התייעצות כשעבודה הפכה לעיקר והלימוד לטפל, מחשבות של אשת אברך לשעבר

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
אנחנו משפחת אברך צעיר, בעלי למד בכולל, וכך גם תכננו שימשיך תמיד. לפני כמה שנים פנינו לארגון לכלכלה נבונה, הם ישבו איתנו, עשו לנו תוכנית, ושכנעו את בעלי לעבוד מעט מחוץ לשעות הכולל. לאט לאט זה התרחב, היום הוא עובד כמעט יום שלם.
בהתחלה זה הרגיש נכון, יותר הכנסות, פחות לחץ. אבל עם הזמן הרגשנו אנחנו במרוץ בלתי נגמר אחרי הכסף, כל היום הראש טרוד, איך אפשר להכניס עוד קצת, אולי לקחת עוד עבודה, עוד שעות. עד שנוצר פחד, שאם נעבוד פחות, לא נסתדר.
ומוזר שדווקא אז כשלמד בכולל כשהיה פחות, היה הרבה יותר רוגע, יותר ברכה בכסף, יותר שלווה בבית.
היום אני שואלת את עצמי, האם יש דרך חזרה? מישהו כאן עבר תהליך דומה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
השאלה היא מה קרה מאז שהוא התחלי לעבוד שפתאום צריך כ"כ הרבה כסף?
המחקרים מראים שברגע שאדם מכניס יותר כסף הוא מתחיל לחיות ברמת חיים יותר גבוהה ואז שוב צריך יותר כסף והגלגל לא נגמר
צריך משמעת ברזל להשאר בתקציב הראשוני ולא לחרוג
אם הם שכנעו לצאת להרויח קצת כנראה שהיה חסק רק קצת
תנסו לחשוב איזו הוצאות התרחבו מאז ואם אפשר לחסוך אותם
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אנחנו משפחת אברך צעיר, בעלי למד בכולל, וכך גם תכננו שימשיך תמיד. לפני כמה שנים פנינו לארגון לכלכלה נבונה, הם ישבו איתנו, עשו לנו תוכנית, ושכנעו את בעלי לעבוד מעט מחוץ לשעות הכולל. לאט לאט זה התרחב, היום הוא עובד כמעט יום שלם.
בהתחלה זה הרגיש נכון, יותר הכנסות, פחות לחץ. אבל עם הזמן הרגשנו אנחנו במרוץ בלתי נגמר אחרי הכסף, כל היום הראש טרוד, איך אפשר להכניס עוד קצת, אולי לקחת עוד עבודה, עוד שעות. עד שנוצר פחד, שאם נעבוד פחות, לא נסתדר.
ומוזר שדווקא אז כשלמד בכולל כשהיה פחות, היה הרבה יותר רוגע, יותר ברכה בכסף, יותר שלווה בבית.
היום אני שואלת את עצמי, האם יש דרך חזרה? מישהו כאן עבר תהליך דומה?
ברור שחיים של אברך מלווים בסייעתא דשמיא ורוגע ואיכות חיים אחרת
שכל הראש שקוע בלימוד התורה ולא בשום דבר אחר בחייו וברור שניתן לחזור לזה
אבל לדעתי זה נורא קשה לחזור לזה גם לבעל להיות באותה רמה וגם אם חוזרים לזה בקפיצה יתכן וזה לא יחזיק
הדבר הנכון לדעתי לקחת משרה תורנית וכך גם הוא נשאר שקוע בלימוד כמובן לא באותה רמה כפי שהייתה
אבל עם מחייבים חזקים וגם יש הכנסה שבגינה פניתם לכלכלה נבונה והבית עדיין חי בלימוד
(כמובן חברותות חזקות וקבועות וכו אבל זה כבר שייך לבעל לא לחלק של הפרנסה של כלכלה נבונה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
וואו
אני לא מזדהה כי ב"ה בעלי לא יצא לעבוד
