מידע שימושי חור של עגיל באוזן - למנוע את הקריעה

יש לרכוש בחנויות מדבקות מיוחדות לחיזוק חורי העגילים,
מדביקים מאחורי האוזן וכך העגיל נתלה ג"כ על המדבקה ולא כל הכובד על האוזן.

יש אפשרות לתפירת קרע כזה בבית חולים משגב לדך בירושלים [מאמינה שיש בעוד מקומות]
יש לי חברה שעברה שם תפירה לחור שהתרחב מאד.
יצאה מרוצה.
יש סבסוד לזה?
 
יש סבסוד לזה?
אם את מגיעה עם פצע מדמם זה בקטגוריה של פציעה/חבלה ואז רופא כירורג יתפור לך,
עם הגעת ללא סימני פציעה זה כבר בקטגוריה של פלסטיקה ואסתטיקה ואז אין סבסוד לתפירה.

אני תפרתי כבר פעמיים, (אצל כירורג ידיד המשפחה) ונפתח לי בחזרה,
בהתייעצות עם פלסטיקאי אמרו לי שהתפירה הבאה צריכה להיות יותר מורכבת וכמובן יותר יקרה,
8000 ש"ח, (יש לי קרע מלא בתנוך), ואני נעזרת במדבקות המדוברות,
מדביקה אותן על התנוך והעגיל מושחל בתוך המדבקה,
אני מחליפה מדבקות מידי כמה ימים.
הכי זול ופשוט.
 
יש סבסוד לזה?
אני תפרתי אצל כירווגית פלסטיקאית , ושילמתי פרטי ,
(נאמר לי אז שאם זה קרע שלם - קופ"ח כן משלמת אולי לא אצל אותה רופאה, אבל חור שהתרחב נחשב לאסטטיקה ולא מקרה רפואי. )
מבוצע עם משחה מאלחשת ונראה מעולה . אחרי כמה שבועות מהתפירה מגיעים לבצע חור חדש עדין .
 
אני צריכה את עזרתכן
הבת שלי כבר שנתייים עם חור של עגיל מאוד גדול ( לא קרוע)
וזה פשוט לא נסגר לה.
מה עושים ?
היא מאוד רוצה עגילים אבל אני פחות שאז התנוך לגמרי יקרע
 
גם לי כבר כמה שנים יש חור גדול מאוד שמתי מדבקות והם לא הועילו במיוחד אבל החור לא גדל מאז( גם שאני לובשת עגילים כבדות)
 
אם את מגיעה עם פצע מדמם זה בקטגוריה של פציעה/חבלה ואז רופא כירורג יתפור לך,
עם הגעת ללא סימני פציעה זה כבר בקטגוריה של פלסטיקה ואסתטיקה ואז אין סבסוד לתפירה.
אני הגעתי בלי סימני פציעה והכירורג תפר לי את זה.
 
איזה כירוג? פרטי? באיזה קופה?
 
רירוג פלסטיקאי במאוחדת? מישהו מכיר?
אני רוצה לסגור חור שגדל באוזן
אבל בלי לגזור את זה עד הסוף.

המלצה ?
ראיתי הרבה אבל משנים עברו.
מישהי שעשתה לאחרונה?
 
רירוג פלסטיקאי במאוחדת? מישהו מכיר?
אני רוצה לסגור חור שגדל באוזן
אבל בלי לגזור את זה עד הסוף.

המלצה ?
ראיתי הרבה אבל משנים עברו.
מישהי שעשתה לאחרונה?
אני גם מצטרפת...
 
מאוד!

תחפשי אירינג אפ בגוגל ותראי איך זה נראה.
היא גם מוכרת בחנויות ברחבי הארץ.

רק תשימי לב שיש חנויות שמוכרות רק את המדבקות הפושטיות מסין, הן גם מתקלפות מהר וגם לא באמת מחזיקות לך את העגיל, כי הוא נשאר עקום. הכי הצחיק אותי לשמוע מהמוכרת שאם אני רוצה - אני יכולה לקנות את המדבקות הסיניות, אבל היא ניסתה וזה לא עובד. העגיל עומד מזעזע... אז תבררי עם המוכרת אם היא בעצמה משתמשת ואם זה הסוג הטוב.

המדבקות של אירינג אפ מחזיקות מעמד לפחות שלושה ימים, גם אחרי מקלחת (כשאת רוצה להוריד את המדבקה - את מורידה. אבל אם את לא רוצה להוריד - זה נשאר צמוד חזק לאוזן ולא זז).
רק תשימי לב כשאת נועצת את העגיל - שזה יהיה ממוקם הכי למעלה בחור, שיחזיק את העגיל יפה. בדיוק במקום.
לפעמים את זורקת מדבקה-שתיים ראשונות כי החור לא לגמרי במקום, עד שאת קולטת איפה בדיוק לנעוץ את העגיל.
 
אם אני לא מעוניינת במדבקות, והחור באוזן מאד גדול, כמעט נקרא
יש משהו שלא משאיר צלקת גדולה ולא יפה?
 
אם אני לא מעוניינת במדבקות, והחור באוזן מאד גדול, כמעט נקרא
יש משהו שלא משאיר צלקת גדולה ולא יפה?
כל ניתוח משאיר צלקת..
אבל המדבקות עוזרות גם כשזה כבר נקרע לגמרי, התנוך.
נסי לדבר עם מלכי, הבעלים, היא מוכרת את המדבקות כי חיפשה פתרון בשביל עצמה...
זה הטלפון שלה: 053-316-9821
 
כל ניתוח משאיר צלקת..
אבל המדבקות עוזרות גם כשזה כבר נקרע לגמרי, התנוך.
נסי לדבר עם מלכי, הבעלים, היא מוכרת את המדבקות כי חיפשה פתרון בשביל עצמה...
זה הטלפון שלה: 053-316-9821
אני לא מעוניינת במדבקות
אני רוצה פתרון קבוע...
 
אני לא מעוניינת במדבקות
אני רוצה פתרון קבוע...
מה הפתרון שאת מחפשת?
פתרון לסתימת החור באוזן או פתרון לעגילים?
כי אם את מחפשת פתרון לסתימת החור בלי ניתוח - גם דבק 3 שניות יכול לעזור (בלי אחריות!!! אני יודעת על מישהי שעשתה את זה...)
ואם את מחפשת פתרון לעגילים - אולי תעשי את הפתרון של אמשינוב - עגילי קליפס שלא צריך בשבילם חור.
 
כשהייתי בת 6 נקרע לי האוזן עד למטה, פשוט לא הלכתי עם עגילים כמה שנים ונסתם.
בגיל 12 עשיתי שוב.
האוזן שנקרע החור נחסם לגמרי, ובאוזן השניה אן אני יעבוד קשה אפשרי לפתוח את החור הישן.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

בס"ד

עסק על הכפית- עם דבורי כהן באזזז- שלב ב', והגרלה על 500 ₪ מזומן

מה זה עסק על הכפית?
טעימות מעולם העסק - לפי סדר הא"ב
מושגים, כלים ודימויים שעושים סדר בעסק - כפית אחת בכל פעם.
ביסים קטנים. תובנות גדולות.




כהמשך
לשלב א' באתגר העסקי של הקיץ

ברוכים הבאים לשלב ב'-

"עסק על הכפית" - מאגר טעימות שיווקיות-עסקיות, מוגשות בדיוק בגובה הלב והעיניים.
כאן תמצאו מושגים, דימויים, שאלות מעוררות חשיבה, וטיפים פרקטיים שמוגשים כפית אחת בכל פעם -
כדי לעשות סדר בעסק, בלי לבלוע את כל העולם.

חלק מהמושגים נולדו מתוך השפה והדרך שפיתחתי בעבודה עם מאות עסקים
וחלקם מושגים אוניברסליים שאני מנגישה מחדש.


הכל לפי סדר הא"ב כדי שתוכלו לדפדף כמו בתפריט,
לבחור את המושג שהכי מדבר אליכם עכשיו , ולתת לעסק שלכם טעימה מדויקת של באזזז.



🎁 ויש כמובן הגרלה:
כל מי שייכנס לאשכול, יציין מה המושג שהכי נגע בו כרגע ויכתוב בתגובה "טעמתי באזזז!"
עם משפט למה בחרתם דווקא את זה,
נכנס אוטומטית להגרלה על 500 ש"ח מתנה לחשבון הבנק שלכם.
ההגרלה תערך בע"ה בכ"ח בתמוז תשפ"ה.




אז קדימה -
🔍 עברו על הרשימה לפי סדר הא"ב
🥄 קחו כפית מהטעם שמתאים לעסק שלכם


📌 כתבו כאן בתגובה - "טעמתי באזזז" ושתפו איזה מושג הכי נגע בכם ולמה.

מחכה לשמוע מה דיבר אליכם,
דבורי כהן באזז






א'

אודות בגובה האוזניים
- איך להציג את מה שאני עושה בצורה שתגרום לאנשים לפתוח אוזניים?



בהרבה קורסים, קבוצות ותוכניות מבטיחים ללמד אותנו איך להכין לעסק את "נאום המעלית".
אבל גם אם היינו חרוצים/ות בקורס הזה, והכנו על הכתב טקסט מאד מרשים וייצוגי,
לאף אחד כולל לעצמנו, אין חשק לשמוע אותנו מדקלמים את הנאום השבלוני הזה ☹

מה עושים? במקום לשתוק תכינו לעצמכם "אודות בגובה האוזניים".

3 משפטים עסיסיים ומדויקים שעושים חשק למי שמולנו לשאול עוד.
מתאים במיוחד לעסקים מהסוג היותר מורכב, שצריך קצת להסביר מה בדיוק אתם עושים.

הנוסחה:

את יודעת ש… (את הבעיה?)

ובכן מה שאני עושה זה (פתרון)

למעשה, (הוכחה…)

עוד דוגמאות והרחבה- פה.

אחרי שתשתמשו בנוסחה- תתרגלו לקבל תגובות של "וואו, מעניין. מה זה אומר?"
וזה בדיוק ההבדל בין להלאות אנשים עם תוכן כבד, לבין לגרום להם לפתוח את הפה לביס הבא!





ב'

בייגלה שרוף


לפעמים יש לנו בעסק נתונים שלא נראים לנו אטרקטיביים.
שאנחנו רגילים להתנצל עליהם, לנסות להסביר, לעגל פינות.
“אין לי קליניקה”,
“אני לא מגיעה ללקוחות הביתה”,
“אני לא עובדת עם צוות גדול”…

אבל מה אם כל הדברים האלה הם לא בעיה שצריך להחביא, אלא יתרון שמחכה להתגלות?

תשמעו מה קרה לי עם העוגיות של עבאדי:
פתחנו חבילה, וכולן היו שחומות כהוגן - כמעט שרופות.
התגובה הראשונה? “וואי, נשרף להם…' צריך להגיש תלונה...”
ואז הבן שלי מצביע על האריזה:
“אמא, זה כתוב פה - שרוף במיוחד!”
וזה כל הקסם:

זו לא היתה תקלה. זה הקונספט. העוגיות מיועדות במיוחד למי שאוהב את זה ככה.

אז איך זה קשור לעסק שלך?

יכול להיות שגם אצלך יש "בייגלה שרוף" - נתון קיים, אולי לא סטנדרטי, שלא נוח לך איתו.
אבל עם זווית מבט חדשה - את יכולה להפוך אותו לייחודיות שלך.
מה שמפריע פתאום מדבר בול ללקוח הנכון.

את לא מגיעה הביתה ללקוחות? אז תדגישי שאת מאמנת לניהול בית בלי להיכנס הביתה, בדיוק כמו שהן רוצות.
אין אצלך חדר המתנה? - אז הלקוחות לא מחכות. את מתחילה בזמן.
את מקבלת לקוחות בסלון עם קטלוג? - זו חנות ביתית בלי עלויות מיותרות, וזה אומר מחירים נוחים.

