דרוש מידע הקיר הרביעי/דבורי רנד

אני פוחדת שהסיפור מסתיים! מרגיש חסר כזה...
סוג של פרידה טראומתית מבקה המדהימה!
ורוצה להכיר את יסכה מקרוב...
זאת הבעיה בסיפורים יפים ... את נהנת מהם עד הגג ושהסיפור נגמר-את מתחילה להתאבל . (אני כבר מתחילה להכין את עצמי נפשית😉)
 
אינני סופרת ...כך שדעתי היא רק מקריאה רבה יחסית ומנסיון חיים
סופרת לא יכולה לכתוב על התנהגות בנאלית פשוטה ורגילה של בעלי ההפרעות...מסכימות?
הספר חייב להיות עם דוגמאות על גבול ההזוי בכדי שיהיה מרתק וחדשני
אמא שלי לא קשקשה איקסים ולא נסעה לאפריקה ואם היו כותבים מה שהיא אמרה או עשתה זה לא היה מענין את הציבור - הכאב הוא פרטי והפגיעה אינדיבידואלית.
לענ"ד יש להסתכל על ההתנהגות באופן כללי והמקרים הפיקנטיים יתכן שהוקצנו בשביל הענין (פריצת חלון...)
"אם זה לא היה עצוב - זה היה מצחיק"
סליחה דבורי שאני מרשה לעצמי להסביר את זוית הראיה שלי

וגם: אין פתרונות קסם!
לא ניתן לנתק לגמרי ולפתור בעיות
ואת זה דבורי מצליחה להעביר באומנות רבה בספריה
 
כיוון שמדובר בספר שמכיל כמות כפולה של מילים מספר רגיל, מצפה לו ולי תהליך קפדני של עריכה ועיצוב.
(כל ספר עובר דרך עד שהוא רואה אור. ספציפית 'הקיר' יצטרך תהליך ארוך יותר ועמוק יותר.)
מתפללת מאד, ואשתדל מאד, שיראה אור לקראת פורים-פסח.
מחכים!!! ממש
ובבקשה בבקשה, כמה טכני-
תבחרי לו פונט ספר קריא
ממש קשה לשבת על ספרים עם פונטים מעוצבים אלגנטיים שלא מתאימים לקריאה רצופה
 
@dvory
רוצה לדבר על קל וחומר (מתפרסם לנוער בעיתון ילדים)
קודם כל- סיפור מיוחד!
הפרק האחרון, נעתקה נשימתי,
מה, איך האבא לא מבין שהבן שלו נמס לו מול הידיים?
ואם הוא לא מבין שזאת אנורקסיה, איך הוא מאפשר למולי לא ללכת לישיבה ולא מערב גורמים או מישו אחר?
זה נשמע לא כל כך הגיוני שילד בלי מסגרת וככה מקבלים את זה.
ועוד ילד כמו מולי מוכשר ומוצלח וחברותי.

והפסקה שמולי כותב שהוא הבטיח לאבא לא לחזור על זה
ועשה את זה שוב
ואוו זה היה כואב.

את אומנית הדקויות והרגשות
חושבת את זה בכל פרק מחדש

מיותר לציין שגם כשאת כותבת לילדים אני קוראת אדוקה
 
@dvory
רוצה לדבר על קל וחומר (מתפרסם לנוער בעיתון ילדים)
קודם כל- סיפור מיוחד!
הפרק האחרון, נעתקה נשימתי,
מה, איך האבא לא מבין שהבן שלו נמס לו מול הידיים?
ואם הוא לא מבין שזאת אנורקסיה, איך הוא מאפשר למולי לא ללכת לישיבה ולא מערב גורמים או מישו אחר?
זה נשמע לא כל כך הגיוני שילד בלי מסגרת וככה מקבלים את זה.
ועוד ילד כמו מולי מוכשר ומוצלח וחברותי.

והפסקה שמולי כותב שהוא הבטיח לאבא לא לחזור על זה
ועשה את זה שוב
ואוו זה היה כואב.

