לא קרה כלום...

ככה סתם.

באמצע היום...

רציתי להגיד תודה



תודה לך בוראי.

על גודל היותך, על אבהותך, ואהבתך.

תודה על עצמי.

על רוחי, נשמתי, עצמותי ובשרי.



תודה על הדרך

פיתוליה ותלאותיה,

תודה על זה העולם, היפה.

על שלל צבעיו טעמיו ומנגינותיו.



תודה על הלב

שפועם ומרגיש.

על כשרונות שנתת,

הכל מאיתך.



תודה על אנשים טובים בדרך,

ועל אלו שרק עשו שליחותם.

על איפה שאני היום

ועל המקום שעוד אגיע אליו.



על הלבד ועל הביחד,

על החולי ועל הבריאות

על הצער ועל האושר,

על המר והמתוק.





על מה שהיה ועל מה שעוד יהיה.

תודה שאתה איתי תמיד, שומע ומאזין.

ושאתה סולח לי על כל השטויות.

ולימדת גם אותי לסלוח.



תודה על הכל, אבא יקר.

קבל נשיקה

ובבקשה

תן לי חבוק.





תודה