הנושאים החמים
זה נשמע הגיוני שאומן, שהוא מוכשר ויוצר דברים יפים לאחרים, יוכל בקלות לעצב לעצמו דברים לא פחות טובים, נכון?
אבל במציאות, הרבה פעמים לאומנים קשה מאוד לעצב דברים לעצמם.
וזה מה שנקרא "פרדוקס האומן"
שהגיע הרגע בו החלטתי לעצב את המשרד שלי,
נפלתי עמוק למה שנקרא "פרדוקס האומן".
שזה אומר:
האמנים הם מצד אחד, בעלי חוש אסתטי מפותח, רגישות לצבעים, טקסטורות ופרופורציות, מצד שני, דווקא היכולת הזו עלולה להפוך את
תהליך העיצוב העצמי למאתגר במיוחד.
למה זה קורה? יש כמה סיבות:
יותר מדי אפשרויות: כשיש לך את כל הידע והכישורים, פתאום יש לך מיליון רעיונות ואפשרויות. קשה לבחור ולהתמקד באחד .
קשה לאומן לעמוד מול עצמו ולומר: יש לך את האפשרות א, ב, ג,
בחר מתוכם את מה שהכי מוצא חן בעיניך...
ביקורת עצמית גבוהה: אומנים לרוב מאוד ביקורתיים כלפי העבודה שלהם, ובטח כשזה מגיע לעצמם. הם רואים כל פגם קטן וקשה להם להיות מרוצים מהתוצאה.
הקושי להיות הלקוח של עצמך: כשאתה מעצב לאחרים, יש לך בריף, יש ציפיות ברורות. כשאתה מעצב לעצמך, אתה גם הלקוח וגם האומן, וזה יכול להיות מבלבל וקשה להחליט מה אתה באמת רוצה.
קשה להיות בד בבד מעצבת נעימה ואסטרטיבית וגם לקוח מבולבל
פרפקציוניזם- כמובן שרציתי שהמשרד יהיה מושלם, שיהיה כעין "תיק עבודות" חי.. הצפיה הגבוהה הזאת הובילה אותי להתלבטויות ופחד מטעויות.
פחות דחיפות: כשזה פרויקט של מישהו אחר, יש דדליין. כשזה לעצמך, תמיד אפשר לדחות את זה למחר.
למעצבים יש גם שינוי טעם מתמיד, הטעם האישי שלהם משתנה כל הזמן...מה שנראה היום מושלם עשוי להראות שונה בעוד כמה חודשים, ולכן גם זה מקשה כ"כ לבחור עיצוב שיהיה יציב וקבוע לפחות לכמה שנים הבאות בע"ה.
כן, יש לי גם לחץ חברתי..מודה באשמה...
בקיצור, אומנים יכולים להיות מדהימים בלעצב לאחרים, אבל כשזה מגיע לעצב לעצמם, זה פתאום נהיה הרבה יותר מסובך בגלל יותר מדי בחירה, ביקורת עצמית, הקושי להיות גם היוצר וגם הלקוח, וחוסר דחיפות או פרספקטיבה חיצונית.
אז איך התמודדתי עם האתגר הזה?
כמובן שעשיתי לעצמי גליון השראה, בו התבססתי על הלוגו שלי,
על הצורניות החדה והמשולשת שלו, ועל הצבעוניות שלו, ירוק, שחור
שולחן עם רגלים בצורניות הזאת- הוזמן בייצור אישי , מזכוכית חלבית ורגלי מתכת. בחרתי דוקא זכוכית גם למראה יוקרתי,
וגם הירוק של הכסאות משקיף בזכוכית.
כיון שהשטח לא גדול, החלטתי לתת את העיצוב רק על קיר אחד מרכזי
(את האמת שאיתו הסתבכתי כהוגן)
לבסוף הוחלט ללכת על
קיר מושקע בשילוב כמה סוגים של חיפויי קיר,
מראות- להגדלת השטח הקטן, וכמובן הלוגו!
ושוב החיתוך הצורני בחיפוים והמראות שחוזר על עצמו..
שימו לב שגם הגוף תאורה משלים את העיצוב החתוך והחד.
הירוק הגיע לביטויו בכסאות ,בלוגו שעל הקיר, ובצמחיה.
כל המתכות בצבע שחור, כמובן.
כמובן ספריה מענינת לאחסון כל המבחר הענק של כל סוגי הפרומייקות הקימות, וסוגי השיישים השונים
וסוף סוף ב"ה ברכנו על המוגמר!
