התייעצות רישום חלק מהדירה על ההורים כדי שהזוג לא יעשה שטויות

שוב,
אמירה אינה פוגענית כלל ולא אמורה להתפרשן כך.
מעשים כגון רישום בטאבו וכו' מהווים חוסר אמון
אני ממש מסכים ,וחושב שההורים צריכים ממש להתנות את הסף בכך
שבעשר שנים הראשונות הזוג יתייעץ עם ההורים על כל החלטה משמעותית
מתוך אמירה ברורה שלזוג צעיר יש פחות ניסיון


אבל -בסופו של דבר המשמעות של רישום בטאבו
זה לא רק חוסר אמון
זה אמירה שאילו הבן גנב ממש
אם הבן פועל עם הכסף בניגוד למה שהתחייב להורים
הרי שהוא גנב
עצוב לשמוע שיש פה כאלה שנראה להם לגיטימי לחשוד את הבן בגניבה...
 
אה ברור.

התכוונתי אני לא אתן את הכסף
עד שאהיה בטוחה שיש דירה ולא הרפקאות
ואז אני לא צריך לרשום את שם שלי בטאבו
אני אשמח מאוד שיהיה רשום הבן שלי ואשתו.
זה בדיוק העניין
פות"ש הביא מקרים שההורים רוצים להיות רשומים בטאבו
בכדי שהילדים לא יוכלו למכור את הדירה או לשעבדה
בעיניי לא לגיטימי ומראה חוסר אמון מופגן
 
זה בדיוק העניין
פות"ש הביא מקרים שההורים רוצים להיות רשומים בטאבו
בכדי שהילדים לא יוכלו למכור את הדירה או לשעבדה
בעיניי לא לגיטימי ומראה חוסר אמון מופגן

נכון
אי אפשר לשלוט
ולזה קראתי בהתחלה, לא להפרד מהכסף.
זה באמת באמת
או ל לסמוך על הילד,
או באמת לא לתת לא לתת בלב שלם.

כי במבחן האדם הסביר,
לא סביר מאוד
(גם אם קיים)

גם את האשה הבן יכול להחליף.
גם זה ההמון כסף וכאב לב.
ל ראיתי ששים על זה בטחונות.

אז,
או שהכסף חשוב יותר,
(כי הוא חסר יותר?)
או ממ לא יכולים להסכים להחיות בסיכנים ובאי וודאות.


מה לעשות שאי וודאות היא חלק מחיים אנושיים
ובכל מקרה כשנתת דירה,
הסיכון הוא ש הילד.
זו המשמעות של נתינה.
זו המשמעות של הפרדות!
 
לא הבנתי משהו, יש באמת בחור שמתחתן ומרגיש מליונר כי הוא קיבל כסף בלי לעבוד?
בדר"כ זה הפוך, בחור התחתן וקיבל הר של חובות.
ואינני מכיר אי מי שיש לו בחשבון הבנק מאות אלפי ש"ח שרק ממתינים ליום הכלולות ואז בהינף מקלדת יעברו לרשות הזוג המהולל.
במצב תקין, הזוג שותף עם ההורים בקניית הדירה, וההורים משלמים את חלקם כ"א בצורתו הוא, או ע"י גמחים או ע"י שותפות במשכנתא עם הזוג.
כן נכון שהיום יותר מפעם יש שותפות פעילה של הזוג בקנייה, כי אם בעבר יכלו ההורים להחליט (ברוב חוצפתם!!) שהם קונים דירה לזוג למגורים בבי"ש והזוג (הפראייר!!) הלך לגור שם, ןשילם בהכנעה מרובה את הסכום שהוטל עליו, אז היום א"א לקנות בלי שהזוג החכם יחווה את דעתו היכן הוא מוכן לגור וכמה משכנתא הוא יכול לשלם, ואחר ככלות כל הסכמי המו"מ ואחרי שמחירי הדירות עלו בינתיים אז משלמים ההורים את חלקם.
ועדיין, לא חושב שגם אחרי כל המעורבות האישית בקנייה מרגישים הזוג שהם בעלים מוחלטים כדי להרוס לעצמם את כל מה שיגעו במשך תקופה ארוכה לקנות.
אא"כ מדובר פה על זוג שההורים תקעו לו דירה להשקעה אי שם, בלי נטל של חובות, ורצון הזוג המאושר הוא ישר למכור /לקנות/ להשקיע וכדו', שאז יש ליתן את הדעת בהסברה למה ניתן הנכס ולמה נלקחו חובות ההורים.
אבל במקרה נורמאלי קצת מוזר הסיטואציה
 
