התייעצות מה אפשר לעשות עם שנאה ענקית לעבודות נקיון בבית

[קרעפט]

ניקיון על הבקר זה דבר מאוד קל וגם עושה טוב לאדם.

 

[cyp]

שלום,
אני אמא לילדים.
אוהבת מראה נקי ומסודר!!
ומעצבן אותי לראות בלאגן ולכלוך.
יש בעיה אחת, אני כ"כ שונאת לנקות ברמה שאני דוחה ודוחה את כל המטלות...
ושונאת את היום בו החלטתי שאני הולכת לעשות נקיון יסודי.
מה אפשר לעשות כדי להנעים עלי את עבודות הנקיון???
אשמח לעזרה ושיתוף מהמזדהות.

מזדהה, אני כן חושבת שאצלי זה יושה על קשב וריכוז לא מאובחנים,
בכל מקרה במשך השנים למדתי לפרק כל פרוייקט למטלות, לא להתלבש על הבית בנקיון, אלא רק לפנות שולחן סלון ורצפה נגיד, ואז כשנכנסים לשוונג פתאום רואים שמתקדמים מהר,
אני עוברת על הבית ככה, מתחילה מנקודה אחת בבית,לוקחת לידי סמרטוט וספריי ופח אשפה, ומתחילה בחדר אחד או נגיד בקצה הסלון, מסדרת, מעבירה ניגוב על מה שצריך חוץ מהרצפה, וככה מתקדמת עוד חצי סלון, עוברת להול, מטבח, ממש מתמקדת כל פעם במטר רבוע שסביבי, זה מאד עוזר לי, ומסיימת מהר,

 

[KATZEFET]

את צודקת
אבל - וזה בדיוק הבעיה - לכולם כן יש כח למשרה שלישית...
ואיכשהו זה רק אני שמוצאת את עצמי דוחה את הדברים מערב לערב...

או שאולי זה לא כולם, אלא רק הדמות מושלמת ההיא שאני רודפת אחריה כל החיים
ולא, היא לא מישהי אמיתית, סוג של פנטזיה של "מה שאולי אני אוכל להיות לו רק אשתנה בX/Y/Z/Q/W..."

זה!
חוץ מכמה סופרמניות כולן באותה סירה,
תאמיני לי שאין הרבה נשים שיש להן כח בערב להתחיל סדר ונקיון,
למרות שברור שמי שלא שונאת את זה ואפילו מחבבת את זה יהיה לה הרבה יותר קל...

אולי תחליטי שכל יום את מתמקדת בחדר אחר או במשהו אחר
או שתנסי למצוא זמן שיחסית יש לך יותר כח ואנרגיה (בד"כ בבוקר, אם יש לך אפשרות)
והעיקר תשתדלי להתמקד במה שאת טובה! וכל אחת טובה במשהו אחר!
הכי חשוב לא לתת לזה לגרום לך הרגשה דפוקה ולא שווה!

 

[הפונצ'יקית]

תודה על ההבנה
זה אכן מה שאני עושה כשאני סופסוף אכן ניגשת לסדר

האמת, שמה שהכי קשה לי - לא יודעת אם זה קשר להפרעת קשב או לא - זה הקושי פשוט להתחיל לפעול
כשאני מסימת השכבה, אני פשוט רובצת, ולמרות שאני יודעת שיש רשימת דברים שמחכים לי, אני פשוט מתקשה לעבור למצב פעיל, ואיכשהו פשוט נמרחת... בדרך כלל על המחשב, ועל פרוג כמובן ...
ברגע שהתחלתי - אני מסיימת, וזה פתאום כבר לא כזה קשה
הקושי הוא בצעד הראשון

וואלה כל כל מזדהה...

 

[OBAI]

לעשות בנושא הזה סוויצ' בראש.
למדתי שהיום כשאין לנו את בית המקדש.
הבית הופך להיות מקום להשראת השכינה.
האישה נמשלת לכהן גדול.
בזמן שאשה עושה את עבודות הבית:
שוטפת את הרצפה. היא כביכול שוטפת את רצפת בית המקדש!
יש סגולה גדולה להתפלל בזמן הזה, שאת מגהצת, מקפלת, מבשלת...
לחשוב גם על הזכות שאת עושה חסד עם בעלך והילדים כדי שיוכלו ללמוד תורה.
איך היו מסתדרים בלעדייך? איך היו נראים חייהם?
בהצלחה בהכל! מאחלת לך שתמיד תהיי שמחה.

 

[דאון]

יש לך את המספר של הפודקאסט?

