הנושאים החמים
דרך חיים
אקטואליה יהודית במשנת אור החיים הקדוש.
אקטואליה יהודית במשנת אור החיים הקדוש.
על חשבונות אישיים מול סמכות תורנית.
עם ישראל וחטא העגל.
עם ישראל מחכה למשה רבינו שירד מההר, והוא בושש מלרדת לפי ראייתם וחשבונם, כולם חוברים יחד על אהרון הכהן, לאחר שהרגו את חור, ומבקשים ממנו ‘‘קום עשה לנו אלקים אשר ילכו לפנינו‘‘, אהרון מבקש מהם לפרק את נזמי הזהב שבאזני נשיהם, בתקווה שיקח קצת זמן, הנשים בטח יתנגדו לבקשה כל כך גדולה ותובענית, ובזמן הזה משה רבינו כבר יגיע.
רק שתכנית זו משתבשת, וכל עם ישראל מגיע בהמוניו כאשר כל כמות הזהב הנדרשת בידיו, אהרון הכהן משליך את הזהב לאש הגדולה, ויוצא ממנו עגל זהב, ועם ישראל קוראים עליו ‘‘אלה אלקיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים‘‘.
ההגיון המוטעה שבעגל.
כאן נשאלת שאלה קשה הזורעת חוסר הבנה בכל פרשה זו, מה חשבו לעצמם דור דעה כמו עם ישראל, שראו את עשרת המכות, קריעת ים סוף, ומעל הכל קירבת אלקים במעמד הר סיני, היאך יכולים לחשוב על צירוף של נזמי זהב לומר עליהם ‘‘ אלה אלקיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים‘‘, הרי זו בערות וטפשות כלשון אור החיים?
עונה על כך אור החיים תשובה המגדירה את יסוד הטעות שבעגל.
הרי כל העולם כולו בסופו של דבר מתחיל ונגמר ביד ה‘ יתברך, המכוונת ומסובבת את כל עולמינו הענק, וכיוון שהכל נעשה בבריאתו יתברך, כל חלק וחלק בבריאה יש בו ממנו יתברך ויש בו את חיותו ואלוקותו יתברך, וממילא גם בבריאה שנעשתה כמו עגל יש בה חלק מסויים מאלוקותו יתברך.
והאמת כי דברי אור החיים אלו, נשענים על דברי אור החיים בתחילת חומש שמות, והוא, כי כל דבר בבריאה שקיים מחוייב מן ההכרח שיש לו משהו מסויים של קדושה, כיוון שטומאה גורמת מיתה ושלילת החיות המוחלטת, וקדושה מביאה חיות של ממש לעולם, וכל דבר וחפץ אם תרוקן ממנו את קדושתו, תיכף ישלוט בו המוות וההעדר.
בדבריו אלו, מאיר לנו זרקור וראייה ממבט נוסף את ההגיון של העם המתקהל באומרו ‘‘קום עשה לנו אלקים‘‘, כי גם עגל, ולא רק עגל אלא כל ברייה וברייה בעולם, מחוייב ההמציאות שיש לו חיות וקדושה מסויימת, אחרת היה מת ונאבד מן העולם,
ולכן החליטו לחבר בין כוחות מעלה לאלו כאן למטה איתנו, והחליטו על העגל כיוון שיש בו קדושה, יש בו חלקי אלוקות וממילא מהיום הוא זה שיהווה דמות אלוקים רוחנית שתלך לפניהם.
הראייה שלהם להגיון המוטעה מקורה באדם עצמו.
המתבונן מהצד חושב לעצמו האמנם מהיכן היה להם לחשוב עד כדי כך.
אומר אור החיים, כי יסוד טענתם הושתת על האדם בעצמו, קרוץ מחומר אשר יסודו מעפר וסופו לעפר, ונשמתו חלק אלוקי ממעל, אשר דרגת קדושת הנשמה היא לאין ערוך בלי השוואה כלל לחומר הגופני בשר ודם, ואדרבה מנוגדים הם זה לזה.
מכל זה סברו עם המתקהלים, כי נכון הוא בכל דבר בעולם, שיש את הנקודה האלוקית הקדושה ביותר, שאין שום אחיזה לחומר וטומאה בכל ברייה וברייה, ולכן רצו לעשות לעצמם כח אלוקי שממנו יהיה להם את ההשראה הרוחנית, ויעבדו לו, ולא כעבודה זרה, אלא כחלק אלוקי השוכן וטמון כאן בארץ.
רק הבעיה שהיתה בכל המהלך הזה, שעל אף כוונותיהם היפות והטובות, אך אינם רצויות כלל למעלה, כיוון שדרך עבודת ה‘ היא אך ורק אליו יתברך ישירות, והם השוו כח עליון לכח הרוחני התחתון שהוא אותו רמה, וזה אסור לעשות כלל ועשה בהם הקב‘‘ה שפטים.
אין חשבונות אישיים.
סוגיית חטא העגל, במשנתו הטהורה של רבינו אור החיים, בניגוד למה שחשבנו שהיה כאן עבודה זרה ממש, ואדרבה הפוך מזה, חיפשו את הנקודה האלוקית כאן בארץ, ועם כל החשבונות האישיים שמן הצד נראים יפים, חכמים, נבונים למשכילים, עם כל זאת התביעה עליהם היתה, להפנות את תשומת ליבם אך ורק לרצונו של מי שאמר והיה העולם, והדרך לברר זאת היתה להם בצורה פשוטה דרך אהרון הכהן, לבוא בשאלה כנה ואמתית, מה רוצה ה‘ בתכלס אחרי הכל.
- Next article in the series 'דרך חיים': דרך חיים ▪︎ מעמד הר סיני צורך האנושות
- Previous article in the series 'דרך חיים': דרך חיים ▪︎ לראות נכון - לראות טוב
