מידע שימושי וואו!! איזה נוסטלגיה 😱 אשכול לגילאי 30+ 😃

[כח1]

פעם המורות לא היו קוראות לתלמידות בשם חיבה במקום גולדי- גולדה, שייני- שיינא, מירי- מרים וכו'
היו קוראים שמות במלעיל , ת-מר, ת-הילה, א-סתר, יודית
בבנים עדיין זה נשאר- נת--נאל

 

[אינטקסט]

פעם המורות לא היו קוראות לתלמידות בשם חיבה במקום גולדי- גולדה, שייני- שיינא, מירי- מרים וכו'
היו קוראים שמות במלעיל , ת-מר, ת-הילה, א-סתר, יודית
בבנים עדיין זה נשאר- נת--נאל

חח בקריאת שמות המורה היתה אומרת שם, וחצי כיתה מתקנת לשם חיבה...
רק קריאת שמות לקחה 10 דק' רבע שעה מהשיעור. רק אצל המורות היותר עוצמתיות היתה דממה
והיו מורות בודדות ממש שזרמו....

 

[Tweenset]

באג אלפיים!

 

[ישראל בן צבי]

רכב סוסיתה,
פעם באו לפנות סוסיתה מהשכונה,
השחילו שרשראות פלדה בין החלונות, המנוף הרים את הרכב
ו - בום טראח, גג הרכב נקרע והסוסיתה צנחה חזרה לכביש.
הסוןסיתה היה עשוי מפיברגלאס

צפה בקובץ המצורף 2137281

היה בב"ב לבורר ברחוב רשב"ם
ולשטראוס ברחוב חפץ חיים.

 

[bonbon]

לעמוד בתור שעות עם עוד אלפי ילדות וילדים בכיכר העירייה על מנת שהספר יגאל מוסינזון יחתום ויתן הקדשה על הספר החדש שלו בשבוע הספר..

ללכת עם אימא לסידורים בבניין העירייה ולצפות בגן החיות שהיה ממש מתחת

ללכת עם אימא לסרק פאות אצל הרבנית אשלג באלנבי פינת שוק הכרמל

ללכת למיקולינסקי ומותר רק להסתכל בחלון הראווה כי ''אנחנו לא עשירים''

וסבא שלא התיישב לסעודות שבת עד שכל ניצולי השואה תשושי הנפש היו מסודרים לסעודה במקום מכובד

ויש עוד 1001 סיפורים מאז שהצעירות של היום בכלל לא יבינו
כמו לקבל קופסאות צבע ומברשת מחייל בצה''ל שקרו לו חייל הג''א
הלימוד בצמתים ולצבןע את פנסי המכוניות כי בלילה היה האפלה ואמסור היה להדליק אור חזק

והתקופה שכל רכב היה צריך לבחור יום בשבוע שבו הוא לא נסע כי היה בארץ מחסור בדלק, ורק החרדים / הדתיים שהיה להם רכב הרוויחו כי הם שמו מדבקה עם האות ש' שזה אומר בשבת אני לא נוסע

ואת חנות הבשר של 'הגרגעלה' שכולם קנו אצלו בשר ועופות בלי שום כשרות ממוסדת..

מיקולינסקי איזה מילה ישנה!
ומה עם מסעדת "ישורון" שם באחת הסמטאות של זוג חסידי חב"ד?

 

[2996]

מי זוכר את הספר שימקה?
ובכלל את הסופר איש הרוח דוד זריצקי?

 

[זבנג]

האוטו שלנו גדול וירוק,
האוטו שלנו נוסע רחוק,
בבוקר נוסע בערב הוא שב.
מביא הוא מתנובה ביצים וחלב...
(היום מי יגיד אוטו? מילה פשוטה מדי- יגידו רכב...)

לטיול יצאנו, כלנית מצאנו, על גבעת ...

 

[יצאתי להפוגה]

מי עוד זוכר את הימים שהייתי מקבלת רק 3-4 לייקים ביום?

 

[יונלה]

חח בקריאת שמות המורה היתה אומרת שם, וחצי כיתה מתקנת לשם חיבה...
רק קריאת שמות לקחה 10 דק' רבע שעה מהשיעור. רק אצל המורות היותר עוצמתיות היתה דממה
והיו מורות בודדות ממש שזרמו....

דלגו עכשיו

אפרופו קריאת שמות

 

[ללי ללוי]

היה גם:
"לשים מטפחת כדי לקחת 234...
ומשהו עם גולם במעגל (אולי זה אותו אחד? כבר לא זוכרת...)

