דיון המשפטים - שלנו!

[חנה ש.]

"חוסר במרווח נשימה
אינו כואב מיד —
אבל בסוף הוא חונק."

 

[חנה ש.]

"כשאין מקום —
הנפש שותקת רגע,
ואז צורחת."

 

[חנה ש.]

"מי שלא רגיש — לא ירגיש, לא יבין,
וגם לא יישא באחריות.
רק אתה תדע: אתה רגיש יותר."

 

[חנה ש.]

"רגישות היא משא אישי.
מי שנושא אותה, לומד גם לדבר עבורה."

 

[חנה ש.]

"יש בנייה שמתחילה בחוץ ומובילה פנימה,
ויש בנייה שמתחילה בפנים ומוליכה החוצה."

 

[חנה ש.]

האור מופיע כשאנחנו מזכירים לעצמנו שהוא קיים.

 

[חנה ש.]

האמונה באור שעוד יגיע היא האמונה שאתה כבר עכשיו רואה חלק ממנו.

 

[לוטם]

אם אתה מפחד לריב עם מישהו,
הוא לא שווה מריבה איתך.


אם אתה מפחד להיפגע ממישהו,
הוא לא שווה שתיפגע ממנו.

 

[חנה ש.]

כשמשהו מפריע לך,
חוסר ההבנה מזמין הפרעה נוספת.
אבל כשאתה עוצר להבין את עצמך בתוך ההפרעה,
אתה מתחיל לבנות חוסן פנימי —
ואז ההפרעה מתפוגגת,
כי אין לה עוד אחיזה בך.

 

[חנה ש.]

כל עוד אתה נלחם בקושי – אתה מתרחק מעצמך.
רק כשאתה מקבל אותו – אתה לומד מי אתה באמת.

 

[לוטם]

תאכזב את כל אלו ששמחים לראות אותך נכשל.

 

[חנה ש.]

קושי שלא הסכמת לקבל – נלחם בך.
קושי שהסכמת לקבל – מלמד אותך.

 

[חנה ש.]

כשאת מכירה בעצמך, את לא צריכה להוכיח שמגיע לך.

 

[חנה ש.]

כשאת נותנת תוקף לעצמך, העולם כבר לא צריך לאשר אותך.

 

[חנה ש.]

לא ידעתי שיש לי מקום בעולם.
אף אחד לא סיפר לי,
וגם אני שכחתי לספר לעצמי.
ואז פתאום הסכמתי לגלות — שיש לי מקום.

 

[חנה ש.]

מגיע לך - לא בגלל שאתה דורש את זה,
מגיע לך בגלל שאתה ראוי.
כשאתה מוכן לזה שאתה ראוי
אתה מכין מקום לקבל.

 

[אינפרא]

שאתה מחמיץ פנים - נהית חמיצות בקרבתך.
שאתה מאיר פנים - נהיה מואר בלב.

 

[חנה ש.]

אתה מושך על עצמך את מה שאתה יוצר,
תייצר אור תמשוך על עצמך הארה.

 

[חנה ש.]

"כשאתה הופך קושי למתנה – אתה מהפך דין לרחמים. אתה בורא רחמים."

 

[חנה ש.]

"רחמים – טבעם לנבוע מתוך הקושי, ולהפוך לחיות תמידית."