרקיסיזם לבד לא נחמד בכלל אבל הרבה אנשים חיים עם זה ולפעמים גם יש רגעים מאושרים גם בקשר עם נרקיסיסט פתלוגי, מנסיון.'
זה ממש דבר מוזר, כי לחיות עם כזה אדם בזוגיות זה נורא והיום, וזה לא מנחם ממש שלפעמים יש גם רגעים מאושרים.
ציטוט נוסף,
לסיכום מי שרוצה ללמוד משהו על נרקיסיזם המקום האחרון לקרוא על זה - פה בפרוג.
חד משמעי, כל הנושאים פה הם לעורר את האנשים לשים לב למה שקורה מסביבם, לכן העלו לפני כן שיש אשכול סגור, לנפגעי נרקסיזם. שם לא מקשקשים.

הציטוט הבא לענ''ד לא מתאים
חלק מההודעות אכן הגיוניות אבל הרוח של האשכולות האלו פשוט מטורללת ולא קשורה למציאות.


ונקודה אחרונה והכי קריטית
'תמיד ניתן להתמקד בסיטואציות מעליבות במיוחד, זה לא אומר שכל החיים עם נרקיסיסט הם כאלו.'

לא מאמין שמי שכתב את המשפט הזה, חי בסביבה עם נרקסיסט. ואם כן, הוא עדיין לא מבין מה הנרקסיסט עושה מסביבו.
מי שחי עם נרקסיסט, ויודע שזה הסיפור שלו, לא יכתוב דבר כזה!!!!

 

[יהודית ק]

אבל זה לא סרטן.

נכון! זה לא סרטן אלא הרבה יותר גרוע! את כותבת דברים שמזעזעים כל בן אדם שפוי, וכנראה התרגלת שאולי זה
נורמלי או שאפשר לחיות עם זה, אז עם חולי סרטן המצב ברור, והרבה יותר טוב בלי מחיקת ערך עצמי,
בתור אחת שגדלה עם אבא חולה (לא סרטן) במחלה מתישה מאד היו לי חיים מדהימים ולא הרגשתי את מחלתו.

 

[דיני]

הבעיה האמיתי היא שבשידוכים אי אפשר לדעת דבר כזה..
וכשכבר מגלים לפעמים מאוחר מידיי...
עצוב.

אשמח להסבר למה תמיד זה מתפרץ אחרי החתונה???
למה 22 שנה אף אחד לא שם לב??
למה אי אפשר לברר את זה לפני באמת?
זה הפחד הגדול ביותר של הבחורות (לאחר שקרו מקרים לצערינו)

כי אז נדרשת קרבה ברמה האינטימית, וזה המעגל הכי מעורער והכי פצוע והכי 'אין כניסה' של הנרקסיסט
(גם לעצמו אין כניסה לשם)
עם חברות בסמינר ובישיבה עוד אפשר להסתיר

 

[יעקב ידי זהב]

ועכשיו הודעה שניה אספר קצת מה אני עברתי:
'תמיד ידעתי שנכשלתי בחינוך שלך' - החל מגיל 6
קיבלתי עונש פומבי בשולחן שבת כשהייתי מאורסת - מול החתן שלי
לא התאפשרה לי פרטיות כמעט אף פעם, גם לא כדי להתלבש או להתקלח.
איסורים רבים ומוזרים החל מאיסורים לאכול ולשתות דברים מסוימים בגלל בריאות או כשרות, וכלה בכל מיני דברים מוזרים כגון איסור לפתוח חלונות בבית בלי רשות.
בגיל 15 העזתי לראשונה לחשוב שאולי אני כן בסדר ומשהו אצלו לא תקין, ואז חצי שנה הלקיתי את עצמי על המחשבה הזאת.
היה הרבה כאב.
אבל כיום הרבה שנים אחר כך אני יודעת שלמרות השתלטנות והערעור שלי עמוק בלב הוא כן דאג לי, והיו לנו גם רגעים יפים יחד.
נכון להיום אנחנו כמעט ולא בקשר. הוא לא יודע איך להכיל את הקשר, ואני כבר לא ממש מסוגלת לשחק את המשחקים האלו. שלום קר.
אבל זה לא סרטן.

