התייעצות כמה דמי כיס אתם נותנים לבנות התיכון/סמינר שלכם?

[כובע הנזיר]

התופעה הזו ממש מעצבנת
פתחתי אשכול כדי להתייעץ ולהחכים מבעלות נסיון

בת סמינר שמגיבה באשכול מצוטטת לשיחה לא לה (אמנם לגיטימי בפורמט הזה), מתערבת בשיחה שהיא לא חלק ממנה (לא מנומס ולא לגיטימי בשום אופן) ואפילו לא טורחת לגילוי נאות.

לא חכם ולא בוגר.

וגם מעלה גיחוך.

 

[מבין מהר מקשיב לאט]

אז בעצם מכל השיח באשכול, אני מבין שזה דיון כלכלי על "תרבות בזבוז"
אני חושב שמפספסים פה נקודה קריטית ומהותית.
הדיון בעיניי הוא על "תרבות נהנתנות"

זה פחות נושא כלכלי
זה יותר נושא של ערכים.

מעניין מה היהדות אומרת על זה

 

[מושמושון]

שימו לב
שכל מי שנותן לבת לעבוד כדי להרוויח את כל האייס קפה וכו
מלמד אותה בעקיפין שאין בעיה בעצם בתרבות הבזבוז הזו
מלבד העובדה הטכנית שלאבא/אמא אין מספיק כסף....

הבנות שלי לא כל כך עובדות באופן מסודר
אבל גם כשהן מרוויחות כסף במצווה של בייביסיטר וכו
הן יודעות שצריך לשאול אותי לפני שמוציאים כסף גם משם.

ככה הן יודעות שכשאני אומרת לא לאיזה חגיגת אוכל ב24 שקל
זה לא כי אין לי את ה24 שקל האלו. זה כי אני חושבת שזה בזבוז ופזרנות לא במקום
ולכן זה לא מתאים לא מהכיס שלי ולא מהכיס שלהן.
הן בהחלט מקבלות ממני כסף לאייסים ושטויות וימי הולדת לחברות
ברמה שלעניות דעתי היא סבירה והגיונית לגיל
הן מבחינת טיימינג (כמה פעמים בחודש..) הן מבחינת מחיר.
ומה שאני חושבת שלא מתאים לבזבז - לא מבזבזים גם לא מכסף שהן הרוויחו עליו.

רק ככה אני מלמדת אותם
שלא מבזבזים את כל מה שנכנס החודש על שטויות - כל עוד יש כסף בחשבון למה לא....

נכון באמת אין שום בעיה לקנות כל דבר בכל מחיר כל עוד אתה צריך ואפילו גם שאת רוצה כול עוד זה מודע
ולכן מומלץ שישתמשו בכספם שלהם לצורך שעל ידי זה ידעו איך עובדים אם המוצר ששמו כסף

 

[סוכן מוסד]

התופעה הזו ממש מעצבנת
פתחתי אשכול כדי להתייעץ ולהחכים מבעלות נסיון

בת סמינר שמגיבה באשכול מצוטטת לשיחה לא לה (אמנם לגיטימי בפורמט הזה), מתערבת בשיחה שהיא לא חלק ממנה (לא מנומס ולא לגיטימי בשום אופן) ואפילו לא טורחת לגילוי נאות.

לא חכם ולא בוגר.

וגם מעלה גיחוך.

נכון. אבל שימי לב שיש גם את נקודת המבט שלהם ורובם הולכות להקים משפחה בשנים הקרובות וזה ממש מעניין מה הם חושבות על בזבזנות או נהנתנות כמו שאחת כתבה כאן

 

[מסלול מחדש]

התופעה הזו ממש מעצבנת
פתחתי אשכול כדי להתייעץ ולהחכים מבעלות נסיון

בת סמינר שמגיבה באשכול מצוטטת לשיחה לא לה (אמנם לגיטימי בפורמט הזה), מתערבת בשיחה שהיא לא חלק ממנה (לא מנומס ולא לגיטימי בשום אופן) ואפילו לא טורחת לגילוי נאות.

לא חכם ולא בוגר.

וגם מעלה גיחוך.

מי שפותח אשכול בפורום שפתוח לציבור - שיקח בחשבון שכל אחד יכול להגיב בו.
ובני הנעורים בכללי מאוד לא אוהבים שדנים עליהם בלי אפשרות לתת להם להביע דעה.
ג.נ. עברתי את הגיל מזמן.

