חידות תורניות מספרים מעניינים של קריאות התורה

[פרידא]

מקסימום ימי קריאת התורה ברצף זה בחוץ לארץ 10 ימים. כאשר א' דסוכות חל ביום ג'.
בארץ ישראל המקסימום יהיה 9 ימי קריאה וזה כאשר א' דסוכות יחול ביום שלישי.

 

[פרידא]

5 * 5 * 3 קריאת התורה (חידה)
פיתרון:
השנה יש 5 פעמים של 5 קריאות ב-3 ימים.
הראשון היה עם כניסת השנה תשפ"ה. יום ו' בדר"ה. פעמיים בש"ק האזינו, פעמיים ביום א' צום גדלי'.
אפשר גם למנות אחרת: פעמיים בשבת, פעמיים בצום והפעם החמישית למחרת - יום ב'.
(כמובן שיש לצרף כבונוס את יום ה' אדר"ה. כשלמעשה זכינו לפתוח את השנה ב-5 ימי קריאה רצופים עם לא פחות מ-7 קריאות ! ).
השני היה לאחרונה: 1 ביום ה'. 2 ביום ו' עשרה בטבת. 2 בשב"ק ויחי.
יהיו עוד 3 הזדמנויות כאלו השנה.

 

[יוסף עליכם]

שמעתי גירסא שונה לחידה הנ"ל:
מתי יש 5 ימי קריאה ברצף (ולא מחמת חג אחד ארוך כמו ימי חוה"מ וחנוכה)

 

[מירער]

יהיו עוד 3 הזדמנויות כאלו השנה.

פורים.
חמישי-תענית*2
שישי פורים
שבת*2

י"ז תמוז חל ביום א'
שבת*2
צום*2
יום ב'

תשעה באב כנ"ל

 

[מירער]

בארץ ישראל המקסימום יהיה 9 ימי קריאה וזה כאשר א' דסוכות יחול ביום שלישי.

חנוכה שמתחיל ביום ו' או ביום א' יש עשר ימי קריאה.

 

[מירער]

ואם כבר קריאות התורה.
השנה יקראו את פרשת שקלים ביחד עם תרומה דבר שלא קרה כבר למעלה מ30 שנה. (בשנה פשוטה זה בד"כ משפטים ובשנה מעוברת ויקהל או פקודי)
וכנ"ל ויקהל פרה ופקודי החודש כאשר הם אינם מחוברים.
והסימן הוא תשפ"ה - תרומה שקלים פקודי החודש

 

[פרידא]

ואם כבר קריאות התורה.
השנה יקראו את פרשת שקלים ביחד עם תרומה דבר שלא קרה כבר למעלה מ30 שנה. (בשנה פשוטה זה בד"כ משפטים ובשנה מעוברת ויקהל או פקודי)
וכנ"ל ויקהל פרה ופקודי החודש כאשר הם אינם מחוברים.
והסימן הוא תשפ"ה - תרומה שקלים פקודי החודש

מה באמת ההיגיון בשנה לא מעוברת, כהשנה, שויקהל נפרד מפקודי?

 

[פרידא]

מקסימום ימי קריאת התורה ברצף זה בחוץ לארץ 10 ימים. כאשר א' דסוכות חל ביום ג'.
בארץ ישראל המקסימום יהיה 9 ימי קריאה וזה כאשר א' דסוכות יחול ביום שלישי.

יש להוסיף ש-10 ימים רצופים בחו"ל זה גם כאשר יו"ט א' דסוכות חל ביום ה'

 

[מירער]

יש להוסיף ש-10 ימים רצופים בחו"ל זה גם כאשר יו"ט א' דסוכות חל ביום ה'

כאשר חל ביום ג' יש 11.

 

[מירער]

מה באמת ההיגיון בשנה לא מעוברת, כהשנה, שויקהל נפרד מפקודי?

כיוון ששמחת תורה חל ביום חמישי וכבר יומיים אח"כ מתחילים בראשית, ור"ה של של שנה הבאה חל ביום שלישי, נכנסת עוד שבת בין פרשת בראשית לנצבים. וצריך להוסיף עוד קריאה.
למה החליטו על ויקה"פ ולא פרשות אחרות אני לא יודע. בעיקרון זה הפעם הראשונה שאפשר להפריד, אז אין כ"כ שאלה. אבל באמת אם היתה שנה כסדרה דההינו חשוון חסר ור"ה ביום שני. היו מפרידים דווקא את בהר בחוקותי. וזה אני לא יודע למה.

