דרוש מידע בת סמינר שהחברה הכי טובה שלה יצאה לתרבות רעה

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
שמעתי על זה היום דרך אמא של חברה משותפת, עדיין לא דיברתי מילה עם הילדה

לא יודעת מה לעשות? מה לומר לה?
האם לאסור עליה להיות איתה בקשר או שרק יגרום לה להישאר בקשר מאחורי הגב? (מה שככל הנראה קורה כרגע..)
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
הכי טוב היה אם אפשר היה לנתק אותה פיזי ממנה. (- משהו כמו מעבר דירה, כמובן בלי לתת כתובת חדשה, או עדכון, בד"כ זה לא רלוונטי)
אולי לדאוג לה שתהייה עסוקה עם תחביב שלה, אבל, לא רק עסוקה אלא, עמוסה, וכך בדרך אגב, תמצא חברות חדשות מתאימות יותר.
והכי חשוב לא לגמור להתפלל!
הרבה נחת!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
כדאי מאוד להתייעץ עם אנשי (או נשות...) חינוך שמוסמכים ומבינים בגילאים הללו,
זה בבחינת "אוי לי אם אומר, ואוי לי אם לא אומר"
וכמובן המון תפילות, דמעות של אמא זה הכוח הכי חזק בעולם!
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
לא יודעת מה לעשות? מה לומר לה?
האם לאסור עליה להיות איתה בקשר או שרק יגרום לה להישאר בקשר מאחורי הגב? (מה שככל הנראה קורה כרגע..)
מילים אלו אצלי מדליקות נורת אזהרה אדומה !!!
אם זה במצב שהיא יכולה לשמור על קשר זה מאחורי הגב הוי אומר שהיא מעונינת בזה ואוליי המסכנה הזו מודל לחיקוי אצלה......
מה שמצריך ייעוץ עם אשת חינוך..... כח לא נראה לי כ''כ יעבוד.....
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
בתור אחת ששתי החברות הטובות שלה חילוניות כיום :(
אין לך מה לאסור עליה להיות איתה בקשר זה רק יעצבן אותה
הקשר יתנתק מעצמו כבר...
רק במידה והיא לא במעמד מודל לחיקוי , או כזאת שהיא רוצה בפועל להיות בקשר איתה אבל לפי פותחת האשכול יש כאן משמעות לאיזה חשש שהילדה כן חברה טובה שלה ו-/ רוצה להמשיך בקשר הזה מה שנראה מצריך ייעוץ מקצועי עם אנשי חינוך
ויפה שעה אחת קודם....
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
בתור אחת ששתי החברות הטובות שלה חילוניות כיום :(
אין לך מה לאסור עליה להיות איתה בקשר זה רק יעצבן אותה
הקשר יתנתק מעצמו כבר...
או: שהוא יתחזק ויתחזק עד ש.... (ואני לא אומר שלנתק יעזור , אני רק אומר שלהתנהג כמו בת יענה ולחשוב שהקשר יתנתק מעצמו זה לא פתרון)