בסוף - בייגלה שרוף זו לא בעיה.
זה קונספט אישי.
וזה תלוי רק בך - איך את בוחרת להציג את זה.

אז מה הבייגלה השרוף אצלך?
ומה יקרה כשבמקום להתנצל - תתני לו כבוד, תמתגי אותו ותתאימי אותו בדיוק למי שאוהב אותו ככה?






ביטחון עצמי עסקי

ביטחון עצמי עסקי זה לא תכונה מולדת.
זה לא “או שיש לי או שאין לי” - זה שריר. והוא נבנה.
לפעמים הוא צומח מתוך הבהירות:
כשברור לנו מה אנחנו מציעים, למי זה מתאים, ואיך זה עובד – אנחנו מרגישים בטוחים.



כמה דרכים לבנות ביטחון בעסק שלך:

  • להפסיק להסתמך רק על דיבור ולבנות חומרי שיווק מקדימים שעושים חצי עבודה עוד לפני השיחה.
  • להשקיע בנראות שמדברת בשבילכם. כשאתם נראים מקצועיים, זה מקרין החוצה, וגם פנימה.
  • ללטש את הצעת הערך- לדעת להסביר מה אתם עושים בלי לגמגם.
  • ולפעמים - פשוט ללמוד. יש קורס לזה. יש שיטה לזה. יש דרך לצבור ביטחון - גם בלי להיות טיפוס כריזמטי.
ואם אתם מרגישים שאת נמנעים משיווק או ממכירה בגלל חוסר ביטחון -
אולי הגיע הזמן לבדוק מה יעזור לכם להתחזק:
ייעוץ? קורס ממוקד? חומרי שיווק שיחסכו דיבורים?

📌 כל הפרטים כאן:
קורס ביטחון עצמי במכירות






ג'



גשר

שיווק הוא גשר בינך לבין הלקוחות.


אנחנו עומדים בצד אחד עם שליחות, רעיון, שירות, מוצר.
והלקוחות בצד השני - עם הצרכים שלהם, הכאבים והספקות.
ובשביל שיקרה מפגש בין שני הצדדים- צריך לבנות גשר.

גשר טוב הוא כזה שמוריד התנגדויות, פותח את הלב, ומאפשר להם להגיע אלייך.

זה יכול להיות:

  • דף נחיתה שמתחיל מהכאב של הלקוח - לא מההישגים שלך.
  • סרטון שמראה / מספר על תהליך, לא רק על תוצאה סופית ומרשימה.
  • פוסט/מייל שמספר סיפור שהיא יכולה להזדהות איתו, במקום לדבר על עצמך.
והכי חשוב - גשר נבנה על הבנה.
כשאנחנו יודעים באמת מה עובר על הלקוחות , נוכל לנסח את זה טוב יותר מהם...
וברגע שהם מרגישים שאנחנו מבינים אותם -הם כבר בדרך.





גרעין עסקי נכון


לפני שמתחילים לשווק, לבנות דף נחיתה או לחשוב על סלוגן - צריך להבין מהו הגרעין של העסק.

גרעין עסקי נכון הוא שילוב בין שלושה דברים:

  1. כישורים ונטיות אישיות - מה בא לכם טבעי? במה אתם טובים בלי מאמץ?
  2. ניסיון מקצועי או ניסיון חיים - איפה צברתם עומק? במה באמת התנסיתם?
  3. מוטיבציה פנימית - הרצון האמיתי שלכם ליצור, לעזור, לתקן, להזיז דברים.
בלי שלושת החלקים האלה - העסק יהיה חלש בבסיס שלו. גם אם תבנו אתר נוצץ ותשקיעו הרבה בפרסום.

גרעין עסקי נכון אומר שיש התאמה בין המוצר שאתם מציעים, הצרכים של הלקוחות, והאדם שאתם.



טיפים ליישום:


  • תשאלו את עצמכם: מה אני באמת רוצה לעשות ולא רק "יודע/ת" לעשות?
  • תזהו: מה הערך הייחודי שלכם שמביא תועלת ברורה ללקוחות?
  • תבדקו: האם המוצר שלכם עונה לצורך ממשי שקיים בשטח, והוא לא רק "רעיון נחמד"?


זה השלב שבו נולדת בהירות.
וברגע שיש בהירות - מגיע גם ביטחון.
ומשם- הדרך בע"ה סלולה.





גיל מנטלי לעסק

גיל עסקי זה לא כמה זמן אתם בעסק, אלא באיזו מהירות אתם מתבשלים.

יש עסק שקיים כבר 8 שנים אבל עוד מדשדש כמו בתחילת הדרך, (8 שנים ניסיון של שנה ראשונה)
ויש מישהו שרק פתח וכבר מתקדם בבשלות, במיקוד, ועם אש בעיניים.

גיל עסקי הוא לא כמה זמן העסק קיים, אלא באיזו רמה אתם נמצאים בתוכו:
כמה אתם ברורים לעצמכם,
כמה אתם מוכנה לקחת החלטות אמיצות,
כמה אתם באמת רואים בעסק שלכם עסק, לא תחביב ולא ניסוי.

ולא, אין כללים קשיחים מתי "נכון" להשקיע במיתוג, מתי לפנות לייעוץ, ומתי לבנות מוצר דיגיטלי.
יש מי שעושה את זה אחרי חודשיים – ויש מי שאחרי עשר שנים.
יש מי שבשבילו "השקעה" זה 300 שקלים ואצל אחר זו קפיצה של עשרות אלפים.

אבל מה שמשנה באמת - זו ההחלטה.
האם אתם רואים את עצמכם מתקדמים?
האם אתם מוכנים להפסיק להתלבט ולהתחיל לזוז?

עוד בנושא הזה אפשר למצוא פה >>







ד'

דילמת הביצה והתרנגולת - איך תתחילי אם אין לך ממה?


זו אחת השאלות הכי נפוצות אצל בעלי ובעלות עסקים בתחילת הדרך (ולא רק):
איך תשווקי אם אין לך עדיין לקוחות?
ואיך יגיעו הלקוחות - אם את לא מפרסמת?
ואם אין לך תקציב, איך בכלל תעשי פרסום ותוציאי כסף לפני שהכנסת?
אבל אם לא תפרסמי? מאיפה יבואו הלקוחות?

וחוזר חלילה....



זו הדילמה, אבל יש לה פתרון.

עסק לא מחכה לתקציב הוא מתחיל מתנועה.
והרבה פעמים דווקא העשייה הקטנה היא זו שפותחת את הצינור.



אז מה עושים בפועל?

*מפסיקים לחכות שהכל יהיה מוכן - ויוצאים עם מה שיש: התחלה דווקא מפנייה לקרובים/חברים/משפחה,
שכבר מכירים את הכישורים שלך וסומכים עליך גם בלי שיווק נוצץ, שירות בגרסה מצומצמת,
מייל ראשוני, או הצעה פשוטה לקבוצת פיילוט.

* משווקים בצורה חכמה גם בלי תקציב – פניה במייל/בוואצאפ,
פרסום אורגני בפורומים וקבוצות מייל חינמיות או נטוורקינג. זה שיווק לכל דבר.

* בונים קהל בהדרגה - פוסט ועוד פוסט, תגובה ועוד שיתוף - ככה מתחיל גשר.
הקהל לא נבנה ביום, אבל הוא מתחיל ממשהו. וגם רשימה של אלפים התחילה מבודדים...

* משקיעים זמן במקום כסף - בשלב הזה, הזמן שלך הוא הנכס. תנצלו אותו לחידוד, שיח עם קהל, בניית אמון.

*בודקים אם שווה לקחת סיכון מחושב - לפעמים גם 50 ש"ח על מודעה בפלטפורמה ממוקדת
יכולים להביא את הלקוח הראשון - שיכסה את זה פי כמה.





דף נחיתה או דף מכירה - מה ההבדל ולמה זה משנה?

הרבה עסקים מתבלבלים בין השניים - ובצדק.
כי שניהם דף אינטרנט ושניהם "דפי נחיתה", אבל התפקיד שלהם שונה לגמרי.

*דף נחיתה - בא להזמין.
הוא קצר, מזמין, פשוט. נועד לגרום ללקוחות לומר “אני בעניין”, ולהשאיר פרטים.
למשל: להצטרף לוובינר, לקבל מדריך חינמי, או לבקש שיחת ייעוץ.

*דף מכירה - בא למכור.
הוא ארוך יותר, עם הסברים, פירוט, תועלות, שאלות ותשובות.
מוביל לרכישה עצמאית, לפעמים גם בלי תיווך של שיחה או יועצת. (תלוי במוצר/במחיר/באופי העסק)



דוגמא מהלקוחה יהודית נדף- מעצבת הום סטיילינג לחדרי ילדים ועסקים מעולם הילדים:

  • דף נחיתה שמזמין לקבל מדריך שווה ללא עלות
  • דף מכירה לפגישת ייעוץ הום סטיילינג אצלכם בבית
    זה דף ארוךיותר עם פתיח שמחבר לרגש, הסבר מה נלמד, למי זה מתאים, כמה זה עולה, למה עכשיו - ובסוף: כפתור לקביעת פגישה.


טיפ קטן:

לפני שאתם כותבים דף או פונים לאיש מקצוע לבקש הצעה- תשאלו את עצמכם:
אני רוצה שהלקוחות ישאירו פרטים או שירכשו מוצר?

וזה ייתן לכם את התשובה איזה דף אתם צריכים.







דבורי כהן באזזז :)

מכירים את זה שעסקים מסיימים ייעוץ עסקי ואז שואלים את עצמם- נקסט. אז מה עושים עכשיו?
אז זה בדיוק מה שאני מציעה. תהליך הפקת מערכת שיווקית מדויקת, לעסקים שיש להם מוצר טוב להביא לעולם
ונמאס להם רק מייעוצים.
הנה תראו מה מספרת גב' דרורית ברון- יועצת חינוכית שהגיעה עם 30 שנות ניסיון, שילמה לייעוצים ולקורסים אבל חיפשה מאיפה מתחילים...
היא נכנסה אלינו לתהליך עם יומן פנוי, וב"ה סיימה עם הכנסת מזכירה שתעזור לה להשתלט עם עומס הפניות...
(זזזה דוגמא לאודות בגובה האוזניים:)


ולמי שמחפש כן את הכתיבה היותר מסורתית עם הטייטלים והכל...
יועצת שיווקית, אסטרטגית, פרסומאית ומרצה, כבר מעל ל-15 שנים בתחום השיווק, תקשורת ופיתוח עסקי,
עם ניסיון עשיר בליווי עסקים ויזמיות בדרך להצלחה.
לאורך השנים ליוויתי מאות לקוחות בתהליכי הפקה מלאים -
מהרעיון הראשוני ועד למכירה ממשית, בס"ד עם תוצאות בשטח שמדברות בעד עצמן.

יש לי צוות מקצועי ומשרד שמפיקים הפקות ללקוחות, וכך אנחנו יוצרים תהליך רחב ומקיף שמאפשר לעסקים להתפתח עם לב רגוע וראש שקט, כי הכל מטופל בצורה מסודרת, יצירתית ויעילה.

מוצר הדגל שלי הוא תהליך הפקה מלא ומסודר, שמכין ללקוחות את כל המערכת השיווקית בצורה מקיפה ומדויקת. אבל אני גם מציעה תוכניות ליווי ל"פיתוח קול עסקי", את תוכנית "יוצרות באזזז" לפרסומאיות ומעצבות שרוצות להוביל, וכן קורסים דיגיטליים עם כלים פרקטיים לפיתוח עסקי, שיווק ומכירות.

בנוסף, אני מרצה במרכזי הכוון, עיריות, מתנ"סים ומרכזי השתלמויות ברחבי הארץ - עם הרצאות וסדנאות בגובה העיניים, מלאות הומור ודוגמאות מהשטח, כדי לסייע לעסקים ויזמיות לפתח אסטרטגיה ברורה ולקדם את עצמם בצורה אפקטיבית.