את אומנית הדקויות והרגשות
חושבת את זה בכל פרק מחדש

מיותר לציין שגם כשאת כותבת לילדים אני קוראת אדוקה
סיפור מדהים!!
יכולה לתמצת לי מה היה השבוע בפרק?
לא הספקנו לקנות עיתון
 
סיפור מדהים!!
יכולה לתמצת לי מה היה השבוע בפרק?
לא הספקנו לקנות עיתון
מולי נרדם בסטודיו ולא רוצה לספר להורים איפה הוא היה בלילה שלא יקחו לו את המפתח לטודיו, מבטיח שלא יחזור על עצמו.
בסוף הפרק הוא הולך לגבי ושוב נשאר לילה באנשהו אפילו שהבטיח

חלי מדברת עם אבא שלה, אומרת לו שמולי צריך עזרה, ומדברת במפורש על אנורקסיה
אבא שלה אומר שהבעיה היחידה שלו זה שהוא לא הולך לישיבה וכשילך הכל יסתדר
משו כזה, לא זוכרת בדיוק.
 
במציאות, בעולם האמיתי בקה אמורה להתרחק מאד מהמשפחה הרעילה שלה
"אמור זה שם של דג".
תחשבי על ביצה דביקה שמי שנמצא בה, גם אם הוא מתרחק מהמרכז, עדיין מדשדש ונדבק וכל פסיעה עולה לו במאמצים לנתק את הרגל. הוא מנסה לנתק את הרגל השניה אבל הראשונה נכנסת בחזרה ונדבקת לתוך כל הג'יפה.
במציאות קשה להחלץ מתוך משפחה רעילה. קשה מאד.
זה מקיף יותר מדי תחומים בחיים כדי שיהיה אפשר להתנתק מהם כליל.

ואם הוא לא מבין שזאת אנורקסיה, איך הוא מאפשר למולי לא ללכת לישיבה ולא מערב גורמים או מישו אחר?
זו אנורקסיה שבאה על רקע פגיעה חברתית קשה. עד שלא יטפלו בברגמן, מולי לא יצליח לחזור לעצמו ולישיבה ושום פלסטר לא יעזור פה.
 
"אמור זה שם של דג".
תחשבי על ביצה דביקה שמי שנמצא בה, גם אם הוא מתרחק מהמרכז, עדיין מדשדש ונדבק וכל פסיעה עולה לו במאמצים לנתק את הרגל. הוא מנסה לנתק את הרגל השניה אבל הראשונה נכנסת בחזרה ונדבקת לתוך כל הג'יפה.
במציאות קשה להחלץ מתוך משפחה רעילה. קשה מאד.
זה מקיף יותר מדי תחומים בחיים כדי שיהיה אפשר להתנתק מהם כליל.
מסכימה מאד
ולכן מפריע לי שכביכול הסליחה מרפאה את כל הפצעים.
ובכלל, דפוסי התנהגות רעים כאלה ל אמורים להימחק ביום אחד.

זו אנורקסיה שבאה על רקע פגיעה חברתית קשה. עד שלא יטפלו בברגמן, מולי לא יצליח לחזור לעצמו ולישיבה ושום פלסטר לא יעזור פה.
אני מתכוונת, שאם אבא של מולי לא מבין שיש לו הפרעת אכילה
אז בתור מה הוא מאפשר לבן שלו להישאר בבית?
זה מוזר בעיני.
 
מסכימה מאד
ולכן מפריע לי שכביכול הסליחה מרפאה את כל הפצעים.
ובכלל, דפוסי התנהגות רעים כאלה ל אמורים להימחק ביום אחד.


אני מתכוונת, שאם אבא של מולי לא מבין שיש לו הפרעת אכילה
אז בתור מה הוא מאפשר לבן שלו להישאר בבית?
זה מוזר בעיני.
אולי זה קשור אחד לשני
איך ההורים לא שמים לב שהבן שלהם אנורקטי?
באותה מידה גם היו אמורים לדאוג מזה שהוא בבית
נשמע הורים טובי לב אבל די רחפנים..
 
אפשר ספוילר? עוד לא קראתי...
בקצרצרה ממש, יסכה מוצאת מסמכים המעידים שאמא של בקה רכשה את הכרטיס טיסה כבר חודש לפני הפיצוץ. (כרטיס לכיוון אחד)
 
ועוד משו...