אבל אני יודעת מקרוב ממש
אנשים שמכניסים הרבה ופי כמה וכמה מאתנו ובסוף כל חודש עם אותו מינוס / אפס (מידיעה!!)
זה ברור שככל שיש יותר רווחה ויותר כסף - ההוצאות והרצונות והצרכים גדלים
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
תעשו את זה לאט ובהדרגה ובחישוב מדוייק וזהיר.
תעשו רשימה של כל ההוצאות שלכם, ותבדקו איזה הוצאות באמת צריך ואיזה אתם סתם רוצים, אבל תהיו נייטרלים ותבדקו עם עצמכם עד כמה אתם צריכים את מה שאתם רוכשים היום או מתחזקים. יכול להיות שתגלו שבאמת אין דרך מלאה חזרה, אבל אולי לפחות באופן חלקי.
תבדקו כמה ניתן להרוויח באופן כזה שלא יחסר לכם מה שאתם צריכים ואולי תוכלי את למצוא עוד נישה של עיסוק כלשהו שעד עכשיו לא עשית.
שבעלך יחזור ללימודים באופן חלקי, כי צריכים להיות מאוד זהירים ומחושבים. תעשו בדיקה של חודש לראות אם אתם מסתדרים ואז תעשו חושבים מחדש.
למעשה אפשר הכל, רק צריך להיות זהירים ומחושבים, לא לקפוץ גבוה מדי ולהבין שמה שהיה אתמול זה לאו דווקא מה שיכול להיות מחר.
אל תכעסו על עצמכם, תבינו שמה שהיה, זה היה רצון ה' ומעכשיו תתחילו דרך חדשה.
תתפללו על כל צעד ושעל כי היצר הרע אורב במיוחד לכם בכל מקום, הוא לא יוותר כל כך מהר על טרפו, לכן תעשו את זה לאט ובזהירות. בעלך לא מפסיק לעבוד, הוא רק מוסיף עוד כמה שעות לימוד. לאחר תקופה תבדקו אם אתם יכולים להוסיף עוד שעות לימוד.
הרעיון הוא לאט ובזהירות ואני בטוחה שביחד עם הרצון העז שלכם לחזור להיות בית של תורה ועם תפילות והרבה סיעתא דשמייא, תצליחו מאוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
הראש טרוד מסתבר גם בגלל שהמשפחה גדלה (לכאורה) ואיתו ההוצאות.
א"א להשוות הוצאה של זו"צ ביחידה למשפ' עם כמה ילדים שגם צריכים דירה גדולה יותר, יותר מים, יותר חשמל, יותר אוכל ויותר בהכל.
עצם זה שפניתם לארגון כלכלה נכונה מעיד שכבר אז היו מצבים לחוצים בבית וניסיתם לפתור את זה (אולי תעשו את זה שוב?!).
אבל כן, החיבור לתורה מאוד מאוד מרגיע ומביא ישועות.
בכו"א מעדות אישית שלי - כשיצאתי לעבוד אני לא אספר כמה דקות לימוד השקעתי ביום... הייתי לחוץ ורדוף אחרי הכסף, לגרד מכל מקום אפשרי.
יאמר לשבחה של אישתי שטפטפה לי כל הזמן בעדינות אך עם ברק בעיניים כמה חשוב לה ומשמח אותה שאני ילמד משהו.
לאחר שנה וחצי +- זה נכנס לי בסוף, וקבעתי לעצמי שיעור. בהתחלה זה היה חצי שעה ביום, היום אני כבר יושב כל ערב כמעט שעתיים ולומד ולא מוכן לוותר על זה.
את ההצלחה רואים מיד.
דבר ראשון - הרוגע הנפשי שהוא הכי חשוב בבית - מקבלים מיד, "פקודי ה' ישרים משמחי לב".
וגם בפן הכלכלי - חודש אחרי שהוספתי לעצמי שיעור נוסף, קודמתי במפתיע במשרד לתפקיד מכובד יותר וכמובן משכורת גבוהה יותר תוך כדי שעקפתי רבים וותיקים ממני.