אני מורידה מהאתר של הידברות

 

[כפרת עוונות]

גם אני שונאת לסדר !!!!
בעיקר כי אני לא יודעת מאיפה מתחילים כשיש כזה בלאגן... מין ייאוש כזה
מה שלי עוזר זה לסדר לפי בלטות/ מרצפות
מגיעה למרצפת של הכיור- שוטפת כלים. מקפלת רק את הכביסה שבמסגרת המרצפת הזו (מרצפת מדוימנת מתחת לספה..). אוספת רק קליקסים/לגואים שלא חורגים מהמרצפת הנוכחית. מרצפת אחר מרצפת, ובסוף הבית מסודר.
וגם אני קשבוריכוז

 

[לוליין]

אין מה לכעוס,
אפשר לנסות להנעים את הזמן וזה עוזר קצת להתגבר על השנאה.
אישית מאד עוזר לי להקשיב לפודקאסט מעניין בזמן הנקיון.
זה גורם להיות מרוכזים במה ששומעים ופחות בשנאה...
יש את פתוח של אפרת ברזל, והאמת שלא חסר פודקאסטים מרתקים ומעשירים, כל אחת בתחום שמעניין אותה.

יכולה להפנות אותי לפודקאסטים כאלה?

 

[אסתי3311]

הקושי הוא בצעד הראשון

אם זה הקושי אז תתמקדי באיך להניע את עצמך לפעולה ולא באיך לעשות דברים באופן יעיל יותר.
אצלי מה שעוזר זה טלפון.
ותמיד יש אחות/ גיסה/ חברה שמתקשרות בערב: "רוצה לעזור לי לסדר את הבית?"

והצעת יעול קטנה: לפזר את המשימות בזמנים שונים במהלך היום כך שלא יהיה רצף משימות הגיוני.
להספיק בערב גם בישול למחר/ קיפול כביסה/ סדר ונקיון באמת מעייף וכמעט לא הגיוני.

ועוד משהו- טפיחה על השכם לכל אחת ואחת מהנשים העובדות (וגם אלו שלא)
כדאי שנבין שבבסיס אין הרבה הגיון לקרוסלה שבה אנחנו חיות כך שאם משימות נושרות בדרך זה נורמלי מאד.

 

[בציק צק]

לקנות דרימי - שואב שוטף
מציל אותי ואת הבית מבלאגן
עוברת ברפרוף על כל הבית בסוף יום ואוטומטית מחזירה דברים למקום או לפחות הצידה
מבחינתי היום זה כמו שלא יהיה לי בבית מכונת כביסה
לא יודעת מה אני יעשה בלי זה
מדגישה על ריצפה מט עושה את העבודה בשלומות
אין צורך בשטיפה ככל
אצל ההורים שלי הרצפה מבריקה, קצת פחות נראה נקי אחרי דרימי לפחות בהרגשה...
ממליצה לכולן למי שעוד אין---

 

[R.H.I.C]

גם אני באותה סירה
ממש לא קשב וריכוז אבל מאוד לא אוהבת עבודות בית
עוזר לי לקבוע מטרות ממוקדות בצהריים, וככה לא מבזבזים כוחות על החלטות, פשוט הולכים ישר למטרה וציקצק גומרים בלי לחשוב יותר מידי.

 

[MRIAM]

יכולה להפנות אותי לפודקאסטים כאלה?

פודקאסט משפחה- 026523820 https://podcaster.org.il/
בקו המכלול- 0796565447 שלוחה 1 ואז 44 יש לך שם מגון מעניין למשל שלום ברנהולץ . https://www.youtube.com/@Shalom_Bernholtz/featured
מנוחת הבוטח- פנחס ברייער- 086462612 שלוחה 4 ואז 1. https://legadel.podbean.com/

 

[נאווהלה]

בלת"ק
מזדהה איתך לגמרי, אני שונאת שמלוכלך ומבולגן, זה עושה אותי עצבנית, אבל אין לי חשק להתחיל לנקות ולסדר.
מה שעוזר לי זה כמה דברים:
1. המשנה באבות "לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה בן חורין להיבטל ממנה", כלומר, לא ללכת על כל הקופה, אלא לעשות עכשיו רק משהו אחד קטן, למשל בנושא של שטיפת כלים, לשטוף עכשיו רק סיר אחד, ובאמת לתכנן לשטוף רק את הסיר הזה, אם אח"כ יש לי חשק או כח אני אמשיך לעוד פריט, אבל לא לתכנן מראש לעשות הכל כי אז זה מאוד מייאש.
2. בחורף לעבוד עם מים חמים, הרבה יותר נעים לעבוד כך.
3. אם יש לי יובש בידיים אז זה גם מפריע לי לעבוד בחשק, לכן אני מורחת קרם ידיים ושמה על זה כפפות, או לפחות רק כפפות - שהמים לא יגעו בידיים ויסדקו אותן יותר (אולי לא כולן יזדהו אבל אצלי זה מאוד חשוב).
4. לשים את הטלפון או נגן על רמקול ולשמוע קו כלשהוא שאני אוהבת (קו למען אמהות או כל דבר אחר שכיף לי לשמוע)
5. לשיר לעצמי שירים תוך כדי עבודה, זה מרומם לי את המצב רוח ועושה לי חשק.
לא עולה לי כרגע עוד דברים, אבל תדעי שאת לא לבד וזה נושא שאני בטוחה שמאתגר עוד הרבה נשים, ובאמת תקומי מהספה רק לעשות משהו אחד קטן, ובד"כ אח"כ כבר נהיה יותר מצב רוח וחשק להמשיך. בהצלחה רבה!!!