"בואי נעשה שוק"
מי יכולה לעשות לי סדר מה קורה בסיפור הזה?
כי אינ פשוט לא מבינה כלום...
ממה שאני מבינה
היא עושה "שוק" מהסיפורים הקודמים שלה
מדובר על כמה אחיות רווקות מבוגרות בשידוכים
אחת מהם עובדת ב"מה חדש" מהסיפור 50/50
 
ממה שאני מבינה
היא עושה "שוק" מהסיפורים הקודמים שלה
מדובר על כמה אחיות רווקות מבוגרות בשידוכים
אחת מהם עובדת ב"מה חדש" מהסיפור 50/50
בחורה רווקה אחת בשידוכים שעובדת במה חדש
עם אחיות גדולות נשואות שמתערבות לה בחיים
ואחיות קטנות (עוד לא בשידוכים) שמתערבות לה גם....
ככה אני הבנתי...
 
ועוד משו...

"בואי נעשה שוק"
מי יכולה לעשות לי סדר מה קורה בסיפור הזה?
כי אינ פשוט לא מבינה כלום...

ממה שאני מבינה
היא עושה "שוק" מהסיפורים הקודמים שלה
מדובר על כמה אחיות רווקות מבוגרות בשידוכים
אחת מהם עובדת ב"מה חדש" מהסיפור 50/50
נראה לי הכוונה " שוק שידוכים"
לא קשור לסיפורים קודמים, רק מה חדש
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
שלום לכולם,
אז קבלו אותו....
****אשכול טיסות זולות***
למי? -
לכל מי שצריך לטוס, לכל יעד שהוא. ואינו מתמצא או אין לו בקיאות בעניין.
איך? - כותבים לאן רוצים לטוס, תאריכים מדוייקים, ומקבלים אי"ה לינק.
מי? - כל מי שרוצה יכול לעזור באשכול, לכל מי שיש ידע בסיסי באתרי חיפוש הטיסות.
כמה?
- אין כאן שום רווח כספי הכל בשביל העזרה איש לאחיו.
מה? - יהיה כאן בל"נ מענה לבקשות, וגם מעת לעת מבצעים לזמן מוגבל של חברות תעופה.

ואם יש לכם נסיון שאתם רוצים לחלוק אותו עם הציבור, אז קדימה....
דבר חשוב נוסף: המטרה של האשכול הינו טיסות זולות לכן הטיסות המוצעות יהיו משולבות לפעמים חניות ביניים אחת או שניים, ולפעמים תחזיקו חזק... משולבות נסיעה עם אוטובוס או רכבת, רק בכדי להוזיל את הכרטיס.

גילוי נאות מאד חשוב: אין לפותח האשכול כל רווח כספי מהעניין כלל ועיקר!!!

--------------------------

אז לפני שאתם מבקשים תנסו להיעזר לבד בסורקי הטיסות הללו:
מנסיון כדאי לעבור לגלישה בסתר בעת החיפוש - אחרת המחירים עולים!!!
סקיי-סקאנר - SKYSCANNER (הכי זול בדרך כלל)

גוגל-טיסות (קצת יותר יקר אבל לפעמים יש יוצאים מן הכלל)

סקיי-פיקר - קיווי (אתר מאד מאד נוח, משלב גם הגעה ליעד עם אוטובוס או רכבת!!!! אך לא תמיד זול במיוחד, מצויין מאד כ'מראה מקום' ואז לחפש אצל השאר)

צ'יפ-פלייט (מערכת שסורקת כמה סורקים ביחד, לא מצאתי משהו מיוחד בזה)

וויז-איר (מצויין ליעדים במזרח אירופה כמו קברי צדיקים, אך לא רק. וכן למי שרוצה להוזיל את הכרטיס גם במחיר של יציאה משדה התעופה רמון)
בין שלל הדיווחים העדכונים והפריצות לשידור, שמות הנטבחים וסיפורי הניצולים, תקיפות בעז"ה וחיסול המחבלים, החדשות הטובות והפחות, המתח והחרדות, האזעקות והמרחב המוגן, הטלפון והמרחב הקולי.