(וחוץ מזה לענ"ד זה תלוי אם היא נשרה או חזרה בשאילה-אם היא חזרה בשאילה אז היא מחפשת לעצמה חברה חדשה ו"נאורה" , אבל אם היא רק נשרה היא גם מגדירה את עצמה כחרדית וודאי שלא יהיה לה בעיה לשמור על קשר עם חרדיות)
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
לחזק מאוד את הקשר עם הילדה, לקחת אותה לבילויים וכדומה, כדי למלא את הזמן ואת הצורך הריגשי בהעדר החברה,
לא להטיף מוסר ישירות אבל לחזק מאוד את האמונה.
על כרחכם צריך לדבר איתה ישירות על הבת הנ"ל, ולהדגיש את חוסר הנחת שלכם מקשר איתה, אבל לא לאסור עליה בכלל, ולעודד אותה לספר לכם על הפגישות איתה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
זאת חברה שלה, והיא מספיק גדולה.
להיפך, היא יכולה לראות כמה היא מסכנה, ואם היא חברה טובה שלה אז היא ראתה את כל התהליך ומי כמוה יודעת כמה החברה הזאת סובלת. לצערינו היום זה מאוד נפוץ חברות שאבדו כיוון. זה לא חייב להשפיע דווקא לרעה.
לאסור עליה- בעיניי זו לא אופציה. היא לא בת 7, היא כבר בוגרת ויכולה לעשות מה שהיא רוצה בלי שתדעו.
היא צריכה להרגיש שאתם לא נבהלים כי אתם מספיק יציבים. אתם לא מפחדים ממה שיש לחברה להציע- כי לכם יש הרבה יותר. אפשר להשמיע שוב ושוב שהיא מסכנה, ושהחברות איתה זה מרחמים כי היא אבדה עכשיו את הדבר הכי חשוב שיש בחיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
חובה חובה להתייעץ עם מישהוא מומחה בתחום!!!
חשוב לדעת שהדבר שהכי שומר מנשירה זה קשר חזק חזק עם המשפחה, ואהבה ללא תנאים.
כדאי להגיד לאחים ואחיות נשואות אם ישנן לחזק איתה מאד את הקשר, להזמין אותה שבתות טלפונים וכ' וכ'
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
זאת חברה שלה, והיא מספיק גדולה.
להיפך, היא יכולה לראות כמה היא מסכנה, ואם היא חברה טובה שלה אז היא ראתה את כל התהליך ומי כמוה יודעת כמה החברה הזאת סובלת. לצערינו היום זה מאוד נפוץ חברות שאבדו כיוון. זה לא חייב להשפיע דווקא לרעה.
לאסור עליה- בעיניי זו לא אופציה. היא לא בת 7, היא כבר בוגרת ויכולה לעשות מה שהיא רוצה בלי שתדעו.
היא צריכה להרגיש שאתם לא נבהלים כי אתם מספיק יציבים. אתם לא מפחדים ממה שיש לחברה להציע- כי לכם יש הרבה יותר. אפשר להשמיע שוב ושוב שהיא מסכנה, ושהחברות איתה זה מרחמים כי היא אבדה עכשיו את הדבר הכי חשוב שיש בחיים.
וואו !!!
איזה דברי חכמה !!!! למילים אלו יש כובד משקל גדול מאוד, ועמוק מאוד !!!!
כ''כ מזדהה עם כל מילה !!!
לשדר באוירה שיש לנו מה להציע הרבה יותר והנשירה בד''כ נובעת מחוסר חום ואהבה והתמודדויות קשות מנשוא .....
כך שהיא לא מודל לחיקוי אלא ההפך יותר בגדר ''מסכנה אחת גדולה''


אבל בכל זאת מאחוריי הפרגוד צריך להיות עם יד על הדופק, לראות שזה לא משהו שישפיע לרעה על הילדה.....
מכירים תאנשים שממשכנעים את עצמם ע''י שמשכנעים את הסביבה / מוכיחים לסביבה, [אני משוחררת עושה מה שבא לי / ''הכי טוב לי'' {הלוואי...} ] ומסכנה כזו עלולה מאןוד להיות בכזה מקום עקב קושייה

לכן פשוט כל מקרה לגופו ומה החוזק המשפ' מה החוזק החברתי בכתה
והכי טוב זה לשדר חוזק וחוסן לא להיבהל לא לעשות מזה עסק לילדה לא לשדר שפוחדים עליה אלא פשוט להעביר את המסר ישיר או בעקיפין דרך האוירה של הבית
ולזה מומלץ פשוט להתייעץ עם אנשי מקצוע......
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #15
מה שהכי מטריד זה שהילדה בחרה שלא לשתף
הייתי יכולה לא לדעת מזה..
ואני לא יודעת איפה היא נמצאת בתוך הסיפור.. נגררת? מקנאה? מתאבלת?...