קחי את העבודה של אשתי, היא לא סיפרה לי ישועות על התורה, ולא דרשה ממני להיות רב וכו', רק פשוט - כיף לי שאתה לומד.
היום אני לא מסוגל ללכת לישון בלי ללמוד משהו (גם אם יש אירועים במשפחה ואני לא מספיק את כל הסדרים שלי, חלק אני לומד תוך כדי ומשלים למחרת, זה חלק ממני).
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
הראש טרוד מסתבר גם בגלל שהמשפחה גדלה (לכאורה) ואיתו ההוצאות.
א"א להשוות הוצאה של זו"צ ביחידה למשפ' עם כמה ילדים שגם צריכים דירה גדולה יותר, יותר מים, יותר חשמל, יותר אוכל ויותר בהכל.
עצם זה שפניתם לארגון כלכלה נכונה מעיד שכבר אז היו מצבים לחוצים בבית וניסיתם לפתור את זה (אולי תעשו את זה שוב?!).
אבל כן, החיבור לתורה מאוד מאוד מרגיע ומביא ישועות.
בכו"א מעדות אישית שלי - כשיצאתי לעבוד אני לא אספר כמה דקות לימוד השקעתי ביום... הייתי לחוץ ורדוף אחרי הכסף, לגרד מכל מקום אפשרי.
יאמר לשבחה של אישתי שטפטפה לי כל הזמן בעדינות אך עם ברק בעיניים כמה חשוב לה ומשמח אותה שאני ילמד משהו.
לאחר שנה וחצי +- זה נכנס לי בסוף, וקבעתי לעצמי שיעור. בהתחלה זה היה חצי שעה ביום, היום אני כבר יושב כל ערב כמעט שעתיים ולומד ולא מוכן לוותר על זה.
את ההצלחה רואים מיד.
דבר ראשון - הרוגע הנפשי שהוא הכי חשוב בבית - מקבלים מיד, "פקודי ה' ישרים משמחי לב".
וגם בפן הכלכלי - חודש אחרי שהוספתי לעצמי שיעור נוסף, קודמתי במפתיע במשרד לתפקיד מכובד יותר וכמובן משכורת גבוהה יותר תוך כדי שעקפתי רבים וותיקים ממני.

קחי את העבודה של אשתי, היא לא סיפרה לי ישועות על התורה, ולא דרשה ממני להיות רב וכו', רק פשוט - כיף לי שאתה לומד.
היום אני לא מסוגל ללכת לישון בלי ללמוד משהו (גם אם יש אירועים במשפחה ואני לא מספיק את כל הסדרים שלי, חלק אני לומד תוך כדי ומשלים למחרת, זה חלק ממני).
וואו !! כל הכבוד !! ממש לא מובן מאליו !
ואשתך, בכלל ממש אשת חיל
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אנחנו משפחת אברך צעיר, בעלי למד בכולל, וכך גם תכננו שימשיך תמיד. לפני כמה שנים פנינו לארגון לכלכלה נבונה, הם ישבו איתנו, עשו לנו תוכנית, ושכנעו את בעלי לעבוד מעט מחוץ לשעות הכולל. לאט לאט זה התרחב, היום הוא עובד כמעט יום שלם.
בהתחלה זה הרגיש נכון, יותר הכנסות, פחות לחץ. אבל עם הזמן הרגשנו אנחנו במרוץ בלתי נגמר אחרי הכסף, כל היום הראש טרוד, איך אפשר להכניס עוד קצת, אולי לקחת עוד עבודה, עוד שעות. עד שנוצר פחד, שאם נעבוד פחות, לא נסתדר.
ומוזר שדווקא אז כשלמד בכולל כשהיה פחות, היה הרבה יותר רוגע, יותר ברכה בכסף, יותר שלווה בבית.
היום אני שואלת את עצמי, האם יש דרך חזרה? מישהו כאן עבר תהליך דומה?
יש לנו הרבה בכולל שעבדו בעבודות שמכניסות טוב ועזבו לכולל...
כל אחד מהם עשה יעוץ עם רב, והכח הגדול הגיע דרך האשה היא פשוט רצתה את זה, וכמובן שגם הבעל רוצה ללמוד, כי כשאין חשק אין מה לעשות בכולל.
אשריכם שתזכו לשפע ברכה והצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אנחנו משפחת אברך צעיר, בעלי למד בכולל, וכך גם תכננו שימשיך תמיד. לפני כמה שנים פנינו לארגון לכלכלה נבונה, הם ישבו איתנו, עשו לנו תוכנית, ושכנעו את בעלי לעבוד מעט מחוץ לשעות הכולל. לאט לאט זה התרחב, היום הוא עובד כמעט יום שלם.
בהתחלה זה הרגיש נכון, יותר הכנסות, פחות לחץ. אבל עם הזמן הרגשנו אנחנו במרוץ בלתי נגמר אחרי הכסף, כל היום הראש טרוד, איך אפשר להכניס עוד קצת, אולי לקחת עוד עבודה, עוד שעות. עד שנוצר פחד, שאם נעבוד פחות, לא נסתדר.
ומוזר שדווקא אז כשלמד בכולל כשהיה פחות, היה הרבה יותר רוגע, יותר ברכה בכסף, יותר שלווה בבית.
היום אני שואלת את עצמי, האם יש דרך חזרה? מישהו כאן עבר תהליך דומה?