חשוב שיהיה גם מקום אחר, אווירה טובה, להתאוורר ולנשום עמוק, להביט על עם ישראל היפה, להתמקד בחדשות הטובות, פוסטים שמעלים חיוך, סרטונים ותמונות עם הומור בריא, שיעזרו לנו לעבור את התקופה. יהיה טוב!


כמה כללים בסיסיים:
  • אין להעלות תכנים כפולים.
  • ללא ציטוטים ושרשורים. לזה יש נספח.
  • הודעות מאולצות או תת רמה - מיותרות, אין טעם להעלותם.
  • אין לדון כלל! בדברים שיעלו פה.
  • יש להעלות רק דברים שמתאים לרוח אתר חרדי.
  • ללא תמונות נשים.
  • ללא בקשות "אפשר בזיפ"! (תוכלו לפנק את המנוטפרים בלי שיבקשו).
  • ללא מחזור קרשים ישנים, בדיחות מלפני שנה או עשור מיותרות.


עריכה:
כפי ששמתם לב, האשכול השתנה מעט, מעלה רמה ומחליף פורמט.
כל הדירוגים התאפסו. מהיום, אתם מחליטים מה מתאים ומה בדיחת קרש מאולצת ומיותרת.

אשכול זה מיועד לבדיחות ותכנים הרצים ברשת וקשורים למלחמה בלבד.
יש לכם בדיחה טובה? מעולה! תכתבו אותה פה.
מישהו העלה בדיחה, ויש לכם מה לומר עליה, כתבו בנספח. אין לפתוח פה ציטוטים ושרשורים.

צופים יקרים, שימו לב! אתם מצבעים ומשפיעים איזו הודעה מתאימה, ואיזו מאולצת או תת רמה.
ההצבעה אנונימית, וכל אחד יכול להשפיע. הודעה שתקבל דירוג שלילי, תוסר מהאשכול.

כמובן, הודעה כפולה, או כזאת הנוגדת את כללי האשכול, תקבל אף היא את הדירוג השלילי שלכם,
וכך תעזרו לנו לשמור עליו נקי עם רמה גבוהה.
שלום,
החלטתי להכנס לשוק ההון, מתוך הבנה שזהו אפיק שיכול להניב רווחים גדולים בעזרת ה'.
כמובן שלהכנס לנושא כה רחב וגדול- עם אפס ידע (זה בגדול מה שיש לי...)- לא מומלץ.
אני מחפשת קורס מקיף ואיכותי שלאחריו אני אוכל לעוף קדימה עצמאית.
מחיפוש ברשת, נתקלתי במכללת דניאל דמארי,- שהוא, כך הבנתי מלמד את הנושא בצורה מעמיקה ויסודית.
אני לא אכתוב מחיר מדויק, אבל הם לוקחים בסביבות התשע אלף, ונותנים בתמורה מעטפת מאוד מושקעת, של כמעט 24/7 עם קבוצת ווצאפ צמודה שבה אפשר לשאול הכל ועונים ממש מהר, תיעוד ביומני מסחר- שהם עוברים עליו כל שבוע ומפדבקים אותי, בנוסף יש סקירה שבועית על כל מה שקורה בשוק מדניאל עצמו בה הוא מפרט על כל מה שכנראה הולך לקרות והמהלכים שהוא עצמו הולך לעשות.
וגם- פתיחת חשבון דמו- ולווי צמוד עליו, ורק אחרי שהם רואים שאני יודעת להתנהל איתו מעולה, הם עושים בדיקה ומשחררים אותי לפתיחת חשבון אמיתי.
וגם- הם מדגישים שהליווי שלהם הוא לכל החיים.
שאלתי היא-
שווה?
האם יש קורסים אחרים שנותנים מענה דומה בפחות מחיר?
זה מחיר הגיוני בשוק?

אשמח לכל מידע.
תודה רבה!!!

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

יש ספרים, שאחרי שאתה כותב עליהם ביקורת, אתה מגלה שבעצם כתבת אותם, לא עליהם. אין שום דבר להוסיף חוץ מתקציר משעמם ומעט תיקוני מקלדת בנאלים.

יש ספרים, שהביקורת עליהם היא חצי-חצי. חצי תקציר. חצי ביקורת. חצי מעניינים.

