הנושאים החמים
אני לא גנב.
ממש לא.
אני לא יודע גם למה אנשים חושבים עלי ככה. אין לי פרצוף כזה, ואני בכלל לא נראה ככה.
גנב זה אדם שמגיע עם כובע גרב שחור בלילה שחור, ופורץ את התריס של חנות התכשיטים. הוא גורף לשק שחור את כל מה שנקרא בדרכו, וכמובן נעלם מיד אחר כך לשחור של היקום.
גנב זה מי שמגיע עם אקדח שלוף למוכרת המפוחדת בחנות, ודורש ממנה לתת לו את כל הקופה, וגם מסטיק בזוקה.
ומיד.
לא, זה בעצם בכלל שודד.
אבל גנב זה גנב אמיתי, אדם כזה בלי זהות, שחי באף אחד לא יודע איפה, במחשכים. ובטח אין לו שום חברים.
הוא גם בטח עבר ילדות קשה, או שהוא גרוש עם שמונה־עשרה כלבים ומלאא חתולות.
הוא אדם שלוקח מאנשים את מה שהם עמלו עליו כל החיים, או כל היום האחרון, ואת המתכות היקרות שהוא גונב, הוא מתיך ומוכר לאנשים מפוקפקים כמותו בשוק השחור.
גנב זה אדם שמחכה לראות מתי נסענו מהבית לסופ"ש, רק כדי לבדוק בדיוק כמה תכשיטים אשתך קיבלה ממך ליום הנישואין האחרון.
זה גנב, אדם רע, חסר לב, שלוקח מאנשים את התקווה והשמחה ומשאיר אותם בעירום ובחוסר כל.
אבל אני?
אני אל גנב.
אני איש מכובד.
מכובד מאוד.
כל כך מכובד, שבשמחת תורה האחרון אפילו קיבלתי חתן תורה בבית הכנסת, וכולם הריעו לי.
יש לי מיני־וואן גדול ומשפחתי עם שמונה ספרות, וגם הבית שלי יפה, שיפצתי אותו ממש לאחרונה.
יש לי שם וזהות, ואנשים אומרים לי שלום ברחוב ולא בורחים ממני במכולת.
אז למה, אז למה כולם אומרים שאני גנב?
למה אנשים מתלחששים עלי בקווי מידע ובפורומים להגנת אנשים שאני נורא אוהב, וטוענים שאני נוכל וגנב, ואפילו קצת מסוכן?
אז מה אם אני מוכר לאנשים סיפורי מעשיות על קרקעות שאני אפילו לא יודע איפה הן קיימות?
אז מה אם אני משכנע אברכים צעירים ותמימים, שאתמול עוד אכלו שניצל סויה בחדר אוכל בישיבה, למשכן את המכנסיים שלהם ולהפקיד בידי את כל רכושם, אשר הלוו ומשכנו כדי שאני אשרוף אותו על אדמה שאולי בעוד ארבעים שנה יהיה שם פארק ציבורי.
אז מה.
אז מה אם אני לוחץ על אנשים לסגור מהר־מהר עסקאות של 10/90 או 20/80, כי זה מבצע חם ולוהט ועד רגע נגמרות הדירות, וזו הדרך היחידה שלהם להתעשר.
אפילו כשאני יודע שבעוד שנתיים־שלוש הם יבואו בוכים עם שני ההורים ויתחננו לבטל את העסקה, וישלמו גם קנס, כמקובל.
וככה אני הרווחתי כפול.
אז מה.
זה אפילו לא כסף שלהם, זה סך הכול כסף שהלוו מכל מי שהם מכירים. אז שפשוט לא יחזירו. מה הבעיה?
באמת, אני לא מצליח להבין למה קוראים לי גנב.
אין לי בבית כובע גרב, ובחיים לא גרפתי תכשיטים בבית של אף אחד מחבריי.
חבר'ה, תוציאו את זה מהראש שלכם.
אני לא גנב.
אני אדם מכובד.
כאלו התכוונתי, נוכל מכובד.
אז פשוט תתייחסו אלי בכבוד לפני שאתם ככה מטיחים בי האשמות ולכלוכים בכל פינה אפשרית מאחורי גבי.
תכבדו.