הייתי מתיעצת עם האנשים של כלכלה נבונה
למה ההכנסו הורידו ואבל הרווחה הכלכלית לא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אני חושבת שיש פה 2 נושאים שקשה לדון ולהבין אותם כשהם משולבים

א.
עזבו את הכולל ונראה שאין לזה כיסוי ורווח.
טא בשבילך מה עשינו את זה..
ומצפון וחוסר בלימוד...
זה נושא נפרד וחשוב.

ב.
אנחנו עושים תהליך יעיל ומובנה ושכלתני
בלווי ולא כי בא לנו
מוותרים ומתאמצים
משלים מחירים של זמן וכוחות וגם הפסד בלימוד תורה
ואיפה התמורה.

אז איפה טעינו מה אפשר לעשות עוד, או אחרת.

האמת פחות ברור אין לא רואים את הכסף,
או רק הלחץ ושלא רואים שום דבר אחר בעיניים
(ואז נראה לי צריך עבודה מנטלית,
אמונה ובטחון, תודעת שפע, סגולות, שמח בחלקי)

זו הסוגיה השניה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אנחנו משפחת אברך צעיר, בעלי למד בכולל, וכך גם תכננו שימשיך תמיד. לפני כמה שנים פנינו לארגון לכלכלה נבונה, הם ישבו איתנו, עשו לנו תוכנית, ושכנעו את בעלי לעבוד מעט מחוץ לשעות הכולל. לאט לאט זה התרחב, היום הוא עובד כמעט יום שלם.
בהתחלה זה הרגיש נכון, יותר הכנסות, פחות לחץ. אבל עם הזמן הרגשנו אנחנו במרוץ בלתי נגמר אחרי הכסף, כל היום הראש טרוד, איך אפשר להכניס עוד קצת, אולי לקחת עוד עבודה, עוד שעות. עד שנוצר פחד, שאם נעבוד פחות, לא נסתדר.
ומוזר שדווקא אז כשלמד בכולל כשהיה פחות, היה הרבה יותר רוגע, יותר ברכה בכסף, יותר שלווה בבית.
היום אני שואלת את עצמי, האם יש דרך חזרה? מישהו כאן עבר תהליך דומה?
עבודה = המון המון הוצאות
אי אפשר לברוח מזה. במיוחד למישהו שרק מתחיל לעבוד בגיל מבוגר ויש רקע קודם של קושי כלכלי.

