- הוסף לסימניות
- #2,721
את זה כבר אני לא זוכרמזכיר לי שהיה שדרוג לקנות בטריה שרוטטת כי במכשיר עצמו לא היה רטט.
היה בסוף שנות ה90את זה כבר אני לא זוכר
מילא ילד אחד בבית ספר אחד חשב על זה, אבל איך זה נהיה נחלת הכלל?היו מקלפים גם את המסגרת השחורה הזאת מסביב לשולחן, עם סרגל, היה יוצא כאלו סלילים...
מילא ילד אחד בבית ספר אחד חשב על זה, אבל איך זה נהיה נחלת הכלל?היו מקלפים גם את המסגרת השחורה הזאת מסביב לשולחן, עם סרגל, היה יוצא כאלו סלילים...
אולם קרויזר (רחוב סעדיה גאון)היה יותר גרוע,אולם גפן פוריה
רק תזכורת של מאפיינים (שקרו מדי פעם...):
- אולם בצורת מזדרון של משרדי הערייה
- צינורות ברזל ליד התקרה כי העכברים לא יכולים להיות בין מאות הרגליים הדחוסים...
- עופות שמתביישים שקוראים הם ככה
- ומזלג שקבוע נשבר בתוך העוף
- חנייה...
- האורגן שימש לקלידים ולא למקצבים
- לפעמים כינור וחליל צד
אבל שמחה שהיום לא מכירים...
אני מכיר אלישיוב...אולם קרויזר (רחוב סעדיה גאון)היה יותר גרוע,
קראו לו בהלצה: קרוי זוהר,
מי זוכר????
קיים.סגירת שטחים
יום הולדת לשירה
מול אלישיובאני מכיר אלישיוב...
איפה דחפו שם אולם?
אני זוכר רק את הגומחא של הפחים לפני שהיו גני ילדים ולפני שהישיבה במעיינה של תורה הרימה בניין...
האימהות היו קונות קלמר קשיח עם גומיות, כדי לשמור על הסדרמי זוכרת קלמר קשיח מפלסטיק, מבחוץ למלה היה משבצות (כמו חבילת שוקולד)
קלמר ארוך וצר.
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כג
אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
הנושאים החמים

Reactions: chaim המלך, טובבבבבבב, צפונבון ועוד 4 משתמשים7 //