אא"כ מדובר פה על זוג שההורים תקעו לו דירה להשקעה אי שם, בלי נטל של חובות, ורצון הזוג המאושר הוא ישר למכור /לקנות/ להשקיע וכדו', שאז יש ליתן את הדעת בהסברה למה ניתן הנכס ולמה נלקחו חובות ההורים.
אבל במקרה נורמאלי קצת מוזר הסיטואציה
במקרים ששמעתי מדובר על דירת מגורים שנקנתה בהשתתפות מכובדת של ההורים (50% ומעלה) ואת היתר לקח הזוג על עצמו.
 
משלל התגובות לא נשמע שהמגיבים הם מהצד הנותן...
וגם אני לא... אבל! אני מכיר אישית קבוצה של אברכים צעירים (מאוד) שמתגוררים בשכונה חרדית חדשה (וד"ל) ומשכנו את דירתם לטובת השקעה עלומה באתיופיה (שעל עצם אמינותה דנו פה רבות בכמה אשכולות) וכולם עשו זאת בהסתרה גמורה מהוריהם!!!
 
משלל התגובות לא נשמע שהמגיבים הם מהצד הנותן...
וגם אני לא... אבל! אני מכיר אישית קבוצה של אברכים צעירים (מאוד) שמתגוררים בשכונה חרדית חדשה (וד"ל) ומשכנו את דירתם לטובת השקעה עלומה באתיופיה (שעל עצם אמינותה דנו פה רבות בכמה אשכולות) וכולם עשו זאת בהסתרה גמורה מהוריהם!!!
זה חמור מאוד
אבל אני משוכנע שזה עשה רעש גדול יותר מאשר מספר המשקיעים האמיתי
 
משלל התגובות לא נשמע שהמגיבים הם מהצד הנותן...
וגם אני לא... אבל! אני מכיר אישית קבוצה של אברכים צעירים (מאוד) שמתגוררים בשכונה חרדית חדשה (וד"ל) ומשכנו את דירתם לטובת השקעה עלומה באתיופיה (שעל עצם אמינותה דנו פה רבות בכמה אשכולות) וכולם עשו זאת בהסתרה גמורה מהוריהם!!!
ולכן הכי טוב זה פשוט ללמד את הילדים "חינוך פיננסי" זה טוב גם לחיים בכלל וגם לדירה בפרט.
לדעתי לרשום בטאבו זה קצת מוגזם, אלא אם יש באמת חשש סביר. אבל להעביר את הכסף ישירות לחשבון של הזוג (קורה בעיקר שזה לא סכום גבוה) זה טעות איומה ובהרבה מקרים שאני מכיר הכסף נעלם.
 
משלל התגובות לא נשמע שהמגיבים הם מהצד הנותן...
וגם אני לא... אבל! אני מכיר אישית קבוצה של אברכים צעירים (מאוד) שמתגוררים בשכונה חרדית חדשה (וד"ל) ומשכנו את דירתם לטובת השקעה עלומה באתיופיה (שעל עצם אמינותה דנו פה רבות בכמה אשכולות) וכולם עשו זאת בהסתרה גמורה מהוריהם!!!
וזה היה יכול להימנע אם ההורים היו רושמים חלק על שמם..
איזה עגמת נפש להורים שאחרי מאמצים מרובים להשיג את הכסף, הוא הלך לטמיון
 
וזה היה יכול להימנע אם ההורים היו רושמים חלק על שמם..
איזה עגמת נפש להורים שאחרי מאמצים מרובים להשיג את הכסף, הוא הלך לטמיון
זה היה יכול להימנע אם היו נותנים לילדים חינוך פיננסי
ובנוסף, איש אינו יודע אם הכסף הלך לטימיון
 
זה היה יכול להימנע אם היו נותנים לילדים חינוך פיננסי
ובנוסף, איש אינו יודע אם הכסף הלך לטימיון
זכותו של ההורה להחליט אם לרשום חלק מהדירה על שמו
יתכבד הזוג הצעיר ויאמר תודה רבה על הדירה
וכן, זה לא סותר שצריך חינוך פיננסי בהחלט
(ורוב המקרים הכסף הולך לטמיון - וגם אם בחלק מועט.. למה זה מגיע להורים?)
 
