הנושאים החמים
איזה תביעות כדאי להגיש בגיל 18? מה צריך לצרף? אילו מסמכים? איך כדאי להתכונן? על מה כדאי לשים דגש? לאיזה סכומי קצבה נוכל לצפות ואיזו קצבה נוספת נוכל לקבל בנוסף לקצבת נכות כללית?? אשתדל להסביר את עיקרי הדברים בצורה בהירה ומובנת לכל נפש;
גיל 18 מעביר את הילד מקטגורית הילדים לקטגורית המבוגרים ובכל הקשור לביטוח הלאומי מדובר בשוני משמעותי ומהותי.
בקטגורית הילדים הזכאות ניתנת בהתאם לאיבחון רפואי בלבד ולא בוחנים את רמת התפקוד. כל ילד בין אם מדובר בילד עם צרכי תמיכה גבוהים ובין אם מדובר בילד עם צרכי תמיכה נמוכים – שניהם מקבלים את אותה הקצבה.
לעומת זאת, בנכות כללית החל מגיל 18 הקצבה אם תינתן תהיה בהתאם לרמת התפקוד ויכולת ההשתכרות בהתאם לרמת הפגיעה ביכולת לעבוד בשוק העבודה.
הנקודה הראשונה והחשובה היא שאין זכאות אוטומטית למי שקיבל קצבת ילד נכה לקבלת קצבה אחרי גיל 18 אפילו אם יש אבחנה רפואית ברורה המקנה נכות ואפילו אם ההורים קיבלו קצבת ילד"נ במשך שנים.
בשלב הראשון- מי שהיה זכאי כבר לגמלת ילד"נ, הואיל ושמו של הילד נמצא במערכת - יקבל מכתב לקראת הגעתו לגיל 18 שזכאותו עומדת להסתיים וההורים יוזמנו להגיש מסמכים לבחינת הזכאות לנכות כללית.
ככלל, לקצבת ילד"נ זכאים ההורים עד גיל 18 ו3 חודשים.
הסיבה למשלוח הפניה עוד לפני גיל 18 נובעת מכך שיש שוני בסכומי הקצבאות בין ילדים למבוגרים ועל פי תיקון שנכנס לחוק לפני מספר שנים ישנה אפשרות לקבל את הקצבה הגבוהה מבין השתיים כבר במועד המדוייק של גיל 18.
כבר כאן אנחנו עלולים לעמוד בפני בעיה – יש הורים שמקבלים קצבת ילד"נ במשך שנים רבות, לפעמים אפילו מגיל מאד צעיר, הילד לא נמצא בטיפול רפואי שוטף, למעט טיפול תמיכה שונים ולעיתים קרובות אין להם שום מסמכים שהם יכולים להגיש בשלב זה בהתאם לדרישה.
בעניין זה חשוב לומר שלא חייבים להופיע בשלב זה בפני הוועדה לקביעת נכות כללית והזכאות תשמר עד גיל 18 ו3 חודשים, גם מי שמוותר על זכאותו לעמוד בפני וועדה בגיל 18 יוכל להגיש את התביעה בשלב מאוחר יותר ולהוכיח את זכאותו – מה שחשוב זה לא להגיע בידיים ריקות.
אז איך מתנהלת התביעה:
בשלב הראשון יש להגיש מסמכים עדכניים מרופא מומחה מחצי השנה האחרונה, ורצוי שיהיו מפורטים. נזכור שעלינו להוכיח לא רק את רמת הנכות הרפואית אלא גם את הנכות התפקודית כלומר עד כמה הפגיעה התפקודית אכן קשה ומשמעותית.
בשלב השני בתוך כחודש תזומנו לוועדה רפואית בביטוח לאומי.
בשלב השלישי- יקבעו אחוזי הנכות הרפואית לפי רמת החומרה.
בשלב הרביעי- רק אם נקבע שחומרת הנכות הרפואית מקנה 40% ומעלה יעברו לבחינה של מידת הפגיעה בתפקוד וביכולת ההשתכרות.
קביעת הנכות הרפואית: חשוב לצרף מסמך רפואי שמאשר את האבחנה הרפואית הקיימת ומתייחס לחומרת הסימפטומים היום ובדגש על ההשפעה על תפקוד היומיומי ופוטנציאל כושר ההשתכרות של הצעיר.