מתאים מאד.
'אבל כיום הרבה שנים אחר כך אני יודעת שלמרות השתלטנות והערעור שלי עמוק בלב הוא כן דאג לי, והיו לנו גם רגעים יפים יחד.'
רק איך שזה נראה מהצד, התפיסה הנקרסיסטית היא שהכל בשבילי.
זה נקודה של לימוד זכות, 'עמוק בלב הוא כן דאג לי' - בסוף מדובר ביצור אנוש, לא בבריאה פחות מזה. אבל זה לא תואם את ההתנהגות הנרקסיסטית, מי שבאמת דואג לי, עמוק בלב, לא מתעלל בי.
מתוך הכתיבה נראה שזה נכתב מתוך הסיפור, ולא כידע וחכמה בעלמא, ולכן בזהירות רבה, רק הערתי.

 

[דיני]

את צודקת!
אבל צריך להבדיל כי כל אישה מחפשת שבעלה יהיה הדמות החזקה שלה.
וכל גבר צריך להיות השולט בבית שהכוונה היא לתת, לתמוך וכדו'
אבל כשהוא לא מקבל את המקום הזה השליטה נהפכת לרודנות.

זה לא רק שהיא מחפשת בבעלה את הדמות החזקה
אלא החוזקה הנשית היא בלהשפיע על בעלה
ויש נשים שנמשכות דווקא לאישיות נרקסיסטית כי האתגר נראה להם גדול מאד, וזה מה שמושך אותן
הן בטוחות שיצליחו להשפיע עליו לטובה, שאיתן הוא יהיה בסדר
(כמובן הכל בתת מודע)
כמו במשל של הצפרדע והעקרב. מה הצפרדע חיפשה שם כשהחליטה להעביר את העקרב מגדה לגדה?

ככה שמעתי פעם בפודקאסט של פסיכולוג גדול, אינני זוכרת את שמו

 

[יהודי טוב1232]

נרקסיסט מצוי לא היה מעלה על דעתו שהוא כזה גם לאחר קריאת אשכול כזה! (המקסימום שהיה חושב זה שהבן זוג שלו כזה!)

במילים אחרות, מי שחושב שהוא כזה והוא רוצה לשפר את עצמו עם עבודת המידות או לימוד ספרי מוסר אז 100% הוא לא כזה

את צודקת!
אבל צריך להבדיל כי כל אישה מחפשת שבעלה יהיה הדמות החזקה שלה.
וכל גבר צריך להיות השולט בבית שהכוונה היא לתת, לתמוך וכדו'
אבל כשהוא לא מקבל את המקום הזה השליטה נהפכת לרודנות.

השאלה היא מה באמת הגבול בזה
יש על זה מידי הרבה שיח בשנים אחרונות ונוצר מצב שאנו כבר לא יודעים מי באמת הוא כזה שאז צריך להתרחק ממנו ומי הוא לא ואז סתם מוציאים עליו דם רע, שזה חמור ביותר, זה פשוט לשפוט בן אדם ולהזיק לו בלי שהוא עשה משהו, כמו שהכותבת אמרה שלפעמים הבעל לא מקבל את המקום שלו ואז הוא כעין רודן ואנו שופטים אותו כנרקיסיסט במקום שהאישה תיתן לו את המקום שלו, וכן גם הפוך

 

[א. פרינסס]

בהחלט יכול להיות כמה במשפחה, אבל לרוב הם לא יהיו באותה עמדת כוח, לדוגמא:
הורה אחד עם נרקיסיסט, ועוד אח גדול נרקיסיסט, שרודים או רומסים יחדיו את אחד מהאחים הקטנים, שהוא ה"חוליה החלשה" יותר בבית, הכבשה השחורה. ובדרך כלל ההורה השני בתמונה הוא זה שאין לו כוחות להתמודד או להגן, שגם הוא לא במקרה- סוג של מרצה / כנוע / נשלט, משהו בצד השני של הרצף הזה.
העניין הוא שאנשים עם הפרעות אישיות תמיד ימצאו (בכוונה או שלא) "מושא" לבעיות שלהם. לפעמים זה מישהו דמות קבועה ולפעמים זה מישהו אקראי מזדמן ומתחלף.

כל מילה.
והרבה פעמים הכבשה נהיית שחורה, בגלל שהעיזה להתקומם מול העוול שעובר בן הזוג המרצה.
ובני הבית שלא מתקוממים, נגררים במידה כזו או אחרת לרוע, נהיים כמו "קאפו" של ה...
מי שגודל בבית כזה, בעיני זו פשוט שואה.

 

[דיני]

משהו מעניין ששמעתי פעם הוא שנרקסיזם הוא לא סתם אגו
יש אנשים אנוכיים, או אימפלוסיביים, חסרי טקט וכדו'
יש אנשים שמרוכזים בעצמם ובטוחים שהם בשורת הדור, גם זה לא נרקסיזם

לנרקסיסט אין אגו גדול, להיפך, יש לו אגו שבור מאד
לאדם בריא בנפשו יש הכרה בערך של עצמו
הנחיתי לא מכיר בערך של עצמו ונשאר באומלותו אבל הנרקסיסט שואב את כל החיות שלו מאנשים אחרים.
זה לא אגואיסטיות רגילה, הערך העצמי שלו זה בלשאוב אותו מאחרים

כולנו זקוקים להכרה, אבל הוא משועבד לצורך הזה


לשני סוגי הנרקיסיסטים (הגלוי והמופנם) יש הערכה עצמית שברירית, ובעוד שהגלוי ידרוש הערצה ותשומת לב, הסמוי ישתמש בטקטיקות מרוככות יותר להשגת אותן מטרות.

חשוב להבין כי בעולמו הפנימי - וזה די טראגי - מגע עם חולשה עלול להוביל לכיליון פסיכולוגי.

לכן, שימור רמה גבוהה של ערך עצמי, שחייב להיות מוזן מבחוץ (כי אי אפשר מבפנים), אינו נחווה כמותרות אלא כצורך קיומי.

 

[אלסקה]

גלות הנפש

 

[מבריק הפלא]

באמת מעניין, מה קורה כשיש שני נרקיסיסטיים באותו בית (איש ואשה / שני ילדים / הורה וילד)

הבית שלהם ניהיה כת.
מכירה כזאת משפחה (האבא כבר לא בחיים) וכבר כולם התחתנו (לפחות םעם אחת).
המשפחה עצמה הרוסה.
הילדים 3 נשואים פעמים.
פלוס 4 גרושים.

 

[Exotic]