זכותו של ההורה להחליט אם לרשום חלק מהדירה על שמו
יתכבד הזוג הצעיר ויאמר תודה רבה על הדירה
וכן, זה לא סותר שצריך חינוך פיננסי בהחלט
(ורוב המקרים הכסף הולך לטמיון - וגם אם בחלק מועט.. למה זה מגיע להורים?)
זכותו כן,
זכותו כפי שציינתי גם להרוס לעצמו את היחסים עם הזוג.
האם זה צעד חכם סביר להניח שלא.
אזהרה בפה ולהתנות בפה מספיק
 
זכותו כן,
זכותו כפי שציינתי גם להרוס לעצמו את היחסים עם הזוג.
האם זה צעד חכם סביר להניח שלא.
אזהרה בפה ולהתנות בפה מספיק
שכל אחד ייעשה מה שנכון לו
אני ממש לא הולכת לדון על זה
עניתי ל @בית שמשניק על שאלתו למעלה
כאחת שלא זכתה לקבל דירה מההורים (ב"ה זכינו במשתכן)
מאחלת לכל מי שזכה לקבל עזרה מההורים לדירה, להעריך את כספם של ההורים ולחשוב היטב על השלכות מעשיהם
לפני נקיטת צעד
 
האשכול הזה ממש מרגיז.
עצם הדיון האם נכון מצד ההורה לרשום הערת אזהרה על שמו, מוזרה בעיני.
הרי מה המטרה של ההורה כשהוא נכנס לחובות (או שלא) עבור הזוג הצעיר?
למה הוא מוכן לשים כ"כ הרבה כסף לטובת הילדים?
לכבוד מה הורה צריך לשים מאות אלפי שקלים מתנה לזוג, ועוד לדון נכון לרשום חלק או לא נכון?
האם כשההורה רושם הערת אזהרה, הוא מפסיד את המטרה?
ההפך! הוא רוצה לעזור ונשאר עוזר! תסבירו לי את ההגיון שעומד מאחרי ההתנגדות לרישום כזה.

בכלל, די עם הנאיביות הזו.
די עם המחשבה שאם יהיה חינוך פיננסי כולם יהפכו לאנשים שקולים שמחשבנים כל שקל, זה יקרה, אם יקרה, רק אחרי שהם עצמם! יעבדו על הכסף וכמו שאני חושבת, גם בכלל לא בטוח.
יש כ"כ הרבה זוגות שנופלים עם כסף שהורים הקיזו עליו דם.
תשאלו מומחים עם איזו יהירות באים אברכים שיצאו הרגע מהישיבה וקיבלו הון קאסט מהמחותנים במחשבה שעם הכסף הזה הם יתעשרו לנצח... ועוד יחתנו את הבנות שלהם...
זכותו כן,
זכותו כפי שציינתי גם להרוס לעצמו את היחסים עם הזוג.
האם זה צעד חכם סביר להניח שלא.
אזהרה בפה ולהתנות בפה מספיק
רק על המחשבה שזה יכול להרוס יחסים עם הזוג יכולה לומר שחתן כזה לא ידרוך אצלי.
הוא יקבל, ויגיד תודה.
ואם לא, מקומו לא אצלנו.
זה סיכום שצריך להיות עוד בוורט, ומי שלא מתאים לו, יכול להמשיך הלאה.
 