אני ממליצה להגיע לרופא עם סיכום מהמסגרת החינוכית/ מסמך מההורים המפרט את הקשיים היומיומיים – מסמך כזה יכול לעזור לרופא לתת לכם מסמך מפורט ומקיף שיהיה בעל ערך בהופעה בפני הוועדה.
מסמך נוסף שחשוב להביא זה סיכום מהמסגרת החינוכית. כדאי שהמסמך יתייחס לקשיים במסגרת ולתמיכות שקיבל הילד בבי"ס כדי שיהיה ניתן להתרשם ממצבו. ואפשר גם לצרף מכתב אישי של ההורים.
בעניין זה נאמר שכדאי להתייעץ לפני הגשת המסמכים בכדי לאשר שאכן מדובר במסמכים טובים ומספיקים שימנעו קביעת נכות רפואית נמוכה ולא מזכה.
הקושי בקביעת דרגת אי הכושר: חשוב לציין שבעוד שהכללים המקובלים לגבי קביעת נכות רפואיים הם יחסית ברורים, לגבי דרגת אי הכושר המצב פחות ברור ולוועדה יש שיקול דעת כמעט בלתי מוגבל.
הוועדה תבדוק למשל מה היכולות של הצעיר, האם יש לו מגבלות פיזיות, קוגניטיביות או נפשיות ולעיתים שילוב שלהן, איך התקשורת שלו, מה יכולת ההתארגנות שלו במשימות היום יום, האם הבוגר יוכל לדעתה לעבוד במשרה בהיקף קטן או בכלל לא, האם יש מקצוע או סוג עבודה שכן יוכל לעבוד. שיקולים נוספים יתייחסו להשכלתו, לשאלה האם יכול לעבוד ברצף, בצוות, האם זקוק להתאמות מיוחדות ומה ההיסטוריה התעסוקתית שלו
דברים שכדאי להתייחס אליהם במסמך הרפואי בהקשר של כושר העבודה יכולים להיות: היכולת להתארגן ליציאה מהבית/ להתנייד מהבית למקום העבודה ללא עזרה/ לשבת ברצף יום שלם בעבודה/ להבין את הדינמיקה של העבודה/ להבין את הדרישות/ לעמוד בזמנים/ להבין את הסמכות,. אפשר לקבל מושג מאבחנה ומהתפקוד מהמסגרת החינוכית.
הוועדה הרפואית - בוועדה הרפואית הראשונה יושב רופא אחד. משך הוועדה קצר- כרבע שעה לכן חשוב להגיע מוכנים וממוקדים.
מה שואלים בוועדה? יתחילו עם שיחות חולין שמטרתה לבחון יכולת שיח ולקבל מידע על הרמה התפקודית. השאלות בוועדה יכולות להיות איך קוראים לך? מאיפה אתה? איפה למדת? מה תחביבים? מה סדר היום? במה תרצה לעבוד? מה החלומות שלך?
כאן יש נקודה מהותית נוספת שכדאי לשים אליה לב ולהיזהר – לעיתים קרובות יש פער של ממש בין מה שהצעיר או הצעירה רוצים או חושבים שהם יכולים לבין האמת – המרחק רב. לכן חשוב שאתם ההורים תזמו את התשובה. אנחנו לרוב לא רוצים לפגוע בכבודו של הילד ולכן נמנעים מלומר את האמת בפניו. זו סיטואציה מורכבת. אפשר לבקש לדבר לא בפניו לפני שהוא נכנס או להוציא אותו במהלך הוועדה.
מכתב הורים יכול לכלול למשל ציון של תסמינים בתחום הרגשי כמו התקפי חרדה- או זעם, חשוב לציין תכיפות, משך ומה עוזר לו בסיטואציה הזו וגם לציין את המעטפת הטיפולית כמו טיפול רגשי.
נשמע לא פשוט נכון?? אז איך נוכל לקבל החלטה האם כדאי להיעזר בעזרה מקצועית או לנסות להסתדר לבד?