אפשר לבקש גם פגישת באלאנס - מפגש התייעצות מקצועי שמטרתו להעניק לך כיוון ברור וממוקד לעסק שלך, ולסייע לך לקחת את הצעד הבא בביטחון.

בכל מקרה, בכל מה שאעשה בע"ה יהיה הרבה באזזז, לב, מקצועיות ואכפתיות.







ה'

הצעת מחיר- מה האורך האידיאלי?



מה האורך האידיאלי להצעת מחיר? עמוד אחד? שלושה? כמה שפחות?

גם אם שמעתם סביבכם צקצוקים בסגנון: "אויש, מי יקרא את כל זה... תנסו לצמצם ולהכניס הכל בעמוד מקסימום שניים..."

חשוב לדעת: האורך של הצעת המחיר לא קובע את האפקטיביות שלה.

מה שחשוב זה שהתוכן יהיה שיווקי, ברור ומדויק , ויכלול את כל החלקים הקריטיים
שעוזרים ללקוחות לעכל את המחיר- לצד נתונים חשובים נוספים.

תשימו לב שיש סוגים שונים של לקוחות (איזה סוג אתם?...)

  • יש מי שקורא כל מילה ומנתח כל פרט (ויכול מתוך שינה לצטט לכם משפט מההסכם עבודה😊)
  • ויש מי שרק מרפרף במהירות על המסמך.
אז התפקיד שלנו הוא לייצר הצעת מחיר שתגשר על שתי הגישות האלה:
היא תכיל את כל הפרטים בצורה בהירה, תעזור ללקוח להבין בדיוק מה הוא רוכש, למה זה שווה לו , ותמנע ככל האפשר הפתעות לא צפויות, כי אף אחד לא אוהב "חתול בשק".

זה רלוונטי מאוד במיוחד בתחומים של מתן שירותים כמו:

  • בניית אתרים
  • עיצוב גרפי
  • מיתוג
  • אדריכלות ועיצוב פנים
  • אוטומציות לעסק
  • ושירותים נוספים שבהם חשוב להציג את התוצר והשירות בצורה שקופה ומכבדת את הלקוח.






הוכחה חברתית
- ולמה היא שווה זהב?



הוכחה חברתית זה פשוט המלצות אמיתיות של אנשים, כתובות, מצולמות או מוסרטות,
שמספרות ללקוחות החדשים שמה שאתם מציעים זה עובד ויעיל.

כי, בינינו, כשאנחנו מדברים על עצמנו זה קצת נשמע שיווקי...
אבל כשלקוחות מדברים? זה כבר שובר את המחסומים ופותח את הארנק.

אז תדאגו שיהיה לכם קובץ מסודר עם המלצות, במקום אחד, שקל לשלוף ולשתף בפגישה,
בדף מכירה, בחתימת המייל שלך, בכל מקום.

למה זה עושה קסמים?

  • מוריד חששות
  • מעלה אמון
  • גורם לאנשים לרצות להצטרף.

כמה טיפים:
  1. בקשו המלצה כשהלקוחות חמים ומודים מעצמם- זה הזמן הטוב ביותר.
  2. תגוונו בפורמט בהתאם לסגנון הלקוח ולפי מה שמתאים לו: סרטון, הקלטה, טקסט כתוב, צילומסך...
  3. תארגנו הכל במקום אחד, כדי שלא תאבדו כלום.
  4. תעדכנו את הקובץ מדי פעם, הלקוחות הם השגרירים הכי טובים שלכם!




ו'

ותיקה או מתחילה? מי באמת מרוויחה יותר?


הוותיקות מביאות איתן ניסיון, מקצועיות ודרך. הן עברו כבר הרבה וברור שיש להן מה למכור,
אבל לפעמים הן מרגישות קצת מאחורה מול כל הנצנצים והפרסומים המרהיבים של המתחילות..
מזדהה?

חשוב שתזכרי שדווקא את, הוותיקה, יש לך יתרון אמיתי כשאת לומדת איך לשלב בין הידע שלך לבין שיווק נכון,
את יכולה לבלוט בדיוק כמו המתחילות, ואפילו יותר.

כי שיווק זה לא רק רעש וצעקות, אלא הבנה איך להעביר את המסר האותנטי שלך,
איך למשוך את הלקוחות שמתאימים לך באמת, ואיך להראות את הערך הייחודי שיש רק לך.

גם אם עכשיו נראה שהמתחילות מושכות תשומת לב רבה,
עושות הרבה רעש וצלצולים ואת- נשארת קצת בצל, ומה שהרגשת שעבד בשבילך עד היום כבר עובד פחות
בגלל שיש היום תחרות גדולה, והרבה אלטרנטיבות,
ובגלל שאנשים מסתכלים על הקנקן החיצוני-
רק רציתי לומר לך שזה לא סוף פסוק ויש לך איך לצאת מזה.


כמה טיפים ראשוניים שיעזרו לך להתקדם:

  1. תעדכני את המסר שלך: תבדקי שהשפה והשיווק שלך מדברים אל הלקוחות שאת רוצה למשוך, בצורה פשוטה וברורה.
  2. תשתמשי בכלים דיגיטליים מותאמים: אפילו צעדים קטנים, כמו דף נחיתה מעוצב או פוסט ממוקד, יכולים להרים את החשיפה שלך.
  3. תבני לעצמך תיק הוכחות חברתיות: המלצות של לקוחות מרוצים זה המפתח לאמון ולהצלחה.
  4. תגדירי לעצמך יעדים קטנים וברורים: לא צריך למהר - צעד אחרי צעד זה הסוד לשיווק נכון ובטוח.
  5. תזכרי שאולי העטיפה שלך לא נוצצת כמו של המתחילות, אבל זה לגמרי בר שינוי,
    והכי חשוב- שאפשר לתקן את זה.

    יותר קל להוסיף נראות, עטיפה ושיווק לעסק עם תוכן אמיתי וערכי,
    מאשר לשפר תוכן ורמה של עסק שיש לו רוח וצלצולים אבל הוא מלא אוויר מבפנים...




ז'

זירת מכירה

זירת המכירה
היא המקום שבו מתבצעת המכירה בפועל. המקום שבו אתם “נלחמים” על הלקוח, על המחיר ועל ההצלחה שלכם.

הדבר החשוב הוא למכור במקום שבו זה הכי נכון ומתאים ולא לנסות לדחוף הכל באותו ערוץ.

יש מוצרים שקל למכור דרך:

  • דף מכירה או קטלוג עם מחירים,
  • אתר אינטרנט עם סליקה אוטומטית.
אבל יש מוצרים שדורשים התאמה אישית, שיחה והסבר - ולכן שם המכירה צריכה להיות:

  • בשיחת טלפון
  • שיחת זום
  • או פגישה פרונטלית.
איך יודעים איפה הזירה הנכונה?
הכי פשוט לבחון בשטח:
  • ערכו 10 שיחות טלפון ו-10 שיחות פנים אל פנים על אותו מוצר,
  • תשוו איפה הצלחתם למכור יותר ובמחיר טוב יותר.
אם גיליתם שהזירה שלכם היא בפגישה, השיחה הטלפונית היא לא כדי למכור את המוצר,
אלא למכור את הפגישה להסביר למה כדאי להיפגש ומה התועלת.

לעומת זאת, אם המוצר פשוט וברור, אפשר למכור כבר בדף המכירה או בטלפון בלי פגישה.





ח'

חלון פתוח

מכירים את זה?
"יש לי תחושה שחלק מהאנשים נרשמים רק בגלל המתנה שהצעתי בחינם,
וכבר אחרי זה הם נוטשים ומסירים את עצמם... בשביל לקקני חינם כאלו עשיתי את כל ההשקעה?..."


הרבה עסקים חווים את התחושה הזו כשהם נותנים תוכן חינמי.
לפעמים באמת יש כאלה שרק רוצים את המתנה ויורדים מהרשימה. אבל זה בסדר גמור.
זה כמו לפתוח חלון: נכנס אוויר צח, אבל לפעמים גם קצת זבובים...

העיקר לזכור שלפתוח את החלון זה לטובה, כי היום- ידע אפשר למצוא בכל מקום.
הלקוחות לא מחפשים רק ידע, אלא לווי, מיקוד, הכוונה והתאמה אישית.

כשאתם נותנים תוכן מעולה כבר מההתחלה, אנשים רואים שאתם מקצוענים ויכולים להתרשם מהערך שלכם.
אז הם יחשבו:
"אם את זה הוא נותן לי ככה בחינם- כמה שווה יהיה לשלם ולקבל את השירות המלא?"

הסינון האמיתי קורה לאורך הדרך: מי שרק רוצה מתנה יילך,
או בפעם הבאה כשתעשו קמפיין במייל- הוא יסיר את עצמו,
ומי שמעניין אותו באמת מה שאתם מציעים, ויש פוטנציאל שיום אחד הוא יפנה ויבקש מכם משהו-
ימשיך לעקוב ויישאר אתכם לאורך זמן.





ט'

טיפוסי אישיות-
אנשים לא נולדו עם שטאנץ אחיד.

יש מי שקונה מהר, ויש מי שחייב לבדוק כל פסיק.
יש מי שרוצה תוצאות, ויש מי שצריכה רגש.
ולכן - אם ניגש לכולם באותו סגנון, נפספס לקוחות טובים.

מודל דיסק (DISC) הוא כלי פסיכולוגי פשוט ויעיל שעוזר לנו להבין את עצמנו ואת מי שמולנו -
ולהתאים את השיחה אליו במקום לדבר רק בשפה שנוחה לנו.



ארבעת הסגנונות בקצרה:

D - דומיננטי

רוצה לדעת "מה יוצא לי מזה?", מדבר קצר ולעניין, מקבל החלטות מהר.
מה להגיד לו? "זה יחסוך לך זמן ויביא תוצאות."
לא לחפור, לא להציע יותר מדי אופציות - תני לו להרגיש בשליטה.



I - משפיע
חברותי, רגשן, מדבר הרבה, מחפש חוויה.
מה להגיד לו? "זה מרגש, מיוחד, רוב האנשים בחרו את זה!"
תזרמו איתו אבל תכוונו- אחרת זה ייגמר ב”וואו” בלי עסקה.



S - יציב
רגוע, שקט, לא ממהר, מחפש ביטחון.
מה להגיד לו? "יש פה שקט נפשי, ליווי מסודר, משהו יציב לאורך זמן."
לא ללחוץ. לתת לו זמן לחשוב, אבל עם גבול.


C - זהיר
חוקר, שיטתי, שואל שאלות בלי סוף.
מה להגיד לו? "זה כולל 3 שנות אחריות, נבדק במעבדה, הנה הנתונים."
תביאו פרטים, טבלאות, הוכחות. זה קריטי בשבילו.



ולמה זה חשוב?

כי שיחת מכירה טובה זו לא הצגה ולא דקלום של תסריט כתוב מראש, אלא דיאלוג מותאם.
כשאתם יודעים מי עומד מולכם אתם יכולים להוביל את השיחה בצורה מדויקת יותר,
לגרום לו להרגיש בנוח,
ולהפוך שיחה ש”כמעט נסגרה” - לעסקה שבאמת נסגרה.

אגב, אם מעניין אתכם להעמיק בנושא-
יש לי קורס מכירות שחלק ב' שלו מבוסס כולו על התאמת השיחה לטיפוסי אישיות. אפשר בשמחה לפנות ולקבל פרטים.





י'

יש מיש
- לפני שמתחילים עוד מהלך שיווקי, תמיד חשוב לבדוק מה כבר קיים ואפשר למקסם.

מה המשאבים/דאטה/נתונים/פעולות שכבר יצרנו/בנינו/השקענו/אספנו,
ואיך אפשר להרוויח מהקיים עוד לפני שעושים פעולות חדשות מאפס.