 

[מייל ציבורי]

מקווה שזה קשור לכאן
מה יש יותר ימים שקוראים בתורה או שלא קוראים?
וגם מה יש יותר הלל שלם או חצי הלל?

 

[חצרון]

מה יש יותר ימים שקוראים בתורה או שלא קוראים?

ברור יותר ימים שלא קוראים.

 

[חצרון]

וגם מה יש יותר הלל שלם או חצי הלל?

חצי

 

[חצרון]

השנה יהיה בירושלים שבוע אחר שבוע את אותה ההפטרה, שבת זכור ושבת פורים משולש (פעם הבאה בעוד 19 שנה)
אין עוד תקדים לאותה הפטרה שבועים ברצף.

 

[מייל ציבורי]

ברור יותר ימים שלא קוראים.

תחשבן שוב
כל שבוע יש 3 ימים שקוראים ו 4 שלא קוראים ויש חגים ור"ח וצומות

 

[פרידא]

כמדומני באשכול סמוך ראיתי שימי קריאה הם כמחצית מהשנה. בכל פעם הרוב נוטה (במעט ממש) לכיוון אחר.
ההגיון הוא בדיוק מהסיבה שנכתבה בהודעה הקודמת:
"כל שבוע יש 3 ימים שקוראים ו 4 שלא קוראים ויש חגים ור"ח וצומות"
כלומר אכן על פניו נראה שהרוב נוטה (מעט) לטובת הימים בהם לא קוראים. אבל החגים צומות ור"ח דואגים כבר לאזן מעט זה ולעתים אף לגבור עליו.

 

[פרידא]

יש להוסיף שה"50/50" מתייחס רק לגבי ימי קריאה. אבל אם נמנה את אירועי הקריאה מן הסתם הם יגברו ברוב מוחץ לטובתם. כי הרי בשבוע רגיל (בלי ר"ח/מועד/תענית) כבר יש רוב לאירועי קריאה. 1 בשני, 1 בחמישי, 2 בשב"ק.
מעניין באמת לדעת כמי אירועי קריאה יש השנה וכן בשנה מעוברת.
כפי שציינתי בפתיחת האשכול השנה זכינו להתחיל את השנה ברצף של לא פחות מ-7 אירועי קריאות ב-5 ימים רצופים.
זה קורה רק כאשר ראש השנה חל ביום ה'.

 

[מירער]

כמי אירועי קריאה יש השנה וכן בשנה מעוברת.

בשנה פשוטה תמיד יש יותר ימים שקוראים מימים שלא.
בשנה מעוברת לפעמים כך ולפעמים כך.
אני אבדוק מה בדיוק החשבון...

זה קורה רק כאשר ראש השנה חל ביום ה'.

רק כאשר זה שנה פשוטה וחלה שנה שלימה או כאשר זה שנה מעוברת והיא חסרה. (השא, החא)

(פעם הבאה בעוד 19 שנה)

20 שנה (תת"ה)

 

[נעצוץ]

תחשבן שוב
כל שבוע יש 3 ימים שקוראים ו 4 שלא קוראים ויש חגים ור"ח וצומות

חגים ר"ח וצומות יכולים גם לצאת בשני וחמישי...

 

[מייל ציבורי]

חגים ר"ח וצומות יכולים גם לצאת בשני וחמישי...

לא כל החגים ר"ח וצומות זה בשני וחמישי
ואם תחשבן יש בערך 50 שבועות בשנה בשביל שיהיה חצי חצי צריך עוד 25 קריאות לא שגרתיות
(יש שני חמישי ושבת 3ימים בשבוע שקוראים ועוד 4 שלא קוראים אז אם יהיה 25 ימים נוספים שכן קוראים זה יהיה חצי חצי)
גם אם כל הר"ח חגים וצומות זה בשני וחמישי ושבת זה כמעט חצי חצי
ראש השנה -1 (יש יומים אחד מהם ודאי מוסיף)
סוכות - 4 (יש 8 ימים כולל שמחה תורה אז 4 השני חמישי שבת ועוד 4 לא)
חנוכה - 4 (יש 8 ימיםאז 4 השני חמישי שבת ועוד 4 לא)
פורים - 1 (או הצום או פורים ובירושלים לא תמיד)
פסח - 3 (זה שבוע)
ר"ח - 5 (יש לפחות 5 ר"ח בשנה של יומים)
1+4+4+1+3+5=18
ותסכים איתי שאף פעם כל החגים ר"ח ושבת מתחילים בשני חמישי או שבת
מכאן נראה לי שרוב ימי חיינו קוראים בתורה!