ר' צבי טל, בן ה-64 שנפצע בפיגוע הדקירה היום בשכונת נווה יעקב, משחזר בריאיון ממיטתו בבית החולים, את הרגעים הדרמטיים שבהם הכל קרה.
“הייתי צריך לנסוע לאזור התעשייה עטרות, חיכיתי בתחנה לאוטובוס שייקח אותי ובינתיים דיברתי עם הבן שלי. פתאום הרגשתי שמישהו נותן לי מכה חזקה בגב. הסתובבתי אחורה לראות, וראיתי מישהו שברח, אבל הרגשתי משהו שעדיין נשאר בגב שלי”.
“הבנתי שיש שמה סכין. ירדתי לכביש ניסיתי לעצור מכונית. אף אחד לא ראה את זה, אבל הוא בינתיים ברח. ניסיתי לעצור מכוניות, הם לא עצרו כי חשבו שאיזה משוגע אחד הגיע לרקוד בכבישים. לקח קצת זמן עד שמישהו עצר. אמרתי לו שיש לי בעיה. יש לי סכין בגב. הוא לקח אותי חזרה לתחנה. הזעיק את מי שצריך והנה אני פה”.
טל מספר כי המחבל הנתעב הגיע ללא כל התרעה, ובניגוד לאירועים קודמים, המחבל לא זעק כמנהגם את צעקות 'אללה א-כבר'. “לא שמעתי שום צעקה קודם. רק הרגשתי מכה בגב ואחר כך הבנתי שזה סכין. אחר כך כשהוא ברח, ראיתי את המחבל. לא ידעתי לזהות את הגיל שלו, אבל לא חשדתי בכלום. חשבתי שהוא גם מחכה לאוטובוס. מתברר שהוא חיכה לי”.
על הרגשתו לאחר הפיגוע אמר ר' טל כי “ברוך השם חסדי השם מרגישים את הקדוש ברוך הוא בכל צעד ושעל”. הוא הבהיר כי לדעתו ימשיך לנסוע לשם, "אבל לא אנחנו קובעים ומחליטים מה יהיה. אנחנו יושבים פה על חבית חומר נפץ. זה שזה לא קורה כל שנה זה בגלל שיש מישהו ששומר עלינו. אז כשזה קורה – זה כדי שניזכר שזה המצב האמיתי”.
מקור