לשים מטפחת כדי לקחת שתיים היום תפרתי לך, אחד ממשי אחד מצמר איפה אשים את המטפחת שלי, שלי, שלי שלי שלי...
כולן יושבות במעגל, מורידות את הראש ועוצמות עניים, לא להציץ, כן?
אחת מסתובבת מחוץ למעגל ומניחה את המטפחת (מגבת...) מאחורי אחת הבנות וממשיכה משם הלאה להסתובב
כשנגמר השיר כל אחת בודקת אם המטפחת מאחוריה, וזו שזכרתה רודפת אחרי זו שהניחה לה ואז היא המחביאה...
המצחיק ששיחקנו את זה אחה"צ עם החברות בשכונה בלי מורה...

המשחקים- טלפון שבור,
מוכרת בובות
תוקע סכין (על אדמה אחרי הגשם ועם סכין!!!)

 

[ללי ללוי]

ביום בהיר או חורפי לא הרגשתי טוב, לכיתה לא הגעתי
ונכשלתי שבוע אח"כ בבוחן בשיעור זמרה, פשוט לא השלמתי את החומר
למדו את השיר-
מתחת לסלע צומחת לפתע...- מי ממשיך?
כן, היה צריך ללמוד את החומר שנלמד בשיעור זמרה!

 

[bonbon]

מי זוכרת איזה חנות היתה בבני ברק
ברחוב אלישע צמוד לבית מדרש לובלין בקומת הכניסה?

 

[bonbon]

ביום בהיר או חורפי לא הרגשתי טוב, לכיתה לא הגעתי
ונכשלתי שבוע אח"כ בבוחן בשיעור זמרה, פשוט לא השלמתי את החומר
למדו את השיר-
מתחת לסלע צומחת לפתע...- מי ממשיך?
כן, היה צריך ללמוד את החומר שנלמד בשיעור זמרה!

משהו עם רקפת!

 

[2996]

ואיך לא הזכירו פה בכלל את הספר העל זמני - הלב
סיפורים שהפכו לנכסי צאן ברזל, כמו: "הלבלר הקטן"

 

[2996]

ביום בהיר או חורפי לא הרגשתי טוב, לכיתה לא הגעתי
ונכשלתי שבוע אח"כ בבוחן בשיעור זמרה, פשוט לא השלמתי את החומר
למדו את השיר-
מתחת לסלע צומחת לפתע...- מי ממשיך?
כן, היה צריך ללמוד את החומר שנלמד בשיעור זמרה!

רקפת

 

[טוב עין]

יום אחד לרחוב יצאתי בי בם בום
הירח לא מצאתי בים בם בום וכו'

 

[פודרה המלך]

בני ברק:
"גול" תיקוני אופניים ועגלות ברחוב ראב"ד.(עדיין?) היה צינור שמנפח אופניים בשקל או שתיים אח"כ היה גם ברחוב ירושלים-בעלז מוכר עם תלתלים שתיקן אופניים והיה לו חנות מכשירי כתיבה והיה שם מכונת צילום . מי הולך היום לצלם מחברות בחנות...

ההוא ברחוב ירושלים עדין קיים

 

[סוכריה על מקל]

מישהו זוכר ד"ר קנר ברמת אשכול??
כסאות עם מושב פלסטיק כתום ורגלי ברזל, ותורות עד......

מלינה.

היו לה המון דובים מעל הארונות עם ספה שעל זה הייתה בודקת.
(היו לה נעלי בית מקטיפה אולי זה היה אנפילאות. )

וחוץ מזה זוכרים איך היה נראה מרשם פעם?
היו מדבקות עם השם והתז . וכל רבעון היו מקבלים בדואר מעטפה עם מדבקות לכל המשפחה.
והמספר מדבקות היו הכמות של הביקורי רופא שיכלו להשתמש באותו רבעון.
(ואם נשאר אהבנו לשחק רופא בבית ולהדביר ברוב חשיבות מדבקות...)

היה ספר גדול לרופא ועל זה הדביק מדבקה עם השם
ואח"כ עם הכתב חרטומים היה כותב מרשם ועליו מדביק עוד מדבקה.
והיו הולכים עם זה לבית מרקחת.

 

[Harmonyapro]

באג אלפיים!

איזה דרמה הייתה כשהתקרבו לשנת ה2000
נתנו תחושה כאילו עולם חדש ומיוחד מאין כמוהו הולך להיות כאן.
הרגשנו כ''כ חשובים להיות אלו שבגיל כ''כ צעיר כבר נכנסים לשנת 2000,
שלא לדבר על המענק שקבלו אלו שנולדו בתחילת השנה הזו.

 

[מנוי פרימיום]

מי זוכר איזה חנות היתה בבני ברק
ברחוב אלישע צמוד לבית מדרש לובלין בקומת הכניסה?

עד לפני שנים בודדות הייתה שם חנות ספרים