 

[שירטיול]

חייבת לאזן ולומר שאני ממש מחכימה מלקרוא את כל התגובות. גם של אמהות למתבגרות, וגם של אמהות צעירות וגם של הנערות. גם לי יש דיעה מגובשת ולפעמים נראה שה' דורש ממני גמישות. דווקא לשמוע את צד הנערות פותח בי צוהר לעולם שלהן מנקודת מבט אחרת בפרט שהן לא בנותי וכך אני לא נגועה בדבר.
השינויים בעולם כ"כ מהירים. כל שנתיים- שלוש זה כבר דור חדש. מה שהיה נכון אצל הבכורה (שכבר נשואה) כבר לא נכון אצל החמישית. אני זוכרת שהבת שלי היתה אחרי מבחן מסכם כלשהו בכיתה גבוהה ביסודי והן קבעו כל החברות "להתאורר" אחרי המבחן בבריכה. הזדעזעתי מהרעיון אבל בחרתי להיות האם המלווה ולעקוב מקרוב. בחמישית אני כבר פחות מזדעזעת מכל דבר....
ובאמת מי שמצליחה להשאר שמורה בדור הזה על כל פיתוייו, היא באמת מיוחדת.

כנראה שאין דרך אחת נכונה לחנך ושלא הכל תלוי בחינוך שלנו. כי באותו בית עם אותו חינוך בהפרש גילאים צפוף אחת יצאה בזבזנית ונהנתנית והשניה יצאה חסכנית ונמנעת מקניות. הכי חשוב שכל אחת תמצא את האיזון הנכון עבורה.

 

[nori]

בסופו של דבר כל אחד יתן לפי שיקול דעתו ויכולתו.
וסתם שאלה...
אם לא לתת עכשיו להתפנק, אז מתי??

אני חושבת שהמשפט אם לא עכשיו להתפנק אז מתי משקף הלך רוח רחב ומוטעה.
זה הזמן שלהן להנות? אם לא עכשיו להתפנק אז מתי?
מה יש פה מישהי בקהל שמוכנה לותר על פינוקים אחרי החתונה? זהו מיום אחרי החתונה מצור כבד אין יותר בילויים והנאות בחיים?
יש פה מישהי שלא מגיע לה פינוק אחרי לידה?
יש מישהי שאומרת אני עכשיו בשלב שעובדת אצל הילדים הנשואים שלי פינוקים והנאות זה הסטוריה בשבילי?
אני מאד מקוה שלא.
אני מאד מקוה שכל אחד מבין שפינוקים והנאות במידה מתאימות לכל גיל ומגיע בכל מצב.
גיל הנערות מטבעו הוא מלא הנאות. עצם זה שנמצאים שעות רבות בחברה, שאין הרבה עול ואחריות ומצד שני יש בגיל עצמאות בהחלט גיל מקסים שיש הרבה פוטנציאל להנאה ואני לגמרי בעד.
מכאן ועד אייס קפה כי זה הגיל? מסעדות כי זה הזמן? (ואני לא נכנסת לזה שאצלינו לפני לא הרבה שנים בת שהיתה נצפית במסעדה היתה מועפת לאלתר לא פחות מזה) ממש ממש לא. מהדברים האלה מגיע במידה לכל אחד בכל גיל אין שום סיבה שבעולם שאמא שמאפשרת לעצמה פעם בחודש אולי בילוי בבית קפה תחשוב שלבת שלה מגיע יותר. למה?? זה הגיל שלה להנות אין בעיה שתזמין חברות ויאכלו בייגלך. רוצה לפנק יותר תוציאי עוגה טעימה מהמקפיא ושיכינו לעצמן קפה או אייסקפה עם קרח.
יצאת עם המתבגרת לקניות וחשוב לך להביע הערכה ואהבה וואלה זה הזמן לאייס קפה. פעם ב. ועם המון משמעות אני לגמרי בעד.
אבל לא כי הזמן להתפנק... להתפנק מתאים בכל זמן ובכל גיל. במידה.

 

[הני מושקוביץ]

אם יותר לי להוסיף
תרבות ה"מגיע"
היה לי דיון לפני תקופה עם חברה על כל מיני דברים, שהיא טענה ש"מגיע" לבת שלה
לא, לא מגיע לה! אני בוחרת לתת לבת שלי מרצוני הטוב, אם אני רוצה שילד יעריך את הנתינה שלי, הן כספית והן פינוקים, זה מגיע אצלי ממקום של "התחשק לי לפנק אותך כי אני אוהבת אותך"
ילד מעריך נתינה כזו
אישית, יש לי ב"ה 4 מתבגרים.
כשאני יוצאת עם אחד מהם, הוא מעריך כל דקה איתי, גם כי זה נדיר וגם כי זו נתינה ממני ולא לקיחה שלהם.
חברה שלי מספרת שהבת שלה תובעת ממנה יציאות למסעדות ובתי קפה על בסיס שבועי והיא מתוסכלת מחוסר ההערכה של הילדה מהנתינה שלה.
נכון, הדור היום נצרך לבילויים ו"פינוקים" וחוויות שאצלנו אפילו לא היו בדמיון, אייס קפה? רק הרחוביות שתו כשהייתי בחורה, וע"ז הדרך.