זה רלוונטי בכל המישורים:

*פרסום- לפעמים רק צריך לדייק משהו בתוכן הפרסום, לפני שרצים להכין מודעה חדשה.
*אנשי קשר- להמשיך לתחזק ולתפעל רשימת תפוצה קיימת ולא רק לחפש דרכים להביא עוד אנשים.
*לידים- לחזור למי שכבר דיברתם איתו, ועשיתן 70% מהדרך, לפני שרצים להביא לידים חדשים ומתחילים לעשות שיחות מאפס.
*ייעוץ- למקסם את כל מה שאמרו/יעצו לכם לפני שמתחילים מהלך או ייעוץ חדש.
*קורסים- לפני שסיימתם ללמוד ולהטמיע קורס שלקחתם- חבל לרוץ לקורס הבא.





יוצרות באזזז-
הדרך להפוך מ"עוד גרפיקאית" או כותבת שיווקית לפרסומאית חזקה שיודעת להוביל לקוחות, לנהל תהליכים הרבה יותר רציניים ולקבל יותר כסף. בלי להפנות את הלקוח לאסטרטגית דגולה... איך לבנות מוצר רווחי, לנהל את הדרך, לכוון את הלקוח, ואיך להביא עוד לקוחות לשווק ולפרסם בצורה שמתאימה לעסק שלך- תוכנית הדגל למעצבות/פרסומאיות/קופירייטריות שרוצות להרוויח יותר.





כ'

כתיבה שיווקית


כתיבה שמזיזה לפעולה וגורמת לאנשים לזוז ולעשות מה שרצית שהם יעשו.

כמה טיפים בהקשר לזה:

*לא צריך להיות "ספרותיים" או עם כישרון כתיבה מיוחד, כתיבה שיווקית נשענת על עקרונות פסיכולוגיים ועל הבנה של מה הלקוחות צריכים ורוצים ומה יש לך להציע להם ולמה שיפנו דווקא אליך ולמה עכשיו.

*כתבתם ואתם מרגישים שדיברתם לקירות? שווה ללמוד את העקרונות לכתיבה שיווקית כי זה יכול לגרום ללקוחות להבין מה רצית מהם, ולהוריד ממך הרבה תסכול.

*בדור שלנו בעל/ת עסק לגמרי יכול לנהל לעצמו את התוכן השיווקי, בפרט שיש כ"כ הרבה כלי AI לעזר. אבל צריך להבין את הבסיס והעקרונות, כדי לכוון את הבינה ולא לפרסם שטויות או תבניות גנריות כמו מיליון עסקים אחרים.





ל
'

לידים - לא מספרים. נשמות.

לידים הם לקוחות פוטנציאליים.
בעולם השיווק אנחנו מדברים על חימום לידים , טיגון, בישול, ליד קר, חם או אפילו ליד שרוף.
אלה מונחים מקצועיים לגמרי - אבל חשוב שלא נשכח: מאחורי כל ליד יש בן אדם.

זה לא רק מספר בטבלה או אובייקט שצריך "להמיר", אלא מישהי עם רגשות, עם קצב, עם שיקולים.
כשזוכרים את זה - גם השיווק נראה אחרת.
פחות 'קניבליות שיווקית', ויותר תקשורת אמיתית שמכבדת את האדם שנמצא מולך.





לחץ בשיווק

אנחנו רוצים לקוחות. לא צריכים לקוחות.


גישה שחשוב לאמץ.

לקוחות שמגיעות אלי עם "צריכה דחוף כסף!" צריכה דחוף לקוחות"

אני ממליצה לה להשתלב באיזו עבודה קבועה כשכירה/פרילנסרית כדי לא להתחיל לשווק מתוך לחץ. שיווק מתוך לחץ הוא מתכון לכישלון, אכזבות ותסכולים על עצמנו ועל הלקוחות שברוב חוצפתם לא קנו.

"אבל אני באמת צריכה כסף!! המשכנתא רק עלתה, ויש לי תשלומי עתק על המעונות ועל..."

נכון. אבל אם פועלים ממקום של צורך, של נואשות ושל לחץ- הפעולות שנעשה, גם אם תהיינה מדויקות- לא יעבדו. לאנרגיות ולתחושות שלנו יש השפעה מאגית!

תשחררו. תנשמו. ותעבדו נכון. אנחנו אחראים על הפעולות, התוצאות כבר יגיעו בע"ה. רק צריך לתת להן את הזמן.

ולכן- תשננו לעצמכם- אני רוצה לקוחות- לעזור להם, להשפיע עליהם, לתת להם מהכישרון/היכולת/השירות שלי. אבל אני לא צריכ/ה אותם! לא תלוי/ה בהם. גם בלעדיהם אנחנו בע"ה נסתדר, נמצא פתרון, ויהיה לנו לחם פרוס ושוקו למחר בבוקר.

האמירה הזו יכולה לעשות לכם את ההבדל בין חיים של מרדף אחרי העסק-לקוחות-כסף, לבין שלווה פנימית ועשייה ממוקדת מטרה.









מ'

מודל רווחי לעסק


לפעמים העסק שלנו דומה לחנות אופניים שוקקת חיים, שבה מוכרים כל הזמן פריטים קטנים - פנסים, גלגלים, קסדות - ללקוחות שונים. זה תזרים שוטף, אבל לא בהכרח רווחי או יעיל בטווח הארוך.

הבעיה מתחילה כשעסק מוכר רק "חלקי חילוף" קטנים, בלי להציע את מוצר הדגל שלו - המוצר או השירות השלם שמביא ערך משמעותי ללקוח, ודרכו העסק באמת "נוסע".

חשוב להגדיר מוצר דגל מרכזי שייתן פתרון שלם, עם התחלה, אמצע וסוף, ושכבר הוכיח את עצמו כמוצלח ויעיל לאורך זמן.

את העסק שלך צריך להפעיל כמו אופניים עם שני גלגלים: מצד אחד - אפשרויות "דאון סייל" (מוצרים קטנים יותר או חלקיים, כדי להציל עסקאות), ומצד שני - "אפ סייל" (הרחבת המכירה למוצרים או שירותים נוספים שגדלים על בסיס מוצר הדגל).

כשאתם מוכרים את המוצר השלם שלכם, אתם לא רק מספקים ללקוחות פתרון אמיתי ועמוק, אלא גם מייצרים לעצמכם עסק יציב, רווחי ומלא סיפוק.





נ'


'נשמות טובות'


כשאתם מנהלים עסק, תמיד יהיו נשמות טובות מסביב שירצו לתת דעות, עצות, ביקורת - על איך שאתם משווקים, איך שאתם מציגים את עצמכם, איך אתם מפרסמים, או איך שאתם בוחרים לפעול. רובם לא מקצוענים בתחום שלכם, לא באמת מבינים את הסיפור המלא, רק רואים שטחית מבחוץ ומרגישים צורך "לתקן".

הם באים ממקום שונה, אולי בכנות, אולי כי פשוט זה מה שהם יודעים לעשות. הם לא בהכרח רוצים לפגוע, אבל לפעמים העצות שלהם מקלקלות את כל הביטחון והמצב רוח....

וזה בסדר - אנחנו לא חייבים לשמוע לכל מילה. כשאנחנו בטוחים במה שאנחנו עושים, כשאנחנו עומדים מאחורי ההחלטות שלנו, ביקורות כאלה לא צריכות לגרום לנו להתבלבל.

אם נתחיל לשנות את כל דבר על פי כל דעה שעוברת, נסתבך, נתעייף ונאבד את הכיוון שלנו.

אזז תנו מקום למה שמבין, למה שמחזק, ותדעו שאפשר להקשיב גם בלי לוותר על עצמכם. כשאתם עומדים איתנים, לפעמים עם "אטמי אוזניים" - העסק שלכם יוכל לשמור על יציבות.

כי בסוף, זה לא הקולות שמפריעים שיקבעו את ההצלחה שלכם, אלא היציבות והאמונה שלכם בעצמכם ובדרך שבחרתם ללכת בה.






נקניקיה קפואה


נקניקיה קפואה זו מטאפורה שאני אוהבת להשתמש בה, כדי לתאר לקוח שמגיע אלייך "רוחש התלהבות" בעקבות המלצה או לינק כלשהו אבל בפועל לא עבר תהליך חימום שיווקי נכון. כלומר, הוא לא באמת מכיר את השירות או המוצר שלך, לא התרשם, לא קרא חומרים או המלצות, ולכן עדיין "קר" מבפנים.

כמו נקניקיה רותחת מבחוץ וקפואה מבפנים, הלקוח נראה מוכן ו"רותח", אבל בפועל לא מוכן לקבל החלטה, כי לא התבשל מספיק טוב לאורך התהליך.

הפתרון הוא "לבשל" את הלקוח - להמשיך להעניק לו מידע, חומרי שיווק, עדויות, ולהוביל אותו בהדרגה להיכרות אמיתית עם הערך שלך, כדי שיהפוך ללקוח חם ורלוונטי שאולי בהמשך יהיה מוכן לרכוש.







ס
'

סיסטם לעסק


סיסטם הוא בעצם הדרך המסודרת והקבועה שבה העסק מתנהל - איך אתם מגיבים לפניות, מה השלב הבא, איך אתם מציעים את השירות, איך אתם מנהלים את המכירות והפרסום. כשיש סיסטם ברור, העסק נע בצורה חלקה ויציבה, בלי להתבלבל או "לגרור רגליים".

לעומת זאת, בלי סיסטם אתם עלולים למצוא את עצמכם מזגזגים, מנסים הרבה דברים בלי תוצאה יציבה, מתישים את עצמכם מחדש כל פעם, ולא מגיעים ללקוחות שוטפים באופן קבוע.

אפשר לזהות אם יש לך סיסטם אפשר על ידי כמה שאלות פשוטות:

  • איך אתם מגיבה לפניה ראשונה?
  • האם יש שיחת טלפון או שלב תקשורתי?
  • מתי וכיצד אתם שולחים הצעת מחיר?
  • מתי אתם עוקבים אחרי הלקוח/ה (פולואפ)?
  • מה קורה אחרי שנסגרת העסקה?
  • איך אתם מנהלים את התהליך באופן כללי?
כשאתם כותבים את כל התשובות האלה ומייצרים זרימה ברורה, אתם בעצם בונים סיסטם שגורם לעסק שלכם "לרוץ" בלי תקלות ועם שקט נפשי.

אגב, אצלנו בתהליך ההפקה אנחנו מכינים לעסק סיסטם מלא - לא רק של החומרים אלא גם של הנהלים, צורת העבודה, הפרסום, המכירות והניהול, כדי שהשיווק והמכירות יפגשו עסק מתפקד נכון ושתהיה לברכה על מה לחול.





סלוגן


סלוגן הוא הרבה יותר מסתם משפט שיווקי ש"נשמע טוב". זו האמירה המרכזית שלכם,
האג'נדה שמייצגת את מי שאתם ומה העסק שלכם.

אבלללל- חשוב להבין שסלוגן לבדו לא יגרום ללקוחות להגיע. כדי להצליח בשיווק צריך לדייק, להשקיע ולהטמיע את המסר נכון - אבל גם להיזהר מלהיתקע חודשים ארוכים בלחפש את הסלוגן "המדויק" במקום להתחיל לפעול ולהגיע ללקוחות.

הדרך הכי טובה היא לשלב בין אמירה ברורה ומדויקת לבין מהירות וקבלת החלטות נכונות בשיווק, כי בסוף - פעולה היא שמביאה תוצאות.