האשכול הזה ממש מרגיז.
עצם הדיון האם נכון מצד ההורה לרשום הערת אזהרה על שמו, מוזרה בעיני.
הרי מה המטרה של ההורה כשהוא נכנס לחובות (או שלא) עבור הזוג הצעיר?
למה הוא מוכן לשים כ"כ הרבה כסף לטובת הילדים?
לכבוד מה הורה צריך לשים מאות אלפי שקלים מתנה לזוג, ועוד לדון נכון לרשום חלק או לא נכון?
האם כשההורה רושם הערת אזהרה, הוא מפסיד את המטרה?
ההפך! הוא רוצה לעזור ונשאר עוזר! תסבירו לי את ההגיון שעומד מאחרי ההתנגדות לרישום כזה.

בכלל, די עם הנאיביות הזו.
די עם המחשבה שאם יהיה חינוך פיננסי כולם יהפכו לאנשים שקולים שמחשבנים כל שקל, זה יקרה, אם יקרה, רק אחרי שהם עצמם! יעבדו על הכסף וכמו שאני חושבת, גם בכלל לא בטוח.
יש כ"כ הרבה זוגות שנופלים עם כסף שהורים הקיזו עליו דם.
תשאלו מומחים עם איזו יהירות באים אברכים שיצאו הרגע מהישיבה וקיבלו הון קאסט מהמחותנים במחשבה שעם הכסף הזה הם יתעשרו לנצח... ועוד יחתנו את הבנות שלהם...

רק על המחשבה שזה יכול להרוס יחסים עם הזוג יכולה לומר שחתן כזה לא ידרוך אצלי.
הוא יקבל, ויגיד תודה.
ואם לא, מקומו לא אצלנו.
זה סיכום שצריך להיות עוד בוורט, ומי שלא מתאים לו, יכול להמשיך הלאה.
שיהיה בהצלחה עם המחותנים
כי מי שלא מאמין לבן שלי שאומר אני לא אעשה כך וכך
אני גם לא מעוניין שהוא יהיה חמיו
ואני גם אתפלא אם אשתו של בני תוכל לתת בו אמון אחרי שהורגלה שלא נותנים אמון באנשים ובהבטחותיהם

אגב, אתם מכירים אנשים שזה מה שמנע מהם לפעול?
 
זכותו של ההורה להחליט אם לרשום חלק מהדירה על שמו
יתכבד הזוג הצעיר ויאמר תודה רבה על הדירה
וכן, זה לא סותר שצריך חינוך פיננסי בהחלט
(ורוב המקרים הכסף הולך לטמיון - וגם אם בחלק מועט.. למה זה מגיע להורים?)

מה זה זכותו
גם זכותו לגור בנכס עם הזוג

הכל מה שקשור לחינוך וגידול ילדים מעולם לא דובר על זכויות ההורים
אלא על טובת הילדים - בלי מחיקה של טובת ההורים.
 
האשכול הזה ממש מרגיז.
עצם הדיון האם נכון מצד ההורה לרשום הערת אזהרה על שמו, מוזרה בעיני.
הרי מה המטרה של ההורה כשהוא נכנס לחובות (או שלא) עבור הזוג הצעיר?
למה הוא מוכן לשים כ"כ הרבה כסף לטובת הילדים?
לכבוד מה הורה צריך לשים מאות אלפי שקלים מתנה לזוג, ועוד לדון נכון לרשום חלק או לא נכון?
האם כשההורה רושם הערת אזהרה, הוא מפסיד את המטרה?
ההפך! הוא רוצה לעזור ונשאר עוזר! תסבירו לי את ההגיון שעומד מאחרי ההתנגדות לרישום כזה.

הוסבר בהרחבה הנזקים האפשריים


זה סיכום שצריך להיות עוד בוורט, ומי שלא מתאים לו, יכול להמשיך הלאה.

לזה אני מסכימה -
אם הוא סיכם את זה מראש,
זה הוגן יותר
(כלפי הצד השני לפחות, אם לא כלפי הבן שלו)

מחותן חכם יחשוב האם להסכים לזה.
(אני לא הייתי מסכימה)
 
מה זה זכותו
גם זכותו לגור בנכס עם הזוג

הכל מה שקשור לחינוך וגידול ילדים מעולם לא דובר על זכויות ההורים
אלא על טובת הילדים - בלי מחיקה של טובת ההורים.