 

[אוראו]

כתבו כאן כמעט הכל אבל אוסיף גם את השנקל שלי:

1. דיברו על לעשות תחרות מול עצמך - לעבוד 10 דקות על החדר ולנסות להספיק הכל, זה לפעמים קצת קשה לנהל מרוץ וירטואלי אז אפשר לעשות אותו מול בני הבית.
לדוגמה: לילדה שלך יש ש"ב בחשבון שיקח לה בערך 15 דקות לבצע ולך יש ערימת כביסה לקפל, אתן יוצאות לתחרות מי מסיימת קודם ואת תרוויחי שני ציפורים במכה אחת (כביסות וש"ב)

2. לעשות כל יום משהו אחד בבית ולא מענין אותי מה קורה עם השאר (חוץ ממקרי חירום), גם אם סיימתי מוקדם - יכולה לשבת על הספה עם שוקו חם ולקרא ספר.
לדוגמה: היום רק שוטפים כלים. מחר רק מקפלים כביסה. מחרתיים רק מסדרים את החדרים.
זה יכול לעזור עם תחושת המרדף אחרי הדמות הנעלמת שרוצים להיות.

3. הרבה מהבלאגן בבית הוא חוזר על עצמו. אפשר במשך תקופה להתעלם ככל שאפשר מבלאגן שנוצר מזה שחיים ביומיום בבית, כמו: מיטות פתוחות
ואת כל המשאבים להשקיע רק בסדר לטווח ארוך.
לדוגמה: להעלות לבוידעם משחקים שרק מתבלגנים כי הם זמינים אבל לא באמת משחקים בהם, להעביר לגמח בגדים שלא לובשים והארונות לא יגלשו החוצה, למיין ניירת שמפוזרת על כל שולחן בבית

4. הרבה פעמים עדיף לעשות משהו קטן עד הסוף מהרבה דברים חלקיים (לפעמים גם ההפך, ברור)
כי כשעושים עד הסוף יש את ההרגשה הטובה של הסדר.
לדוגמה: לסדר את הסלון עד הסוף, כולל ניירת בשולחן וטאטוא הרצפה ואז כשנכנסים הביתה או עוברים מאזור החדרים למטבח יש תחושה של סדר בחדר גדול ומשמעותי
יכול להיות שבזמן הזה היית יכולה לסדר מלמעלה גם את החדר ילדים אבל אז אולי היית מרגישה שכמה שסידרת - לא מרגישים את זה.

 

[אופססס ;)]

גם אני בסירה הזו.
יש קש"ר בשטח- גם אני וגם הילדים.
אחרי ההשכבה אני מפורקת. אין לי כח להתחיל כלום. אחרי שאני מתחילה יותר זורם לי.
כמו שכתבתי באשכול הויתורים- עשיתי לי מבצע עם נקודות.
בגדול- אני עושה רשימה עם סוג של צפי- כמה זמן יקח לי כל דבר ומחלקת לחלקיקים- לדוג' סלון: שולחן- 10 דק', רצפה- 10 דק', ספה-5 דק', שידת מגירות-מעליה- 5' דק' וכו...
ונותנת ספ'ר של זמן כדי שאני ירגיש עם עצמי יותר טוב
ועובדת עם טיימר- ככה אני בתחרות מול הזמן שקבעתי.

עכשיו כשאני בשמירה ומכניסה הרבה עזרה הביתה מחוסר ברירה זה חסר לי פתאום אני אומרת לבעלי שהדבר הכי קשה לאשה זה שהיא לא מארגנת בעצמה את הבית.
'מים גנובים ימתקו'- וכל מכונה שאני מכניסה אני מרגישה טוב עם עצמי- 'הנה, עשיתי משהו בשביל הבית...' (להכניס מכונה- הכוונה לגרור עם הרגל את הכביסה שהילדים הורידו לערימה אחת/ למיין עם הרגל מתוך הערימה ליד הסלי כביסה את הצבע המתבקש ולהגיד לבעלי להרים לתוך המכונה...)
מקווה שחשק ישאר כך גם אחרי הלידה בעז"ה.

מאחלת לכולן להגיע לאהוב את עבודות הבית מתוך בריאות וחיים תקינים

 

[אוראו]

גם אני בסירה הזו.
יש קש"ר בשטח- גם אני וגם הילדים.
אחרי ההשכבה אני מפורקת. אין לי כח להתחיל כלום. אחרי שאני מתחילה יותר זורם לי.
כמו שכתבתי באשכול הויתורים- עשיתי לי מבצע עם נקודות.
בגדול- אני עושה רשימה עם סוג של צפי- כמה זמן יקח לי כל דבר ומחלקת לחלקיקים- לדוג' סלון: שולחן- 10 דק', רצפה- 10 דק', ספה-5 דק', שידת מגירות-מעליה- 5' דק' וכו...
ונותנת ספ'ר של זמן כדי שאני ירגיש עם עצמי יותר טוב
ועובדת עם טיימר- ככה אני בתחרות מול הזמן שקבעתי.

עכשיו כשאני בשמירה ומכניסה הרבה עזרה הביתה מחוסר ברירה זה חסר לי פתאום אני אומרת לבעלי שהדבר הכי קשה לאשה זה שהיא לא מארגנת בעצמה את הבית.
'מים גנובים ימתקו'- וכל מכונה שאני מכניסה אני מרגישה טוב עם עצמי- 'הנה, עשיתי משהו בשביל הבית...' (להכניס מכונה- הכוונה לגרור עם הרגל את הכביסה שהילדים הורידו לערימה אחת/ למיין עם הרגל מתוך הערימה ליד הסלי כביסה את הצבע המתבקש ולהגיד לבעלי להרים לתוך המכונה...)
מקווה שחשק ישאר כך גם אחרי הלידה בעז"ה.

מאחלת לכולן להגיע לאהוב את עבודות הבית מתוך בריאות וחיים תקינים

רק שהמתיקות של המים הגנובים ישארו לך גם לאחר כך

הרבה פעמים חווים חוויה לא שגרתית ופתאום זה עושה איזה שינוי בלי שמתכוונים לזה

 

[פירי]

2. לעשות כל יום משהו אחד בבית ולא מענין אותי מה קורה עם השאר (חוץ ממקרי חירום), גם אם סיימתי מוקדם - יכולה לשבת על הספה עם שוקו חם ולקרא ספר.
לדוגמה: היום רק שוטפים כלים. מחר רק מקפלים כביסה. מחרתיים רק מסדרים את החדרים.
זה יכול לעזור עם תחושת המרדף אחרי הדמות הנעלמת שרוצים להיות.

ואז הרבה יותר קשה לשטוף כלים של כמה ימים, לא?
איך עושים את היומיומי?

 

[פינוקים]

צרות של עשירים.

יש אנשים שהיו חולמים להתלונן על בלאגן וכדו
תשמחו שזה הקשיים שלכם !

 

[אוראו]

ואז הרבה יותר קשה לשטוף כלים של כמה ימים, לא?
איך עושים את היומיומי?

זה כמובן תלוי אופי ותלוי סיטואציה
אבל לפעמים המרדף אחרי הדמות הנעלמת הזו מעייפת כל כך עוד לפני שבאמת יצאו לבצע אפילו משימה אחת בסדר או נקיון או כביסות
ויש כאלה שעוזר להם להגיד: אני מושלמת כל יום במשהו אחר (אפשר גם ב-2 דברים או לשלב בין מטלות יומיות לדברים מאתגרים או מעצבנים)
זה מרגיע את הייסורי מצפון של "אוף כמה תיכננתי ולא הספקתי" כשבדרך כלל התיכנון לא ריאלי משום כיוון והוא מבטיח תיסכול.

ספציפית לגבי השאלה של הכלים:
יש כאלה שדווקא יותר קל להם לשטוף פעם ביומיים שלושה. כי בעצם בכל שטיפה גם כשיש רק מעט כלים בכיור, עדיין עובדים על לפנות את המייבש כלים, לשטוף את השייש, לנקות את הכיור, לייבש את הסקוטצ' וכו
וכשעושים את זה פעם ביומיים - מבחינת הכלים זה אותה כמות, אבל כל המסביב נעשה רק פעם אחת וזה זמן שמרוויחים אותו.
(יש בתים שזה גם לא אותה כמות כלים כי הם מגבילים את כמות הכלים הזמינים ואז אין ברירה ביום השני אלא להוציא מהכיור ולשטוף ואז בסך הכללי יש אפילו פחות כלים)

 

[שירה עבאדי]

צרות של עשירים.

יש אנשים שהיו חולמים להתלונן על בלאגן וכדו
תשמחו שזה הקשיים שלכם !

זה לא מבטל את הקושי או מסדר את הבלגן לאף אחד..
ואני לא אמורה לשמוח או להתלהב מזה..
זה שיש אנשים עם צרות גדולות יותר, זה עצוב.
אבל זה לא קשור לכאן.