ועדיין לא אמרתי לה בכלל שאני יודעת, ממש מתלבטת איך נכון לפעול ופוחדת להזיק יותר מאשר להועיל
אני גם עדיין קצת בסערת רגשות.. לא רוצה שהתגובה שלי תבוא מהמקום הזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
מה שהכי מטריד זה שהילדה בחרה שלא לשתף
הייתי יכולה לא לדעת מזה..
ואני לא יודעת איפה היא נמצאת בתוך הסיפור.. נגררת? מקנאה? מתאבלת?...

ועדיין לא אמרתי לה בכלל שאני יודעת, ממש מתלבטת איך נכון לפעול ופוחדת להזיק יותר מאשר להועיל
אני גם עדיין קצת בסערת רגשות.. לא רוצה שהתגובה שלי תבוא מהמקום הזה
יש לך קשר קרוב ופתוח איתה?
אם כן, אני הייתי ממליצה לצאת יחד למסעדה או סתאם פארק ולדבר פתוח ובגובה העיניים
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
יש לך קשר קרוב ופתוח איתה?
אם כן, אני הייתי ממליצה לצאת יחד למסעדה או סתאם פארק ולדבר פתוח ובגובה העיניים
ומה לומר שם?

אני ממש מבולבלת, אולי אדחה את השיחה לאחרי שבת
לא יודעת מה המצב של החברה, כמה זמן היא ככה.. (התביישתי לשאול את האמא ההיא שתבין שאני לא יודעת כלום..)
מה רמת הקשר שלהם מאז שהיא ככה..
וככל שאני מתעמקת יותר במחשבה על זה הלב שלי דופק חזק יותר
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #18
מה שהכי מטריד זה שהילדה בחרה שלא לשתף
הייתי יכולה לא לדעת מזה..
ואני לא יודעת איפה היא נמצאת בתוך הסיפור.. נגררת? מקנאה? מתאבלת?...

ועדיין לא אמרתי לה בכלל שאני יודעת, ממש מתלבטת איך נכון לפעול ופוחדת להזיק יותר מאשר להועיל
אני גם עדיין קצת בסערת רגשות.. לא רוצה שהתגובה שלי תבוא מהמקום הזה
אוקיי !!!
וזזה באמת מטריד !!!!
כי ייתכן והיא כן מענינית לשמור על קשר איתה ולכן לא שתפה אותך..... כפי שתיארת שיכולה לשמור על הקשר מאחוריי הגב....
פשוט לפנות לייעוץ ויפה שעה אחת קודם !!!!

ובלי לחץ !!!! בלי לשדר פחד / חולשה ! זה זורע הרס וחורבן ויביא את ההפך הגמור....
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
יש לך קשר קרוב ופתוח איתה?
אם כן, אני הייתי ממליצה לצאת יחד למסעדה או סתאם פארק ולדבר פתוח ובגובה העיניים
לגמרי!
רק היא צריכה לעשות את זה בחכמה כי בעצם הבת לא סיפרה לה, המידע הגיעה אליה מגוף שלישי..
שהבת לא תכחיש קשר..
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
אתגר קשרי מילים נוסף, מתחלף כל יום ב-13:00

מוזמנים לשלוח רעיונות לאתגר sheva.motion בג'ימייל
וכן אם יש רעיון למשחק מילים אחר שאשמח לבנות.

- ללא התחייבות לאתגר מדי יום
- ללא התחייבות לרמה גבוהה... מי שקל לו מדי, שייתן לילדיו הרכים לפתור