ויש את הספרים האלו, מהסוג השלישי, שבזמן שאתה קורא אותם יש לך מיליון דברים להגיד, אבל ברגע האמת, כשאתה מתיישב אל מול המקלדת, כל המילים שתכננת לומר פורחות לך מהראש, ואתה מוצא את עצמך מאלתר. מבקר באמת.

הספר הזה הוא מהסוג השלישי.

אני יושב כאן, ליד המחשב. מאלתר מילים על ספר של מילים. כותב על שתיקות. מוחק. כותב שוב. מוחק שוב. שותק.

המילים נאלמות מפי. נעלמות. סיירסלי.

אז אם הביקורת הזו יצאה קצת בוסרית, תאשימו את המקלדת, לא אותי. לא אשמתי שכשאני יישבתי מול הספר היה לי כל כך הרבה מה לומר, ופתאום עכשיו אני שותק. זו בטח המקלדת הארורה הזו, נו נו נו.

...​

גילוי נאות לפני שמתחילים:

יש לי ארבעה ספרים בבית. ארבע קירות. שומרים. מגוננים. מלמדים.

ארבעת הספרים האלו הם הסביב של חיי. נותנים לי אקספוזיציה כשצריך. מכניסים מסר עמוק בפנים. מביאים גיבורים מושלמים (בכך שהם לא מושלמים) לקדמת הבמה.

אני לא אגלה פה בשער בת רבים מהם ארבעת הספרים, אך כמעט כל מי שאני מכיר, יוכל להעיד שניסיתי לשדל אותו לקרוא את אחד מהספרים האלו.

היום התווסף לארבעת המופלאים הללו ספר חמישי.

עוד לא החלטתי למה הוא ישמש. הוא יכול להיות תקרה מגוננת מגשם, אולי רצפה שתחזיק אותי יציב. מה שבטוח, ישמר לו מקום בלב שלי. ליד הארבעה. יחמם אותו ביחד איתם.

פרטים נוספים בהמשך.

...​

מסתבר שקשה לקנות ספר פחות מ12 שעות אחרי שהוא יוצא מבית הדפוס, במיוחד אם אתה מגלה אחר כך שיכלת לקנות אותו ב70 ש"ח במקום בכמעט 100 (!).

הכל התחיל בבוקר של סוף אדר. הלכתי ברחובותיה של עיר חרדית מסוימת, כשלפתע עברתי ליד חנות ספרים חרדית.

בדקתי בכיס, מאתיים שקל. כמובן שנכנסתי.

לאחר כמה דקות של סיבובי הלוך-שוב ברחבי החנות, חזרתי אל המוכר עם ספר מסוים וכן עם הספר 'עליה השלום' (כן כן, תתפלאו, אבל לצערי עדיין לא קראתי.).

פתאום, ליד המוכר, אני שם לב לספר הנ"ל, עוד עטוף בניר שקוף. למען האמת, ראיתי פרקים מהסיפור ב'בתוך', ומה שאני זכרתי משם, זה משהו על סטייג', גרשי וסבא וסבתא. לחרפתי יותר התעניינתי לראות איך נראים הקטעים של התסריט בספר מאשר לקרוא אותו.

אז קניתי אותו מהר (למען האמת אפילו תג מחיר עוד לא היה עליו), קראתי, ו... הביקורת לפניכם.

...​

אזהרה: מכיוון שלאחרונה רבו זאטוטים מחוצ'קנים בשערי האתר, אדגיש מראש: זה לא ספר לילדים ונוער. בכלל לא. אנא סלקו את עצמכם מביקורת זו וחזרו אליה בטרם עת, כשתגדלו מעט.

...​

נתחיל בתקציר, לטובת כל מי ש(עדיין) לא קרא את הספר:

בקה, אם למופת ל3 ילדים וגבעת תיתורה מרשימה, מסתירה מאחורי שתיקותיה עבר כואב של אמא רעילה ומשפחה שותקת. היא עובדת בסטייג' (מלעז: במה כאן: הפקת אירועים) תוך כדי שהיא מנסה להתמודד עם מילות העבר המהדהדות בראשה, ועם משפחתה בהווה - שמציפה את העניין בכל פניה מחדש.