לא זכותו לגור בנכס (איך הגעת לזה?)
זכותו המלאה להחליט שחלק מהדירה יהיה על שמו
כן, זוהי זכותו
איך זה סותר שהוא עושה את זה לטובת הילד?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיפור בהמשכים זוג או פרט
פרולוג

משחק ה"ביג בוס" הסוער הסתיים בניצחונו של יוספי, היא היתה הסגנית. יוספי זרח, מיכלי ותולי קצת פחות.
אלו היו הכללים הבלתי כתובים במשחקים של יעל, חלוקת ניצחונות הוגנת על פני השבת. היא יישרה את הרגל: "שנעבור לשחק על השולחן?" נקישות על הדלת, מיכאל נכנס הביתה, יוספי רץ אליו נרגש כולו לבשר על הניצחון.
הזדקפה, נגשה למטבח וארגנה את הסלטים, שירה נכנסה בפיהוק קורע לב, "אין לי איך להודות לך, יעל".
ורק שכבו האורות, הרבה אחרי ששירה ומיכאל הזדחלו החוצה עם הצרורות, היא העזה לשאול את שירה, רק בלב, אם היא בטוחה שאין לה איך.
הבוקר של יום ראשון תפס אותה, כמו תמיד, עייפה וממהרת ורוטנת. זה הבהיל אותה, כי בשבועיים האחרונים היא רוטנת גם בימי שני ושלישי.
המצבר שלה הולך ומתרוקן והיא לא מצליחה למלא אותו.
שנים של תקוות שהתנפצו לא מרשות לה להמשיך לחלום ולשאוב כוח מהעתיד.
העתיד שהיא ציירה בדמיונה מגיל שבע, והמשיכה לצייר ביתר פירוט בגיל שבע עשרה ובגיל עשרים ושבע.
עכשיו, היא רוצה עכשיו. ממש כמו יעלי שרצתה אי אז יומולדת עכשיו. מי העזה לצחוק עליה?
יעל מתמלאת זעם על הפרה ההיא, מהקלטת של שרה קיסנר ולאה פריד. מה היא מבינה באנשים שנגמרה להם הסבלנות?
בתחילת הדרך היתה מלאת סבלנות, סיימה סמינר. נשמה עמוק, היא למדה ברצינות והשקיעה והרגישה שמגיע לה חופש אמיתי. הפגישה הראשונה שלה היתה רק בחנוכה, היה נחמד ונעים ולא מעבר. והאמת, היום היא חושבת שהיא לא באמת חיפשה את העול הזה. הכסף הלחיץ אותה, נוראות.
זמן שווה כסף, היום הכסף לא מלחיץ, והזמן נושף בעורפה.
בלילה מתקשרת מיטלמן, יש לה קול מרגיז והיא חיבת להבין למה היא הורידה את פוגל, אי שם, לפני ארבע שנים וכמה חודשים.
ואחרי שהשיחה הזו מסתימת, יעל יודעת שגם היא סיימה פרק בחייה. היא לא מוכנה יותר לשאת את זה.
היא מרימה ראש לתקרה, מדבקת כוכב נוצצת אליה, שירה הדביקה אותה אי פעם, בשחר ההיסטוריה.
הייאוש מכה בה.
והדבר הכי מפחיד שזה יאוש מסוג חדש, תהום שהיא לא מכירה.
וככה היא נרדמת.
ומתעוררת עם החלטה.
כולם מוזמנים
גאה בעצמי שניחשתי כבר לפני שבועיים שדוד בן הוא מקסימילאן
נהניתי מכל רגע בקריאה, מקווה שגם אתם
ספר פשוט מטורף
לדעתי - הכי טוב בינתיים מכל הסדרה
ותודה ל
@יונה ספיר על שהוא נגמר בנימה עצובה אך אופטימית מאוד
קצת הפריע לי שהעלילה המרכזית לא הייתה שנת ההתגלות, אלא כל המסעות בעבר / בבועת האוצרים
ושכמו תמיד דני לא הצליח לקבל את המקום הראשון
אגב, האם למישהו זה היה הפתעה שהתפרצות הר הגעש הייתה האר"ן? זה היה ברור לי מהשניה הראשונה
יאללה שוטו
  • שכוייח!
Reactions: טונקס1 //
14 תגובות
הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה