זיי גיזונט
משתמש מקצוען
- הוסף לסימניות
- #141
מגדל דוד לא קשור לדוד המלך בשום צורה
זה מצודה של שמירה מזמן הורדוס
זה מצודה של שמירה מזמן הורדוס
מה הפשט?הידעתם?
הירושלמי המזויף על סדר קדשים עדין שוכן כבוד בספרית ישיבת פונוביז',
וכמו"כ בהוצאות עוז והדר מציינים אליו אין ספור פעמים בציונים על התוספתא לסדר קדשים (יש את זה בכל גמרא בסוף)
כתבי ר"נ מברסלב.לביטוי "אין דבר העומד בפני הרצון" אין מקור יהודי
רבי נתן מברסלב מצטט את ׳ומה שהעולם אומר שאין דבר וכו׳ ’, וכוונתו שלא לחים ה׳ שתל את האמרה הזו בפי העולםכתבי ר"נ מברסלב.
יש עוד דברים נוספים שמוכרים לנו, שהגיעו משם...
מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד.
כל העולם כולו גשר צר מאד וכו'.
ועוד ועוד
יש! בזוהר וכפי שהובא בהמשך...לביטוי "אין דבר העומד בפני הרצון" אין מקור יהודי
כפתחו של היכל = בדברי השפ"א מגוראין מקור קדום גם לביטוי המוכר "פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם"
מה שכן כתוב זה, ואני אפתח לכם פתח שאין עגלות וקרוניות עוברות בו
כתוב בגמ' ברכות ששואלת איך זה יוצא שיהיו לרצון זה סוף הפרק ה-18 ולא ה-19 ומתרצת שזה בגלל שא-ב זה פרק א'כתבתי על הפרקים קודם: אבל בתהילים החלוקה כן מקובלת
ידוע שהאדמור הא"א לא עלה לציון אביו אף ביאהר צייט למרות הקירבה של מרחק ההליכה לקברו...שלא יישמע זלזול בדברי הרמב"ם [שכביכול זלזל והוא עשה להיפך] אגב רואים שבעל ידע אתה,, אשמח למקור שמזלזל בהשטחות על הקברים כי אני לא מכיר כזה
ועיי' מחה"ש סי' כה לגבי תפיליןגידול בלורית עוון פלילי - צוואת רבי יהודה החסיד ס' נד
1. תורה כדכתבי ר"נ מברסלב.
יש עוד דברים נוספים שמוכרים לנו, שהגיעו משם...
1. מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד.
2. כל העולם כולו גשר צר מאד וכו'.
ועוד ועוד
אולי אין מקור למילים האלו במדוייק, אבל ודאי שיש מקור למהות הדברים. (גמ' בעירובין. יורש כרעיה דאבוה)אין מקור בגמרא לאימרה
ברא כרעיה דאביו!
בעירובין איתא ע' ע"ב איתא יורש כרעיה דאבהו.אין מקור בגמרא לאימרה
ברא כרעיה דאביו!
ב'מדרש לקח טוב' הנקרא גם פסיקתא זוטרתא לרבינו טוביה ב"ר אליעזר בשני מקומות. בפרשת וארא: והוצאתי אתכם והצלתי אתכם וגאלתי אתכם ולקחתי אתכם כנגד ד' זכויות שבידם שלא שינו את לשונם ולא חילפו את שמלותם ולא גילו את סודם ולא בטלו ברית מילה.אין מדרש שאומר שעמ"י יצאו ממצריים בזכות ששמרו שמם לשונם ומלבושם.
(ראה הרמב"ם והזהר (סיני, כרכים לב-לד) להר"ר מרגליות. וש"נ). ואם מעניין אותך יותר אבדוק בלי נדר
ממש לאחרונה חיפשתי את זה ולא עלתה בידי.הדברים ידועים, בסך הכל ציינתי ש"הפולמוס" מקורו באגדה ולא במקור מוסמך
זה תוספות.אין מקור בגמרא לאימרה
ברא כרעיה דאביו!
גמרא בעירובין ע:זה תוספות.
כבר הובא לעילממש לאחרונה חיפשתי את זה ולא עלתה בידי.
אשמח אם משהו יוכל להביא את הציטוט
הלוחות היו נפרדים כל אחד על יד אחת ולא מחוברים כמו בציוריםציור לוחות הברית בצורת עיגול - מקורו מהנוצרים!
בתודעה הציבורית השתרשה התמונה של לוחות הברית עם קצוות מעוגלים, אך האמת המחקרית וההלכתית שונה בתכלית. גדולי ישראל רבים (כפי שציין רבי אליהו כץ בספרו 'ביכורי אליהו' עמ' קי"ג, ורבי ישראל יעקב פישר בספרו 'אבן ישראל' סימן נ"ז), ובראשם הרבי מלובביץ' (שיחת קודש שמחת תורה תשמ"ב; כתב יד קודש בתשורה למשפחת מוצקין עמ' 10), הדגישו כי הלוחות היו מרובעים לחלוטין.
המקור לכך הוא שבתורה לא מוזכרת צורה מעוגלת, אלא מידות מדויקות: שישה טפחים על שישה טפחים, ובעובי שלושה טפחים (כך מופיע בש"ס ובברייתות: נדרים לח, א; וירושלמי שקלים פרק ו' הלכה א' לפי גרסתנו). ההוכחה החותכת מגיעה מהדיון בגמרא (בבא בתרא דף יד, א), שם נחלקו אמוראים כיצד סודרו הלוחות בתוך ארון הברית כך שיימלא כל חללו לאורכו ("פירנסת ארון לאורכו" – רש"י שם). לו היו הלוחות מעוגלים, היה נוצר חלל פנוי בפינות הארון, מה שסותר את חישוב המידות המדויק בגמרא.
המקור לצורה המעוגלת הוא למעשה באמנות הנוצרית, ובשל העובדה שבעבר נמסרו ספרי קודש לדפוס אצל גויים, השתרשה הטעות גם ביהדות.
כנגד קביעה זו, היו שניסו לערער בהסתמך על הכלל בתלמוד הירושלמי (מסכת שביעית פ"ו ומסכת נדרים פ"ה) ש"אין מרובע מששת ימי בראשית", בעוד הלוחות נבראו בערב שבת בין השמשות (פרקי אבות פ"ה מ"ו). באגרות קודש (כרך ב', אגרת שס), מונה הרבי כמה תירוצים ליישוב הקושיא הנה כמה מהם:
- א. הכלל "אין מרובע" נאמר רק על בריות (בעלי חיים וצמחים) ולא על דומם (סעיף א' באגרת).
- ב. ייתכן שהתלמוד הבבלי, הקובע שהלוחות היו מרובעים, פשוט חולק על הירושלמי בנקודה זו.
- ג. הכלל חל רק על מרובע שכל שטחיו חלקים לגמרי. מכיוון שאותיות הלוחות היו חקוקות (חור במשטח), אין זה נחשב למרובע "חלק" (סעיף ד' באגרת).
- ד. הביטוי "מששת ימי בראשית" עשוי להוציא את מה שנברא ב"בין השמשות", או שכלל זה חל רק על בריאה בידי שמיים בתוך ששת הימים עצמם, ולא על בריאה מאוחרת יותר או כזו שנוצרה בערב שבת (סעיף ג' באגרת).
נ.ב. בשעתו יצאה חוברת בנושא זה מאת הרב יחזקל סופר "על חטא העיגול" וכמדוני שקיבל הסכמה מאת מרן הרב שך. ואשמח שיאירו עיני בנושא. (החבדניקים, והליטאים מעתיקי השמועה)
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כד
אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
הנושאים החמים