אני לא מבינה במיסטיקה, אבל יכולה לשתף שכשאנחנו התחתנו הרווחנו 2 משכורות מכובדות + הכנסה פסיבית והיינו גומרים כמעט את כל הכסף החודשי.

עשינו טוויסט, התפטרנו, שינינו את אורח החיים והיום אנחנו זוג + 2 , חיים כמעט רק מהכנסה פסיבית, לא עובדים (וגם לא יושבים בכולל). איכות החיים השתפרה פלאים.

(מכירה עוד כמה אנשים שעשו את זה בעקבות תהליך דומה בליווי בעלי, וכולם מדווחים אותו דבר. ולא, אין שום קשר לאברכות. זה קשור ליציאה ממרוץ כלכלי מטורף שלא משרת אף אחד חוץ מאת התמ"ג)
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
עבודה = המון המון הוצאות
אי אפשר לברוח מזה. במיוחד למישהו שרק מתחיל לעבוד בגיל מבוגר ויש רקע קודם של קושי כלכלי.

אני לא מבינה במיסטיקה, אבל יכולה לשתף שכשאנחנו התחתנו הרווחנו 2 משכורות מכובדות + הכנסה פסיבית והיינו גומרים כמעט את כל הכסף החודשי.

עשינו טוויסט, התפטרנו, שינינו את אורח החיים והיום אנחנו זוג + 2 , חיים כמעט רק מהכנסה פסיבית, לא עובדים (וגם לא יושבים בכולל). איכות החיים השתפרה פלאים.

(מכירה עוד כמה אנשים שעשו את זה בעקבות תהליך דומה בליווי בעלי, וכולם מדווחים אותו דבר. ולא, אין שום קשר לאברכות. זה קשור ליציאה ממרוץ כלכלי מטורף שלא משרת אף אחד חוץ מאת התמ"ג)

אשמח להסבר איך זה מתאפשר באופן מעשי.
אם אפשר עם דוגמא.
על מה מוציאים פחות?
איך פתאום מה שיש מספיק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
השאלה היא מה קרה מאז שהוא התחלי לעבוד שפתאום צריך כ"כ הרבה כסף?
המחקרים מראים שברגע שאדם מכניס יותר כסף הוא מתחיל לחיות ברמת חיים יותר גבוהה ואז שוב צריך יותר כסף והגלגל לא נגמר
צריך משמעת ברזל להשאר בתקציב הראשוני ולא לחרוג
אם הם שכנעו לצאת להרויח קצת כנראה שהיה חסק רק קצת
תנסו לחשוב איזו הוצאות התרחבו מאז ואם אפשר לחסוך אותם
באמת כל הכבוד לאשה - כאשת אברך אני יכולה לתת לה רק גב וגיבוי
לגבי לחזור לכולל - ממה שאני מבינה מבעלי כמובן - זה קשה מאודדד לחזור
גם אנחנו עברנו את התקופה הזאת - לצאת לעבוד או לא - וזה בעלי כל הזמן אמר - לחזור לכולל זה לא כמו שממשיכים מהישיבה.
ב"ה עד היום בעלי לומד כל היום ורואים ניסים גלויים בסוף החודש
וגם כמו המוצרי חשמל בבית שכבר היו אמורים ללכת מזמן ועדיין עובדים.....