לגבי שאלת פותחת האשכול, אני לא נותנת דמי כיס לבזבוזים
מי שצריך כסף מוזמן לבקש, לרוב יקבל
כמובן בגבול הסביר
אא"כ מדובר בהוצאה חריגה ואז נשקול את הענין בכובד ראש

הבן בישיבה מקבל סכום כסף חודשי לכל הוצאותיו וצרכיו
בכל אופן, לימדנו אותו לנהל את החשבונות שלו מול פנקס כדי שלא יווצר מצב של נזקקות, הוא רחוק מהבית ואין לנו דרך להקפיץ לו כסף בכל שעה.

 

[אב ישי]

לא נשמע לי תקין בכלל
מה היא מוכרת? יוגורטים? סנדוויצים?
אסור למכור במוסד חינוכי חטיפים וממתקים
הייתי מדברת עם ההנהלה על העניין

צפה בקובץ המצורף 2156514

בישן ירושלים יש מכירה של חטיפים ממתקים שוקולדים לחמניות
וזו אחת המורות אחראית על המכירה

 

[שירטיול]

זה באמת מאוד בעייתי הקו חשיבה- שאחרי החתונה החיים נגמרים ונידונים לחיי עניות....
פעם באמת מסרו נפש ובחרו בחיי עניות מתוך אידיאל. (גם אנוכי)
היום זה פחות קיים. כל התרבות שסביבנו היא תרבות צריכה ונהנתנות.
לכן הפתרון להמנע כמה שאפשר מחשיפה. (יש הבדל גדול בין זאת שגרה מעל מרכז מסחרי לבין זאת שגרה בפריפריה).
אני יודעת על עצמי שאם אני נכנסת לסטוק (התמכרות שפיתחתי בקורונה...) אין מצב שאני יוצאת בפחות מ- 500 ש"ח.
צריכה או לא צריכה....
אותו כנ"ל קניון, אני ממש מרגישה כאילו כל החנויות קוראת לי להכנס ולבזבז, גם אם אין לי צורך.
זה לופ שקשה לצאת ממנו. לפחות להיות מודעים ולשקול פעמיים לפני חשיפה.
בדור הזה לומדים קשה, עובדים קשה ואז מרגישים צורך להתפנק ולפצות על הקושי. זה חלק מהעבדות.
שימו לב מה קורה לנו כחברה, לא רק לנוער. הנוער הוא מראה שלנו.

 

[כוכב103]

אופסייי
הסמינרים עצמם מודים היום שהם מעמיסים הרבה יותר מפעם!!
רואה על החיים האישיים שלי שאני מנצלת כל שניה!
לימודים עבודה התנדבות ופעם ב- חברות מהסמינר, יסודי
הבנות קצת יותר יודעות מה קורה בחיים שלהן מאחרים, מה שבטוח


איקאה זה מסעדה יקרה? הולכים לאיקאה כי רוצים בזול!
זה יותר זול מלקנות מוצרי בסיס במכולת כמעט


יש פה נושא קצת יותר עמוק.
הקושי של הדור- וזה ידוע- זה הריגושים
לכן מלא בחורים ובחורות טובים יורדים מהדרך..
הדרך שלנו למנוע את הנפילה הבאה זה למלא את הצורך בצורה כשרה
ובת שיוצאת עם חברה למסעדה, אפילו לא כדי ללמוד למבחן
סתם בשביל הכיף! זה הכי בריא בעולם!
ואני ממש מעודדת לצאת לטיולים לבילויים כשרים
כדי שלא למצוא את הריגושים בסרטים וכן על זו הדרך

אין עניין להשוות את הדור שלנו לדורות אחרים
ולנסות לשנות אותו
הקשיים היום שונים- דרכי ההתמודדות והפתרונות שונים

ובת שמצליחה לנהל את הריגושים שלה בצורה טהורה ומדודה
היא בת אלופהה!!
ואין הרבה בנות אלופות כאלה!
ובת שלא מבלה הרגע, אולי היא 'מסתפקת במועט'
אבל היא מבחינתי 'נוער בסיכון'!!
מחר יוצע לה ריגוש, ובגלל שהצורך שלה לא מתמלא
הוא עלול להתמלא באימפולסיביות, בלי שהיא תספיק לבדוק את הכשרות שלו

"אזלא ודלדלה ואין שואל ואין מבקש על מי יש להשען על אבינו שבשמים בעקבות משיחא חוצפא יסגא ויוקר יאמיר הגפן תתן פריה והיין ביוקר ומלכות תהפך למינות ואין תוכחת בית וועד יהיה לזנות והגליל יחרב והגבלן ישום ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו וחכמות סופרים תסרח ויראי חטא ימאסו והאמת תהא נעדרת נערים פני זקנים ילבינו זקנים יעמדו מפני קטנים בן מנוול אב בת קמה באמה כלה בחמותה אויבי איש אנשי ביתו פני הדור כפני הכלב הבן אינו מתבייש מאביו ועל מה יש לנו להשען על אבינו שבשמים:" (סוטה מ"ט)

 

[הכל כבר תפוס]

בישן ירושלים יש מכירה של חטיפים ממתקים שוקולדים לחמניות
וזו אחת המורות אחראית על המכירה

זה קיים בעוד סמינרים טובים מאד באישור המנהלת.