במקביל, נפרש סיפורה של יסכה, ה'בוסית' של בקה (וגם חברתה הטובה ביותר ואמה החורגת, אבל זה לא קשור לכאן...), שבעברה התמודדה עם גרשי בעלה האלכוהוליסט, תוך כדי שהיא מנסה להקשיב לסבה וסבתא ולגדל תינוק שמתבגר במהירות מפליאה.

כמובן, כיאה לדבורי רנד, היא לא חוסכת כאן במשפטים נוקבים ובאמרות מסמרות תודעה, שנשזרות בין דפי הספר בדרך מושלמת ומדהימה להפליא.

...​

אני רוצה להתחיל עם בקה.

למען האמת, הדמות הזו הזכירה לי קצת פאזל. בהתחלה מתפרקת לאלפי חלקיקים שווים. שבורים. רק ארבעה צדדים תואמים. מנסה קצת להרים את עצמה, לסדר. אבל רק כשיד חיצונית מגיעה התמונה הופכת לשלמה. וגם אז, יש שם ציור של פילה מרימה אמא, איקס אדום וגדול על שניהם.

בהתחלה, על הפרק הראשון, חשבתי שהיא ה'טיפוס' פה, (אח"כ קלטתי שזו אמונה), אבל בקה היא בת אדם משתדלת ומנסה מספיק בשביל להיות 'טיפוס' בעצמה. בהחלט דמות מופלאה ומחזקת. נחזור אליה בהמשך.

...​

ועכשיו ליסכה.

לפי מה שזכור לי, לדבורי יש עוד יסכה אחת ויחידה בנוסף לזו. יסכה מ'תחנות' הנפלא. יסכה ההיא גרה גם באזור של ביתי, מה שגורם לי להערכה גוברת אליה.

ולמרות שיסכה הזו שונה בהחלט, ו'מנקלה' הוא לא משחק בשבילה, עדיין יש בליבה אבנים שחורות ולבנות. בלק אנד וויט של אלכוהול. וכן, היין הוא קשר יציב בין הספר הזה ל'תיק מקסיקו', בכיוון ההפוך.

היא מתמודדת בגבורה עם מסע החיים הכבד שה' זימן לפתחה, ומאוד התפלאתי כשקלטתי שאמא שלה ג"כ קצת מרעילה (אם כי לה היה איפה להיות בשעת הקושי - בביתם של סבה וסבתה.)

גם אליה נחזור בהמשך.

...​


נמשיך עם הפרק הראשון כולו. בינינו, הוא מתחיל טיפל'ה מסובך , אבל לקראת הסוף הוא טיפה יותר מתבהר ומתיישר. לדוגמה - לקח לי כמה שניות להבין מה זה 'בולשות'. או דוגמה אחרת - ברגע הראשון התבלבלתי בין 'אבא' ל'אבי'. יכול להיות שזה קרה כי לוקח לי זמן להתחבר לספרים (או בגלל שקראתי את זה באישון לילה, תוך כדי הלחץ של טרום-פסח), אבל עברו כמה דפים עד שהגעתי אל המנוחה והנחלה (אם אפשר לקרוא לכל התסבוכת הזו ככה...)

בפרקים הבאים כבר נשאבתי ב'פלופ'. הדיאלוגים המשעשעים (במיוחד של הילדים. נראה כאילו דבורי פלשה אלינו לבית והקליטה את כולם) המסרים העמוקים (שנכנסו במושלמות בין המילים והשתיקות). העלילה הכואבת והנובעת. הטלטלות. בעיקר הטלטלות (כמה אישה אחת קטנה יכולה לעבור?). הכל סחף אותי בבת אחת לעולם שונה ועם זאת מוכר.

הפרקים מחולקים לשניים - חצי ראשון: סיפור רגיל. גוף ראשון עבר. חצי שני: תסריט (מיותר לציין שקיבלתי סיפוק לסקרנותי לאיך זה נראה על ההתחלה...). הם משלימים אחד את השני בצורה מושלמת, ושמו של כל פרק מתאים לו כמו עיצוב פנים ליסכה. אפרופו התסריט - הסיפור של גרשי ויסכה מחלחל ומצמרר (רק אני שמתי לב שהמפה מופיעה כמעט בכל פרק שבו יש את הבית של סבא וסבתא?), במיוחד אהבתי את הקטעים שעל הבמה, רתת נפשי למהדרין.