יש לי במשפחה הקרובה שני נרקיסיסטים (אחד מהם מאובחן ע"י פסיכולוג קליני שניסה לגשר בינו לאחרים במשפחה).
אחד מהם אדם טוב לב, שפשוט המציאות מעוותת בעיניו, אחד אחר באמת קצת יותר מרושע בהקשרים מסוימים, אבל גם כן לא סרטן ולא דומה לזה.
שניהם מניפולטיביים, בעיקר בגלל תפיסה מעוותת של המציאות.
למשל אחד מהם פעם סיפר איך נסע יום שלם בכמה אוטובוסים ובכולם הנהג עשה בכוונה כדי לא לתת לו לעלות, ועוד סיפורי עליבבא, הוא באמת חשב שזה מה שקרה, ולא חשב לרגע שאולי הנהג לא נתן לו לעלות בגלל שהוא צרח עליו שניה לפני כן כמו שהוא רגיל לעשות כשלא שומעים בקולו.
מבחינת שלום בית דווקא אשתו של המרושע פורחת, היא חלק מהאגו שלו והוא מגן עליה, כנראה שלא ממש קשוב לה, אבל איכשהו נראה שהם מסתדרים יפה, וגם עם השנים הוא התרכך ונעשה פחות מטורף.
אני מרחמת על ילדיו כשיגדלו יותר, כנראה שיהיו שם פיצוצים...
נרקיסיסטים אנשים שקשה להסתדר איתם, אבל זה לא סרטן של הנפש.
מי שמתבכיינ/ת שעברו חיים נוראיים זה בדרך כלל לא בגלל 'נרקיסיזם' בהגדרה אלא בגלל הפרעות אחרות שלפעמים הולכות ביחד עם נרקיסיזם או לפעמים לחוד, אבל כחלק מהלהיט החרדי של השנתיים האחרונות הכניסו לתוך המילה נרקיסיזם גם פסיכופתים ועוד הפרעות לא קשורות.
מתנצלת מראש אבל לצערנו בציבור החרדי יש מעט ידע בתחום הנפש והרבה עדריות כך שמישהי מדברת על נרקיסיזם ופתאום כולם תולים בזה את כל המידות הרעות וכל מחלות הנפש...
נרקיסיזם לבד לא נחמד בכלל אבל הרבה אנשים חיים עם זה ולפעמים גם יש רגעים מאושרים גם בקשר עם נרקיסיסט פתלוגי, מנסיון.
כל הקביעות החד מימדיות פה למשל אם מישהו חושש שהוא נרקיסיסט אז 'בטוח' הוא לא כזה - ממש לא נכון. זה כן נכון ש'בדרך כלל' נרקיסיסט לא חושד בעצמו, אבל עצם הנסיון להכניס את הכל לכללים חד מימדיים כאלו - כבר מראה על חוסר הבנה בסיסית.
סתם סיפור אחד מיני רבים: בקורונה אחד האחים שלי היה תקוע בבידוד חודש עם הקרוב הנרקיסיסט ואכן כמעט יצא מדעתו בשבועיים הראשונים, דיברתי איתו אז בטלפון ובלי הגזמה הוא היה על סף התמוטטות עצבים. לאחר ייעוץ טלפוני מפסיכולוג קליני הוא אימץ שיטות מסוימות וכיום הם בקשר קרוב מאד! למפרע דווקא הבידוד המשותף גרם להם לקשר קרוב וחיובי מאד.
סיפור נוסף על מכרה שלי שסיפרה לי בעצמה שהיא מאובחנת כנרקיסיסטית (וזה גם די בולט עם כל התסמינים כמעט...) - פעם הייתי צריך ממנה עזרה והיא ממש יצאה מגדרה לעזור לי. לאחר מעשה התברר שזה מאד הזכיר לה את עצמה בסיטואציה מסוימת בעבר ולכן נכמרו רחמיה. במקביל היא דרשה ממני לעזור לה בדברים אחרים בתמורה. כלומר כן יש פה נרקיסיזים מציק שקשה לה לעזור סתם בלי תמורה, מצד שני היא אכן עזרה מאד גם כשהיה לה קשה. לא היה שם רוע לב טהור אלא רק אנוכיות.
לסיכום מי שרוצה ללמוד משהו על נרקיסיזם המקום האחרון לקרוא על זה - פה בפרוג.
חלק מההודעות אכן הגיוניות אבל הרוח של האשכולות האלו פשוט מטורללת ולא קשורה למציאות. אני מאמינה שיש אנשים שסובלים מאד אבל זה לא בהכרח נרקיסיזם, בנוסף האופנה כיום בכל העולם המערבי שכל אחד מרגיש מינימום ניצול שואה ששרד התעללות כלשהי, דברים שבדור קודם היו ממשיכים הלאה בלי לעשות עסק.
תמיד ניתן להתמקד בסיטואציות מעליבות במיוחד, זה לא אומר שכל החיים עם נרקיסיסט הם כאלו.