במסגרת ההתייעצות הראשונית כדאי להקשות ולשאול לדעתו של המייעץ, אני ממליצה להיעזר בעיקר כאשר המקרה כולל נכויות מורכבות בכמה תחומים, כאשר ישנה עילת זכאות שפתוחה לפרשנות (השגחה, חוסר תפקוד, אובדן כושר עבודה, הן דוגמאות לעילות הפתוחות לפרשנות), כאשר יש מסמכים סותרים וכאשר היה ניסיון לקבלת זכאות שלא הצליח ופניכם לערעור.
שימו לב – כל אדם המופיע בפני ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, זכאי להביא עמו מלווה כדי שיסייע בתיאור הקשיים הרפואיים, או שיסייע בתירגום הדברים הנאמרים בוועדה, המלווה יכול להיות מתורגמן, קרוב משפחה, חבר וכיו"ב.
אבל זכותו של כל פונה לביטוח הלאומי להיות מיוצג על ידי עורך דין בפני הוועדה רפואית. זכות זו נגזרת ממהותה של הועדה כרשות מעין שיפוטית, המחויבת לכללי הצדק וההגינות וגם מהוראותיו של סעיף 22 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961.
מה ההבדל בין מלווה לבין ייצוג ע"י עו"ד? ראשית הפסיקה קובעת כי הוועדה חייבת להתייחס לטענות עוה"ד כחלק מהטיעונים ומדובר בעניין מהותי כאשר מדובר בהתייחסות לעולה מהמסמכים הרפואיים ולהתאמת סעיפי הליקוי, שילובם או הצטברותם.
אם בכל זאת החלטתם שנכון לכם להופיע לבד הנה שני טיפים ממני להופעה מוצלחת – אל תעמיסו חומר רפואי רב מדי, הכמות לא קובעת אלא האיכות. שתפו פעולה עם הוועדה - ענו על כל השאלות בגילוי לב ובקיצור, תכינו מראש את מה שחשוב לכם להדגיש ולומר.
מעוניינים לשאול ולהתייעץ בצורה ישירה ודיסקרטית?
שלחו לי הודעה פרטית לוואטסאפ , אפשר גם להתקשר לנייד: 058-7314000
ואפשר גם לשלוח: למייל
לשימושכם :
כדי שלא תפספסו חידושים בחוק ובתקנות שיכולים לזכות או להגדיל את הקצבה שלכם, אני ממליצה להירשם לרשימת העדכונים שלי. זה לוקח דקה ויכול להשתלם לכם מאוד בעתיד.
להרשמה: לחצו כאן
גיל 18 מעביר את הילד מקטגורית הילדים לקטגורית המבוגרים ובכל הקשור לביטוח הלאומי מדובר בשוני משמעותי ומהותי.
בקטגורית הילדים הזכאות ניתנת בהתאם לאיבחון רפואי בלבד ולא בוחנים את רמת התפקוד. כל ילד בין אם מדובר בילד עם צרכי תמיכה גבוהים ובין אם מדובר בילד עם צרכי תמיכה נמוכים – שניהם מקבלים את אותה הקצבה.
לעומת זאת, בנכות כללית החל מגיל 18 הקצבה אם תינתן תהיה בהתאם לרמת התפקוד ויכולת ההשתכרות בהתאם לרמת הפגיעה ביכולת לעבוד בשוק העבודה.
הנקודה הראשונה והחשובה היא שאין זכאות אוטומטית למי שקיבל קצבת ילד נכה לקבלת קצבה אחרי גיל 18 אפילו אם יש אבחנה רפואית ברורה המקנה נכות ואפילו אם ההורים קיבלו קצבת ילד"נ במשך שנים.
בשלב הראשון- מי שהיה זכאי כבר לגמלת ילד"נ, הואיל ושמו של הילד נמצא במערכת - יקבל מכתב לקראת הגעתו לגיל 18 שזכאותו עומדת להסתיים וההורים יוזמנו להגיש מסמכים לבחינת הזכאות לנכות כללית.
ככלל, לקצבת ילד"נ זכאים ההורים עד גיל 18 ו3 חודשים.
הסיבה למשלוח הפניה עוד לפני גיל 18 נובעת מכך שיש שוני בסכומי הקצבאות בין ילדים למבוגרים ועל פי תיקון שנכנס לחוק לפני מספר שנים ישנה אפשרות לקבל את הקצבה הגבוהה מבין השתיים כבר במועד המדוייק של גיל 18.