כי אני לא גנב...
ממש לא.
אני לא יודע גם למה אנשים חושבים עלי ככה. אין לי פרצוף כזה, ואני בכלל לא נראה ככה.
גנב זה אדם שמגיע עם כובע גרב שחור בלילה שחור, ופורץ את התריס של חנות התכשיטים. הוא גורף לשק שחור את כל מה שנקרא בדרכו, וכמובן נעלם מיד אחר כך לשחור של היקום.
גנב זה מי שמגיע עם אקדח שלוף למוכרת המפוחדת בחנות, ודורש ממנה לתת לו את כל הקופה, וגם מסטיק בזוקה.
ומיד.
לא, זה בעצם בכלל שודד.
אבל גנב זה גנב אמיתי, אדם כזה בלי זהות, שחי באף אחד לא יודע איפה, במחשכים. ובטח אין לו שום חברים.
הוא גם בטח עבר ילדות קשה, או שהוא גרוש עם שמונה־עשרה כלבים ומלאא חתולות.
הוא אדם שלוקח מאנשים את מה שהם עמלו עליו כל החיים, או כל היום האחרון, ואת המתכות היקרות שהוא גונב, הוא מתיך ומוכר לאנשים מפוקפקים כמותו בשוק השחור.
גנב זה אדם שמחכה לראות מתי נסענו מהבית לסופ"ש, רק כדי לבדוק בדיוק כמה תכשיטים אשתך קיבלה ממך ליום הנישואין האחרון.
זה גנב, אדם רע, חסר לב, שלוקח מאנשים את התקווה והשמחה ומשאיר אותם בעירום ובחוסר כל.
אבל אני?
אני אל גנב.
אני איש מכובד.
מכובד מאוד.
כל כך מכובד, שבשמחת תורה האחרון אפילו קיבלתי חתן תורה בבית הכנסת, וכולם הריעו לי.
יש לי מיני־וואן גדול ומשפחתי עם שמונה ספרות, וגם הבית שלי יפה, שיפצתי אותו ממש לאחרונה.
יש לי שם וזהות, ואנשים אומרים לי שלום ברחוב ולא בורחים ממני במכולת.
אז למה, אז למה כולם אומרים שאני גנב?
למה אנשים מתלחששים עלי בקווי מידע ובפורומים להגנת אנשים שאני נורא אוהב, וטוענים שאני נוכל וגנב, ואפילו קצת מסוכן?
אז מה אם אני מוכר לאנשים סיפורי מעשיות על קרקעות שאני אפילו לא יודע איפה הן קיימות?
אז מה אם אני משכנע אברכים צעירים ותמימים, שאתמול עוד אכלו שניצל סויה בחדר אוכל בישיבה, למשכן את המכנסיים שלהם ולהפקיד בידי את כל רכושם, אשר הלוו ומשכנו כדי שאני אשרוף אותו על אדמה שאולי בעוד ארבעים שנה יהיה שם פארק ציבורי.
אז מה.
אז מה אם אני לוחץ על אנשים לסגור מהר־מהר עסקאות של 10/90 או 20/80, כי זה מבצע חם ולוהט ועד רגע נגמרות הדירות, וזו הדרך היחידה שלהם להתעשר.
אפילו כשאני יודע שבעוד שנתיים־שלוש הם יבואו בוכים עם שני ההורים ויתחננו לבטל את העסקה, וישלמו גם קנס, כמקובל.
וככה אני הרווחתי כפול.
אז מה.
זה אפילו לא כסף שלהם, זה סך הכול כסף שהלוו מכל מי שהם מכירים. אז שפשוט לא יחזירו. מה הבעיה?
באמת, אני לא מצליח להבין למה קוראים לי גנב.
אין לי בבית כובע גרב, ובחיים לא גרפתי תכשיטים בבית של אף אחד מחבריי.
חבר'ה, תוציאו את זה מהראש שלכם.
אני לא גנב.
אני אדם מכובד.
כאלו התכוונתי, נוכל מכובד.
אז פשוט תתייחסו אלי בכבוד לפני שאתם ככה מטיחים בי האשמות ולכלוכים בכל פינה אפשרית מאחורי גבי.
תכבדו.
כי אני לא גנב...