יש הבדל עצום בין להיות חבר של נרקסיסט, אפילו בן זוג של נרקסיסט
לבין להיות ילד של נרקסיסט הורה הוא זה שמלמד את הילד מהי מציאות החיים, ואיך להסתכל על עצמו ועל העולם
זה משהו שהולך בפנים לכל החיים, וגם טיפול הכי טוב שיש לא מעקר את זה לגמרי
להיות בן זוג של נרקסיסט (לא קוים נרקסיסטים, אלה נרקסיסט) - זה אומר שגם הזמנים שכביכול "טובים" ביחד הם אולי טובים חיצונית, אבל אין באמת חיבור רגשי, כי הדרך האמיתי למנוע נרקסיסזם, זה ללמד ילדים להכיר ולחוות רגשות, גם רגשות רעים, להיות מסוגלים להכיל שהם עשו משהו לא טוב ולראות איך לתקן, לא לעשות X על משהו כי הוא טעה, וגם אם ילד טועה במשהו הרבה, ללמד אותו להכיל ולאהוב את עצמו, ולקחת אחריות
וזו גם הסיבה שבשידוכים קשה לראות ולהרגיש את זה - כי בד"כ סביבה תומכת ביצירת הנרקסיסטיות (גם אם בעקיפין), נרקסיסטיות צומחת מהתגוננות קשה, מחוסר יכולת של האדם בעצמו להכיל את זה שהוא לא מושלם, מחוסר יכולת שלהאדם צמו להכיל את רגשותיו הקשים
ולכן גם יש כ"כ הרבה בלבול וכל אחד יכול לומר על בן זוגו שהוא נרקסיסט, כי נפגע נרקססיט 0במיוחד ילד, אבל לא רק) זה דפוס שלמדו אותו או שאתה שולט ושואב את השווי שלך מאחרים או שאתה נשלט

 

[לא ידעתי מה לבחר]

אוקי, מעולה.

כחולת סרטן הבנתי מהכותרת שהלוקים בנרקסיזם הם ברי השוואה ללוקים בסרטן.
אז תודי שזה מעליב

רפואה שלמה מהירה וקלה!

 

[שירי המושלמת]

ראשית כשאני שמה לב לשם שלי 'שירי המושלמת'- נהיה לי רע.....
עשיתי את זה בתמימות בגיל חמש עשרה...

רציתי לשתף שחמותי היא אישה נרקיסיסטית וזה פשוט סיוט לחיות איתה!!!!!!!
היא כל הזמן מתפארת בלי סוף בכל דבר שהיא עושה או הצליחה בחיים...
היא מנסה להשתלט לנו על הזוגיות-
כל היום מתקשרת לבעלי ואלי,
כי היא רוצה לדעת כל הזמן איפה אנחנו ולאן אנחנו הולכים,
ומבחינתה שכשהיא מתקשרת חייבים לענות לה באותה שניה,
אם אני לא עונה היא כמו תינוקת לא עונה לי בחזרה,
כל פעם שאני ובעלי מדברים ביננו בשקט היא מנסה להבין מה אנחנו אומרים...
היא כל היום מחפשת תשומת לב ומחמאות מהסביבה,
וגם היא רבה עם בעלה ומשתלטת עליו
לא נותנת לבעלה כלום ולא מוכנה לעשות כלום בשבילו בזמן שלאנשים מבחוץ היא נותנת ומפנקת...
ומשתמשת בבעלי כמגשר ביניהם למרות שזה קשה לו ולא התפקיד שלו...

ומה שהכי מעצבן אותי זה שבעלי התרגל להיות התומך שלה והפסיכולוג שלה רק כי הוא עדין.

ודבר אחרון-
חמותי כל היום עם 'פנקס' בעניין השבתות-
זו"א שאם היינו בשבת האחרונה אצל ההורים שלי- אז חייבים חייבים להגיע אליה,
ואוי ואבוי אם נלך שוב להורים שלי...
כנ"ל אחרי לידות-
היא רוצה שאני אבוא גם אליה לכמה שבועות.......

מעניין אותי מה אתם אומרים?
אני מידי מכלילה וחלק מהדברים הנ"ל נורמליים וקורים במשפחות הכי טובות????
אשמח לשמוע ממכם