ועוד משחק נחמד שיצרתי בין לבין
אפשר לשנות את רמת הקושי בגלגל השיניים
שלום,
החלטתי להכנס לשוק ההון, מתוך הבנה שזהו אפיק שיכול להניב רווחים גדולים בעזרת ה'.
כמובן שלהכנס לנושא כה רחב וגדול- עם אפס ידע (זה בגדול מה שיש לי...)- לא מומלץ.
אני מחפשת קורס מקיף ואיכותי שלאחריו אני אוכל לעוף קדימה עצמאית.
מחיפוש ברשת, נתקלתי במכללת דניאל דמארי,- שהוא, כך הבנתי מלמד את הנושא בצורה מעמיקה ויסודית.
אני לא אכתוב מחיר מדויק, אבל הם לוקחים בסביבות התשע אלף, ונותנים בתמורה מעטפת מאוד מושקעת, של כמעט 24/7 עם קבוצת ווצאפ צמודה שבה אפשר לשאול הכל ועונים ממש מהר, תיעוד ביומני מסחר- שהם עוברים עליו כל שבוע ומפדבקים אותי, בנוסף יש סקירה שבועית על כל מה שקורה בשוק מדניאל עצמו בה הוא מפרט על כל מה שכנראה הולך לקרות והמהלכים שהוא עצמו הולך לעשות.
וגם- פתיחת חשבון דמו- ולווי צמוד עליו, ורק אחרי שהם רואים שאני יודעת להתנהל איתו מעולה, הם עושים בדיקה ומשחררים אותי לפתיחת חשבון אמיתי.
וגם- הם מדגישים שהליווי שלהם הוא לכל החיים.
שאלתי היא-
שווה?
האם יש קורסים אחרים שנותנים מענה דומה בפחות מחיר?
זה מחיר הגיוני בשוק?

אשמח לכל מידע.
תודה רבה!!!

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

לאחר שיטוט אחרי מאמרים אודות גיל הרך, נתקלתי במאמר פורץ מחשבה מאת יעל דיין באתר של ד"ר עדה בקר וליזי דוידי
כבן משפחה של גננת בגיל הרך הבנתי שכל מילה במאמר הינו אמיתי ויש כאן משהו המצריך חשיבה, נשמח לקרוא את דעתכן

1837.

פרידריך פרבל
מקים את גן הילדים הראשון בעולם. ממציא את השם – "גן ילדים".
בשם זה רוצה להדגיש את מהותו של המוסד כמקום המאפשר לילדים וילדות לגדול ולהתפתח כפרחים בגינה – באופן חופשי, עצמאי, על פי טבעם הייחודי.
בגן הזה יהיו פעילים, ישחקו, יטיילו בטבע, יטפלו בגינה, יעסקו במוסיקה ושירה ויזכו לכבוד.
גן הילדים יהווה סביבה בה קיימת הרמוניה ואחדות בין האדם, הטבע והבריאה, בין המשפחה והגן, בין הגוף, הנפש והאינטלקט.
בגן הילדים יכולים הילד והילדה לשהות עם חבריהם מחוץ למגבלות שמטילה המשפחה ובסביבה מוגנת.
הוא גם המציא את מקצוע ה"גננת" ולצורך הכשרתה הקים סמינר לגננות ראשון בעולם.

פרבל היה כנראה זה שטמן בנו את רעיון המפגש.
הוא תיאר את סדר היום בגן וציין שבבוקר כולם מתכנסים לשירה משותפת, שרים שירי בוקר טוב, שירים על מזג האוויר, עונות השנה ומנהלים שיחה על נושא כלשהו. מאז ועד היום כל הילדים והילדות בגן, כנראה בכל העולם, מתכנסים בבוקר למפגש.

איך קרה שהמפגש מתקיים כבר 180 שנה ואף אחת לא שואלת למה? מי צריך את זה?
אולי החשיבות שאנחנו מייחסות למפגש נובעת מהחשש שיחשבו שאנחנו טיפשות?


כ-70 שנה מאוחר יותר, בשנת 1907, מקימה מריה מונטסורי, (1870 – 1952) את גן הילדים הראשון באיטליה. כמו פרבל, גם מונטסורי דוגלת בפיתוח העצמאות של הילדים והילדות בגן ומעודדת חופש ובחירה.
יחד עם זאת, כאשר היא כותבת את ההנחיות למפגש בספרה "שיטת מונטסורי" (1909), ניתן לראות כי אין התייחסות לעצמאות או בחירה של הילדים והילדות.

