לפעמים פרויקט עיצוב הוא הרבה מעבר לבחירת חומרים וצבעים.
הוא מפגש אנושי. סיפור חיים. ומקום לעצור, להקשיב, ולתרגם זיכרונות, חלומות ותחושות – למרקמים, וגוונים.
המשפחה שפנתה אליי רצתה מטבח חדש – אבל לא סתם מטבח.
האב, לוחם פעיל שנטל חלק במלחמה האחרונה, חזר לביתו עם חלום ברור: ליצור עבור משפחתו מרחב של שקט פנימי, רוגע, ותחושת שייכות מחודשת.
הם ביקשו אווירה כפרית, חמימה ורגועה – מטבח שיש בו תנועה רכה, אור נעים, מקום להתכנס בו אחרי ימים סוערים.
והייתה בקשה אחת שנגעה לי במיוחד: לשלב ויטרינה מרשימה לכלי קודש וכסף, שתהפוך לחלק בלתי נפרד מהלב של הבית.
אז איך ניגשים לפרויקט שכזה?
כמו בכל תהליך משמעותי – הכל מתחיל בהקשבה. בשיחה פתוחה. ובניסיון להבין לא רק מה יפה, אלא מה נכון.
ובמקרה הזה הבנתי שהכי נכון קודם להבין מה ייתן למשפחה הזאת תחושת בית – לא בעיניים של מגזין, אלא בעיניים של הלב.
בחרנו בקו נקי ומודרני אך עם אמירה כפרית מחבקת – חזיתות בגוון שמנת עדין עם נגיעות עץ חם, אי מרווח עם כיסאות ירקרקים בגוון מנטה שעושה נעים בנשמה, וגופי תאורה שמוסיפים טאץ' של חמימות ואינטימיות.
הויטרינה קיבלה מקום של כבוד. מאירה, מוארת, ונוכחת. כמו סיפור שמסופר בשקט, אבל אי אפשר לפספס אותו.
אכן זה לא עוד מטבח. זה מרחב של נשימה. של בית. ושל חוזק פנימי.
שמחתי ללוות את המשפחה המופלאה הזאת בצעד קטן נוסף בדרך הביתה.
קרדיט צילום: רבקה המאירי.
נגרות: רניו מטבחים.
הוא מפגש אנושי. סיפור חיים. ומקום לעצור, להקשיב, ולתרגם זיכרונות, חלומות ותחושות – למרקמים, וגוונים.
המשפחה שפנתה אליי רצתה מטבח חדש – אבל לא סתם מטבח.
האב, לוחם פעיל שנטל חלק במלחמה האחרונה, חזר לביתו עם חלום ברור: ליצור עבור משפחתו מרחב של שקט פנימי, רוגע, ותחושת שייכות מחודשת.
הם ביקשו אווירה כפרית, חמימה ורגועה – מטבח שיש בו תנועה רכה, אור נעים, מקום להתכנס בו אחרי ימים סוערים.
והייתה בקשה אחת שנגעה לי במיוחד: לשלב ויטרינה מרשימה לכלי קודש וכסף, שתהפוך לחלק בלתי נפרד מהלב של הבית.
אז איך ניגשים לפרויקט שכזה?
כמו בכל תהליך משמעותי – הכל מתחיל בהקשבה. בשיחה פתוחה. ובניסיון להבין לא רק מה יפה, אלא מה נכון.
ובמקרה הזה הבנתי שהכי נכון קודם להבין מה ייתן למשפחה הזאת תחושת בית – לא בעיניים של מגזין, אלא בעיניים של הלב.
בחרנו בקו נקי ומודרני אך עם אמירה כפרית מחבקת – חזיתות בגוון שמנת עדין עם נגיעות עץ חם, אי מרווח עם כיסאות ירקרקים בגוון מנטה שעושה נעים בנשמה, וגופי תאורה שמוסיפים טאץ' של חמימות ואינטימיות.
הויטרינה קיבלה מקום של כבוד. מאירה, מוארת, ונוכחת. כמו סיפור שמסופר בשקט, אבל אי אפשר לפספס אותו.
אכן זה לא עוד מטבח. זה מרחב של נשימה. של בית. ושל חוזק פנימי.
שמחתי ללוות את המשפחה המופלאה הזאת בצעד קטן נוסף בדרך הביתה.
קרדיט צילום: רבקה המאירי.
נגרות: רניו מטבחים.
הנושאים החמים