אם מעניין אתכם לראות דוגמאות לסלוגנים ומיתוגים שיצרנו, מוזמנים להכנס לכאן









ע'



עיקרון החתול


מה זה עיקרון החתול?
בלילה אחד, חתול שחור עקשן התיישב על החלון שלנו בחדר המדרגות, ממש ליד הדלת, וגרם לי להילחץ בטירוף. כל מה שניסיתי - קריאות, הקשות בדלת - לא עזר. עד שהתקשרתי לעירייה, ובזכות הדאגה לשלום החתול הם הגיעו בשעת לילה וטיפלו בו במהירות 😊

הסיפור הזה מלמד אותנו משהו חשוב בשיווק: כשאנחנו רוצים שהלקוחות יקשיבו לנו, לא יעזור לדבר על עצמנו, על מה שאנחנו אוהבים או על המוצר שלנו. הלקוחות רוצים לשמוע על מה שחשוב להם - על ה"חתול" שלהם וכשזה הנושא- האוזניים שלהם יתחדדו והם יעשו פעולות מרצונם החופשי.

רוצים ללמוד איך לדבר "חתולית" ולהצליח למשוך תשומת לב בלי לדבר על עצמכם/על מה שמעניין אתכם- יש פה דוגמאות שוות.





עליית מחירים- איך לעשות את זה נכון



זו שאלה שמעסיקה לא מעט עסקים, במיוחד כשמדובר בלקוחות חוזרים או כאלה שנהנים משירות קבוע שלך - כמו קוסמטיקאיות עם לקוחות נאמנות, מאמני כושר עם מנויים, מאפרות עם לקוחות שמגיעים שוב ושוב, או אפילו רואי חשבון, יועצים ונותני שירות מקצועי אחר.

מצד אחד, אתם יודעים שהמחירים חייבים לעלות - כי פשוט הכל מתייקר, מהחומרים ועד ההוצאות השונות.
מצד שני, אתם חוששים מהתגובה של הלקוחות - איך להגיד את זה נכון, איך לא לאבד אותם, איך לשמור על הקשר הטוב.

אז הנה כמה טיפים פשוטים שעובדים, כדי לעשות את זה בלי דרמות ולשמור על הלקוחות שלכם:

  1. הודעה מוקדמת - תנו זמן להסתגל
    אל תפתיעו אותם ביום אחד. תודיעו לפחות חודש-חודשיים מראש, כדי שירגישו בנוח ויוכלו להתארגן.

  2. הטבה ללקוחות קיימים – תשאירו להם את המחיר הישן לתקופת מעבר.
    לקוחות ותיקים יעריכו אם תאפשרו להם להישאר במחיר הקודם לחודש-שלושה לפני שהמחיר החדש נכנס לתוקף. זו דרך נהדרת לשמור על נאמנות.

  3. הסבר פשוט ושקוף
    אל תכבירו מילים, תסבירו בקצרה שהמחיר עולה כי הכל מתייקר ותציינו מה עוד הוספתם - זו עובדה שהלקוחות מבינים. אין צורך להצטדק יותר מדי.

  4. תזכירו את הערך שאתם נותנים
    המחיר עולה, אבל השירות והערך שאתם מביאים - הם זהים או אפילו משתפרים. חשוב להדגיש את זה.




פ'

פיתוח קול עסקי


אם אתם עוסקים בתחום שמצריך את הקול שלכם, בטח אתם מרגישים כמה "אין כוחכם אלא בפיכם" אתם תלויים בקול. יש לכם קול? תצליחו לתפקד. אין לכם קול? תנסו לתקשר בכתב, לרמוז בשפת הסימנים ולצפות שאנשים יבינו אתכם, או לחילופין תצרחו בקול צרוד ובלתי נשמע, לאחר ששתיתם גוגל מוגל / תה עם לימון בכמויות ענק.

בעסק צריך לעשות פיתוח קול. להבין איך אומרים, מה אומרים, מתי ולמי.
באיזה טון, באיזה סגנון. ואיך קוראים ללקוחות מבלי לצרוח, להתאמץ ולהצטרד
ומצד שני -בלי לשתוק ולהרגיש שקופים.

יש עקרונות חשובים שאם תלמדו אותם- יהיה לכם יותר קל, להפוך את העיסוק לעסק, להרגיש לא מנוצלים, להגיע ליותר לקוחות, לדייק את הרווחיות ואת צורת העבודה שלכם, לפרסם, לדבר עם לקוחות ולמכור להם, ולהתנהל גם עם הלקוחות הקיימים. השאלה אם להיות צרודים או לצרוח תהפוך למיותרת. כי הקול שלכם יהיה ברור, צלול ונעים.




פולואפ- תעודת בגרות לעסק שלך


פולואפ (מעקב אחרי לקוחות שפנו אליך) זה נושא שמעלה הרבה שאלות ורגשות: "אולי אני נודניק? אולי אני מלחיצה? מה אם הלקוח יחשוב שאני רודף אחריו?" זו תחושה טבעית שכולנו מכירים. האגו מתעורר בדיוק ברגעים האלו, ורוצה לעזור לנו לשמור על עצמנו מלהיות "נודניקים" או "דוחפים".

אבל בפועל, פולואפ הוא חלק חשוב ואחראי מהתהליך העסקי. זה לא חוצפה ולא חפרנות או הלחצה. אלא פשוט מקצוענות ודרך להראות שאתם מתייחסים ברצינות ללקוחות שלכם ולזמן שלכם. פולואפ נעשה מתוך אכפתיות וכבוד, לא מתוך דחיפות או דרישה.

לעיתים הלקוח לא עונה פשוט כי היא עסוק, לא כי הוא לא מעוניין. לכן חשוב להמשיך ולהיות עקביים, להציע מענה ולהיות זמינים. פולואפ הוא הדרך הטובה ביותר לשמור על קשר, להסביר, ולהעניק ביטחון. כמובן- להתקשר ללקוח/ה שאמר/ה לא חד משמעי בשיחה הקודמת- זה לא פולואפ אלא שטות😊!

אז אל תתנו לפחד או לאגו לעצור אתכם. עשיית פולואפ בגישה נכונה, רגועה ומכבדת היא חלק טבעי וחשוב בניהול עסק בריא ומתפקד.





פרסום ומה ההבדל בינו לבין שיווק

פרסום- זה לגרום לאנשים לדעת עליך.

שיווק- זה לעשות את זה כל כך מעניין מגרה ומושך- שהם ירצו לפנות וליצור קשר.

כדי שיראו אתכם אתם צריכים לפרסם, אבל לא מספיק פרסום בלי שיש טריגר שיווקי שיגרום לאנשים המשך תקשורת איתכם!

לכן אף פעם אל תסתפקו במודעת פרסום יפה ותמיד תוודאו שיש המשך- מה אתם רוצים שיקרה בעקבות זאת ואיך השיווק שלכם יגרום ללקוחות לרצות להכיר יותר.








צ'

צומת בעסק


הרבה פעמים אני פוגשת בעלות עסקים בצומת.
לא צומת דרכים רגילה, אלא יותר פנימית ועמוקה.
יש תנועה, יש עשייה, לפעמים אפילו עומס
אבל בלי באמת להתקדם.

זה מזכיר כיכר תנועה: כל הזמן זזים, מסתובבים, חוזרים על אותו מסלול
אבל עוד לא בחרנו כיוון חזק שאליו כל האנרגיות מופנות.


ויש הבדל גדול בין תנועה לבין התקדמות.

אז רגע לפני עוד סיבוב, תשאלו את עצמכם:

  • איפה אני רק נע/ה - ואיפה אני באמת מתקדמ/ת?
  • מה כבר ברור לי מזמן - אבל אני דוחה את ההחלטה?
  • האם יש החלטה שצריך פשוט לקבל - ולהמשיך?
לפעמים מספיקה פגישה ממוקדת וטובה, כדי לראות פתאום את הכיוון ומשם פשוט לפנות אליו ולהתקדם באמת.





ק'

קשרים עסקיים ושיתופי פעולה


יש לכם דרך להביא לקוחות חמים ומדויקים גם בלי פרסום?
אפשר לעשות את זה נטו דרך יצירת רשת קשרים חזקה, של דמויות מפתח ואנשים מצד ג' שיכולים להפנות אליכם את הלקוחות שמתאימים לכם.

לפני שניגשים לייצר שיתופי פעולה חשוב לדעת כמה עקרונות:
(אחרת גם אתם תצקצקו בלשונכם ותאמרו שניסיתם וזה ממש לא עבד:)



עיקרון 1: עם מי משתפים פעולה?
קודם כל צריך לזהות איפה הלקוחות האידיאליים שלכם מסתובבים, באילו תחנות הם נמצאים לפני שמגיעים אליכם,
או אחרי, או תוך כדי.
גם כשזיהיתם- חשוב למפות: יש הבדל עצום בין "כרישים" ל"סרדינים", תמיד נרצה להתחיל עם כרישים שיש להם הרבה יותר תנועה
ויכולת להפנות לקוחות במסות, ולא טפטופים דלילים.



עיקרון 2: מסות
כדי לראות תוצאות בשטח, ולהפוך קשרים רגילים להפניות אמיתיות שמביאות לקוחות לעסק-
צריך לעבוד במסות. ולפנות לפחות ל-100 משתפי פעולה פוטנציאליים.

נשמע מוגזם? לפי סטטיסטיקות, 1 מתוך 10-12 שיאמרו לך כן, באמת ישלחו לקוחות. ולכן אם רוצים להתבסס על שיתופי פעולה ככלי שיווקי חזק- צריך לעבוד בגדול.
כשתבנו תוכנית עבודה ותחלקו את המספרים האלו על טווח זמן רחב- תגלו שזה בהחלט אפשרי.



עיקרון 3: להיות אטרקטיבי
למצוא את הדרך לגרום למשתפי הפעולה הכי עסוקים לפזול לכיוון שלך, להציע להם משהו שונה, ומדויק למה שהם רוצים/מבקשים, כדי שירצו לעבוד דווקא איתך.



עיקרון 4: לפנות בצורה נכונה שתגרום לצד השני לרצות להקשיב ולהמשיך את התקשורת, ולא לסנן או לחשוב "עוד איזה נודניק שמחפש לקבל לקוחות על הגב שלי"



עיקרון 5: מקידום לסגירה
שתפ זה תהליך מכירה לכל דבר. נפגשתם? דיברתם? עכשיו צריך להמשיך לקדם ולנהל את זה נכון כדי שתצאו עם הסכם ברור ואפקטיבי וזה לא יישאר עוד ניסיון תפל.



עיקרון 6: לשמר את ההצלחה
יש שת"פים מוצלחים? מעולה! קריטי לשמר ולתחזק אותם לטווח הארוך, כדי שהלקוחות ימשיכו להגיע גם בעוד שנה ורשת הקשרים שיצרנו תמשיך להניב בע"ה.

(בקורס שיתופי פעולה מניבים יש את כל השיטה, ההכוונה ואיך לעשות תכלס שתפים יעילים שיכולים למנף את העסק מאד)








ר'



רשימת תפוצה-

כלי אפקטיבי שעם כל ההצפה גם בשנת 2025, עדיין עובד ויעיל, ומביא הרבה מאד כסף כשעובדים איתו נכון.
רשימת תפוצה היא כמו כספומט, צריך גם להפקיד ערך, תוכן שווה, וגם למשוך- לעשות מכירות.


3 בורות שעלולים ליפול בהם בעלי רשימות תפוצה:

  • 'ללטף' את הרשימה עם טיפים, תוכן והמון השקעה בכתיבה, ולהימנע מלמכור, כדי שלא יסירו אתכם.
  • לשלוח רק הצעות מכירה בלי שום תוכן מועיל. לקוח שמפציצים אותו במיילים מכירתיים נוטש ובמקרה הרע- ישליך אתכם לספאם.
  • לתת לגיפטי לכתוב לכם את התוכן ולסמוך עליו ב100%. רובנו פיתחנו חוש ריח לתוכן שנכתב ע"י בינה לא אנושית. אפשר להעזר בו לסיעור מוחות, לעיבוד חומרים, לתמצות או להרחבה, אבל לתת לו יד חופשית זה מתכון למיילים שגורמים לבחילות ולחוסר חיבור של הקהל.