כבר כאן אנחנו עלולים לעמוד בפני בעיה – יש הורים שמקבלים קצבת ילד"נ במשך שנים רבות, לפעמים אפילו מגיל מאד צעיר, הילד לא נמצא בטיפול רפואי שוטף, למעט טיפול תמיכה שונים ולעיתים קרובות אין להם שום מסמכים שהם יכולים להגיש בשלב זה בהתאם לדרישה.
בעניין זה חשוב לומר שלא חייבים להופיע בשלב זה בפני הוועדה לקביעת נכות כללית והזכאות תשמר עד גיל 18 ו3 חודשים, גם מי שמוותר על זכאותו לעמוד בפני וועדה בגיל 18 יוכל להגיש את התביעה בשלב מאוחר יותר ולהוכיח את זכאותו – מה שחשוב זה לא להגיע בידיים ריקות.
אז איך מתנהלת התביעה:
בשלב הראשון יש להגיש מסמכים עדכניים מרופא מומחה מחצי השנה האחרונה, ורצוי שיהיו מפורטים. נזכור שעלינו להוכיח לא רק את רמת הנכות הרפואית אלא גם את הנכות התפקודית כלומר עד כמה הפגיעה התפקודית אכן קשה ומשמעותית.
בשלב השני בתוך כחודש תזומנו לוועדה רפואית בביטוח לאומי.
בשלב השלישי- יקבעו אחוזי הנכות הרפואית לפי רמת החומרה.
בשלב הרביעי- רק אם נקבע שחומרת הנכות הרפואית מקנה 40% ומעלה יעברו לבחינה של מידת הפגיעה בתפקוד וביכולת ההשתכרות.
קביעת הנכות הרפואית: חשוב לצרף מסמך רפואי שמאשר את האבחנה הרפואית הקיימת ומתייחס לחומרת הסימפטומים היום ובדגש על ההשפעה על תפקוד היומיומי ופוטנציאל כושר ההשתכרות של הצעיר.
אני ממליצה להגיע לרופא עם סיכום מהמסגרת החינוכית/ מסמך מההורים המפרט את הקשיים היומיומיים – מסמך כזה יכול לעזור לרופא לתת לכם מסמך מפורט ומקיף שיהיה בעל ערך בהופעה בפני הוועדה.
מסמך נוסף שחשוב להביא זה סיכום מהמסגרת החינוכית. כדאי שהמסמך יתייחס לקשיים במסגרת ולתמיכות שקיבל הילד בבי"ס כדי שיהיה ניתן להתרשם ממצבו. ואפשר גם לצרף מכתב אישי של ההורים.
בעניין זה נאמר שכדאי להתייעץ לפני הגשת המסמכים בכדי לאשר שאכן מדובר במסמכים טובים ומספיקים שימנעו קביעת נכות רפואית נמוכה ולא מזכה.
הקושי בקביעת דרגת אי הכושר: חשוב לציין שבעוד שהכללים המקובלים לגבי קביעת נכות רפואיים הם יחסית ברורים, לגבי דרגת אי הכושר המצב פחות ברור ולוועדה יש שיקול דעת כמעט בלתי מוגבל.
הוועדה תבדוק למשל מה היכולות של הצעיר, האם יש לו מגבלות פיזיות, קוגניטיביות או נפשיות ולעיתים שילוב שלהן, איך התקשורת שלו, מה יכולת ההתארגנות שלו במשימות היום יום, האם הבוגר יוכל לדעתה לעבוד במשרה בהיקף קטן או בכלל לא, האם יש מקצוע או סוג עבודה שכן יוכל לעבוד. שיקולים נוספים יתייחסו להשכלתו, לשאלה האם יכול לעבוד ברצף, בצוות, האם זקוק להתאמות מיוחדות ומה ההיסטוריה התעסוקתית שלו
דברים שכדאי להתייחס אליהם במסמך הרפואי בהקשר של כושר העבודה יכולים להיות: היכולת להתארגן ליציאה מהבית/ להתנייד מהבית למקום העבודה ללא עזרה/ לשבת ברצף יום שלם בעבודה/ להבין את הדינמיקה של העבודה/ להבין את הדרישות/ לעמוד בזמנים/ להבין את הסמכות,. אפשר לקבל מושג מאבחנה ומהתפקוד מהמסגרת החינוכית.