העיקר שיהיה בהצלחה לכל אחד בדרך שלא ושנראה רווחה כלכלית בכל זמן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אנחנו משפחת אברך צעיר, בעלי למד בכולל, וכך גם תכננו שימשיך תמיד. לפני כמה שנים פנינו לארגון לכלכלה נבונה, הם ישבו איתנו, עשו לנו תוכנית, ושכנעו את בעלי לעבוד מעט מחוץ לשעות הכולל. לאט לאט זה התרחב, היום הוא עובד כמעט יום שלם.
בהתחלה זה הרגיש נכון, יותר הכנסות, פחות לחץ. אבל עם הזמן הרגשנו אנחנו במרוץ בלתי נגמר אחרי הכסף, כל היום הראש טרוד, איך אפשר להכניס עוד קצת, אולי לקחת עוד עבודה, עוד שעות. עד שנוצר פחד, שאם נעבוד פחות, לא נסתדר.
ומוזר שדווקא אז כשלמד בכולל כשהיה פחות, היה הרבה יותר רוגע, יותר ברכה בכסף, יותר שלווה בבית.
היום אני שואלת את עצמי, האם יש דרך חזרה? מישהו כאן עבר תהליך דומה?
מענין אותי לדעת,
האם את מרגישה שהמרוץ לכסף נוצר בעקבות הארגון לכלכלה נכונה?
האם הם הכניסו לכם את הלחץ לעבודה
או שזה היה קודם והם רק עזרו לכם עם זה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
לא ציינת כמה זמן התהליך, כי הרבה פעמים לוקח זמן עד שמתאזנים על ההכנסה החדשה, על החזרי חובות וכו' ועדיין לא רואים את הכסף בידיים
במיוחד אחרי זמן של שפל כלכלי שצריך עוד להסתדר עם המינוס שהיה...
ובמיוחד אם מעלים מייד את רמת החיים לפני שמרגישים שכבר רואים את המשכורת שגדלה
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
1. ותלמוד תורה כנגד כולם.
2. מי ישלם שכירות משכנתאות וכדומה.
3. שלא יפגע בשלום בית.
4. עם הכותרת "אברך" תמיד אפשר להישאר עם עבודה שמכבדת את בעליה. מה שחשוב לא לקחת הלוואות על האוויר ולהיות בנאדם נצרך ונא אל תצריכנו לא מתנת בשר ודם ולא לידי הלוואתם כי אם לידך הפתוחה.....

מה באמת חשוב לא לאבד את החיים בשביל התואר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אנחנו משפחת אברך צעיר, בעלי למד בכולל, וכך גם תכננו שימשיך תמיד. לפני כמה שנים פנינו לארגון לכלכלה נבונה, הם ישבו איתנו, עשו לנו תוכנית, ושכנעו את בעלי לעבוד מעט מחוץ לשעות הכולל. לאט לאט זה התרחב, היום הוא עובד כמעט יום שלם.
בהתחלה זה הרגיש נכון, יותר הכנסות, פחות לחץ. אבל עם הזמן הרגשנו אנחנו במרוץ בלתי נגמר אחרי הכסף, כל היום הראש טרוד, איך אפשר להכניס עוד קצת, אולי לקחת עוד עבודה, עוד שעות. עד שנוצר פחד, שאם נעבוד פחות, לא נסתדר.
ומוזר שדווקא אז כשלמד בכולל כשהיה פחות, היה הרבה יותר רוגע, יותר ברכה בכסף, יותר שלווה בבית.
היום אני שואלת את עצמי, האם יש דרך חזרה? מישהו כאן עבר תהליך דומה?
לדעתי הוא לא צריך לחזור לכולל גם כי הוא (כנראה) כבר לא במצב שיכול לחזור פתאום ללמוד כל היום, וגם כי צריכים עוד הכנסה, והבעיה לפי מה שאת כותבת זה פשוט פחד מסוים ומירוץ אחרי עוד ועוד כסף, ובפחד והלחץ הזה צריך לטפל ואז יוכל בעז"ה ללמוד כמה שעות ביום ברוגע ובשלווה (כנראה שיותר ברוגע ובריכוז מבכולל).
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
עבודה = המון המון הוצאות
אי אפשר לברוח מזה. במיוחד למישהו שרק מתחיל לעבוד בגיל מבוגר ויש רקע קודם של קושי כלכלי.

אני לא מבינה במיסטיקה, אבל יכולה לשתף שכשאנחנו התחתנו הרווחנו 2 משכורות מכובדות + הכנסה פסיבית והיינו גומרים כמעט את כל הכסף החודשי.