על פי ההנחיות של מונטסורי, הגננת מסבירה לילדים ולילדות שצריך ללכת בשקט למקום הישיבה הקבוע, לשבת כשהרגליים נוגעות ברצפה והידיים על השולחן, הראש זקוף. בדרך זו, מסבירה מונטסורי, היא מלמדת יציבות ואיזון. אחר כך הילדים והילדות קמים כדי לשיר.

הגננת מסבירה שבזמן הקימה והישיבה אין צורך להרעיש. הגננת יכולה גם להסב את תשומת הלב לילד שהגיע נקי, חדר שסדרו יפה ומעשים אחרים הראויים לשבח.

אחר כך פותחת הגננת בשיחה. היא שואלת מה עשו אתמול, כיצד התנהגו, במה שיחקו, כיצד התייחסו להורים, האם דברו בנימוס, האם עזרו לאמם, האם ספרו בבית מה למדו בגן. ביום שני (אצלנו ביום ראשון), השיחות ארוכות יותר והגננת מבקשת שיספרו כיצד בילו בסוף השבוע.

אם מישהו מספר שאכל משהו לא ראוי (אצלנו: ממתקים), הגננת מסבירה שזה מזיק. השיחות נסובות על ימי הולדת, מסיבות ואירועים אחרים במשפחה או בשכונה וכך היא מלמדת על מה ראוי לשוחח ומפתחת את השפה.

הדמיון שבין תיאור זה למפגשים המתקיימים כיום מעיד על השפעת מונטסורי על הגנים בארץ.

האם התיאור הזה מעורר בנו אי נחת? למה?

בי מעורר התיאור הזה אי נחת מכיוון שהוא מציג גננת השולטת בילדים ובילדות ודורשת מהם ציות. הם צריכים ללכת בצורה מסוימת, לשבת בצורה מסוימת, לדבר בצורה מסוימת. הם פסיביים, נשלטים על ידי הגננת. אין מקום ליוזמה, לבחירה, למגוון של התנהגויות ולביטוי של הבדלים אינדיבידואלים. שליטת הגננת היא מוחלטת גם אם נעשית בצורה נעימה ורגועה. זהו אילוף.

זו גם דעתי על המפגשים המתקיימים כיום בגן. אמנם, הדרישה להליכה או ישיבה מסוימת, קיימת פחות היום, אבל משפטים כמו "שבי יפה", "תקשיבי" "תהיו בשקט" "לא מדברים כשאני מדברת" "לא מחזיקים חפץ ביד", רווחים בהחלט. המפגש, מעצם מהותו, כשכל כך הרבה ילדים וילדות נדרשים לשבת ביחד, מאלץ את הגננת לשלוט בהם.
קשה מאד בסיטואציה כזו להתייחס לכל ילד או ילדה באופן אישי, להתחשב ברצונות או בצרכים של כל אחד ואחת. זו סיטואציה המאלצת את הגננת להסתכל עליהם כקבוצה הומוגנית שצריך לשלוט בה. השליטה של הגננת באמצעות הדרישה להתנהג על פי אמות המידה שהיא קובעת, הופכת את הילד או הילדה לאובייקטים חסרי אונים.

אם כך, מדוע המפגש, שלדעתי זו הפעילות הכי פחות מוצלחת בגן, מחזיק מעמד כבר מאה ושמונים שנה ונתפש כפעילות חשובה והכרחית? כנראה שיש לכולנו צורך בשליטה, כנראה שאנחנו מפחדות לאבד שליטה. המפגש נותן לנו מסגרת מצוינת לשלוט.

הבעיה היא שכפי שלכל אחת מאתנו יש צורך בשליטה, הרי אנחנו מתקוממות כשמנסים לשלוט בנו ולהצר את האוטונומיה שלנו. כשמנסים לשלוט בנו אנחנו רוצות להתנער מהשליטה, אנחנו שואפות לאוטונומיה. זה הפרדוכס של המפגש – מצד אחד הגננת מתרגלת את הצורך שלה בשליטה אבל בצד השני, אצל חלק מהילדים והילדות מתעורר מרי, התנגדות שישלטו בהם. התנגדות זו נתפשת על ידי הגננת כ"הפרעה". הטיפול בהפרעה הוא יתר שליטה. יתר שליטה עלול להוביל לעוד ועוד הפרעות או במצבים חמורים יותר לפחד מפני הגננת. כך נוצר מעגל בו כולם – גננת ילדים וילדות חווים תסכול, חוסר אונים וייאוש.

כשאנחנו חוות תסכול וחוסר אונים אנחנו מחפשות אשמים. כך ילדים או ילדות ש"מורדים" במפגש ומתנגדים לציית לגננת, הופכים לילדים או ילדות עם "קשיי התנהגות" "קשיי קשב וריכוז" וכך הדמוי העצמי שלהם נפגע מאד. צריך להבין שלא בהם טמונה הבעיה אלא במפגש. מצד שני סטודנטיות או גננות שלא מעוניינות או לא מצליחות "לשלוט" נתפשות כגננות לא ראויות, הן לא מספיק "אסרטיביות" וכך הדימוי המקצועי שלהן נפגע מאד.

כל השיח השיפוטי הזה היה נמנע אם לא היה מפגש בגן. אם לא היה פרק הזמן הזה שהוא חממה ליצירת קונפליקטים, אבוד שליטה, תסכול וכעס.

יש גננות המתגאות שמשך המפגש שלהן הוא ארוך מאד "אצלי יושבים במפגש יותר מחצי שעה", על מה הגאווה? על יכולת השליטה והאילוף? כמה מכן באמת מצליחות לשבת שעור שלם בקשב מוחלט למורה? בלי לחלום, בלי SMS, אם אתן לא יכולות, למה זה מצופה מילדים וילדות בגן? הרי זו האשליה הגדולה של המפגש, האשליה שהם אכן מקשיבים ולומדים. הם בסך הכול למדו להשתעמם בשקט, להעמיד פנים, לשבת כך שלא ישימו לב אליהם עד שיוכלו לחזור בשלום למשחקיהם. למידה משמעותית מתרחשת תוך כדי פעילות, לא בישיבה פסיבית. אז בשביל מה מפגש?

המפגש מפריע לפעילות השוטפת, מנתק את הילדים והילדות מעיסוקיהם, מייצר מעבר תזזיתי של סדור הגן ומבטל את הייחודיות של כל פרט בקבוצה. תארו לכן גן ללא מפגש, אין פרק זמן תזזיתי של סדור הגן לפני מפגש, אין קטיעת פעילות, אין כעס על אלו המתחמקים לשתייה, לשירותים, רק כדי "להרוויח" עוד שתי דקות מהמפגש. הפעילות ממשיכה לזרום, הגן ממשיך להתנהל בשקט ובשלווה.

בואו נודה על האמת, המפגש הוא פעילות שרוב השותפים לה – גננת, ילדים וילדות – היו שמחים לותר עליה.

אפשר אולי בסוף היום לקיים מפגש פרידה קצרצר, כפי שגדעון לוין (1921 – 2004), מכנה זאת "התכנסות חברתית". לוין קובע: "המפגש בנוי על יסוד עיקרי אחד: הוא חייב לאפשר השתתפות פעילה למירב הילדים באותו זמן", שירה בצוותא ומשחקי חברה.

כן, מפגש הוא חשוב, המפגש בין גננת או סייעת לילדים וילדות, מפגש של החלפת דעות ורעיונות, מפגש של סיפור ספורים, מפגש של משחק, מפגש של תכנון, מפגש של פתרון בעיות, כן מפגש הוא חשוב, המפגש בין ילדים וילדות לבין עצמם, מפגש של חברות, מפגש של עזרה הדדית, של למידה הדדית, מפגש של התחשבות, של משחק, של חוויה מהנה, של אתגר משותף. המפגש מתרחש כל רגע ורגע במרחב הגן. אבל למה צריך מפגש של כולם ביחד, למי זה טוב?
0 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  13  פעמים
למעלה