בכנות, היו קטעים בסיפור שנשכתי שפתיים יחד עם הגיבורים והתפרקתי אל תוך הספר. מהנהן לעצמי. כמעט בוכה. מדהים שיש ספרים שיודעים להעביר את הרגשות שלנו בצורה מושלמת ולא לתת רק תירוצים.

בהתחלה סבתא בילבי עצבנה אותי, התפלאתי שהיא היוותה אבן דרך בתיקון הנפשי של בקה. ולגבי הקטע של 'כמה אפשר לקשקש' - שלו צייתי כמעט כל הספר - רק אומר שאם זה הקטע עם ה'שמן-דובון-בלע-סבון' - אז זה מוכיח לנו שדווקא דברים קטנים הם אלו שיכולים לפגוע בנו ח"ו ולהיות הקש ששבר את גב הזהב.

יפה שהסופרת קראה לפרק שבו יש משבר קטן (43) בשמו של הפורקן. מי ששם לב יכול לראות שבאמת משם מתחיל קצת פורקן וזיכוך נפשי לבקה. היו כמה קטעים שם, ובמהלך המשך הסיפור, כמה קטעים שהתחשק לי לעצום בהם עיניים. להתעלם. אולי לבכות. לסלק את המחשבות מהראש. לנפח תקוות. לנפץ אותן כמו בועות סבון. אבל המשכתי לקרוא, למרות שבירת הלב שחוויתי ביחד עם בקה.

הגענו לקטע הכי מצמרר בספר. הקטע עם האיקסים. קטע שמנקז תפוחים של הורות רעילה לפרח נובל אחד (דרך אגב, כאן ראוי לציין שאהבתי במיוחד את כל ההומאז'ים לסיפורי האגדות הישנים). אין מילים. פשוטו כמשמעו. עד עכשיו אני לא יודע מה להגיד על הכאב הזה. בוקע ועולה בבקה ובנו כאחד.

אהבתי שהסופרת מקיימת מוות ליד חיים. סבא נפטר. מיד אח"כ 3 ילדים נולדים (אם כי לא הבנתי למה אלחנן לא נקרא גם בשם 'מהדהד', למרות שאבא של בקה נקרא ג"כ בשם כזה.).

הקטע של ה'מחול לך' בבית החיים היה מצמרר עד כלות הנפש. סילבי היא רעיון יפה ונחמד שגיוון קצת את הספר. דרך אגב, תמיד למי שמקשקש אומרים 'לך תקליט פודקאסט'. אני רואה שבקה ישמה את זה בצורה מקצועית...

ההתנהגות של אמונה לעיתים מדהימה, וכן הכוח שלה ושל בקה לקום מהשברים. סצנת הבקבוקים של שניהם יחד ריגשה וצימררה אותי כאחד. מי שקרא מבין.

אלי החמוד עדיין מחזק גב, אבל גם הוא הפליא אותי בעמידותו. נדהמתי שקראתי ש'יויו' זה בעצם 'יואל', תמיד חשבתי שזה 'יוסף'...

כאבתי על בקה, על צער של שנים סתם, על מצפון גדול. לא קל לעכל בכזו מהירות שהיא לא אשמה, אחרי שגדלה לעולם של להאשים את עצמה.

קצת עצוב שיסכה נשארה לכאורה 'אשמה'. אבל אהבתי את הכפרה שנעשתה לדמותה של אמו של אבי, עם קניית המערכת. סגירת המעגל עם התה הייתה נחמדה ביותר. היה נחמד לראות שהסיפור מסתיים בתקופת הזמן הזו, אבל אם זה היה כך גם בעיתון, זה טיפה מוזר (מי יקרא בסוכות על פסח?).

הסיפור נגמר ברגע שבקה מגיעה לסטייג', והטכניקה לא לגלות לנו מי באה - למרות שאנחנו יודעים בברור - גרמה לסיפור להסתיים בנימת רווחה.