הוועדה הרפואית - בוועדה הרפואית הראשונה יושב רופא אחד. משך הוועדה קצר- כרבע שעה לכן חשוב להגיע מוכנים וממוקדים.
מה שואלים בוועדה? יתחילו עם שיחות חולין שמטרתה לבחון יכולת שיח ולקבל מידע על הרמה התפקודית. השאלות בוועדה יכולות להיות איך קוראים לך? מאיפה אתה? איפה למדת? מה תחביבים? מה סדר היום? במה תרצה לעבוד? מה החלומות שלך?
כאן יש נקודה מהותית נוספת שכדאי לשים אליה לב ולהיזהר – לעיתים קרובות יש פער של ממש בין מה שהצעיר או הצעירה רוצים או חושבים שהם יכולים לבין האמת – המרחק רב. לכן חשוב שאתם ההורים תזמו את התשובה. אנחנו לרוב לא רוצים לפגוע בכבודו של הילד ולכן נמנעים מלומר את האמת בפניו. זו סיטואציה מורכבת. אפשר לבקש לדבר לא בפניו לפני שהוא נכנס או להוציא אותו במהלך הוועדה.
מכתב הורים יכול לכלול למשל ציון של תסמינים בתחום הרגשי כמו התקפי חרדה- או זעם, חשוב לציין תכיפות, משך ומה עוזר לו בסיטואציה הזו וגם לציין את המעטפת הטיפולית כמו טיפול רגשי.
נשמע לא פשוט נכון?? אז איך נוכל לקבל החלטה האם כדאי להיעזר בעזרה מקצועית או לנסות להסתדר לבד?
במסגרת ההתייעצות הראשונית כדאי להקשות ולשאול לדעתו של המייעץ, אני ממליצה להיעזר בעיקר כאשר המקרה כולל נכויות מורכבות בכמה תחומים, כאשר ישנה עילת זכאות שפתוחה לפרשנות (השגחה, חוסר תפקוד, אובדן כושר עבודה, הן דוגמאות לעילות הפתוחות לפרשנות), כאשר יש מסמכים סותרים וכאשר היה ניסיון לקבלת זכאות שלא הצליח ופניכם לערעור.
שימו לב – כל אדם המופיע בפני ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, זכאי להביא עמו מלווה כדי שיסייע בתיאור הקשיים הרפואיים, או שיסייע בתירגום הדברים הנאמרים בוועדה, המלווה יכול להיות מתורגמן, קרוב משפחה, חבר וכיו"ב.
אבל זכותו של כל פונה לביטוח הלאומי להיות מיוצג על ידי עורך דין בפני הוועדה רפואית. זכות זו נגזרת ממהותה של הועדה כרשות מעין שיפוטית, המחויבת לכללי הצדק וההגינות וגם מהוראותיו של סעיף 22 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961.
מה ההבדל בין מלווה לבין ייצוג ע"י עו"ד? ראשית הפסיקה קובעת כי הוועדה חייבת להתייחס לטענות עוה"ד כחלק מהטיעונים ומדובר בעניין מהותי כאשר מדובר בהתייחסות לעולה מהמסמכים הרפואיים ולהתאמת סעיפי הליקוי, שילובם או הצטברותם.
אם בכל זאת החלטתם שנכון לכם להופיע לבד הנה שני טיפים ממני להופעה מוצלחת – אל תעמיסו חומר רפואי רב מדי, הכמות לא קובעת אלא האיכות. שתפו פעולה עם הוועדה - ענו על כל השאלות בגילוי לב ובקיצור, תכינו מראש את מה שחשוב לכם להדגיש ולומר.
מעוניינים לשאול ולהתייעץ בצורה ישירה ודיסקרטית?
שלחו לי הודעה פרטית לוואטסאפ , אפשר גם להתקשר לנייד: 058-7314000
ואפשר גם לשלוח: למייל
לשימושכם :
כדי שלא תפספסו חידושים בחוק ובתקנות שיכולים לזכות או להגדיל את הקצבה שלכם, אני ממליצה להירשם לרשימת העדכונים שלי. זה לוקח דקה ויכול להשתלם לכם מאוד בעתיד.
להרשמה: לחצו כאן