עשינו טוויסט, התפטרנו, שינינו את אורח החיים והיום אנחנו זוג + 2 , חיים כמעט רק מהכנסה פסיבית, לא עובדים (וגם לא יושבים בכולל). איכות החיים השתפרה פלאים.

(מכירה עוד כמה אנשים שעשו את זה בעקבות תהליך דומה בליווי בעלי, וכולם מדווחים אותו דבר. ולא, אין שום קשר לאברכות. זה קשור ליציאה ממרוץ כלכלי מטורף שלא משרת אף אחד חוץ מאת התמ"ג)
סקרת מאוד.. אשמח להסבר מהו אורח החיים הזה? מהי ההכנסה הפסיבית?
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
מענין אותי לדעת,
האם את מרגישה שהמרוץ לכסף נוצר בעקבות הארגון לכלכלה נכונה?
האם הם הכניסו לכם את הלחץ לעבודה
או שזה היה קודם והם רק עזרו לכם עם זה?
בהחלט.
היינו בכמה פגישות, ובסוף נהיה לנו מין שטיפת מוח, לאו דווקא בכוונה, שאי אפשר באמת לחיות ולפרנס כשהבעל נשאר ללמוד רק בכולל. עשו איתנו חשבון שבבר מצווה הראשון כבר נהיה עם חובות של למעלה ממאה אלף שקלים, וזה הלחיץ אותנו מאוד. בסופו של דבר נבהלנו ועשינו צעדים מתוך רצון לרוגע כלכלי, ותכלס אני מרגישה שהפסדתי מזה הרבה בבית. מצד שני, גם היום שעובדים קשה בלי לנשום אנחנו מודאגים מהעתיד הכלכלי על אף שעובדים כל הזמן, ובעל לומד גם לא....
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

גם אני כמו כולם רציתי לבדוק, איזה מודל תמונות מוגדר הכי טוב כיום,
לכן החלטתי לקחת את כל המודלים שדוברו באשכול הזה:
https://www.prog.co.il/threads/המודלים-הכי-טובים-היום-בai.1128566/post-16227904
ולנסות את כולם.
לכל אחד מהכלים לקחתי את אותו הפרומפט - של GPT עם קצת שיפורים שלי.
לא אוכל להעלות כאן את כלל התמונות, אבל התוצאה של פלואו השאירה לכל השאר אבק בפנים.
Ultra-realistic cinematic 8K photograph of a fully Haredi Jewish man standing in the center of a busy urban street at night during light rain. The man must look completely and authentically Haredi in every detail, based on real-world references and accurate visual characteristics from real photos (as seen on Google images).

He is wearing full traditional Haredi attire: a classic black suit, white shirt, and a black hat with a short brim (8.5 cm), clearly visible and proportionally accurate. His appearance, posture, and styling must strictly match authentic Haredi Jewish men.

The street scene is also entirely Haredi: all pedestrians are clearly Haredi men only, wearing similar traditional clothing (black suits, hats, modest appearance), with no deviation. Absolutely no women in the scene under any circumstances.

The street is wet from light rain, with realistic reflections of street lights and car headlights on the asphalt. A few אנשים ברחוב but not crowded. Cars are driving naturally with subtle motion blur and headlights reflecting on the wet road.

Camera: 85mm lens, shallow depth of field, slight focus on the main subject, background softly blurred. Natural proportions, realistic lighting, soft cinematic contrast. Raindrops visible in the air and on surfaces.

Highly detailed textures, photorealistic skin, fabric, and environment. No surreal elements, no exaggeration, normal physics, real-world accuracy.

--no women, female, girl, נשים, feminine features, long hair typical of women
אמנם אחרי זה, הייתי צריך לעשות שוב עם עוד טיפה הוספות בפרומפט בשביל עברית תיקנית, אבל התוצאה מטורפת.
כאן נשוחח על הסקרים

סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  10  פעמים
למעלה