למען האמת, במהלך הסיפור קצת ריחמתי על דבורי שצריכה לשבור את הלב של הקוראים ושלה (ושל הגיבורים) בשביל המסרים, אבל החזקתי עם הסיפור עד הסוף וזה היה שווה. שמתי גם לב שמאז שהתחלתי לקרוא, התחלתי גם לסנן כל מילה מליארד פעם לפני שהיא יוצאת מפי.

בקיצור - זה הספר הכי טוב של
@dvory עד עכשיו, לדעתי. ספר חובה בכל בית. מילים הם זהב, תודה שטרחת וכרית אותן בשביל כולנו. תודה שכתבת ספר כזה בים של מילים אבודות.

כריכה: כמוהן, כמו תמיד, כריכה מושכת ומקורית, הישר מידי הזהב של @לולה הבת. התאוריה שלי: קרעים בשורש - תרתי משמע. האוזניות של אמונה דווקא -כדי להראות לנו שדווקא מי שנראה לנו שסבל הכי קצת, סבל אולי כמעט יותר מכולם. הדבק הוא ניסיונותיה של בקה לתקן, והחוט המושלם מאחורה מרמז לנו שהפתרון לא נמצא בצד שחשבנו. (דרך אגב, שמתם לב שזה אותו גופן כמו של 'בחצר האחורית' ו'אין כמו בבית'?)

ציון: 10 מ10. מושלם.

עד כאן הביקורת הכי ארוכה בעולם, בעז"ה ניפגש אחרי החגים.
אושר של אחרים 2.0 -מתוך הפוסט של @dvory (מפורסם כאן בהסכמתה)

גילוי נאות:
התכוונתי לפרסם את הפוסט הזה בשנת תשפ"ה, שבוע לפני שהיא מסתיימת. הרגשתי שזה הזמן הנכון, רגע לפני דין, לייצר עוד קצת תקווה בעולם.

רצה הבורא ונפלתי לעומס לא הגיוני. לא הצלחתי לכתוב. לא הצלחתי לפרסם. תשפ"ה הסתיימה, תשפ"ו התחילה, והנה אני. רק עכשיו.

יכולה לנזוף בעצמי על אנושיותי. מעדיפה לקפוץ למוסר השכל, סופרת במוד חיסכון ;). עשרת ימי תשובה,זה השיעור הגדול שלהם, נכון? זאת המתנה, אלה הרחמים; היכולת לתקן.

פעם, כשיסכה עדיין היתה לבד ודיברנו על חגים, היא אמרה שחגים הם כמו קרש, גשר באמצע חיים.
בבתים רגילים, יציבים, הוא מונח על הרצפה, אין בעיה לדרוך, לחזור לחיים. בבתים אחרים, מתעתעים,הוא תלוי בקצה צוק, מתנדנד מעל התהום.

ולכי תחצי ככה.

(מתוך הקיר הרביעי)

חגים הם טריגר איום למי שחורג מתו התקן. סיבה לשמוח אצל נפש אחת, רגילה, היא סיבה לבכות אצל נפש אחרת ממתינה לגאולה. הנה למה הפוסט הזה נכתב. בשביל קצת תקווה, בשביל סיכוי, אפילו אחד לאלף, שיהיו זמנים לששון.

זוכרת את אושר של אחרים? אין סיכוי ששכחת. מאות תגובות, עשרות הצעות, שידוך אחד שקם והיה!

בואי נעשה את זה שוב.

בבקשה, קחי דקה–שעה–יום לחשוב על רווק/ה שאת מכירה. חפשי בשבילו. בשבילה. הרימי טלפון לאנשים שאולי יכולים להכיר. שלחי מייל. עומס החיים, אני יודעת. וערב חג. דווקא לכן. דווקא עכשיו.

כל הצעה שתירקם מהיום ועד ראש חודש חשוון תשפ"ו תזכה אותך בכרטיס כניסה להגרלה על אחד מהפרסים המפורסמים בהמשך. אם תציעי הצעה לרווק/ה שעברו את גיל 25, תיכנסי להגרלה פעמיים.
במילים פשוטות, תכפילי את סיכוייך לזכות.

המשך הפרטים בלינק המצורף

אושר של אחרים 2.0

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  3  פעמים
למעלה