ש'

שליחות וכסף- הולכים ביחד?



הרבה בעלות עסקים מרגישות אי נוחות סביב כסף.
הן רוצות להרוויח, אבל לא רוצות להיתפס כאילו הן "מגעילות" ועובדות בשביל כסף.
שואפות לגדול, אבל מרגישות לפעמים שכסף מתנגש עם השליחות.

ובכן - זה פשוט לא נכון.
כסף לא סותר שליחות. הוא דווקא זה שמאפשר לה להתרחב.

כסף זו אנרגיה. תנועה.
הוא מגיע כשאתם מזיזים משהו בעולם - כשאתם נותנים ערך, נוגעים, משפיעים.
ברגע שאתם נותנים - יש מקום שהעולם יחזיר. בצורת תודה. בצורת תוצאה. ובצורת תשלום.



בעלת עסק אחת אמרה לי פעם "אני לוקחת על זה XXX ₪"

ואמרתי לה:
"את לא לוקחת. את מקבלת.
את לא שולחת יד לארנק של הלקוחה - את נותנת לה שירות, שינוי, ערך.
והיא בוחרת להחזיר לך בחזרה."

ברגע שהיא שחררה את המילה "לוקחת",
הרגישה שהכול השתנה לה בראש.
הבינה שכסף זה לא גזל - זה זרימה. זה יחסי תן וקח מכבדים.



אז למה אנחנו נלחצים מתמחור?

כי בתוך תוכנו, לפעמים נדמה לנו שכסף הוא תובעני.
או שאם נדרוש יותר - אנשים יחשבו שאנחנו רק רוצים כסף.

אבל זו טעות.
אנשים לא מפחדים לשלם - הם רק רוצים להבין על מה.
כשהערך ברור, התועלת בולטת, ויש חיבור אישי - המחיר לא מה שמונע את הרכישה.

ולפעמים, כשאנחנו גובים מחיר נמוך מדי –
זה לא גורם ללקוח להרגיש שהוא "הרוויח", אלא לפעמים להפך - שזה לא שווה.



כלים פרקטיים לשינוי תודעה מול כסף:

  1. שנו את השפה - אל תגידו "אני לוקח/ת" אלא "אני מציע/ה", "אני מקבל/ת", "זו ההשקעה בתהליך".
    שפה יוצרת מציאות.
  2. כתבו רשימה של השפעות טובות שעשיתם - אנשים שזזו בזכותכם, קיבלו בהירות, קיבלו אומץ, יצרו תוצאה.
    זה שווה זהב – ולפעמים צריך להיזכר בזה...
  3. בכל פעם שאתם גובים תשלום, תאמרו לעצמכם בלב:
    "אני מאפשר/ת כאן שינוי. תודה לה' על הזכות"
  4. תזכרו - אתם לא מתמחרים את הזמן שלכם, אלא את הערך שאתם מביאים.
    זה הבדל ענק.










הגענו ל----- ת
'



תבטיחו לי!



אם יש משהו שבעלי עסקים פוגשים שוב ושוב - זו השאלה הזו:
"את/ה מתחייב/ת לתוצאה?"
"אם אני מצטרף/ת – את/ה מבטיח/ה שזה יעבוד?"

וזה מובן.
לקוחות רוצים ביטחון.
הם רוצים לדעת שלא זורקים כסף לפח, שלא מבזבזים זמן סתם.

אבל כאן צריך לעצור ולדייק:
אי אפשר להתחייב על תוצאה כשחלק גדול ממנה תלוי בצד השני.

וזה נכון לא רק במיתוג, שיווק או ליווי עסקי.
זה נכון גם אם אתם יועצים, מנחת הורים, קוסמטיקאית, מאמנ/ת או בונה אתרים.
גם אם אתם מעבירים קורסים, סדנאות או נותנים שירותי כתיבה או פרסום.
בסוף, הלקוח או הלקוחה צריכים לעשות את החלק שלהם.

אז מה עושים כשמבקשים ממך התחייבות?

מדברים על התחייבות הדדית.
מסבירים מה בתחום האחריות שלך
ואיזה חלק תלוי בלקוח.

אתם יכולים להתחייב:
  • לתת את כל מה שאתם יודעים
  • לעמוד בזמנים
  • להיות שם גם כשיש שאלות או אתגרים
  • לתת שירות מקצועי, מדויק ומושקע

אבל הלקוח?
הוא צריך להתחייב לעבוד עם זה.
להגיע מוכן.
ליישם.
לא לחפש קסמים וקיצורי דרך.
להיות בפנים, באמת.

ורק כשההתחייבות הזו קיימת משני הצדדים -
אפשר להתחיל תהליך שמוליד תוצאות.

אז בפעם הבאה שלקוח יבקש הבטחה,
במקום להילחץ - תציעו לו את מה שבאמת יש לכם לתת:
התחייבות עמוקה למה שבתוך התחום שלך.
ותזמינו אותו להתחייב מהצד שלו.

ככה מתחילים תהליך מבורך.





תסמונת הקלסר המלא

כבר היו לי לקוחות, לא אחת ולא שתיים, שהביאו לי ניילוניות וקלסרים מלאים בחומרים.
פרסונות, אוואטר, ניתוח שוק וסיכומים מילה במילה מהקורס שלמדו או מהייעוץ העסקי שעברו.

הן באו עם השאלה: אוקיי, הכל טוב ויפה, למדתי, השתלמתי, אני יודעת הכל.
תכלס- מאיפה מביאים לקוחות? מה עושים מחר בבוקר? מה אני שולחת? מה כותבת? מאיפה מתחילה?...


תסמונת הקלסר המלא זה תיאור למצב שבו יש כל כך הרבה ידע ודיבורים, אבל העיקר- שאלו הפעולות המעשיות, חסר מן הספר.

תבדקו את עצמכם אם אתם בשלב הזה, ואם מתוך חוסר ביטחון נרשמתם שוב לעוד קורס או ייעוץ.

מה שאתם צריכים לעשות זה להתחיל להשתמש בחומרים ולהוציא מהכוח אל הפועל.
אם אתם יודעים לעשות את זה בעצמכם- מעולה! לכו על זה.

ואם אתם לא יודעים או לא יכולים לעשות את זה בעצמכם (וזה לגיטימי לגמרי)
יש אנשי מקצוע שיכולים לעזור לכם. רק אל תישארו עם הקלסר המלא והלב המתוסכל.


(אגב, בדיוק בשביל זה תהליך ההפקה שלנו כולל גם את ההכוונה והייעוץ אבל גם את ההפקה בפועל- אתם לא מקבלים רק ייעוץ והמלצות ליישום- אלא אנחנו מכינים עבורכם את כל המערכת השיווקית המדויקת לעסק שלך- כולל אסטרטגיה, מחקר, כתיבה, מיתוג, עיצוב, בניית דפי נחיתה/אתר, רשימת תפוצה ותוכנית פעולה מתי ואיך אתם משתמשים בכל זה ואיך להביא יותר לקוחות ולמכור להם.)






סיימנו!


כל הטעימות מוגשות לכם ועכשיו זה הזמן שלכם:



1. בחרו כפית אחת, מתוך הטעימות והמושגים שלפניכם
2. ציינו מה בחרתם ולמה זה תפס אתכם

3. נכנסתם להגרלה על 500 ₪ מזומן לחשבון.


ההגרלה תערך בע"ה בכ"ח בתמוז ופרטי הזוכה יפורסמו בפרוג.


פרק א


איילת הכירה כל סלע וכל חורבה באתר החפירות שבו שהתה שעות רבות, כחלק בלתי נפרד מלימודיה האקדמיים. גילוי תרבות יהודית עתיקה מצא משכן רגשי עמוק בנפשה, עד כי ידעה לאתר בעיניים עצומות היכן מקומה של כל אבן. היא מעולם לא התחרטה על המקצוע שבחרה. היסטוריה ותולדות עם ישראל שאבו אותה כליל ונתנו לה תעצומות נפש להתחבר אל עמה, אל היהדות. בשיחותיה הרבות עם חברותיה לספסל הלימודים הייתה שואלת בתום לב: אנו יהודים כבר אלפי שנים ולא מעניין אתכן מה השורש, מאיפה צמחתן? אבל אז הייתה נתקלת במשיכת כתף ובחוסר עניין. מה זה קשור אלינו? ומה יצא לי מהיהדות או מההיסטוריה?

מה מאוד הופתעה לגלות שמכל חברי הקבוצה במגמה שהתמחתה בה, לא הרבה התרגשו כמוה. כל ממצא שהתגלה בחפירות התקבל בשריקת התפעלות ממנה ומהפרופסור. מלבדם נכחו עוד שני סטודנטים שוחרי היסטוריה שהתמגנטו לכל בליל השברים והמטבעות העתיקים שפרצו מרגבי האדמה. לימודיה האקדמיים לא הלחיצו אותה בכלל אלא היו ריפוי בעיסוק בשבילה. ימי החופשה, הניתנים לסטודנטים לנקות ראש ולעסוק בתחביבים נוספים, לא הוציאו ממנה אנחת רווחה. נפשה הוליכה אותה אל ההיסטוריה הנלמדת כתחביב מהנה.

בשיעורי תאוריה בלעה בצמא כל מילה שיצאה מפיו של המרצה דיקמן. הוא העניק לכל צבא מאזיניו שיעור מרתק על ימי עם ישראל לפני הספירה. איילת אהבה במיוחד את הסבריו המרתקים לכל מה שנגלה עד כה באתר החפירות. היא אהבה את אדמת הקודש שטומנת בחובה כל כך הרבה גילויים שמגרים את המחשבה ומקשרים את ליבה ללבבות הקדומים.

כמו תמיד אהבה להעלות את הנושאים האחרונים שנלמדו, להקשות וליישב בינה לבין עצמה מה היה ואיך נראו מלחמות היהודים בזמן בית שני, ומדוע כך היה אמור להתרחש. חברותיה לספסל גיחכו על שהעלתה סברות והקשתה על דברי המרצה. היא לא הרפתה עד אשר התיישבו התשובות במוחה.

"הורדוס הגיע למלכות בדרך תככים. הוא נקרא מלך יהודי אך לא היה מזרע ישראל. בניו היו יהודים כי נולדו ממרים היהודייה, שהייתה מזרע החשמונאים". כך הפליג דיקמן בתיאוריו, והניח על השולחן את מבנה הזכוכית שבו שברי חרסים ומטבעות. תפקיד הסטודנטים היה לשחזר ולפענח את המוצגים והאותיות.

דיקמן, שהרצה כבר כמעט שעתיים, חש בעיניהם המעורפלות של חניכיו והבין שהחומר עמוס וכבד, ואולי ארוך מדי לפעם אחת. הוא הביט בחטף בשעונו והתנצל שנסחף לתוך ההפסקה. הסטודנטים שפיהקו בשעמום ניעורו לפתע ובלעו ברצון את דקות החסד לריענון.

רק זוג עיניים אחד הביע אכזבה.

דיקמן הכיר היטב את קהל מאזיניו וידע אל נכון מי מחובר לחומר מנשמתו ומי כפוהו הוריו. מי יישאר ומי ינשור וימצא את מקומו לבסוף בהוראה או במנהל עסקים. הוא חייך בהחזירו את ניירותיו לתיקו, כשראה מזווית עינו את איילת ניגשת וכבר עומדת מולו, וידע ששוב תלבן איתו את החלקים שלא התיישבו במוחה. איזו ילדה תמימה. גם פרופסורים לא יודעים הכול. מדוע רק היא לא מקבלת הכול כמו שהוא?

"סליחה, רציתי לשאול אם אוכל לקחת את המטבע הזה ולהחזירו מחר. פשוט תכננתי היום לבקר באתר החפירות ואולי אמצא את חצי העיגול השני. אוכל לפענח מה כתוב".