 

[ליליאן]

אבל המשפט

לא תקף לילדי קשב

כל ילד נהנה מתחושת הצלחה.
יש ילדים שיותר קשה להם לארגן את עצמם ללמידה,
אבל גם הם יהנו מתחושת הצלחה.

אגב הדרך עם ילדים/נערים כאלו היא ממש לא תגמול כספי.
לדעתי לאור נסיוני.
זה עדיין לא עוזר להתארגן ולגבש ולתכנן את הלימוד.

 

[ליליאן]

סורי, אבל הבנות בדורנו כבר לא ממש עושות בייביסיטר ...

עושות בכיתה ז'
ו-'רק עד 10 בלילה אמא שלי מרשה לי'

מגיעות ל-ב' סמינר
וכבר אין עם מי לדבר.

 

[ליליאן]

הבת שלי (כיתה י') עושה קבוע בייביסיטר לאחותי 3-4 שעות בשבוע
(זה יוצא בערך 250 ש"ח בחודש)

אני ממש נגד לשלם לאחיניות
בדורי אף אחד לא שילם

האחיניות שלא קבלתי כסף כדי לשמור עליהן
אני צריכה לשלם להן?

 

[ליליאן]

בהחלט צריך את זה, השאלה על איזה גיל מדובר?
באזור שלי בייביסיטר זה בנות כיתות ז-ח, גולש קצת לט׳ ועוד יותר קצת לי׳
מהכרות שלי עם נערות, הן עובדות בצהרונים (גם ע”ח הלימודים)
במכירות, חנויות בגדים, מוצרי אפיה, זה קבוע,
יש גם עבודות מזדמנות, כמו מדריכות בחופשים, ליווי טיולים (מעל 18)
מ”מ במעונות, תסרוקות, ועוד

או אומרות
'יש לי מלא לימודים אני לא יכולהההה'

כאילו לנו לא היו לימודים קשים כששמרנו על אחיניות או ביביסיטר.

 

[ליליאן]

למה לא ללמוד במקום שנחמד ללמוד בו?
איקאה זה מקום סביר ולא בעייתי, זה לא שהן יושבות במסעדות בשרים.

מה סביר בו?

 

[סוכן מוסד]

זה קיים בעוד סמינרים טובים מאד באישור המנהלת.

נכון במעלות יש מכונת שקולדים וחטיפים אבל זה רשמית ליג יד וכל התיכון לוקחות מזה

 

[ווילי וונקה]

למה לא ללמוד במקום שנחמד ללמוד בו?
איקאה זה מקום סביר ולא בעייתי, זה לא שהן יושבות במסעדות בשרים.

איקאה היא חנות כלבו
לא ספריה
וסליחה מכל הבנות שיושבות שם- אבל המראה הזה ממש מגוחך
נ.ב. גם לא ברור לי איך "לומדים" בצורה כזו

למה אברכי כולל או להבדיל סטודנטים לא "לומדים" שם?

 

[הרוח]

אני ממש נגד לשלם לאחיניות
בדורי אף אחד לא שילם

גם אם הן מגיעות פעמיים בשבוע?
(לא משנה המספר המדויק, אבל בתדירות גבוהה)

כששמרתי על אחינים שלי באופן מזדמן ולפי יכולת - אכן לא שילמו לי וזה היה בסדר גמור
אבל כשהתחייבתי לתקופה ארוכה ליום קבוע - ברור שהציעו תשלום, והספיק לי ששילמו באופן חלקי ביחס לאותה תקופה


ומנגד -
נעזרת באחיניות שלי
כשזה היה קורה פעם ב... - אכן היה סוג של טובה
אבל כשנהיה תדיר - בהחלט משלמת את התעריף המקובל.
שמחה שיש לי בייביסיטריות זמינות שאני סומכת עליהן, מרגישה בנוח להביא לעזרה עם הקטנטנים איתי ביחד
ולא מרגישה שמנצלת אותן

(בלי קשר שיחס בין אחיות - כלומר שאני עזרתי לאחיות שלי עם ילדיהן, הוא לא יחס דודה-אחיינית)