הדמיה.jpg

בפרויקטים עמוסים של עימוד, אחד האתגרים הגדולים הוא ליצור שפה גרפית אחידה - עיצוב נעים, חלק וזורם לעין, כזה שכיף לקרוא. אבל מצד שני, חשוב להיזהר שהעיצוב לא יהפוך למונוטוני ומשעמם.
וכשמעמדים חוברת לילדים? האתגר מוכפל: מצד אחד דרושים סדר וקריאות מקסימליים (הפיזור הטבעי שיש להם במח כבר עושה מספיק בלגן…), ומצד שני חייבים להעניק חוויה חיה, תנועתית, שמרגישה טוב בעיניים.

זה בדיוק מה שניצב מולנו בעבודה על חוברת הפיוטים “שירת הבקשות” לילדי הת"ת, במסגרת פרויקט “שירו לה’ בירושלים” של עיריית ירושלים. ושם החלטתי לקחת סיכון שלא עושים כל יום: לעצב ולעמד את כל החוברת ממשפחת פונטים אחת בלבד.

המשפחה שנבחרה: “תחכמוני” החדש של איתמר נתן. פונט שהיה בימים האחרונים במבצע סודי.
זוהי משפחה עשירה ורבת-משקלים, מלאה בווריאנטים, ובעיקר: בעלת קריאות נדירה וזרימה מצוינת בטקסט רציף.

וזה לא רק עבד. זה הפך לבסיס של כל המערכת העיצובית של החוברת: הגריד, הקישוטים, הכותרות.
הכול, אבל הכול (כמעט…) יצא מתוך הפונט עצמו.

למה בכלל לבחור במשפחת פונט אחת?

כשיש יותר מדי בחירות — יש רעש.
כשיש יותר מדי פונטים — יש כאוס.

משפחה טיפוגרפית אחת טובה יוצרת אפקט אחר לחלוטין:
שפה גרפית שקטה ואחידה, זרימה חלקה בין עמוד לעמוד, והתמקדות בתוכן. לא באקרובטיקה טיפוגרפית.

ב“תחכמוני” מצאתי בדיוק את זה: משקלים וסגנונות שמרכיבים עולם שלם ממקור אחד.
כמעט הכול יצרתי איתו. רק פונט אחד נוסף קיבל מקום של כבוד: “אושפיזין”, (לא אלו של סוכות...) גם הוא מבית טוב, 'בית אלף'. הוא שימש לי כפונט כותרת מעודן, יצר שבירה' עדינה בין קטעים, ונגיעה של זרימה והשתפכות הנפש בין פיוט לפיוט.

מסגרת קבועה לכותרות הפיוטים:

וכאן מגיע ה“פאנץ’”. אפילו את הקישוטים הגרפיים הפקתי מתוך תחכמוני עצמו.
לקחתי את ווריאנט הכותרת, 'הרגתי' אותו (טיפוגרפית, כן?), מילאתי חללים עם PathFinder, ויצרתי ממנו מסגרת סטטית.
הדבר היחיד שמשתנה בין פיוט לפיוט הוא הטקסט. לא העיצוב.

זה יוצר סדר, קיבוע של זהות, ובעיקר עימוד נקי ומדויק.

ולמה לעצור שם?
הווריאנט עבר עיבוד נוסף עם החץ הלבן, ומהתהליך הזה נולד סט קישוטים מרוקאי מותאם אישית לגריד, יחד עם עיטורים נוספים. כולם, בלי יוצא מן הכלל, מתוך הפונט עצמו.
בלי מאגרי תמונות, בלי וקטורים מבחוץ. הכול אינהאוס, אחיד, מדויק.


עיטורים - תחכמוני.jpg

התוצאה:

ב"ה. אחידות מושלמת. שפה טיפוגרפית שמרגישה “שירת הבקשות” מבפנים.
ותחושה של זרימה ונעימות מתחילת החוברת ועד סופה.


וזה היתרון הגדול של משפחת פונט בנויה היטב: היא לא יכולת ליצור טקסטים ומילים, היא ערכת עיצוב שלמה.

המסקנה מהפרויקט:

תהיו יצירתיים. שימוש נבון ומשחקי במשפחת פונט אחת טובה מסוגל לפתור אינספור בעיות עיצוב. לייצר מראה אחיד, נקי ומענג לעין.
פחות “סלט רעיונות”, יותר שפה ברורה.


תודה לאיתמר ולצוות @בית אלף . תמשיכו ליצור טוב (במחיר טוב...)


עמוד 53 שירת הבקשות.jpg

--------