"מצטער. אני לא רשאי לעשות זאת. את יודעת שממצא שנמצא שייך למערכת המחקר. מקומו במעבדה".

"אבל זה לצורך לימוד?"

"אני יודע שאת תלמידה מצטיינת, ואת היחידה שאוכל לסמוך שתעשה במטבע שימוש שלשמו הוא קיים".

לפתע נמלך בדעתו והושיט לה את מבוקשה. "במחשבה שנייה, אולי דווקא את עוד תעלי את רמת הפקולטה. קחי אותו איתך".

בדרך חזור הייתה שבעת רצון. הוא סומך עליה. היא לא תאכזב אותו.

>>>>

הרכב החדש מדגם יונדאי שקנה לה אביה החליק בקלות על הכביש. רק כעת חשה ברעב המכרסם במעיה. מדוע לא קנתה משהו בקפטריה כמו כולם? היא שוכחת מצרכיה הגופניים. מדוע היא כל כך משונה שלא מוצאת עניין בשיחות ההבל? מדוע רק אותה לא מעניין איזה מופע עלה לאחרונה? אולי היא צריכה לעגל פינות ולהיות כמו כולם? היא עוד תברר זאת.

רק כעת שמה ליבה למכשיר הנייד שהיה שעות רבות במצב רטט. מסתבר שמעיין חיפשה אותה וחייגה מספר פעמים. היא כבר מכירה אותה ויודעת בדיוק מה יש לה לספר, דווקא לכן לא מיהרה לחזור אליה. אוף, שתרד ממני כבר. היא לא מבינה שאני אחרת ולא מוכנה להתבשל בדרך שבחרה. נכון שהיינו חברות שנים רבות ביסודי ובתיכון וידענו הכול זו על זו, אבל ברגע שנשטף מוחה של מעיין וחזרה בתשובה, היא הפכה לבן אדם אחר, ממש לא מוכר. היא מנסה בכל דרך למצוא פרצה ולהעביר לי את האור. די כבר, מעיין, אם נפלת ברשת החרדית, תיהני. אני מסתדרת עם היהדות שלי נפלא. היה לנו נהדר ביחד. שוב ושוב הרהרה בכל השיחות שניהלה עם חברתה אך נוכחה שאין תקווה להבנה. נשארה רק גחלת הקשר הנפשי הנטועה עמוק מדי בלב.

*******

כמה ימים לאחר מכן.

"אתמול מנהל המדרשייה הציע לי שידוך", פלטה מעיין ולא ידעה שהטילה פצצה נוספת על זו שהנחיתה בידיעה שחזרה בתשובה.

"באמת?" קראה איילת והביטה אל חברתה היושבת לצידה בקדמת הרכב. מעיין לא סיימה להפתיע אותה.

"הוא נראה די מתאים. גם לו יש רקע כשלי. חוזר בתשובה ושואף לרוחניות".

"את רוצה להגיד לי שנראה אותך בעוד חמש שנים נשרכת עם עדה של ילדים, מחתלת, רודפת, מבשלת ורצה אחר זאטוטים קטנים, ואחרי הכול משרתת את בעלך שלא עושה דבר מלבד לימוד תורה???"

"הלוואי ואזכה לכך. ואם היית זוכה לאור האמונה, היית אומרת את אותן מילים רק בפנים מאירות ולא במנגינה לועגת ונדכאת".

איילת הביטה על צדודית חברתה היושבת לצידה, ולא עיכלה מה ששמעה. איזו שטיפת מוח. האם זו מעיין הריאלית, המפוכחת והנאורה שנאומיה חוצבי הלהבות היו תמיד נגד כל מה שמסמל דת וחרדים? מישהו פה משוגע, ואולי זו היא עצמה. זו הפעם המי יודע כמה שהיא מתחרטת על קלות דעתה להצטרף לשבת רווקות. מדוע היא לא יכולה להגיד לא? אם מדובר במעיין, העניינים מסתבכים. היא תמיד יודעת לפרוט על מיתר חבוי ונסתר, משכנעת בדרך חכמה. די, צריך לפרום את החוטים האחרונים של החברות הזו. היא עלולה להחזיר אותי בתשובה. האם זו אני שנוסעת במכוניתי לבני ברק עם מעיין כדי לטעום את טעם גן העדן שמעיין רוצה להטעימני?

"איילת, זה לא מה שאת חושבת. באות לשם בנות כמוך. בסך הכול תכירי מקרוב את המקום שממנו את רוצה להתרחק. זה רק עד מוצאי שבת".

הן הגיעו לכתובת האכסניה מוקדם מהרגיל אך כבר בשעות הקרובות המתח ירד. הגיעו בנות מתחזקות וחילוניות. איילת הביטה ונרגעה. היא כבר תמצא פה מישהי כלבבה כדי לבנות חומת מגן ולבצר אותה מפני רוחות פנטיות.

***********

איילת הרגישה עצמה טיפשה למדי. חבל שלא עשתה שיעורי בית. היא בהחלט חשה לחוצה אל הקיר. זו הייתה ההרגשה לאחר הרצאה מרתקת במחשבת ישראל מפי הרב רוט בשבת אחר הצהריים, בעודן נתונות תחת הרושם של שביתה מלאה מכל חולין שהוא, לאחר שכל זוג בנות התארח לסעודה אצל משפחות מארחות. רובן ככולן סיפרו בעיניים בורקות שהרושם היה אדיר ולמה, למען השם, דבר כה נהדר נמנע מהן. למישהו במערכת שבה הם גדלו הייתה מגמה להסתיר את האמת. למה?

איילת חשה שמשהו חזק ממנה חרש סדקים בחומת ההגנה שבנתה. התאוריה הברורה לה מימי ילדותה להיות יהודי חופשי בארצנו ללא כבלי הדת, זקוקה בדחיפות לביצורים איתנים מהראשונים. היא לא תיכנע במהרה. היא מבינה בשטיפת מוח. היא מבינה בהיסטוריה ואפילו התווכחה עם הרב שניסה להסביר שבכל הדורות יהודים היו שומרי תורה ומצוות, ורק ב־200 השנים האחרונות הומצא היהודי החדש, יהודי של חולין. ההיסטוריה הוכיחה שאולי קם עם חדש, אבל יהודי הוא כבר לא, מלבד שרידי מסורת שעוד קושרים אותו בחוט דקיק לשמו היהודי, אבל גם הנותר ייטמע בין העמים ויתנתק בעוד דור. חוק טבע הוא שליבת היהדות, שהיא חיי תורה ואמונה, היא היחידה שהוכיחה את קיום שרשרת הדורות לאלפי שנים.

הדברים הקפיצו אותה עד כי לא נתנה לו לסיים משפט ונכנסה לתוך דבריו. "אבל עובדה שלפני אלפיים שנה היו דתיים וחילונים, שאז נקראו פרושים וצדוקים, ואפילו מגזר של יהודי ביניים. איך זה מתיישב עם הדברים שהשמעת? במקרה אני עוסקת בארכאולוגיה ואני רואה במו עיניי ממצאים המאשרים את דבריי".

"הוא שאמרתי. כל אלה שהיו יהודים שלמים אבל אט אט זלזלו בחובתם לשמור תורה ומצוות, בסוף התהליך נהיו חילונים ודור אחד אחריהם כבר נטמעו באומות. כך יצא ממילא שתוך זמן קצר כבר לא ניכר שהם היו אי פעם יהודים".

"איך אתה יכול לבטל אותם? הם היו אחוז גבוה".

"משך אלפי שנה היו יחידים ולפעמים קבוצות שחיפשו דרך חדשה בגלל אינטרסים צרים ואנוכיים, אך בוודאי לא מתוך אידאולוגיה. כל רפורמה חדשה ביהדות קמה מתוך רצון לברוח ממנה. מבחן התוצאה הוא דור ההמשך, שבעט בשקר והרחיק לכת להמרת דת או לחלופין לדרך המסורה מדור לדור, למי שחיפש את האמת".

בשלב זה לא היו לה תשובות, אבל ברור שיש. אולי היא לא יודעת אותן, אבל איך הוא מסביר את המדינה המתקדמת ביותר במזרח התיכון שקמה בזכות היהודים החילוניים? האם היהודים החרדים בנו או התנגדו לציונות? היא חייבת תשובות קודם כול לעצמה כדי ללכת בראש מורם.

במוצאי שבת, עת נפרדה מחברתה מעיין, נשאלה על ידה: "את כועסת ששכנעתי אותך לבוא?"

"את לא תרצי לשמוע את האמת".

"אני יודעת שאת בטוחה שעשו לי שטיפת מוח, אבל לי היה חשוב שלפחות כעת את יודעת שיהדות היא משהו עמוק ורחב יותר. הרבה יותר מלזרוק אבנים בשבת ולצאת להפגנות בעד סגירת כבישים".

"קשה לי לסתור את דברייך, אבל את יודעת שאני לא נשארת חייבת. בתקופה הקרובה אמצא תשובה ברורה ליהדות החילונית, ואז אפרוס אותה לפני הרב רוט. אני חושבת שזה מחדל של היהדות החילונית שלא השכילה לחבר משהו מסודר, כמו משנה סדורה של היהדות המתקדמת".

"אין חיה כזאת".

"אני לא יהודייה בעינייך? הורי והורייך, הסבים והסבתות? אני קשורה לאדמה הזו יותר ממך. את הולכת לגדל ילדים. איזה דבר יהודי יש בזה? אני חוקרת את היהדות. אני לא חושבת שהידיים שמדפדפות דפי גמרא יהודיות יותר מידיים שמקלפות את ההיסטוריה וחול גולש מבין אצבעותיהן".

"בואי נעצור כאן. אני אוהבת אותך ולא רוצה לגלוש למריבות. נישאר חברות. אני לא רוצה לקחת לך את זכות הבחירה".

היא תקעה את מפתחות הרכב. לפתע נשר על רצפת הרכב חצי מטבע שהאיר באור מוזר.

"מה זה?"

"שום דבר", ענתה איילת. "חלק ממה שטמון באדמה. הוא שייך לתקופת הורדוס. אני לומדת על התקופה".

מעיין מיששה את חצי המטבע הקדום והתאמצה להבין את הכתב המקוטע. "מעניין, הוא נראה כמו שמות קודש או משהו בקבלה".

"אני אמורה לצאת לשטח ולמצוא את החצי השני".

"שמת לב שיש לו אור מוזר? אולי אם תשלימי אותו הוא יהיה שלם. אולי צירופי המילים אולי זה... לא יודעת... מי יודע איזה כוח יש לו".

"אל תיסחפי. יאללה, ביי, להתראות".

"איילת, תשמרי על עצמך". את המשפט הזה איילת כבר לא שמעה. היא טסה במכוניתה. מעיין מצמצה בעיניה בגלל ההדף שנפלט. היא לא ידעה להסביר אבל תחושת בטן חזקה שידרה לה: איילת בסכנה, התפללי עליה.



פרק ב

אלכסנדרה רצתה בכל מאודה להעניק לבתה את הטוב ביותר. אבל גם לנסיכה בעלת תואר, הון וכבוד כמותה אין יכולת לשנות את העולם, ומרים יקרה כל כך. היא ואחיה אריסטובולוס הם הדור הבא של החשמונאים. הם אלו שימשיכו את השבט המפואר. לאביה הורקנוס, היורש החוקי לתואר מלך, נשאר הייחוס בלבד, אך מאומה לא למעשה. כך קורה כשהעניינים מתנהלים על ידי חורשי רעה. היא חייבת להיות שומרת הסף שלא יאונה לילדיה כל רע. המציאות שלה קשה וקשוחה. היא חייבת להיות לוחמת ולסלול להם את הדרך.

הסיפור החל בכלל באח הגדול של סבתא שלומציון, שמעון בן שטח, שהיה ראש הסנהדרין. סבתא רבתא אהבה לספר עליו בכל הזדמנות.

גם היא זכתה להתרפק בינקותה על ברכיה של סבתא שלומציון. וגם לה השמיעה את סיפור המשפחה.

"כשהיה עוד בגלות והסתתר מפני המלך..."

"מדוע היה צריך להסתתר מהמלך, סבתא?"

"מפני שהתחכם בפניו לטובת 300 נזירים עניים שרצו להקריב קורבנות ולא היה להם לשלם. הוא מצא להם היתר לכפר על מעשיהם ולשם כך היה חייב 150 קורבנות. הוא פנה למלך והציג לפניו עסקה: אתה תיתן 150 ראשי בקר ואני אתן 150 כדי שיוכלו נזירים עניים אלו לכפר על עוונם. לבסוף הקריבו את הקורבנות שהמלך נתן ובהם בלבד כיפרו על עוונם. המלך שמע ששמעון בן שטח שיטה בו ובעצם לא הוסיף כלום משלו, כעס עליו ורצה להורגו. אני הסתרתי אותו מפני זעמו של המלך. ביקשתי ממנו שיברח לאלכסנדריה".

"ומה עשה באלכסנדריה?"

"בזמן ההוא קנה תלמידו עבורו חמור מישמעאלי. כשהגיע החמור לידו הבחין באבן יקרה התלויה בצווארו. מייד פקד על תלמידו להחזיר את האבן היקרה. תמה מאוד התלמיד. הלא קנית את החמור מערבי? כל החמור הוא שלך וגם מה שעליו. הלא כן? ענה לו שמעון: לא כך הוא. האבן היא של המוכר הערבי, שמסתבר מאוד שלא ידע כלל על שמכרה עם חמורו, ועלינו להחזיר את האבדה. האבן נמסרה למוכר הערבי ששמח מאוד ואמר: ברוך ה' אלוקי שמעון בן שטח! העניין התפרסם מאוד והרים את קרנו של אחי הגדול והמורם מכל אדם".

"והמלך לא הסכים לסלוח לו?" מחתה אלכסנדרה הקטנה את דמעותיה לשמע התיאור על האדם הנרדף.

"יום אחד הגיעו אנשים חשובים ממלכת פרס לארמון וסעדו את ליבם. קם אורח אחד ואמר: זכורני שהיה פה זקן יהודי אחד שהיה מתבל דבריו בידיעות רבות ובפניני חוכמה. היכן הוא הזקן ששימח אותנו והפעים את ליבנו? ענה המלך: אלך ואקרא לו. אף אני הייתי נהנה ממנו מאוד, וחבל. ואז שאלתי אותו: אם היה חוזר, האם היית נוגע בו לרעה? ענה לי: לא. הייתי ממשיך להושיבו בשולחני ונותן לו כבוד. אשמח בו מאוד ולא אגע בו לרעה. מייד מיהרתי, הוצאתי אותו ממסתורו והחזרתיו לארמון.

"ואז המלך שאל אותו: תאמר לי מדוע הערמת עליי ולא עמדת בהתחייבותך? ענה לו שמעון החכם: זו הייתה עסקה. אתה נתת את חלקך ב־150 קורבנות ואני נתתי את חלקי בחוכמתי וכך שנינו גרמנו להם לכפרה".

"סבתא, ספרי לי עוד. דברייך נעמו לאוזניי".

"הוא תיקן תקנות חשובות לעם ישראל. בתי ספר ומלמדי תינוקות בכל עיר ועיר. שגם ילדים יהיו בקיאים בהלכות. ועוד תקנה גדולה לבתי הדין. הוא אמר 'הווי מרבה לחקור את העדים והווי זהיר בדבריך שמא מתוכם ילמדו לשקר'".

געגועים עזים צבטו את ליבה של אלכסנדרה על זמנים שהיו ואינם. על הוד מלכותה של סבתא שלומציון. על צדקותה ועל ליבה הרחום והחכם. על מלכה שהתאלמנה מאריסטובולוס בנו של יוחנן כהן גדול. לאחר מכן הוציאה ממאסר את אח בעלה אלכסנדר ינאי לחופשי ונתנה את הסכמתה לנישואין איתו. כך גרמה לו למלוך למרות שהוא צדוקי והיא פרושית. בחוכמתה האדירה תמרנה שהמלכות תתנהל לפי דרך התורה, אבל הצליחה בזה רק אחר מותו של בעלה אלכסנדר ינאי.



כמה שנים לפני מותו, כשחלה אלכסנדר ושכב על ערש דווי, קרא לשלומציון ואמר לה: "את נשארת למלוך לבדך, אך דבר אחד עליי להעביר לך: אל תתייראי מן הפרושים ולא ממי שאינם פרושים אלא מן הצבועים, הדומים לפרושים... שמעשיהם כזמרי ומבקשים שכר כפנחס".

תמיד חשבנו שהיא מיושנת ואנו מתקדמים, אבל מתברר שהייתה חכמה מאיתנו והליכתה בדרך התורה היטיבה עם העם.

אהה, סבתא יקרה, חוכמתך ועצותייך חסרות לי כל כך. אולי אם הייתי חיה לצידך הייתי דומה לך, ואולי חיי וחיי ילדיי היו שווים יותר. לו יכולתי לפוגשך אפילו לרגע!

**************





הוריה של איילת קרנו מאושר. היום יגיע אסף הבכור, חביבם, אחיה של איילת. לאחר שידולים מצידם לקח חופשה מלימודיו באוניברסיטת שיקגו, שבה עשה חיל בעבודת הדוקטורט. חלומו היה להיות רופא מנתח. שנתיים שלא שזפוהו עיניהם. הבית צוחצח ומורק וכעת עמלות ידיהן של איילת ואימה בהכנת מאכלים אהובים עליו.

"נראה שהכנתן אוכל לכל השכונה. מה ההגזמה הזו?" אמר אביה כשפרק את משלוח הקנייה. שקיות שבהן כל טוב, פיצוחים ופירות נאים למראה.

"אימא מנסה להשלים את מה שחסרה שנתיים". התבדחה איילת.

"אסף שווה הכול". אמרה אימא בעיניים זוהרות.

"גם אם הוא העדיף את אמריקה ולא לחיות לצידנו?"

"עוד נרווה ממנו נחת. את יודעת כמה מכבדים אותו שם?"

"ואולי הוא יעדיף לחיות שם בכלל".

"העיקר שהוא מגשים את עצמו. יש לך את מוכשר. תהיי גאה בו".

"אבל אולי העם היהודי לא יהיה גאה בו".

"היא צודקת", התערב אביה. "אני מתפלל שהעם שלנו לא הולך לאבד בן". מאז ומתמיד היו בינו לבין אשתו נאווה חילוקי דעות. הוא בא ממשפחה ציונית נלהבת. אהבת הארץ טבועה בדמם. אבות אבותיו הגיעו בעלייה השנייה כחלוצים, ייבשו ביצות ובנו את הארץ בידיהם המיובלות, ואילו אשתו גדלה במשפחה שמאלנית שדואגת לכל מסכני העולם ומלאת ביקורת על ההנהגה הישראלית.

"לצערי הרבה יהודים טובים משוטטים בעולם. החלק ההרפתקני נמצא במזרח הרחוק. אחוז ניכר נשאר שם. חלק לא מבוטל דווקא של ציבור אריסטוקרטי, שגדל בבתים טובים כמו אסף שלנו, בוחר ללמוד דווקא בחו"ל. כבר אין מורים טובים בארץ? הילדים הללו מרגישים שהארץ קטנה עליהם. חוששני שהחינוך הציוני שהשקענו בהם לא הוכיח את עצמו".

"אבא, אתם נתתם חינוך מצוין. אני ציונית מושבעת ויש עוד הרבה כמוני". כאב לה על אביה שלא מרוצה מאסף.

"מה קורה פה, מה הקינות האלה? אפשר לחשוב שהוא נסע להתבולל, וחוץ מזה, מהבוקר היית קורן מאושר לפגוש אותו". אשתו הביטה במבט מאשים על איילת. איילת שלה מתוקה מאוד, אבל נגועה בציונות יתרה ופטריוטית של ארץ ישראל. ממש כמו הצעירים של קום המדינה. הדור של היום אוהב לראות עולם וזה לא דבר חריג.

"אני מבקשת משניכם שאת ההגיגים תשאירו בלב כשהוא יבוא".

****************

קורת רוח כה רבה כבר מזמן לא שרתה בין כותלי הבית. השמחה על שובו של הבן־האח שמה קץ לוויכוח הפסימי שהתקיים כמה שעות קודם. הם לא שבעו מלהביט בפני אסף ולשמוע את קורותיו. הקולינריה וצורות ההגשה שהעסיקו אותם חצי שעה לפני, נשכחו. דומה שהמשפחה המלוכדת שוב יחדיו והאחדות השביעה אותם. באותם רגעים גם איילת ואביה הגיעו לתמימות דעים שאסף עשה את הטוב ביותר עבורו, והיציאה מהארץ השביחה אותו. הוא סיפר על לימודיו שעליהם הוא שוקד עם חבריו ועל הרצון המשותף לכולם להצליח.

איילת חקרה אותו וביקשה שיפרט לה יותר. אסף ציפה לשאלות ושמח להרצות לפניה על מכמני גוף האדם ועל נפלאות הרפואה, על שיטות מתקדמות ועל ניתוחים שהם, כסטודנטים, צפו בהם מן הצד.

"ראית ממש מנותח בשעת מעשה?"

"ודאי. בפעם הראשונה הגבתי כמו כל אחד. קיבלתי סחרחורת, הגישו לי מים. שניים התעלפו. המנתח אמר שזה היה צפוי לפעם הראשונה. זה מה שבחרתי להיות ואני מתכונן לעמוד בזה. מה את מספרת אחותי הקטנה?"

"אני מנתחת את ההיסטוריה, נהנית מהלימודים".

"אני מנתח על מנת לרפא ואת מנתחת היסטוריה על מנת לרפא אותה?" שאל אותה בציניות.

"אני אוהבת את ההיסטוריה של עם ישראל כי ברור לי שכל עם צריך להכיר את שורשיו. אתה לא חושב?"

"ואם אני לא אכיר אהיה יהודי פחות טוב?"

"אם תכיר את המקורות תהיה לך זיקה לעם שלך".

"מה, את מתכוונת ליהדות?"

"ליהדות כן, לדת לא".

"מה ההבדל?"

"ההבדל הוא--- לדעת מה אנחנו עושים בארץ. לדעת עבור מה החיילים שלנו נהרגים".

"את באמת חושבת שהחיילים נהרגים בגלל כמה מטבעות וכלי חרס שמצאתם באדמה?"

"לא, אבל הם הוכחה שהארץ שלנו, ושהיינו פה כבר אלפיים שנה".

"אל תהרסו את האווירה, כל אחד בחר בדרכו שלו". ביקש אביהם שצפה והבין שאם הדו־שיח לא ייפסק כאן, הוא עלול להעכיר את האווירה הקסומה.

אסף פתח את תיקו והוציא שי גדול להוריו. בזריזות קרע את האריזה וגילה שוקת מסותתת מסלע, עגולה ויפיפייה, פתחי ברזים מקשטים אותה ואליה מצורף ספל מברונזה. שריקת התפעלות נשמעה מכולם. אביו חיבק אותו ונשק לו וכאילו רצה לכפר על כל מה שחשב עליו.

"אתה לא מפסיק להפתיע".

"נכון. את פצצת ההפתעות השארתי לסוף".

"נו, די אסף, אל תמתח אותי", ביקשה איילת וחיפשה בעיניה אם נשאר משהו בתיק הגדול שנשא. הוא היה ריק.

אסף נהנה מהמבטים הנוקבים ממתח. "אני שמח לבשר לכם שהתארסתי".











הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה